תשובה לערעור לעומת סיכומים בערעור – מה ההבדל ביניהם?

במסגרת הליך ערעור המשיב עשוי להדרש להגיש תשובה לערעור. במקרים מסוימים נדרשת גם הגשת סיכומים לבית משפט שדן בערעור. בין כתבי טענות אלה ישנם הבדלים משמעותיים לאור הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, והגשת כתב סיכומים לערעור במקום כתב תשובה לערעור (או ההיפך) עשויה לעלות למשיב ביוקר.

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים, וכן מערערים ומשיבים, במסגרת הליכים משפטיים מורכבים במיוחד. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

ההבדל בין כתב תשובה לערעור לבין הגשת סיכומים לבית משפט הדן בערעור

בתחילת שנת 2021 נכנסו לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. תקנות אלה הובילו לשינוי מהותי בניהול הליכים משפטיים, לרבות הליכי ערעור. מטרתן של תקנות אלה הייתה, בין היתר, לקצר את ההליכים על ידי קיצור אורכם של כתבי הטענות, ופישוט ההליכים שמתנהלים בין הצדדים.

אם בעבר המערער נדרש להגיש כתב ערעור תמציתי ולאחר מכן היה ניתן צו המורה על הגשת סיכומים לבית משפט אשר דן בערעור, הרי שהיום בעל הדין נדרש מלכתחילה לכלול במסגרת הודעת הערעור את מלוא טענותיו ולצרף לערעור את רשימת המוצגים עליה הוא מתכוון להסתמך. זאת גם הסיבה מדוע לצורך הגשת ערעור מוקצים למערער 60 ימים לעומת 45 ימים בעבר.

נכון להיום השינויים העיקריים בין תשובה לערעור לבין סיכומים בערעור הם אלה:

1. על פי התקנות החדשות כתב התשובה מוגבל במספר העמודים (מספר העמודים תלוי איזו ערכאה דנה בערעור). כתב סיכומים אינו מוגבל במספר העמודים לפי התקנות החדשות. היקפו של כתב סיכומים תלוי בשיקול דעתו של בית המשפט.
2. לאחר שהמשיב מגיש כתב תשובה, אין למערער זכות להגיש תשובה על תשובת המשיב. לעומת זאת, לאחר הגשת כתב סיכומים מטעם המשיב, בית המשפט רשאי לאשר למערער להגיש סיכומי תשובה מטעמו.

בעניין זה חשוב להכיר את הוראות תקנה 138(א) לתקנות סדר הדין האזרחי אשר מאפשרת לבית המשפט שדן בערעור שיקול דעת רחב מאוד בנושא הגשת תשובה לערעור, הגשת תשובה ולאחר מכן סיכומים או אפילו לדחות את הערעור על הסף. תקנה זו קובעת כך:

138. (א) בית המשפט שלערעור רשאי:

(1) לדחות את הערעור בלא צורך בתשובה, אם סבר שאין לערעור סיכוי להתקבל;

(2) להורות על הגשת תשובה בכתב, בכלל או לגבי עניין מסוים;

(3) לקיים דיון מקדמי בערעור לפי סמכות שופט בקדם-משפט, בשינויים המחויבים;

(4) להורות על השלמה לסיכומים בכתב;

(5) להכריע בערעור על יסוד החומר בכתב שלפניו;

(6) להורות על קיום דיון בעל פה נוסף על החומר שבכתב שלפניו.

שימו לב שעל פי תקנה זו צריכים לחכות להחלטת בית המשפט אשר תבהיר האם יש צורך להגיש תשובה לערעור או שבית המשפט מורה על מתכונת שונה לדון בכתב הערעור (יתכן שבית המשפט יראה לנכון אף לדחות את הערעור).

מהי דרך המלך לדון בערעור?

בהחלטה מעניינת מאוד שניתנה בע"א 2000/21 אסתר שחר נ' יצחק שחר ואח', בית המשפט העליון מפרט מהי דרך המלך לדון בערעור שהוגש לבית המשפט. בין היתר נקבע כך:

מתווה דיוני של הגשת סיכומים בערעור מעמיס כתבי טענות נוספים על בית משפט זה ומאריך את "תוחלת חייו" של ההליך, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם מטרת תקנות סדר הדין האזרחי. במה דברים אמורים? במתווה של הגשת תשובה לערעור, מוגשים לבית משפט זה כתבי טענות "בשני סבבים": האחד, כתב הערעור; והאחר, תשובות המשיבים לו.

לעומת זאת, במתווה של הגשת סיכומים לערעור, מוגשים לבית משפט זה כתבי טענות ב"ארבעה סבבים": כתב הערעור, סיכומים מטעם יוזם ההליך הערעורי, סיכומים מטעם המשיבים וסיכומי תשובה מטעם יוזם ההליך הערעורי. היינו, למתווה של הגשת תשובה לערעור יש שני יתרונות מרכזיים לעומת מתווה של הגשת סיכומים, הדרים בכפיפה אחת עם העקרונות שאותם ביקשה הרפורמה לקדם: ראשית, מתווה של הגשת תשובה לערעור מצמצם את הניירת והמלל המוגשים לבית המשפט ובכך הוא חוסך הוצאות ומשאבים לצדדים להליך, כמו גם זמן שיפוטי שהוא כידוע משאב מוגבל.

שנית, מתווה של הגשת תשובה לערעור עשוי לקצר את "תוחלת חיי המדף" של ערעור המוגש לבית משפט זה, בשל מיעוט השלבים הדיוניים עד למועד ההכרעה בהליך, באופן שכאמור עשוי להיטיב הן עם הצדדים להליך והן עם מערכת המשפט והציבור בכללותו. הדברים האמורים נכונים אף באשר לאפשרות הגשתה של תגובה לתשובה לערעור, אשר תוסיף כתבי טענות להליך הערעורי ועשויה אף להאריך את משך בירורו. 

…

יש להוסיף ולהדגיש כי בשונה מן ההסדר שהיה קבוע בתקנות סדר הדין האזרחי הקודמות, הרי שכעת על בעל דין הנוקט הליך ערעורי חלה החובה לפרט כדבעי את מכלול טענותיו ולפרוש בפני בית המשפט את חזית המחלוקת המלאה כבר עם הגשתו של הערעור.

על חובה זו ניתן ללמוד הן מהעובדה שלערכאת הערעור נתונה הסמכות לדחות את הערעור על הסף (סמכות שלא הייתה מוקנית בתקנות סדר הדין האזרחי הקודמות; ראו: תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, רוזן-צבי, בעמ' 477); הן בשים לב לכך שעל יוזם ההליך הערעורי להגיש את המוצגים מטעמו בד בבד עם כתב הערעור (בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי הקודמות, ראו: תקנה 134(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, רוזן-צבי, בעמ' 486); והן בהינתן שפרק הזמן להגשת ערעור ובקשת רשות ערעור הושווה והוארך לתקופה של 60 ימים (ראו: תקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי).

חובתו של יוזם הליך ערעורי להניח את יסודותיה של החזית הערעורית המלאה כבר בגדר כתב הערעור, עולה בקנה אחד עם שיקולי יעילות ויצירת הליך ערעורי אפקטיבי ועם חובת תום הלב הדיוני שעניינה יידוע המשיבים לערעור בדבר מלוא חזית המחלוקת בין הצדדים (השוו: ע"א 2230/21 אביזוהר נ' לוליאן, [פורסם בנבו] פיסקה 6 (30.5.2021)). חובה זו אף מתיישבת עם עקרונות היסוד הקבועים בתקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי לפיהם "חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן".

…

בשים לב לאמור, הרי שברוב המקרים אין כל תוחלת בהגשת סיכומים על-ידי יוזם ההליך הערעורי לאחר הגשת כתב הערעור, שאמור למעשה להידמות לסיכומים ולכלול את חזית המחלוקת בין הצדדים במלואה.

…

ממכלול הטעמים המפורטים לעיל, אני סבורה כי "דרך המלך" לבירור של ערעור בבית משפט זה לפי תקנות סדר הדין האזרחי (במקרה בו הוחלט שלא לדחות את הערעור על הסף מכוח הסמכות הקבועה בתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי) היא באמצעות הגשת תשובה לפי המתווה הקבוע בתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי. יחד עם זאת, לא מן הנמנע כי יתעוררו מקרים שבהם יעדיף בית המשפט להורות על מתכונת דיונית של הגשת סיכומים, לעיתים אף לאחר שהוגשו תשובות לערעור לפי תקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי.

כך, במקרים שבהם בית המשפט סבור כי כתב הערעור או התשובה לו אינם מקיפים דיו על מנת להכריע בערעור (ראו: דברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי, בעמ' 43; רוזן-צבי, בעמוד 481). ייתכן בהחלט כי לאחר עיון בכתב התשובה או לאחר קיומו של דיון מקדמי או דיון בפני הרכב, יסבור בית המשפט כי נסיבות המקרה מצדיקות הגשת סיכומים על-מנת להכריע בהליך, בייחוד במקרים סבוכים שבהם עולה קושי להשיב לטענות המשיבים באופן אפקטיבי בגדרי דיון בעל פה

שאלות נפוצות בעניין תשובה לערעור לעומת סיכומים בערעור