רחוב ההגנה 13, ראשון לציון

צו עיקול זמני – התנאים לקבלתו ומתי ניתן לדרוש ביטול עיקול?

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. שוקלים להגיש תביעה? צריכים להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדכם? צרו איתנו קשר ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876

צריכים עורך דין כדי לפתור בעיה בנושא זה? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מהו עיקול זמני?

עיקול זמני הוא סעד זמני (בדומה לסעדים אחרים כגון צו מניעה או צו עשה) האוסר על אדם או גוף כנגדו התבקש צו עיקול זמני לבצע פעולה כלשהי בכספים, מטלטלין, מקרקעין או כל דבר אחר שהתבקש במסגרת הצו. מטרתו של צו עיקול זמני היא להבטיח שהאדם כנגדו התבקש הצו לא יבריח את הכספים או הנכסים, והכל במטרה להבטיח שלא יתנהל הליך משפטי מיותר.

במקרים מסוימים אם לא יתבקש צו עיקול זמני ויתנהל הליך משפטי מתחילתו ועד סופו, בסופו של ההליך התובע עשוי לגלות שהנתבע הבריח את נכסיו והתובע לא יוכל להיפרע ממנו. מסיבה זו ברוב המקרים צו עיקול זמני מתבקש במעמד צד אחד (ללא ידיעת הנתבע).

עיקול זמני אינו נפוץ אך ורק במסגרת הליכים משפטיים המתנהלים בבית המשפט אלא גם במסגרת הליכי הוצאה לפועל. ההבדל המשמעותי בין עיקול זמני בעת ניהול התביעה לבין עיקול זמני שמבוצע במסגרת הליכי הוצאה לפועל הוא שבעת הטלת עיקול זמני בהליכי הוצאה לפועל ישנה כבר חזקה שהנתבע חייב כספים לתובע. בעת ניהול הליכים בבית המשפט עדיין לא הוכח שהנתבע חייב כספים לתובע ולכן קבלת צו עיקול זמני זו משימה מורכבת יותר בבית המשפט לעומת ההוצאה לפועל.

ניתן לדרוש צו עיקול זמני על כספים, משכורת, חשבון בנק, רכב, מטלטלין, מקרקעין, ועוד. מדובר בכלי משפטי מאוד שימושי וצריכים לדעת כיצד ומתי להשתמש בו בעת הצורך.

מכוח איזה הוראת דין ניתן לקבל צו עיקול זמני בבית המשפט?

ניתן לדרוש צו עיקול זמני מכוח תקנה 103 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, אשר קובעת, בין היתר, כך:

(א) בתביעה לסכום כסף רשאי בית המשפט להטיל עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו או ברשות המבקש או ברשות מחזיק, ובתביעה לדבר שבעין רשאי בית המשפט לצוות על עיקול הנכס הנתבע, והכול אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.

(ב) הומר נכס שעוקל בערובה של המשיב או של צד שלישי, יחול על הערובה סימן זה.

(ג) נתן בית המשפט צו עיקול על מקרקעין, יורה בית המשפט על רישום הערה בפנקס המקרקעין, והמבקש יודיע על כך לרשם המקרקעין.

מתקנה זו עולה שניתן לבקש צו עיקול זמני במסגרת תביעה כספית ובית המשפט רשאי להטיל את הצו על מי שביקש אותו או כנגד מי שביקשו את הצו או צד שלישי (לדוגמה: בנק, מעביד, ביטוח לאומי וכו').

צו עיקול זמני על מקרקעין ילווה ברישום הערת אזהרה כדי שלא ניתן יהיה לבצע מכירה של המקרקעין ואם מישהו יתעניין ברכישת המקרקעין גם הוא יראה שיש צו עיקול זמני.

אם העיקול הוטל על נכסי הנתבע/החייב אשר נמצאים אצל צד שלישי, חייבים למסור על כך הודעה לאותו צד שלישי (לדוגמה: בנק).

תקנה 106 קובעת כך:

עיקול זמני לטובת תובע שזכה בתביעתו

זכה התובע בתביעתו, ימשיך העיקול הזמני לעמוד בתוקפו עד שפסק הדין יבוצע או עד להוראה אחרת של בית המשפט; בפסק הדין רשאי בית המשפט לתת הוראות בנוגע לעיקול הזמני ולפסוק הוצאות בקשר אליו.

כלומר, לאחר מתן פסק הדין הצו אינו מתבטל אלא ממשיך להיות בתוקף, אחרת, לאחר ביטול הצו הנתבע יבריח את נכסיו עוד לפני שיתחילו כנגדו הליכי הוצאה לפועל (במידה והוא לא יקיים את פסק הדין).

תנאים לקבלת צו עיקול זמני

לא בכל מקרה ניתן לקבל צו עיקול זמני. בית המשפט העליון קבע באילו תנאים יעתר בית משפט לצו עיקול זמני (ראו לדוגמה: רע"א 7076/17 פלוני נ' אלמוני, החלטה מיום 22.10.2017):

ואף מעבר לנדרש, גם לגופו של עניין לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי. בהתאם להוראות תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), על המבקש סעד זמני להציג ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה וכן לשכנע את בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו וכי הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי. עוד לפי התקנה האמורה, מבקש הסעד הזמני נדרש להציג ראיות לכאורה ל"קיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש", וההוראה הרלוונטית לעניינו קובעת כי על מבקש צו עיקול זמני לשכנע את בית המשפט גם כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין (תקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי).

באשר לקיומה לכאורה של עילת תביעה, די בכך שבית המשפט ישתכנע כי התובענה מעלה לכאורה שאלה רצינית ואיננה בגדר תביעת סרק על פניה (וראו למשל: רע"א 3569/10 בעניין אלו עוז בע"מ). כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו, אין מקום להכריע במחלוקות העובדתיות שבין הצדדים במסגרת בקשה לביטול צו עיקול. עם זאת, מן הנספחים שצירף המשיב לבקשתו (נספחים 32-33 לתביעה; נספחים 14-15 לבקשה למתן צו עיקול זמני) עולה כי בשלב מסוים, לכל הפחות, הסכימו הנתבעים לשלם למבקש סך של 11,250,000 ש"ח.

די בעובדה זו, בצירוף תוכנו של הסכם שכר הטרחה שנחתם בין המבקש לבין המשיב, אשר לפיו זכאי המשיב לקבלת 25% מכל סכום אותו יקבל המבקש, ובמקרה שבו יופסק הטיפול המשפטי זכאי המשיב למלוא שכר הטרחה שהיה מקבל המשיב אילו היה מתאפשר לו להשלים את עבודתו, בכדי לשכנע כי המשיב עמד בנטל המוטל עליו להוכחת קיומה של עילת תביעה לכאורית.

ובאשר "ליסוד ההכבדה". עיון בנספח 5 לבקשת המשיב לצו עיקול זמני מגלה כי חרף הצהרתו שמצבו הכלכלי מעולה כאמור, המבקש עצמו הודה בכך שמצבו הכלכלי לא מאפשר לו לשלם סכומים הנמוכים בהרבה מסכום התביעה. לפיכך, קיים חשש סביר על פניו באשר ליכולת המשיב לגבות את סכום התביעה הניכר, במידה ויזכה לבסוף בתביעתו. בעניין זה אף נפסק כי לצורך הוכחת "יסוד ההכבדה" אין צורך להוכיח כוונה ברורה להברחת נכסים, ולעתים גובה סכום התביעה כשלעצמו עשוי להיות אות לקיומה (וראו: רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר [פורסם בנבו] (29.1.2007)).

גם באשר למאזן הנוחות נמצא כי הוא אינו נוטה לטובת המבקש. העיקול הוטל אך על מניות הרשומות על שמו של המבקש, ולא נראה כי ייגרם לו נזק רב כתוצאה מהעיקול האמור. תוצאה זו אף מתחדדת לאור טענותיו של המבקש עצמו לפיהן מצבו הכלכלי מעולה. לכן, גם בהנחה שהמבקש אכן אינו פועל להברחת נכסיו, מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב.

בפסק דין של בית המשפט המחוזי שניתן לאחרונה (ת"א 59484-08-21 דוד אפנג'ר נ' שירה כהן לוי, החלטה מיום 10.10.2021) נפסק בעניין עיקול זמני כך:

בהתאם לתקנה 95 לתקנות החדשות, בדומה לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד–1984 (להלן: "התקנות הישנות"), על מבקש העיקול לשכנע את בית המשפט כי קיימות ראיות מספקות (מהימנות – בתקנות הישנות) לכאורה להוכחת עילת התביעה.

בנוסף, על מבקש העיקול לשכנע את בית המשפט שאי מתן צו העיקול יכביד עליו באופן ממשי (כך בנוסח תקנה 103 לתקנות החדשות, בה הוספו המילה "באופן ממשי" שלא היו בתקנות הישנות) למימוש זכותו במידה ותביעתו תתקבל. יסוד ההכבדה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה, תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע, ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצדו. ההלכה היא, כי ההכבדה אותה יש להוכיח במסגרת בקשה לעיקול זמני, נמוכה לעומת ההכבדה אותה יש להוכיח בבקשות לסעדים זמניים אחרים.

לצורך הוכחת יסוד זה, אין צורך להוכיח כוונה ברורה להברחת נכסים, ולעיתים גובה סכום התביעה בפני עצמו עשוי להיות אות לקיומה של ההכבדה (ראו: יעקב שקד, סדר הדין האזרחי החדש (הוצאת בורסי, מהדורה שנייה, תשפ"א), עמ' 519 והאסמכתאות שם).

אם הונח בסיס עובדתי אשר מקים חשש סביר בשאלת ההכבדה, הרי שיש מקום לבדוק מהו הנזק הצפוי לנתבע כתוצאה ממתן הסעד הזמני ושיקולי יושר (כיום בתקנה 95(ד)(1) לתקנות החדשות, בהתאם להלכה בעבר, ראו: רע"א 5841/11 אקסלרוד נ' בנק מזרחי (פורסם בנבו, 20.09.11)).

ביטול צו עיקול זמני

אדם או גוף כנגדו ניתן צו עיקול זמני יכול להגיש בכל שלב בקשה ולבקש ביטול צו עיקול זמני. תמיד צריכים לזכור שעיקול זמני ניתן מתוך חשש שהאדם כנגדו ניתן הצו לא יוכל לשלם בסיומו של ההליך או שקיים חשש שהוא יבריח את הנכסים. ולכן בעת הגשת בקשה לביטול הצו צריכים לשכנע את בית המשפט, בצירוף תצהיר, שלא תתקיים שום "הכבדה" ביחס למי שביקש את הצו ושהצו לא נחוץ.

בפסק הדין של בית המשפט המחוזי אשר הוזכר לעיל נפסק בעניין זה כך:

כאמור, לצד בחינת סיכויי ההליך, יש לבחון גם את יסוד ההכבדה ומאזן הנוחות. בעניין זה, חרף טענות המשיבה בבקשת העיקול, בדבר קשיים כלכליים ותזרימיים וחרף טענותיה באשר ליסוד ההכבדה, המבקשים לא שללו טענות אלו בבקשתם לביטול העיקול. כל שנטען בעניין זה, היה אודות "שרשרת פיגוע כלכלי" ו"אסון בלתי הפיך" שהעיקול עתיד להביא על המבקשים, וגם דבר זה לא נתמך בתצהירו של המבקש, שלמעשה לא טען דבר בעניין ההכבדה בתצהירו. גם הטענה לחובות של מיליונים נוספים לאנשים נוספים, בכלל זה גם לאחות המשיבה, לא נסתרה ולא הוכחשה על ידי המבקש.

המבקש ציין בחקירתו בבית המשפט כי אינו יודע כמה כסף עוקל באמצעות צווי העיקול שהוטלו, ובתשובה לשאלה כמה כסף יש בחשבונות הבנק, והאם ייתכן שיש בהם 10 מיליון ₪ והעיקולים אינם מכבידים על המבקשים, השיב לב"כ המשיבה "תבדוק". לאחר שסיים את עדותו, צעק ממקום מושבו כי אין בחשבון דבר. בדרך זו לא זו בלבד שלא נשללו הטענות בדבר יסוד ההכבדה אלא שהן התחזקו.

מדוגמה זו ניתן לראות כי בבקשה לביטול צו עיקול לא ניתן להיות עמומים אלא צריכים להיות מדויקים בנתונים, ולשכנע את בית המשפט שאין שום תועלת בצו העיקול, ושלא רק שהוא אינו מסייע למי שביקש את העיקול אלא הוא מכביד ופוגע באדם נגדו הוטל העיקול.

מטבע הדברים אם מבקש העיקול ציין עובדה כלשהי בבקשתו לפיה העיקול נחוץ, מי שמבקש לבטל את העיקול חייב להתייחס לעובדה זו. התעלמות מעובדה זו עשויה להתקבל אצל השופט באופן שלילי, והשופט עשוי להבין שמבקש הביטול התעלם מעובדה ספציפית זו כי היא נכונה ואין לו מה לומר עליה.

מעוניינים להגיש בקשה לקבלת צו עיקול זמני או להגיש בקשה לצורך ביטול צו עיקול זמני? אתם מוזמנים ליצור קשר עם עורך דין אזרחי אדי בליטשטיין.

.

האם אתם צריכים עורך דין כדי להגיש תביעה? להתגונן מתביעה? לפתור בעיה? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

או התקשרו למשרדנו: 03-6427876

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שיתוף בטוויטר
שיתוף ב whatsapp
שליחה בוואטסאפ
שיתוף ב telegram
שליחה בטלגרם
שיתוף ב linkedin
שיתוף בלינקדין
שיתוף ב email
שליחה בדוא"ל
המלצות מלקוחות

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. שוקלים להגיש תביעה? צריכים להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדכם? צרו איתנו קשר ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב