רחוב ההגנה 13, ראשון לציון

טלפון: 03-6427876

תביעת השתקה (SLAPP) – מהי וכיצד להתגבר עליה בבית המשפט?

צריכים עורך דין כדי לפתור בעיה בנושא זה? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מהי תביעת השתקה?

תביעת השתקה (או באנגלית SLAPP: Strategic Lawsuit Against Public Participation) היא תביעה כנגד נתבע אותו מעוניינים "להשתיק". כלומר, באמצעות הליך משפטי, שמטרתו להתיש ולהפחיד את היריב (משום שתביעות השתקה מוגשות בדרך כלל עם דרישה לפיצוי כספי גבוה מאוד), גורמים ליריב לוותר על הביקורת הציבורית שהעביר בפומבי כנגד התובע, ולעיתים אף נאלצים לחזור מהביקורת ולפרסם התנצלות.

תביעת השתקה מוגשת לרוב על ידי גוף חזק כלכלית כנגד נתבע חלש. אותו גוף חזק יכול לממן הליך משפטי, שעשוי להמשך גם זמן רב, כשלנגד עיניו מטרה אחת – לגרום לנתבע, שאינו יכול לעמוד בהוצאות המשפטיות, לחזור בו.

מהי עמדת בתי המשפט לתביעות השתקה?

לאחרונה התבררה תביעת השתקה מעניינת בבית משפט השלום בפתח תקווה (ת"א 12217-12-16 בוגבו ישראל בע"מ נ' רבקה שמס, מיום 8.5.2018).

התובעת היא חברה המייבאת מוצרי תינוקות יוקרתיים, וביניהם מוצר שנקרא "בייביביורן" (מנשא תינוקות). הנתבעת היא אם לתשעה ילדים אשר הקימה קבוצת פייסבוק שעסקה במוצרים לתינוקות בה היא העניקה יעוץ ללא תשלום בעניין מנשאי תינוקות. הנתבעת ייעצה לפונים לא לקנות את המוצר "בייביביורן" וכתבה, בין היתר, כך:

"בייביביורן לא מומלץ בשום גיל, וכמעט בכל הילקוטים כגון ארגו עדיף לא להשתמש לפני חצי שנה".

"גם מבחינת תמיכה לגב ההורים המנשאים שלהם רחוקים מלהיות נוחים לטווח ארוך".

"בייביביורן כפי שכבר ציינו כאן לא מומלץ בשום גיל".

"בייביביורן מציגים אותו גם כמנשא מלידה בפועל זה מנשא שאפילו בגיל 8-9 חודשים אני לא חושבת שילד יהנה לשבת בו".

"בייביביורן הוא אולי אופנתי, אך בפירוש אינו מנשא ארגונומי, הוא לא תומך היטב לא בתינוק ולא בהורה".

התובעת ראתה בדברים אלה פרסום המהווה לשון הרע – הוצאת דיבה והגישה נגד הנתבעת תביעה על סך 300,000 ש"ח (כאשר לפני הגשת התביעה, במסגרת מכתב ההתראה, נדרש פיצוי בסך 1.8 מיליון ש"ח).

החלטת בית המשפט: זוהי תביעת השתקה ודינה להיות מסולקת על הסף (וחיוב התובעת בהוצאות משפט)

במסגרת קביעתו של בית המשפט כי זוהי אכן תביעת השתקה קלאסית, קבע בית המשפט, בין היתר, כך:

בע"א 15267-09-17 סרנה נ' נתניהו [פורסם בנבו] ציינה כב' השופטת אביגיל כהן (מחוזי ת"א) כי תביעות SLAPP מתאפיינות בכך שפערי הכוחות הכלכליים בין הצדדים הם בולטים, התביעות מוגשות בסכום מופרז שאין לו אחיזה בדין ובפסיקה, וכוללות טענות סרק עובדתיות ומשפטיות, שנועדו להתיש את היריב מעצם הצורך להתמודד עמן, ללא חשיבות לתוצאה הסופית במשפט.

הגשת תביעה מסוג זה מאותתת לכל מי שרוצים להביע דעות במרחב הציבורי לגבי אותו מוצר או עסק, כי עדיף להם לבלום את מוצא פיהם או עטם, שמא יבולע להם ולכיסם מידי אותו "ענק" ושכירי החרב שלו. בדרך זו מבקשים בעלי הכח הכלכלי, ומצליחים לעתים קרובות, למנוע ביקורת ציבורית על טיב השירות או המוצר שהם מספקים (דו"ח האגודה לזכויות האזרח "משתיק קול משפטי דיבה כאיום על חופש הביטוי", פורסם באתר האגודה).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת המבחנים שנקבעו בפסיקה לתביעות השתקה, אני סבורה כי התביעה שבפני עונה על כל הפרמטרים ל"תביעת השתקה", וזאת על בסיס העובדות שמפורטות בכתבי הטענות עצמם ואינן שנויות במחלוקת.

אני מסכימה, בכל הכבוד, לקביעת כב' השופטת שבח, כי בתביעות שהן תביעות השתקה מובהקות, מוסמך בית המשפט לסלק את התביעות על הסף, ואינו מוגבל למתן סעד מצומצם וחלקי של פסיקת הוצאות בתום ההליך.

תביעת השתקה היא תביעה המנוגדת לאינטרס הציבורי שבשמירת שיח חופשי, ביקורתי ופתוח בספירה הציבורית בכלל, וברשתות החברתיות בפרט, אודות מוצרים ושירותים המוצעים לציבור. תביעה כזו מהווה גם ניצול לרעה של בתי המשפט, שזמנם הינו בגדר משאב ציבורי שיש לנצלו באופן מושכל ולא לאפשר לבעלי ההון לעשותו ככלי להתעמרות במי שמשאביו הכלכליים מוגבלים.

כל הפרמטרים לעניין פערי הכוחות בין הצדדים, הגשת תביעה על סכום נטול אחיזה במציאות המשפטית, העדר בסיס משפטי ועובדתי סביר, ומגמה ברורה להשתיק הבעת דעה ביקורתית – קיימים כאן באופן מובהק.

אמרותיה של הנתבעת אינן חורגות מהבעת דעה אישית, שהמנשאים מהסוג שמשווקת התובעת (ולאו דווקא הם בפרט, ששמם מוזכר רק כדוגמא או בתגובה לשאלה ספציפית עליהם, אלא כל המנשאים הקשיחים ה"מערביים") אינם נוחים לתינוק או אינם מומלצים.

אין בפרסומים כל אמירה המייחסת למוצרים אלה פגיעה בריאותית בתינוק או בהורה, אין אמירה עובדתית כוזבת הכלולה בהם, ועניין הנוחות לתינוק ולהורה, וכן השקפת העולם לגבי מה שרצוי ותורם להתפתחות התינוק ולרווחתו, הינו בבירור עניין של השקפה. הנתבעת אינה מציגה עצמה כמומחית רפואית או כיועצת נטולת פניות, אלא בריש גלי ובאופן מוצהר, כתומכת בשימוש במנשאי בד, על פי השיטה שלמדה בהכשרתה.

בדומה לקבוצה המצומצמת במשתתפיה של התובעת, קיימות בפייסבוק קבוצות נוספות שנושאות כותרות הקשורות למנשאים ארגונומיים, ואף הן גורסות כי מנשאים ארגונומיים נטולי מבנה קשיח הם העדיפים לבריאות התינוק ורווחתו.

תביעת התובעת משולה לתביעת יצרן מוצרי בשר הטוען כי קבוצות פייסבוק הדוגלות בטבעונות או בצמחונות, מעודדות לאימוץ דרך חיים זו ומאמינות כי אכילת בשר מזיקה לבריאות, מפרסמות לשון הרע אודות מוצריו.

מדובר בקבוצה ייעודית שהנתבעת שמה על דגלה את השקפתה, התומכת במנשאי בד בלתי מובנים, וכל אדם סביר המעיין בפרסומים המועלים בקבוצה, יודע כי מדובר בקבוצה בעלת אוריינטציה מסויימת. רשאי הגולש לבחור בין ההשקפות המובעות בקבוצה זו לבין פרסומים בקבוצות אחרות בנושא מנשאים, או במאמרים המתפרסמים באתרים שונים באינטרנט (לרבות מאמרים בעלי עמדות אחרות, אליהם הפנתה הנתבעת עצמה את הפונים!), או בייעוץ של מומחים לדבר – המידע בעולם החופשי זורם מכיוונים שונים ומגוונים, הדעות וההמלצות עומדות לעתים קרובות בסתירה זו לזו, והצרכן/הגולש יקרא, יתרשם ויבחר כראות עיניו, בבחינת "עשה לך רב".

ההתבטאויות נשוא התביעה הן מתונות ואין בהן משום "השמצה", מדובר כאמור בקבוצה בעלת מספר מצומצם של חברים/עוקבים, ולא בכדי לא היה בידי התובעת להצביע ולו לכאורה על תהודה ציבורית או נזק שנגרמו לה עקב הפרסומים נשוא התביעה.

לפיכך אני קובעת כי מדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית, שהיא גם נעדרת עילה. גם אם תוכיח התובעת את כל הפרסומים המצוטטים בתביעה, היא לא תוכל לזכות בסעד המבוקש. לפיכך, ובהתאם לדין ולפסיקה, יש להורות על מחיקת התביעה על הסף.

בית המשפט חייב את התובעת בהוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח.

סילוק על הסף של תביעת השתקה וחיוב התובע בהוצאות משפט מרתיעות

בתאריך 27.7.2021 ניתן פסק דין חדשני בסוגיית תביעת השתקה, לפיו במקרים מתאימים יש מקום להורות על סילוק על הסף של תביעת השתקה וחיובו של התובע בהוצאות משפט מרתיעות בגובה מאה אלף ש"ח (ת"א 5223-11-17 גילי עזריה נ' יוסי ניסן, פסק דין מיום 27.7.2021).

בסיומו של פסק הדין בית המשפט קבע כך:

אשר על כן הנני מורה על מחיקת התביעה על הסף. התובעים ישלמו לנתבע את הוצאות התביעה בסך 100,000 ₪.

שאלות נפוצות בעניין תביעת השתקה

  • האם כל תביעת לשון הרע היא תביעת השתקה?

    לא. תביעת השתקה היא תביעה בעלת מאפיינים ייחודיים (אשר נקבעו בפסיקות בתי המשפט). קראו מאמר זה במלואו כדי להכיר מאפיינים ייחודיים אלה.

  • מה גובה הפיצוי שאני יכול לקבל אם תביעת השתקה נגדי תדחה?

    בחודש יולי 2021 קבע בית המשפט שיש מקום לפסוק הוצאות משפט בגובה מאה אלף שקלים בעת דחיית תביעת השתקה.

  • כמה עולה להתגונן מפני תביעת השתקה?

    אין מחירון אחיד. כל תביעת השתקה נבחנת לגופו של עניין והצעת המחיר לטיפול בתביעה ניתנת על בסיס מורכבותה של התביעה.

  • האם תמיד תביעת השתקה תדחה על הסף?

    לא. תביעת השתקה יכולה להדחות גם בסיומו של ההליך. מיותר לציין שבית משפט יכול גם לקבל תביעת השתקה.

.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

הזינו כתובת מייל ותקבלו מאיתנו בחינם עדכונים בנושא זה סיכום פסקי דין מדריכים משפטיים

המלצות מלקוחות
עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. שוקלים להגיש תביעה? צריכים להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדכם? צרו איתנו קשר ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876

מעוניינים שעורך דין אדי בליטשטיין יחזור אליכם בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב