עורך דין אדי בליטשטיין

לתביעות מעל 100 אלף ש"ח חייגו

03-6427876

מחיקת מידע מגוגל – האם גוגל חייבת למחוק פרסום שהוא לשון הרע?

מחיקת מידע מגוגל

אחת הבעיות הקשות בפרסום לשון הרע באתרי אינטרנט היא שהוא עשוי להופיע במנועי החיפוש כמו גוגל. עולה השאלה האם ניתן לדרוש מחיקת מידע מגוגל במקום או במקביל לדרישת מחיקת המידע מבעל האתר שפרסם את המידע הפוגעני?

כמו כן, עולה השאלה האם ניתן להגיש תביעה במקרה בו דרישת מחיקת מידע מגוגל נדחית על ידה?

במקרים אלה תמיד כדאי להתייעץ עם עורך דין הוצאת דיבה על מנת לבדוק האם ניתן לדרוש ולקבל סעד זמני עוד לפני ההכרעה בתביעה, המורה לגוגל למחוק את המידע הפוגעני.

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות לשון הרע – הוצאת דיבה. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

מחיקת מידע מגוגל – הדרך "הקלה"

עיון במידע שמפורסם על ידי גוגל עצמה עולה לכאורה כי הסרת תוכן מגוגל איננה משימה מורכבת. גוגל אף מפרסמת הוראות כיצד לדרוש מחיקת מידע מגוגל. עיון במידע המפורסם על ידי גוגל עולה שהעצה הראשונה מטעמה היא לפנות לבעלי האתר שבו מפורסם המידע הפוגעני, וגוגל אף מסבירה כיצד ניתן לאתר את פרטיו של בעל האתר (במידה ולא מדובר באתר שזהות בעליו ידועה).

הסיבה שגוגל מציעה לפנות קודם כל לבעל האתר בו פורסם המידע הפוגעני היא שגוגל סורקת את האתרים ומציעה בתוצאות מנוע החיפוש מידע שקיים באתרים. אם המידע לא קיים באתרים הוא לא יופיע במנוע החיפוש, כך שלמעשה מחיקת מידע מגוגל מתבצעת דרך מחיקת המידע באתר בו פורסם המידע מלכתחילה.

גוגל מסבירה זאת כך:

חשוב: בחיפוש Google מופיע מידע שנאסף מאתרים ברחבי האינטרנט. גם אם אנחנו מסירים תוכן מחיפוש Google, הוא יכול להמשיך להופיע באינטרנט. כלומר, אנשים עדיין יוכלו למצוא את התוכן בדף שמארח אותו ברשתות החברתיות, במנועי חיפוש אחרים או בדרכים אחרות. לכן כדאי ליצור קשר עם מנהל האתר ולבקש ממנו להסיר את התוכן. כך יוצרים קשר עם מנהלי אתרים.

עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין הוצאת דיבה אדי בליטשטיין מסביר על מחיקת מידע מגוגל

הסרת תוכן מגוגל שמהווה מידע אישי או פוגעני

גוגל מפרטת מספר מקרים בהם ניתן לפנות אליה לצורך הסרת מידע אישי או פוגעני:

  1. הסרת תוכן מגוגל הכולל תמונות אישיות או אינטימיות.
  2. הסרת תוכן מגוגל הכולל פורנוגרפיה מזוייפת.
  3. הסרת תוכן אישי מאתרים עם שיטות נצלניות של הסרת תוכן מגוגל.
  4. הסרת תוכן מגוגל הכולל פרטים פיננסיים, רפואיים או פרטים מתעודת זהות.
  5. חשיפת פרטים ליצירת קשר מתוך כוונה לפגוע (לדוגמה מקרים בהם מפרסמים מספר טלפון של אישה כדי שאנשים אחרים יטרידו אותה).
  6. הסרת תוכן מגוגל הכולל תמונות של קטינים.

במקרים אלה מחיקת מידע מגוגל תתבצע, בסבירות גבוהה, ללא צורך בפניה לערכאות משפט.

גוגל מאפשרת גם לפנות אליה ולדרוש מחיקת מידע מסיבות משפטיות, אך גם במקרה זה גוגל מדגישה וממליצה שיש לפנות למנהלי האתר בו פורסם המידע הפוגעני:

גם אם Google תסיר דף אינטרנט או תמונה מתוצאות החיפוש, אנחנו לא יכולים להסיר תוכן מהאתרים שמארחים אותם. הדף עדיין יכול להיות זמין באתר, והמשמעות היא שאפשר להגיע אליו באמצעות כתובת ה-URL של האתר, שיתוף במדיה חברתית או דרך מנועי חיפוש אחרים. אנחנו ממליצים לפנות אל בעלי האתר כדי לבקש שהתוכן יוסר.

מחיקת מידע מגוגל
מחיקת מידע מגוגל

בהנחה שבחרתם ב"בעיה משפטית אחרת" (אפשרות שעשויה להתאים למקרים בהם מתפרסם מידע שהוא בגדר לשון הרע), יפתח התפריט הבא:

מחיקת מידע מגוגל
מחיקת מידע מגוגל עקב השמצה

לאחר שתבחרו באפשרות המתאימה תועברו למסך שבו תצטרכו למלא את הפרטים הרלוונטיים למקרה שלכם.
שימו לב: גוגל תבקש מכם להתייחס להוראת החוק שהופרה לכאורה, וכן, להפנות לציטוט המדויק של האמירה שלכאורה מהווה לשון הרע.

מחיקת מידע מגוגל
הסרת תוכן מגוגל

ברוב המוחלט של המקרים, גם אם תפעלו בהתאם להוראות של גוגל הסיכוי שהתוכן אכן יוסר מגוגל אינו גבוה (למעט ששת המקרים המוזכרים לעיל). בבתי המשפט גוגל טוענת שהיא לא מפעילה צנזורה ומפרסמת את המידע "As Is", ואם תאלץ לצנזר את המידע הדבר יוביל לפגיעה חמורה בחופש הביטוי.

מחיקת מידע מגוגל על ידי פניה לבעל האתר בו פורסם המידע הפוגעני

במקרה שמדובר באתר ידוע, כמו אתר חדשות, אשר פרסם ידיעה אשר עשויה להיות גדר לשון הרע (לעיתים מדובר בפרסום פייק ניוז) ניתן לפנות בקלות לבעל האתר ולדרוש את הסרת המידע. הניסיון מלמד שאתרי חדשות גדולים אינם ממהרים להסיר כתבות שפורסמו על ידם ולכן במקרים רבים לא יהיה מנוס מהגשת תביעה לבית המשפט ולדרוש את הסרת המידע, בתוספת פיצוי כספי בגין פרסום לשון הרע (מדובר בפיצוי ללא הוכחת נזק).

הבעיה מתחילה כאשר מדובר באתר אשר זהות בעליו איננה ידועה. לרוב מדובר באתרים "קטנים" יותר או אתרים שבעליהם דאגו להסתיר את פרטים. במקרים כאלה נראה שאין מנוס מפניה ודרישה מחיקת מידע מגוגל, ובהמשך הגשת תביעה אזרחית לבית המשפט.

מחיקת מידע מגוגל על ידי מנגנון "הודעה והסרה"

פסיקות בתי המשפט הכירו באחריותה של גוגל לפרסום תכנים במנוע החיפוש שלה, ואף ניתן לאתר מקרים בהם גוגל חוייבה בפיצוי כספי בעקבות אי הסרת פרסומים לאחר שהנפגע פנה אליה. נקבע כי מחיקת מידע מגוגל, על ידי גוגל, צריכה להתבצע אם מדובר באופן ברור שמדובר במידע שגוי לחלוטין.

בעניין זה נקבע לדוגמה בת"א 67847-03-18 שמעון ברבי נ' Google Ince (החלטה מיום 5.5.2021), כך:

במסלול הזה בחרו ערכאות ליישם את הדוקטרינה של "הודעה והסרה", שמקורה בדין זר ואין היא מעוגנת בחקיקה ישראלית. בתמצית קובעת הדוקטרינה הזו כי ניתן לחיֵיב באחריות של משפט אזרחי גורם ביניים, שתשומת-לבו להתנהלות מפרה של הדין, כמו פרסום אסור של לשון-הרע, הוסבה אך הוא נמנע מנקיטתם של צעדים מתאימים. בכך רואים בו מי ש"תרם" לאותה הפרה. הרעיון הזה מוותר מראש על הטלתה של אחריות בגין הפרה ישירה של הדין.

הוא מסתפק באחריות על בסיסה של "הפרה תורמת". הוא מבקש לצלוח את המשוכה של אי-ידיעה, ובהתאם דוחה רעיון של אחריות מוחלטת, כמו גם דרישה להשקעה דמיונית, וספק אם יעילה דיה אשר כמו מאליה נכרכת בהעמדתם של מנגנונים להבטחה מקדימה של ידיעה כזו. במלים פשוטות, אם ניתן להבין טענה של גורם כמו Google כי אין בכוחו לסרוק, בעיניים בוחנות ולוּ של מחשב, את מלוא-השחת אשר תחת ידיו בחיפוש אחר המחט של פרסום מעוול, קשה יותר להתכחש לפרסום כזה לאחַר שנתקבלה פנייה בענינו.

בתמצית, השופט ריבלין קבע שלושה תנאים מצטברים להכרה באחריות להפרה תורמת: "התנאי האחד הוא קיומה בפועל של הפרה ישירה; התנאי השני, ידיעתו של המפר-התורם על ההפרה הישירה שבוצעה; התנאי השלישי, הוא קיומה של תרומה משמעותית, ניכרת וממשית לביצוע ההפרה" (שם, בעמ' 763. ההדגשות הן במקור).

גם Google התבקשה להסיר. היא לא סברה כי ראוי לעשות כן. בית-המשפט המחוזי מצא מקום לחייבה בדין בשל כך. היה זה משום שנהיר היה לכל בר דעת כי תוצאת-החיפוש העלתה תוצאה פוגענית, שאיננה אמת. לא נדרשה לך חקירה מעמיקה לשם כך ואיש לא ביקש להתחשבן עם Google על שלא זיהתה את הפגיעה הזו, מראש. ברם מעת, שתשומת-לבה הופנתה לכך בידי המערער, היה עליה לבחון את הפרסום ולהבין שזהו, ללא כל ספק, פרסום מעוול. במקובץ להלן פסקה כבוד השופטת אביגיל כהן:

"המקרה שלפנינו הוא מקרה קלאסי שבו יש להחיל מנגנון של 'הודעה והסרה'. מנוע החיפוש צריך לפעול להסרת הפרסום המעוול במנוע החיפוש עצמו. מנוע חיפוש צריך להסיר פרסום מעוול כאשר אין ספק בכך שתוצאת החיפוש במנוע החיפוש שגויה לחלוטין. ענייננו לא בדרישה להתערבות מקדימה בפעולה האוטומטית של מנוע החיפוש אלא בדרישה להסרה כאשר מדובר בעוולה מובהקת. הדרישה היא רק להסיר את הפרסום השקרי בעליל אשר מופיע ביחס לדורש ההסרה במנוע החיפוש. אין זו שאלה של 'אשמת' מנוע החיפוש לתוצאת החיפוש. מדובר בפנייה להסיר מידע שגוי בעליל. במקרה שכזה הדרישות ממנוע החיפוש הן דרישות דומות מכל מי שמנהל אתר ולאו דווקא ייחודי[ו]ת למנוע חיפוש. אין צורך ליצור הבחנה פסיקתית בין בעל אתר לבין מנוע חיפוש בעניין זה" (שם, בפסקה 16 לפסק-הדין).

כלומר, הסרת תוכן מגוגל לא תתבצע אם לא ניתן להראות שאכן מדובר במידע שגוי לחלוטין.

מחיקת מידע מגוגל לאחר שגוגל סירבה לבקשת "הודעה והסרה"

כאשר הסרת תוכן מגוגל איננה אפשרית עקב חוסר שיתוף פעולה מצד גוגל אין מנוס אלא לפנות לערכאות משפטיות. במקרה זה תצטרכו להגיש תביעה נגד גוגל ולדרוש את הסרת המידע, ולרוב גם פיצוי כספי. החדשות הטובות הן שברוב המקרים, לאחר הגשת התביעה, גוגל מדגישה שהיא איננה מסרבת למחוק את המידע, אך היא כן מבקשת לקבל החלטה שיפוטית בעניין זה.

עניין זה עולה בקנה אחד עם עדותו של נציג גוגל במסגרת ת"א 28120-03-18 פלוני נ' Google LLC (פסק דין מיום 5.9.2021):

"אנחנו בגוגל איננו נמצאים בעמדה שאנחנו יכולים להכריע אם אי אלו תוצאות הן בעיתיות, אם הן מוציאות דיבה או לא. אנחנו כן מסירים תוכן כאשר הוא שגוי באופן מובהק (blatantly false ) אבל לרוב אנחנו נותנים לבית משפט להכריע בסוגיה. "

ביהמ"ש ביקש מהעד להסביר כיצד תפעל הנתבעת אם תקבל פניה משופט להסרת הפניה לפרסום בו הוא מואשם ברצח ועל כך ענה בעמוד 55 משורה 13:

"ת:        כשמתקבלות בקשות מעין זאת, צוות של אנשים, בני אדם, בודקים את הבקשה, כמוני. אנחנו עורכים הערכה לגבי המדיניות ההסרה המקומית. ובקשר לדוגמא הספציפית שכבוד השופט הביא, לגבי הרצח שלו, זה תלוי באישוש של טענה שכזו. האם למשל היו החלטות בית משפט שיצאו בנדון. מכיוון שלמשל, מעשה הרצח יכול להיות מעניין עבור הציבור, יכול להיות. ומהצד השני, אם בית המשפט הכריע שהטענות האלה הן שגויות ולא נכונות אז אנחנו מסירים אותם. אבל אנחנו תמיד נזהרים שלא לצנזר יותר מדי. אנחנו מנסים למצוא את האיזון הזה, לבוא גם לטובת הציבור."

בעמוד 58 משורה 6 העד ענה לשאלה האם הנתבעת תסיר ההפניה רק אם תהיה החלטה של ביהמ"ש ועל כך ענה כלהלן:

"ת:        זה לא מדויק מה שאתה מציע. אתה משפט את הדברים טיפה מעבר למה שהם. זה תלוי במה מצורף לאותה טענה. אם למשל אתה מפרסם, אתה מעלה פוסט שמישהו הוא רוצח, גוגל מאוד, מאוד תהיה שמחה להסיר פרסום כזה מכיוון שאם זה הדבר היחיד שפירסמת, אז אין שום דבר שם שהוא נכון, כי אין שם אישוש. אתה לא מציין את זמן הרציחה, את המקום או למה זה קרה."

החדשות הרעות הן שגישתה של גוגל מעלה בעיה אחרת – מה קורה אם מדובר באתר שבעליו אינו מסכים למחיקת המידע?

על מנת לפתור את הדילמה במסגרת תביעה אחת צריכים להגיש את התביעה גם נגד גוגל (או פייסבוק, במידה והמידע פורסם גם בפייסבוק) וגם נגד בעל האתר שבו פורסם המידע הפוגעני. בתי המשפט מדגישים שתמיד צריכים לתת לבעל דין את יומו בבית המשפט ולכן אם מעורב אתר שבו פורסם מידע פוגעני בתי המשפט מצפים שבעלי האתר יהיו חלק מהנתבעים.

עורך דין אדי בליטשטיין
צריכים סיוע משפטי עם מחיקת מידע מגוגל? צרו קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

מקרה שבו ניתן לאתר את בעליו של האתר אשר פרסם מידע פוגעני

בעניין מחיקת מידע מגוגל כאשר ניתן לאתר את בעליו של האתר שפרסם מידע פוגעני, נפסק כך:

במקרה שניתן לזהות המפרסמים, ככל שהנתבעת עומדת בציפייה ממנה לבצע בדיקה בסיסית של הדברים, ומתברר בדיעבד שהמקרה אינו נכנס לגדר החריג בעניין סביר, אין מקום לקיים דיון בסוגיה אם הפרסום מהווה עוולה נזיקית, ללא צרוף המפרסמים כנתבעים לצד הנתבעת.

במקרה שלא ניתן לזהות המפרסמים, עולה קושי רב לקיים דיון בסוגיה אם הפרסום מעוול, במעמד הנתבעת בלבד, וככל שהנתבעת ביצעה הבדיקה הבסיסית ולא חרגה מהלכת סביר, הסעד היחידי שעומד לתובע הוא סעד ההסרה.

מקרה שבו לא ניתן לאתר את בעליו של האתר אשר פרסם מידע פוגעני

במקרה שלא ניתן לאתר את בעליו של האתר שפרסם מידע פוגעני מחיקת מידע מגוגל הופכת להיות פשוטה יותר. בעניין זה נקבע על ידי בית המשפט כך:

כאמור בתיאור המפורט של איזונים שהוועדה קבעה שיש לערוך בין הערכים המתנגשים, ביהמ"ש קובע שכאשר זהות המפרסם ידועה, והוא מתנגד להסרת הפרסום, ולא מתקיים החריג על פי הלכת סביר, אין מנוס מצרופו של המפרסם כבעל דין, בטרם ביהמ"ש ייתן צו להסרה. אולם, כאשר לא ניתן לזהות המפרסם, יש ליתן צו להסרה בנסיבות המתאימות.

לענייננו, כבר בדיון הראשון ביהמ"ש חקר קצרות התובע ושמע ממנו כלהלן:

"אינני יודע מי הגב' שטוענת מה שטוענת, יש לי מספר חשדות על כמה אנשים גברים ונשים שמכירים את הסיפור ואת הנפשות המעורבות. אף אחת לא פנתה אלי ואמרה שקרה האירוע נשוא התביעה."

ברי שלנתבעת אין כלים לחקירת התובע ולכן בנסבות כאן הנתבעת נהגה נכון כאשר המתינה להכרעת ביהמ"ש והיא אכן נתנה הסכמתה להסרת הפרסומים מיד בתחילת ההליך.

ביהמ"ש ער לאפשרות שתוגשנה בעתיד  תובענות בהן יתבקש ביהמ"ש להסיר פרסומים ללא צרוף בעלי העניין בפרסום המידע. אולם, חזקה על ערכאה שיפוטית שלא תשעה לבקשה, ככל שלא יצורף בעל דין נוגע לעניין, אלא אם כן ישנה סיבה מוצדקת לכך. זאת, מכיוון שדרך המלך לבירור תוכן פרסומים היא באמצעות המצאת כתב התביעה ליוצרי הפרסומים, או למפרסמים,  כדי ליתן להם יומם.

כמו כן, ביהמ"ש ער לכך שבתובענה זו, לנוכח הסכמת התובע והנתבעת, הוא נתן צו להסרת חלק מהפרסומים, ללא שנתן לגברת האלמונית שמייחסת לתובע אותם מעשים חמורים, יומה. אולם, אותה גברת לא הזדהתה, התובע העיד שאינו יודע מי היא ואין במי מהפרסומים פרטי זהותה באופן שהיה מאפשר לתובע לצרף אותה כנתבעת, לצורך בירור המחלוקת העובדתית.

במצב דברים זה, ככל שביהמ"ש היה עומד על צרוף מפרסמים, שזהותם אינה ידועה, כבעלי דין, וככל שהנתבעת הייתה מסרבת להסיר הפרסומים, הדבר היה מביא לאותה תוצאה קשה ולא מידתית לפיה מי שטוען שמייחסים לו עברה פלילית חמורה, לטענתו, על לא עוול בכפו, ימצא עצמו לפני שוקת שבורה.

לכן, תוך שביהמ"ש מביא בחשבון מסקנות וועדת ארבל לגבי הזהירות הרבה שעליו לנקוט, ביהמ"ש קובע כי במצב דברים בו מפרסמים אינם מזדהים, וכאשר על פי הדין כיום, אין כלים משפטיים המאפשרים זיהויים, יש לביהמ"ש סמכות בנסיבות המתאימות להסיר פרסומים לפי סעיף 9 לחוק איסור לשון הרע, ללא צורך בהכרעה האם הפרסום כוזב.

לעניין הנסיבות המתאימות, ביהמ"ש מביא בחשבון שהתובע אינו איש ציבור, או ידוען שמתפרנס מחשיפה ציבורית. הפרסומים מייחסים לו ביצוע עבירה פלילית חמורה ומכאן שגורמים לו פגיעה קשה. הפרסום המקורי כבר אינו קיים במרשתת. התובע העיד כי הפרסום כוזב ואין כל ראיה, לרבות חקירת משטרה, או תחקיר עיתונאי, או עדות שהושמעה, לפיה, הפרסום אינו כוזב.

מחיקת מידע מגוגל הרלוונטי לאתרים שבעליהם נמצאים מחוץ לישראל

הסרת תוכן מגוגל המתייחס לאדם הנמצא בישראל, כאשר התוכן מפורסם באתר שבעליו נמצא בחו"ל הוא מצב הרבה יותר בעייתי. במקרים אלה יש להמציא את כתב התביעה לאותו אדם הנמצא בחו"ל. בעניין זה בית המשפט קבע כך:

ביהמ"ש קבע קודם לכן בפסק הדין, כי לצורך הטלת אחריות נזיקית בגין הפרסומים על ידי הוכחת הטענה כי הפרסום כוזב, היה על התובע לבקש להמציא כתב התביעה למפרסמים הזרים אל מחוץ לתחום.

אולם, ככל שהתובע מעוניין להחיל הוראות בימ"ש זה על אתרים זרים ביחס לכל כתובות המשתמשים בעולם, היה עליו לבקש המצאה מחוץ לתחום, או לאשר המצאה למורשה בישראל. גם מסיבה זו, אין לחייב הנתבעת להסיר ההפניה לחלוטין, ללא מיצוי הניסיון לצרף האתרים הזרים כנתבעים ומתן הכרעה בשאלה אם הפרסום כוזב.

לכן, ביהמ"ש דוחה הבקשה להסיר ההפניה ל – 16 הפרסומים לחלוטין באופן שיחול ביחס לכל המשתמשים במרשתת בעולם.

שאלות נפוצות בעניין מחיקת מידע מגוגל

  • האם ניתן לדרוש מחיקת מידע מגוגל באופן מיידי?

    תמיד אפשר לדרוש הסרת תוכן מגוגל, אך יש הבדל גדול בין מה שדורשים למה שקורה בפועל. בפועל, מחיקת מידע מגוגל זהו תהליך לא פשוט, ולרוב תצטרכו להגיש תביעה בעניין.

  • מחיקת מידע מגוגל בצורה המהירה ביותר. איך עושים את זה?

    גוגל מספקת תוצאות חיפוש שמוצגות באתרים שונים. הסרת תוכן מגוגל ניתן להשיג באמצעות הסרת התוכן מהאתר שמציג אותו. ברגע שהאתר ימחק את העמוד שכולל את התוכן הלא רצוי, תוך זמן קצר (בדרך כלל עד שבועיים) התוכן יעלם גם מגוגל.

  • האם בית משפט לתביעות קטנות יכול להורות על מחיקת מידע מגוגל?

    לא. לבית משפט לתביעות קטנות אין סמכות להורות על מחיקת מידע מגוגל. על מנת לקבל צו כזה עליכם להגיש תביעה לבית משפט השלום.

  • האם מחיקת מידע מגוגל מוחקת את המידע גם ממנועי חיפוש אחרים?

    לא. מחיקת מידע מידע מגוגל אינה מוחקת את המידע ממנועי חיפוש אחרים. הדרך הכי טובה למחוק את המידע מכל מנועי החיפוש היא להסיר את המידע מהאתר שמציג אותו.

לבדיקה האם ניתן להסיר תוכן פוגעני מהאינטרנט צרו קשר עם עורך דין לשון הרע אדי בליטשטיין.

.

רוצים לקבל בחינם עדכונים בנושא זה? סיכום פסקי דין? מדריכים משפטיים? הזינו כתובת מייל תקינה

פניה לעו"ד אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין מטפל בתביעות מעל 100 אלף ש"ח בלבד

עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין
משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות מורכבות בסכומים העולים על 100 אלף ש"ח בלבד. למשרדנו מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות בייצוג תובעים ונתבעים בבתי המשפט. המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד. עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.
0 +
מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות
0 +
מעל 750 לקוחות מרוצים
% 0
מאה אחוז יחס אישי לכל לקוח
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת
מידע רלוונטי נוסף

משרדנו מטפל בתביעות מעל 100 אלף ש"ח בלבד. ליצירת קשר עם לעורך דין אדי בליטשטיין חייגו 03-6427876

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב