הזינו מייל ותקבלו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים

המלצות שקיבלנו מלקוחות המשרד (לחצו להגדלה)

המלצות

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

בתאריך 30.1.2020 בית המשפט המחוזי בחיפה אישר תביעה ייצוגית נגד חברת חשמל בגין הפקת חשבון ממוצע ללקוחות החברה, במקום חשבון מדויק בהתאם לצריכת החשמל בפועל.

חברת החשמל טענה כי היא רשאית לחייב את לקוחותיה באופן שאינו מדויק, על בסיס הערכה, באותם מקרים בהם אין לה גישה לארון החשמל של הלקוח. בית המשפט המחוזי לא קיבל את טענת חברת החשמל משום שחברת החשמל לא מפרטת מדוע לא הייתה גישה לארון החשמל של הלקוח (האם, לדוגמה, הארון נעול או כי עובד חברת החשמל בחר שלא להגיע אליו מבחירתו), וכי פרשנותה של חברת החשמל להוראת הדין המאפשרת לה להפיק חשבון חשמל ממוצע הייתה מרחיבה יתר על המידה.

בית המשפט: לא ניתן להפיק חשבון חשמל ממוצע על בסיס הערכה בלבד – כפי שפעלה חברת החשמל עד כה

במסגרת החלטתו בית המשפט המחוזי קבע, בין היתר, כך:

ניתן לראות, כי בהתאם לאמור באמת מידה 13(ד), חשבון על דרך הערכה יכול להתבצע במקרים בהם המונה הוסר או שקיים בו ליקוי/פגיעה (אמת מידה 13(ד)(1); החשמל נצרך שלא דרך המונה (אמת מידה 13(ד)(2);( לא התאפשרה לספק השירות גישה למונה "מסיבה שאינה בשליטתו" (אמת מידה 13(ד)(3)) (להלן: "הערכה בשל העדר גישה"); במקרים של "דילוג יזום" (אמת מידה 13(ד)(4) וכן כשמדובר במתקן צריכה ייחודי (אמת מידה 13(ד)(5). האפשרויות הרלבנטיות לבקשה זו הן שתי האפשרויות שלפני האחרונה – הערכה בשל העדר גישה, ודילוג יזום.

לפי אמת מידה 13(ד)(3) לספר אמות המידה המשיבה רשאית לקבוע את התשלום על בסיס הערכה כאשר "לא התאפשרה לספק השירות החיוני גישה למונה לצורך קריאתו בימים ובשעות סבירות מסיבה שאינה בשליטתו…". לטענתו של מר פלישון (שאינה עובדה שהוא מעיד עליה, ואינה בידיעתו האישית, והוא לא ציין את מקור אמונתו בעובדה זו), כשקורא מונים עובר במסלול קריאה, הוא עלול להיקלע "לסיטואציות שונות ולנסיבות שונות, שבגינן לא ניתן לקרוא חלק מהמונים במסלול הקריאה שלהם. מקרים אלה מכונים תחת שם כולל: "העדר גישה".

הסיווג של קריאה כ"העדר גישה" הוא תלוי נסיבות של כל מקרה ומקרה. כך למשל, קריאה תסווג  כהעדר גישה במקרים בהם קורא המונים הגיע לבית ולא מצא את המונה; במקרים בהם כיסוי המונה עכור או מלוכלך באופן שאינו מאפשר קריאה; במקרים של כלב (או כל חיה אחרת) המונע את הגישה למונה; במקרים של חצר מגודרת או נעולה; במקרים בהם המונה מצוי בתוך בית והלקוח אינו נמצא; במקרים של מונה המצוי בתוך ארון נעול; במקרים בהם קורא המונים חש מאוים מסיבה כלשהי ועוד" (סעיף 44 לתצהיר). מדובר באוסף של נסיבות שלא נטען שאירעו בעניינם של המבקשים.

לטענת מר פלישון (שוב – טענה. לא עובדה), אין מדובר ברשימה סגורה, ומקרים של העדר גישה אינם רק מצבים בהם לא התאפשרה המדידה "בשל מעשה של הצרכן". כשקורא מונים נתקל בחוסר אפשרות לקרוא את המונה- מכל טעם שהוא- הוא מציין במסופון שלא ניתן היה לקרוא את המונה ועליו להשאיר, ככל הניתן, הודעה ללקוח.

לדבריו, לא בכל המקרים ניתן להשאיר הודעה, ובכל מקרה השארת ההודעה נעשית לפנים משורת הדין, כך שאם וככל שלא הושארה הודעה, אין בכך כדי להוות הפרה של אמות המידה ו/או הנוהל, ואין בכך כדי ללמד כי קורא המונים לא ניסה להגיע למקום המונה וכשל בכך בשל העדר גישה (סעיפים 45-48 לתצהירו).

כבר עתה יש לדחות את טענות מר פלישון באשר להיות ההודעה לפנים משורת הדין. על פי הוראות "נוהל קריאת מונים" (נספח 1 לתשובת המשיבה)  המשיבה חייבת בבירור להשאיר הודעה.

אני דוחה את עמדת המשיבה המפרשת בצמצום יתר את הגדרת "דילוג יזום", כך שהוא חל רק כאשר היא לא ביצעה קריאת מונה בשל החלטה "מלמעלה". דילוג יזום מוגדר באמת מידה 1 כ"החלטה של ספק שירות חיוני שלא לבצע קריאת מונה בפועל לתקופת חשבון מסוימת, הנובעת מצרכי ספק השירות החיוני בלבד" (ההדגשות שלי- מ' ר').

לא נקבע הדרג שבו מתקבלת ההחלטה של ספק השירות החיוני. כל אחד מעובדי הספק מקבל החלטות בשם הספק, אם לסיווג כהעדר גישה ואם לסיווג כ"דילוג יזום". כשם שקורא המונים אינו מנוע מהלחליט בשם המשיבה שזהו מצב של "העדר גישה" אין הוא מנוע מהלחליט בשם המשיבה, שזהו מצב של "דילוג יזום".

אמת המידה אינה דורשת קבלת החלטה קונקרטית מראש על ידי ראש מדור גביה. על כן, אפשר בהחלט שגם אם הנהלת המשיבה לא קיבלה החלטה על "דילוג יזום", המשיבה קיבלה את ההחלטה על דילוג יזום  באמצעות עובדיה, קוראי המונים. למרות זאת, כפי שיבואר להלן, למען הזהירות, איני קובע שהיה זה דילוג יזום, אלא שלא היה זה חשבון הערכה בשל העדר גישה.   

אין זה משנה אם נציגי המשיבה פועלים בניגוד למדיניותה ונהליה. המשיבה נושאת באחריות למעשי עובדיה, וככל שהם פועלים בניגוד לרצונה, עליה לגרום לכך שעובדיה יגשימו את רצונה. אין הפרדה באמות המידה בין המשיבה לבין עובדיה.

על המבקשים לעמוד בתנאי הסף הנוסף שבסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות לפיו "תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין". בענייננו עסקינן בתעריף קריאת מונה העומד על כ-3 ₪ לתקופת חשבון. סכומים אלו אינם מצדיקים תביעה אישית. לפי הדין, תובענה ייצוגית צפויה להיות הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת כאשר הסעד המגיע לכל אחד מחברי הקבוצה אינו גבוה מספיק בכדי להצדיק הגשת תביעה אישית.

תובענות ייצוגיות כאלו אף כונו בעבר "תובענות ייצוגיות קלאסיות" (רע"א 3126/00 מדינת ישראל נ' א.ש.ת. ניהול פרויקטים וכוח אדם בע"מ, פ"ד נז(3) 220, 278 (2003). להלן: פרשת א.ש.ת.). במקרים כאלו, תובענה ייצוגית אינה רק הדרך היעילה ביותר לדיון בנושא, אלא היא ככל הנראה גם הדרך היחידה שבה יזכה עניינם של חברי הקבוצה לבירור משפטי.

אחד השיקולים המרכזיים בבחינת יעילות והגינות השימוש בתובענה ייצוגית הוא המידה שבה ההכרעה בשאלות המשותפות לכלל חברי קבוצת התובעים תסייע לפתרון הסכסוך האינדיבידואלי שבין כל אחד מהם לבין הנתבע. ככל שימצא כי ההכרעה המשותפת תקדם רק במעט את פתרון הסכסוך ונותרו שאלות אינדיבידואליות רבות, היעילות וההגינות הנלוות לדיון בדרך של תובענה ייצוגית, תפחתנה (ע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' רחמים עמוסי [פורסם בנבו] (5.7.12)).

התובענה בענייננו היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. הצורך לבחון אם התנהלות המשיבה לגבות את תעריף קריאת המונה במקרים שבהם קוראי המונים לא קראו את המונה כשלא נמנעה הגישה, הוא מוצדק ומשרת את כל לקוחות המשיבה בהווה ובעתיד. מדובר במחלוקת הרלוונטית לציבור צרכנים גדול למדי של המשיבה, עת סכומי הנזק האישיים קטנים יחסית ואינם מספיקים להגשת תביעות אישיות.

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתובת מייל

יש לכם שאלה או הערה בעניין המאמר? כתבו לנו תגובה ונשתדל להגיב בהקדם

כתיבת תגובה