מטרד רעש מהשכנים – האם אפשר להגיש תביעה נגד שכנים מרעישים?

מטרד רעש מהשכנים עשוי להוציא אדם משלוותו, במיוחד כאשר המטרד מתקיים לאורך כל שעות היממה בעוצמה גבוהה מאוד. מטרד רעש עשוי להתקיים, לדוגמה, מרעש מזגנים בבתים פרטיים או משותפים, גרירת רהיטים, צעקות, מוסיקה רועשת, רכב חונה שהאעזקה בו לא מפסיקה לפעול, מסיבות לעיתים תכופות, ועוד. המשרד להגנת הסביבה פרסם רשימה של גופים האחראים לטיפול בעניין מטרדי רעשים, וחלק מהם בהחלט רלוונטיים לעניין מטרד רעש מהשכנים. כדאי לעיין ברשימה כדי לבחון האם אחד הגופים עשוי לסייע לכם גם ללא נקיטת הליך משפטי נגד שכן רועש.

לא תמיד ניתן להימנע או להפסיק מטרד רעש. עולה השאלה מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם מטרד רעש מהשכנים באמצעות כלים משפטיים? כדי לענות על שאלה זו כדאי להכיר תחילה מספר הוראות חוק שעשויות לסייע לכם עם סוגיה זו.

עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים בעניין סכסוכי שכנים. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

הוראות חוק בהן ניתן להסתייע כדי להתמודד עם מטרד רעש משכנים

סעיף 44 לפקודת הנזיקין

הסעיף הראשון שיכול להתמודד עם מטרד רעש מהשכנים הוא סעיף 44 לפקודת הנזיקין אשר קובע כך:

(א) מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק.

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על הפרעה לאור שמש.

כלומר, על פי הוראת סעיף 44 לפקודת הנזיקין אסור לשכן ליצור מטרד רעש שמפריע לאדם אחר לעשות שימוש במקרקעין שלו או להנאה סבירה מהם. דירה היא בהחלט חלק מהמקרקעין של השכן המוטרד ולכן בהחלט ניתן לעשות שימוש בסעיף זה. יחד עם זאת, סוף סעיף 44(א) קובע שניתן לעשות שימוש בסעיף זה בעת הגשת תביעה בגין מטרד רעש מהשכנים, רק אם התובע סבל נזק. על אופן הוכחת הנזק נתמקד בהמשך מאמר זה.

חוק למניעת מפגעים

הוראת חוק רלוונטית נוספת לסוגיית מטרד רעש היא חוק למניעת מפגעים, אשר קובע, בסעיף 2, כך:

לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים.

מדובר בהוראת חוק כללית אשר איננה עוסקת אך ורק במטרד רעש מהשכנים אלא במטרד באופן כללי.

תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)

ניתן להיעזר גם בהוראות תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) אשר מתייחסות למגוון רחב של מצבים אפשריים בהם נוצר מטרד רעש:

תקנה 3:

(א)  לא ישיר אדם, לא יצעק ולא יפעיל כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה ולא יקים רעש באמצעות פטיפון, רמקול, מגביר קול או מכשירי קול כיוצא באלה בין השעות 14.00 ל-16.00 ובין השעות 23.00 ל-7.00 למחרת, באזור מגורים באחד מהמקומות האלה:

(1)   תחת כיפת השמים;

(2)   במקום שאינו תחת כיפת השמים, אולם אינו סגור מכל צדדיו כלפי חוץ, או שדלתותיו, חלונותיו או פתחיו האחרים אינם סגורים כולם;

(3)   בבנין שיש בו יחידות מגורים (להלן – בנין מגורים).

(ב)  הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על פעולה המבוצעת אגב חגיגה או שמחה באחד המועדים האלה:

(1)   לילי יום העצמאות;

(2)   ליל פורים;

(3)   ערב יום מנוחה ומוצאי יום מנוחה – עד חצות;

(4)   ליל יום ירושלים;

(5)   ליל ל"ג בעומר;

(6)   ליל המימונה;

(7)   ערב ראש השנה האזרחית.

בעניין שיפוצים בבניין משותף נקבע בתקנה 4 כך:

לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר לבצע עבודות תיקון, שיפוץ או בנייה הגורמות לרעש בבניין המשמש למגורים, ולא יתקין בו מיתקנים, בין השעות 20:00 ל-7:00 למחרת בימי חול, ובין השעות 17:00 בערבי ימי מנוחה ל-7:00 למחרת יום המנוחה.

בעניין חבטת שטיחים (ככל שזה עדיין מתקיים בימינו) נקבע בתקנה 8 כך:

לא יחבוט אדם שטיח, מזרן או חפצים כיוצא באלה, בין השעות 14.00 ל-16.00 ובין השעות 19.00 ל-07.00 למחרת.

בעניין מטרד הנובע מרעש מזגנים נקבע בתקנה 11 כך:

לא יפעיל אדם ולא ירשה לאחר להפעיל מזגן, מדחס או מכשיר כיוצא באלה –

(1)   באופן הגורם לרעש חזק המפריע או עלול להפריע לאדם הנמצא בבית מגורים אחר;

(2)   אם הוא גורם או עלול לגרום לרעש בלתי סביר כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות רעש בלתי סביר.

בעניין מטרד רעש הנובע מבעלי חיים קובעת תקנה 13 כך:

המחזיק בעלי חיים בביתו, בנכסו או בחצריו, יחזיקם במקום ובאופן שלא יגרום רעש חזק המפריע לשכנים.

תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)

תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) קובעת מהו "רעש בלתי סביר" ומגדירות זאת כך:

רעש בלתי סביר לענין החוק הוא כל אחד מאלה:

(1)   רעש אשר משכו הכולל ביום הוא כמפורט בטור א' בתוספת הראשונה, ומפלסו הנמדד כאמור בתקנה 5 עולה על הערך המפורט לגבי כל אחד מהמבנים בעמודה יום בטור ב' באותה תוספת;

(2)   רעש אשר משכו הכולל בלילה הוא כמפורט בטור א' בתוספת הראשונה, ומפלסו הנמדד כאמור בתקנה 5 עולה על הערך המפורט לגבי כל אחד מהמבנים בעמודה לילה בטור ב' באותה תוספת;

(3)   רעש פיצוצים בשכיחות נמוכה הנמדד לפי תקנה 5(ג) ושמפלסו עולה על הערך המפורט לגבי אחד מהמבנים בעמודה יום בטור ב' בתוספת הראשונה.

הוכחת קיומו של מטרד רעש מהשכנים

תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) קובעת כיצד יש להוכיח מטרד רעש מהשכנים, וזאת על ידי מדידת עוצמת הרעש. מדידת עוצמת הרעש מבוצעת על ידי מדידת דציבלים. לצערכם הרב, ככל שתתקלו במקרה בו קיים מטרד משמעותי הבוקע מהשכנים, יתכן שלא יהיה מנוס אלא לשכור איש מקצוע בתחום האקוסטיקה/מדידת רעש על מנת שיכין חוות דעת בעניין עוצמת הרעש.

ללא חוות דעת שכזו יתכן שתהיה בעיה להוכיח שאכן קיים מטרד רעש הנובע מביתם של השכנים שלכם. לא תמיד יהיה די בעדות בני המשפחה הגרים בבית וששמעו את הרעש, וייתכן שאפילו לא יהיה די בהקלטות שתעשו באופן עצמאי.

כדי להוכיח קיומו של מטרד רעש מהשכנים יש כמובן להציג בפני בית המשפט דוגמאות רבות (תאריכים ושעות שונות). לא די בדוגמה אחת.

לאיזו ערכאה שיפוטית ניתן להגיש תביעה בעקבות מטרד רעש מהשכנים?

אם המטרה שלכם לקבל פיצוי כספי בלבד – תוכלו להגיש תביעה קטנה לבית משפט לתביעות קטנות. בית משפט לתביעות קטנות מוסמך לפסוק פיצוי כספי עד לגובה של כ-34 אלף ש"ח (הסכום מתעדכן מעט מדי שנה), אך בית משפט לתביעות קטנות אינו מוסמך לתת צו מניעה או צו עשה, ולכן לא יוכל להורות על הפסקת הרעש.

המפקח על הבתים המשותפים חסר סמכות עניינית לדון בעילות נזיקיות ולכן עשוי להיות קושי לדון במטרד רעש בפני ערכאה זו. יחד עם זאת, בהחלט ניתן למצוא פסקי דין שעסקו בעבר בעניין מטרד רעש מהשכנים בהם הכריעו המפקחים על הבתים המשותפים. אם הנתבע לא מודע לסוגיית הסמכות העניינית, והמפקח שדן בתביעה לא יעלה עניין זה ביוזמתו, יתכן מאוד שתוכלו לנהל תביעה בעניין מטרד רעש מהשכנים בפני המפקח.

בית משפט השלום בעל סמכות להורות על פיצוי כספי או לתת צו עשה או צו מניעה. החיסרון בערכאה זו הוא שההליך המשפטי נמשך בדרך כלל זמן רב, ביחס להליך המשפטי שמתנהל בבית משפט לתביעות קטנות או אפילו בפני המפקח על הבתים המשותפים.

שאלות נפוצות בעניין מטרד רעש מהשכנים