מקרי גזענות ברשת – האם הם לשון הרע ומה הפיצוי שניתן לקבל?

מקרי גזענות ברשת

צריכים ייצוג משפטי בתביעה מעל 50 אלף ש"ח? חייגו עכשיו 03-6427876 או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

בימינו מקרי גזענות זאת תופעה שכיחה וכל מי שקורא מאמר זה נתקל בגזענות בחייו (בין אם כלפי עצמו ובין אם כלפי אחרים). עם התפתחות הטכנולוגיה והשימוש הנפוץ ברשתות החברתיות מקרי גזענות ברשת הם תופעה יומיומית, ונראה שאין אף אחד שחסין מאמירות גזעניות – כולם חוטפים – רוסים, מרוקאיים, אתיופיום, ערבים, אשכנזים, ספרדים וכו'.

רבים לא יודעים שאותם מקרי גזענות עשויים להתחיל בהגשת תביעת לשון הרע ולהסתיים בפסיקת פיצוי כספי משמעותי מאוד לנפגע. אלה שיודעים שאותם מקרי גזענות ברשת מהווים לשון הרע לא תמיד ימהרו להגיש תביעה עקב העלויות והטרחה שכרוכים בכך, אך חשוב להבין שעבור התובעים במקרי גזענות מדובר בתביעות "קלות יחסית" משום שאין כל צורך להוכיח שנגרם לנפגע נזק כלשהו משום שתביעות לשון הרע מבוססות על פיצויים ללא הוכחת נזק.

מה גובה הפיצוי הכספי שניתן לקבל לאחר מקרי גזענות ברשת (או בעולם האמיתי)?

פיצוי לאחר מקרי גזענות יקבע לפי שני פרמטרים עיקריים: 1. האם האמירה היא אכן בגדר "לשון הרע" (כהגדרתו בהוראות חוק איסור לשון הרע); 2. כמה אנשים נחשפו לאותו מקרה גזעני.

הפרמטר השני חשוב במיוחד משום שיש הבדל משמעותי מאוד בגובה הפיצוי כאשר נחשפו לאמירה הפוגענית אנשים בודדים (במקרה כזה גובה הפיצוי עשוי להסתכם באלפים בודדים) לבין חשיפה של מאות או אלפי אנשים (במקרה כזה הפיצוי עשוי להסתכם בעשרות אלפי שקלים ואף יותר מכך).

לאחרונה ניתן פסק דין בתביעת מוכר ערבי נגד לקוחה יהודיה דתיה אשר עסק במספר מקרי גזענות כלפי המוכר הערבי (ת"א 22394-08-19 מדחת חלואני נ' אסתר פרץ חן, פסק דין מיום 25.2.2022). מקרי הגזענות התרחשו בחנות שבה עבד אותו מוכר ולאחר מכן בפרסום בפייסבוק שתיאר את המקרה מנקודת מבטה של הלקוחה.

השופט תיאר את המקרה כך:

ביום 12.6.2019 הגיעה הנתבעת לחנות, ולאחר שבחרה פריטי לבוש שחפצה לרכוש, נעמדה בתור לקופה לאחר מספר לקוחות שהיו לפניה בתור. אותה עת עבד התובע בקופה, מאחר שהחליף קופאית שיצאה להפסקה. הנתבעת, שהייתה קצרת סבלנות, פנתה לתובע וביקשה שיפתח קופה נוספת. התובע השיב לה בנימוס שהדבר בלתי אפשרי והוסיף שבקרוב יגיע תורה. אותה עת טיפל התובע בלקוחה ערבייה, והשניים שוחחו ביניהם בערבית.

בשלב זה איבדה הנתבעת את סבלנותה וקראה לעבר התובע: "ערבי מניאק", "ערבי מסריח", "מחבל", "תחזור לכפר".

בחלוף כשעתיים שבה הנתבעת לחנות בלוויית אישה נוספת, שהתבררה בהמשך כאחותה של הנתבעת, נעמדה מול התובע בהתרסה תוך ששלפה את מכשיר הטלפון הנייד שברשותה, והחלה לצלם את התובע במהלך עבודתו אל מול הלקוחות ויתר עובדי החנות, תוך שהיא "מקריינת" במהלך הצילום, מכנה את התובע "ערבי מניאק", ואומרת משפטים כגון:

"אני לא מבינה, מנגו שלו? מנגו לא שלו והוא לא יהיה יותר במנגו, שילך לחתום בלשכה כמו כל הדפ"רים, קולטת אל תדאגי, היום זה יהיה ב"הצינור" וב"חי בלילה", אני רוצה שתצלמי עכשיו איך אנחנו עומדים בתור ומעכבים את כולם כי יש פה מוכר שמחשיב את עצמו מנהל, והוא ערבי שלא מוכן לתת שירות ליהודייה, היום אתה תהיה בטלוויזיה, ואני אדאג אישית שאתה לא תעבוד כאן יותר".

יתרה מכך, בתיאור המילולי של האירוע בפוסט, שהציג את התובע עצמו כתוקפן וכגזען שאינו מוכן ליתן שירות לנתבעת בשל הכיסוי שעל ראשה, הציגה הנתבעת לנמעני הפרסום תמונה מסולפת של האירוע: כזכור, הסרטון שצרפה הנתבעת לפוסט זה תיעד את חלקו השני של ההתרחשות בחנות, במהלכו נשמעות הנתבעת ואחותה טוענות כלפי התובע שהוא "מוכר שמחשיב את עצמו מנהל, והוא ערבי שלא מוכן לתת שירות ליהודייה", ולא את החלק הראשון שבו החלה היא עצמה לגדף את התובע ללא התגרות קודמת מצדו.

נוכח התנהלותה האמורה של הנתבעת מתחילתו של האירוע ועד לסופו, לא עלה בידה של הנתבעת לבסס ולו באופן תחילי את טענתה כי הפרסומים שפרסמה, בחנות או ברשת הפייסבוק, חוסים תחת הגנת תום הלב.

על פי פסק הדין מקרי גזענות אלה פורסמו גם בקבוצת פייסבוק המיועדת לירושלמים בה חברים כ-14 אלף חברים.

בית המשפט סקר מקרי גזענות נוספים אשר נדונו בפסיקה ובסופו של דבר חייב את הנתבעת בסך כולל של 75 אלף ש"ח. נקבע כך:

לאחר שהבאתי בחשבון את כלל השיקולים שמניתי לעיל, והוספתי ובחנתי את הסכומים שנפסקו במקרים אחרים (ראו עניין תקווה גדעון שבו נפסק פיצוי בסך של 55,000 ₪ על פרסום גזעני שתפוצתו היתה פחותה בהרבה; עניין צגאי שבו נפסק בערכאת הערעור לפני כארבע עשרה שנה פיצוי בסכום של 30,000 ₪ על פרסום גזעני לפני קהל מצומצם; סע"ש (באר שבע) 53819-07-13 אנגדה – משטרת ישראל [פורסם בנבו] (11.12.14) שבו נפסק פיצוי בסך 50,000 ₪ לתובע בגין התבטאות גזענית מצד קצינה שעבדה עמו במשטרה; ת.א. (ת"א) 34543-05-19 פחר נ' עובדיה [פורסם בנבו] (29.7.2021) שבו נפסק לתובע פיצוי בסך 35,000 ₪ בגין שתי התבטאויות גזעניות לפני קהל סועדים במסעדה), אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובע בסכום של 60,000 ₪ בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

נחשפתם למספר מקרי גזענות ברשת או "בעולם האמיתי"? צרו קשר עם עורך דין הוצאת דיבה אדי בליטשטיין לבחינת המקרה.

.

רוצים לקבל בחינם עדכונים בנושא זה? סיכום פסקי דין? מדריכים משפטיים? הזינו כתובת מייל תקינה

עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין

משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות מורכבות. למשרדנו ניסיון רב מאוד והצלחות מוכחות בבתי המשפט. נחוץ לכם ייצוג משפטי מקצועי? צרו קשר עוד היום.

המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד.

עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.

חייגו עכשיו 03-6427876

יש לכם שאלה? תכתבו לנו תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

nine − 2 =

מידע נוסף שעשוי לעניין אתכם

המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת

לקוחות משרדנו קיבלו פיצויים כספיים משמעותיים - רוצים שנלחם בבית משפט גם בשבילכם?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי (משרדנו מטפל בתביעות מעל 50 אלף ש"ח בלבד)

יצירת קשר

03-6427876

נתקלתם בבעיה משפטית ואתם צריכים ליווי משפטי? צרו קשר ונשמח לסייע גם לכם

צריכים ייצוג משפטי בתביעה מעל 50 אלף ש"ח? צרו קשר עכשיו עם עורך דין אדי בליטשטיין

צריכים ייצוג משפטי בתביעה בסכום העולה על 50 אלף ש"ח? חייגו עכשיו 03-6427876 או השאירו פרטים ונחזרו אליכם בהקדם

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב