הזינו מייל ותקבלו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים

המלצות שקיבלנו מלקוחות המשרד (לחצו להגדלה)

המלצות

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

בתאריך 8.1.2020 ניתן פסק דין חדש של בית המשפט העליון בעניין תשלום פיצוי על שיתוף פוסט בפייסבוק ומדוע יש לבצע הבחנה בין ביצוע שיתוף פוסט לבין ביצוע לייק לפוסט בכל הקשור לסוגיית תשלום הפיצוי הכספי (רע"א 1239/19 יואל שאול ואח' נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ).

מכיוון שמדובר בפסיקה של בית המשפט העליון מדובר בהלכה מחייבת, ומעתה כל בתי המשפט האחרים (בית משפט לתביעות קטנות, בית משפט השלום או בית המשפט המחוזי) יאלצו לפסוק בתביעה במסגרתה נדרש תשלום פיצוי על שיתוף פוסט בפייסבוק (או בכל רשת חברתית אחרת) בהתאם למה שקבע בית המשפט העליון.

למה עשויים לשלם פיצוי כספי על שיתוף פוסט בפייסבוק ולא על לייק?

פייסבוק, או כל רשת חברתית אחרת, איננה מוחרגת מהוראות חוק איסור לשון הרע. כפי שאדם צפוי לשלם פיצוי כספי על פרסום הוצאת דיבה בכל מקום אחר, כך הוא צפוי לשלם פיצוי כספי לנפגע על פרסום הוצאת דיבה או על שיתוף פוסט בפייסבוק הכולל תוכן פוגעני.

מטבע הדברים לא ניתן לדרוש תשלום פיצוי על שיתוף פוסט בכל מקרה, אלא רק באותם מקרים בהם הפוסט כולל תוכן פוגעני הנכלל בגדר הוראותיו של חוק איסור לשון הרע ומהווה הוצאת דיבה.

שיתוף פוסט בפייסבוק עשוי להגדיל את החשיפה לדברי לשון הרע שפורסמו בפוסט המקורי. לדוגמה; אדם עם 30 חברים בפייסבוק עשוי לפרסם פוסט שיגיע לכל היותר לאותם 30 חברים, אך כל אחד מאותם חברים יכול לעשות שיתוף לפוסט המקורי כך שכמות האנשים שיחשפו לפוסט תהיה גדולה פי כמה וכמה, וכך הנזק לנפגע מהתוכן הפוגעני עשוי להיות גדול יותר.

פסיקות בתי המשפט קבעו שוב ושוב כי לא ניתן לדרוש תשלום פיצוי על שיתוף פוסט או פרסום של אמירות פוגעניות, אם מדובר בקללות רחוב יומיומיות. בית המשפט אינו הזירה המתאימה לעיסוק באמירות מסוג זה, משום שאחרת בתי המשפט יוצפו בתביעות הרלוונטיות לקללות רחוב השגורות, לצערנו, בפי אנשים רבים מאוד.

לעומת שיתוף פוסט, ביצוע לייק בלבד אינו חושף בהכרח אנשים רבים נוספים לתוכן שנכתב, ובכל מקרה, מי שמבצע לייק לא עושה פעולה יזומה מבחינתו על מנת להביא את הפוסט המקורי לידיעת אנשים אחרים (חבריו בפייסבוק).

עצם העובדה שמי שמבצע לייק בלבד אינו יוזם את חשיפתו והעברתו של התוכן לקבוצת אנשים נוספת – פוטרת אותו מאחריות כלשהי, וגם אם תוגש נגדו תביעה במסגרתה ידרש תשלום פיצוי, היא תדחה. כמובן שתמיד כדאי להתייעץ עם עורך דין לשון הרע במקרים מסוג זה על מנת לבחון את המקרה באופן פרטני.

באילו מקרים אדם צפוי לקבל דרישת תשלום פיצוי על שיתוף פוסט בפייסבוק?

מטרתו של חוק איסור לשון הרע הוא למנוע אמירות פוגעניות המהוות פגיעה בשמו הטוב של האדם, ובכבודו, אך כפי שציינתי קודם לכן, לא כל אמירה תחשב לאמירה בעקבותיה ניתן לדרוש תשלום פיצוי על שיתוף פוסט או כתיבת הפוסט המקורי בפייסבוק.

אמירות כגון נוכל, נאצי, אתיופי/רוסי מסריח עשויות בהחלט להוביל לפיצוי כספי משמעותי ומטרתו של החוק למנוע אמירות/פרסומים אלה, בין היתר באמצעות שיתוף פוסטים בפייסבוק הכוללים דברי לשון הרע.

אדם אשר ישתף פוסט בו נכתב על אדם אחר "נאצי" מגדיל את החשיפה של אותו פוסט, חושף אנשים רבים אחרים לפוסט, ובכך מגדיל את הפגיעה בשמו הטוב של הנפגע. מקרים מסוג זה בהחלט מצדיקים פסיקת פיצוי כספי לנפגע.

מה קבע בעניין זה בית המשפט העליון?

בית המשפט העליון, בפסק דין ארוך ומפורט במיוחד, קבע כי יש חובת תשלום פיצוי על שיתוף פוסט בפייסבוק, אך מנגד, אין חובה לשלם פיצוי כספי על ביצוע לייק.

בין היתר נקבע כך:

פעולת השיתוף יוצרת מעין "עותק" של הפרסום העוולתי אשר יוצג לחבריו או עוקביו של המשתף ברשת החברתית. מדובר אפוא בפעולה של חזרה על פרסום מסוים החושפת אותו למשתמשים נוספים – בדרך כלל, מי שמצוי ברשימת החברים או העוקבים של המשתף, שאולי לא נחשפו לפרסום המקורי.

באופן כללי ניתן לומר כי פעולה של שיתוף עשויה להקנות לפרסום מסוים תפוצה נרחבת ותהודה רבה (ובכך לתרום להפיכתו ל"ויראלי"), מעבר למה שהיה מקבל לולא שותף.

כך למשל ייתכן כי מפרסם של פוסט מסוים שיש בו משום לשון הרע אינו בעל חברים או עוקבים רבים, וכך הפרסום המקורי אינו צפוי להיחשף בתפוצה רחבה, אולם כאשר משתמש אחר בעל עוקבים רבים משתף אותו הוא מגדיל את תפוצתו בהרבה באופן שמעצים את הפגיעה בשם הטוב של הנפגע, או לכל הפחות פוגע באותה מידה.

מנגד, קשה לראות בסימון לייק יצירת "עותק" של הדברים וחזרה עליהם. אכן, לעתים האלגוריתם של הרשת החברתית מוביל לעדכונם של משתמשים נוספים ברשת בדבר התרחשותה של הפעולה, וכפועל יוצא מכך משתמשים אלו נחשפים גם לפרסום המקורי מושא הלייק.

אולם, במצב דברים זה אין לומר שהמשתמש עצמו – אשר לא ביקש ליצור עותק של הפרסום המקורי – הוא שחוזר עליו בפני משתמשים אלו, אלא אך משפיע בעקיפין על פעולת האלגוריתם של הרשת החברתית (לדרישה שהפרסום לפי החוק יתבטא במעשה אקטיבי, ראו: שנהר, בעמ' 87-86; גנאים, קרמניצר ושנור, בעמ' 197-195).

ניתן לחשוב על הדברים גם בהשוואה לפעולה נוספת ברשת החברתית: כאשר משתמש מפרסם תגובה לפרסום המכיל לשון הרע, ייתכן שהדבר יוביל באופן דומה לחשיפת הפרסום מושא התגובה למשתמשים נוספים.

אולם, במקרה זה נהיר כי יש להתמקד בתוכן התגובה של אותו משתמש ולא בעצם החזרה על הפרסום, הנעשית באופן טכני, ללא מעורבותו הפעילה.

דרישת תשלום פיצוי על שיתוף פוסט מבלי לתבוע את המפרסם המקורי עשויה להוות מכשול לתובע

על אף שנראה שבית המשפט העליון מקל עם התובעים ומאפשר להם לדרוש תשלום פיצוי על שיתוף פוסט, נקבעו גם הוראות כיצד על בית המשפט לבחון מקרים מסוג זה.

בעניין זה בית המשפט העליון קבע כך:

כיצד תיושם דוקטרינה זו בהקשר של תביעות לשון הרע המוגשות כנגד משתפי תוכן ברשת החברתית? בשלב המקדמי, יש לשאול אם התובע נקט בררנות יתרה, העולה כדי חוסר תום לב, בבחירתו לתבוע את המשתף.

במסגרת זו, יש לבחון את היקף החשיפה של הפרסום המקורי למול היקף החשיפה של השיתוף שבגינו הוגשה התביעה (המשתקף ככלל בכמות הלייקים והשיתופים). כן יש לבחון את מספר משתפי הפרסום העוולתי שנתבעו, ביחס לכמות המשתפים שלא נתבעו (כמו גם את היקף התפוצה של אותם שיתופים שלא נתבעו).

כאמור, מאפיינים שיעוררו חשד הם עצם הבחירה לתבוע משתפים כאשר היקף הפרסום נבע רובו ככולו מהפרסום העיקרי, או לחלופין, בחירה לתבוע מעטים מבין רבים ששיתפו, כאשר התפוצה הנוספת שהסב שיתופם של הנתבעים אינה גבוהה. במצבים כגון דא, יכול שיקום מחסום דיוני לדון בתביעתו כנגד המשתף או המשתפים הבודדים שבחר לתבוע.

יודגש כי התובע מצדו יוכל להצביע על טעמים מיוחדים בבחירות הנדמות כחשודות, ובכלל זאת להצביע על כך שבחר לתבוע משתף מסוים משום שכלל בשיתוף התוכן גם פרסום עוולתי מקורי (על דרך של הוספת מלל או ביטוי אחר לשיתוף שעשה).

עוד טעמים שעשויים להסביר בחירה במשתף מסוים נוגעים להיותו של הפרסום המקורי אנונימי או בלתי מזוהה, או לכך שהמשתף הוא דמות ציבורית או שהשיתוף על ידו זכה לחשיפה מרובה, וכך תרם באופן משמעותי להפצת לשון הרע ולפגיעה בתובע.

קיבלתם דרישת תשלום פיצוי על שיתוף פוסט? שוקלים לשלוח לאדם אחר דרישת תשלום פיצוי על שיתוף פוסט? צרו קשר עם משרדנו ונסייע לכם.

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתובת מייל

יש לכם שאלה או הערה בעניין המאמר? כתבו לנו תגובה ונשתדל להגיב בהקדם

כתיבת תגובה