רחוב ההגנה 13, ראשון לציון

דיון מקדמי לעומת קדם משפט – מה ההבדל ביניהם?

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. שוקלים להגיש תביעה? צריכים להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדכם? צרו איתנו קשר ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876

צריכים עורך דין כדי לפתור בעיה בנושא זה? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 בתחילת שנת 2021 חל שינוי מהותי בפרוצדורה המשפטית שעל בעלי הדין לקיים עוד לפני שהם מגיעים לדיון בפני בית המשפט. אחד משינויים אלה הוא קיומו של דיון מקדמי בין הצדדים.

מהו דיון מקדמי ומתי יש לקיים אותו?

דיון מקדמי והפרוצדורה הרלוונטית אליו קבועה בתקנות 36-34 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר קובעות כך:

מטרת הדיון המקדמי

34. הצדדים יקיימו דיון מקדמי כמפורט בתקנה 35; מטרת הדיון המקדמי היא להביא לידי כך שבעלי הדין ייערכו היטב לקראת הדיון בתביעה וילבנו את יריעת המחלוקת תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה ביניהם, באופן שיאפשר להם להיות מוכנים כראוי לדיון וכן לבחון את האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.

35. (א) בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון ינהלו בעלי הדין, זולת בעל דין שאיננו מיוצג בידי עורך דין, דיון מקדמי, בין השאר יגיבו לעניינים האלה:

(1) תיחום הפלוגתות שבין בעלי הדין, מיקודן והאפשרות לצמצמן;

(2) האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך;

(3) החליטו בעלי הדין שלא ניתן למנוע הליך שיפוטי בעניין הסכסוך שביניהם, יבחנו, לכל הפחות, את האפשרות להסכים על הצעדים שיש לנקוט כדי לצמצם ולייעל ככל האפשר את ההליך המשפטי, לרבות הקדמה של העמדת נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעם בעל הדין שכנגד או מינוי של מומחה מוסכם.

(ב) במהלך הדיון המקדמי יאפשרו הצדדים עיון במסמכים הנחוצים וישיבו זה לזה על שאלות שהמענה להן נחוץ לצורך ליבון הפלוגתות וצמצום המחלוקות ביניהם תוך שהם נוהגים בשקיפות מרבית.

36. בתום הדיון המקדמי ולא יאוחר מארבעה עשר ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם-המשפט הראשונה, יגישו בעלי הדין דיווח באשר לדיון המקדמי שביצעו, לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה, ויצרפו אליו את המסמכים הנחוצים שהוצגו במהלך הדיון המקדמי ולפי תקנה 35(ב); באין הסכמה לדיווח משותף, יגיש כל בעל דין את הטופס האמור מטעמו בלבד.

דיון מקדמי רלוונטי אך ורק להליכים המתקיימים לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018. כלומר, אין צורך לקיים דיון מקדמי כאשר הוגשה תביעה קטנה. יש צורך לקיים דיון מקדמי אם הוגשה תביעה כספית או תביעה אזרחית בסדר דין רגיל או סדר דין מהיר.

דיון מקדמי זהו למעשה ניסיון מצד הצדדים לפשט את ההליך באמצעות ההסכמות דיוניות (ככל שהצדדים מגיעים להסכמות אלה). בשלב דיון מקדמי אין מעורבות שופט והצדדים כלל לא מגיעים לבית משפט. בפרקטיקה דיון מקדמי אינו מוביל, לרוב, לפגישה פיסית בין הצדדים אלא מתבצע בטלפון או באמצעים אלקטרוניים אחרים.

מטרתו של דיון מקדמי הוא להגיע לדיון קדם משפט, אשר נערך בפני שופט, כאשר הצדדים כבר מודעים היטב לטענות ו/או למסמכים שיש בידי הצד שכנגד, והכל במטרה שניתן יהיה לקיים התדיינות משפטית ללא הפתעות (דבר שעשוי להוביל להגשת בקשות ביניים רבות ומיותרות, ובכך לסרבל ולעכב את ההתדיינות).

דיון מקדמי יש לקיים בתוך 30 ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון. בפרקטיקה דיון מקדמי אינו מתקיים בפרק זמן זה, במיוחד לנוכח העובדה שאת הדיווח בעניין תוצאות הדיון המקדמי יש להגיש לבית המשפט עד 14 ימים לפני קיומו של קדם משפט.

את הדיווח בעניין תוצאת דיון מקדמי יש להגיש לבית המשפט באמצעות טופס 4, אשר נראה כך:

דיון מקדמי - טופס 4

לעיתים אין הסכמה בין הצדדים בעניין הגשת דיווח משותף בעניין תוצאתו של דיון מקדמי. בנסיבות אלה כל צד צריך להגיש דיווח בנפרד.

צד שמסרב לקיים דיון מקדמי מסתכן בהוצאות משפט או במקרים קיצוניים אף מחיקת כתב טענותיו, כפי שקבוע בתקנה 38, אשר קובעת כך:

38. (א) בית המשפט רשאי בקדם-המשפט להורות לבעל דין שהפר הוראות תקנות 35 עד 37 למלאן, זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן; הפר התובע הוראות אלה, רשאי בית המשפט, בלי לגרוע משאר סמכויותיו, להתלות את ההליך עד שהוא ימלא אותן כנדרש ואף למחוק את התובענה מטעמים מיוחדים.

(ב) סבר בית המשפט כי בעל דין לא מילא אחר הוראות פרק זה במלואן או בחלקן ולא היתה סיבה מוצדקת להתנהלותו, יחייבו בהוצאות לאלתר לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, ולא יאוחר מתום ישיבת קדם-המשפט האחרונה, אף אם לאחר מכן מילא אחר ההוראות, זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן.

(ג) בית המשפט יפסוק את שיעור ההוצאות בהתחשב, בין השאר, בהתנהגות בעל הדין בדיון המקדמי ותום לבו, ובכלל זה:

(1) לא גילה לבעל הדין שכנגד מידע שהיה עליו לגלות;

(2) פעילותו בהליך היתה מועטה לעומת מורכבות המחלוקת בין בעלי הדין או לא היתה כנה;

(3) לא פעל כראוי וכנדרש מבעל דין הוגן.

מהו קדם משפט ובמה הוא שונה מניהולו של דיון מקדמי?

תחילה, חשוב להבין שדיון מקדמי אינו קדם משפט. מדובר בפרוצדורות משפטיות שונות בעלות מטרות שונות. קדם משפט הוא למעשה פגישתם הראשונה של הצדדים עם השופט שדן בתיק. במסגרת קדם משפט לשופט ישנן סמכויות רבות, אשר קבועות בתקנה 63:

63. (א) ככלל, ראוי שבית המשפט ישאף כי שלב קדם-המשפט לא יעלה על שתי ישיבות בבית משפט השלום ועל שלוש ישיבות בבית המשפט המחוזי.

(ב) בישיבת קדם-המשפט יורה בית המשפט על דרכי הדיון בתובענה במטרה לייעלו, לפשטו ולהחישו; בכלל זה רשאי הוא מיוזמתו או לבקשת בעל דין –

(1) להורות על שלבי הדיון בתובענה ועל המועדים לקיומם;

(2) להורות על דרך ועיתוי שמיעת הודעות לצד שלישי ותביעות שכנגד;

(3) להורות אם העדויות הראשיות יישמעו בעל פה או בכתב כאמור בתקנה 67;

(4) להורות על אופן ההגשה ועל דרכי הדיון בבקשות המנויות ברשימת הבקשות;

(5) לפצל את הדיון ולתת כל הוראה דיונית בנוגע לדרך ליבון המחלוקות;

(6) להורות על מתכונת ניהול ההליך, משך זמן הוכחת הטענות וכשרותן של הראיות;

(7) להורות על סדר העדים שיתייצבו לדיון או יציגו מסמכים ואת משך זמן החקירות וכן לקבוע שחקירת עד מסוים היא מיותרת ואינה נדרשת;

(8) להורות על שמיעת עדות מוקדמת, עדות מחוץ לכותלי בית המשפט או בהיוועדות חזותית וכן על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות העדים;

(9) למנות מומחה לשם בירור מחלוקת שבין בעלי הדין;

(10) להורות לבעלי הדין להגיש תיק מוצגים מאוחד או נפרד שיכלול את המוצגים של כל בעלי הדין;

(11) להורות על צירוף בעלי דין ומחיקתם;

(12) להורות על תיקון כתבי הטענות, מחיקת כל דבר שאינו דרוש לעניין ובירור רשימת השאלות השנויות במחלוקת ועריכת הפלוגתות;

(13) לתת סעד זמני;

(14) לשמוע על אתר עדות של כל הנוכח באולם בית המשפט, על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה;

(15) להורות לבעל הדין להשיב בתצהיר על שאלות שונות או על עניינים שונים;

(16) למחוק את כתב התביעה או לדחות את התובענה או לתת פסק דין אם מצא שכתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל;

(17) להציע לבעלי הדין הצעת פשרה או להציע להם לפסוק על דרך הפשרה או מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.

(ג) אין באמור בתקנות משנה (א) או (ב) כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת החלטות הנוגעות לניהול ההליך גם לפני ישיבת קדם-המשפט.

(ד) בישיבת קדם-המשפט המסכמת יורה בית המשפט על סדרי הדיון בתובענה ובכלל זה, יורה על מועדי שמיעת העדים והסיכומים ויקצוב את משך העדות, זמני החקירות ומשך הסיכומים של כל אחד מהם.

כפי שניתן לראות בבירור סמכויות שופט במסגרת קדם משפט הן סמכויות רחבות מאוד ומטרתן לפשט את ההליך ככל הניתן, ואף לסיימו במקרים המתאימים. ככל שהצדדים אינם מגיעים לפשרה בית המשפט מוסמך בזמן קדם משפט להורות על מתן סעדים זמניים (כגון צו עשה או צו מניעה או עיקול זמני), בית המשפט מוסמך להורות על תיקון כתבי טענות ואף שמיעת עדותו של כל אדם שנמצא באולם.

זקוקים לליווי משפטי בסוגיית דיון מקדמי או קדם משפט? צרו קשר עם עורך דין אזרחי אדי בליטשטיין.

.

האם אתם צריכים עורך דין כדי להגיש תביעה? להתגונן מתביעה? לפתור בעיה? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

או התקשרו למשרדנו: 03-6427876

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שיתוף בטוויטר
שיתוף ב whatsapp
שליחה בוואטסאפ
שיתוף ב telegram
שליחה בטלגרם
שיתוף ב linkedin
שיתוף בלינקדין
שיתוף ב email
שליחה בדוא"ל
המלצות מלקוחות

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. שוקלים להגיש תביעה? צריכים להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדכם? צרו איתנו קשר ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב