עורך דין אדי בליטשטיין

תביעות כספיות | לשון הרע | חוזים

עורך דין לייצוג תובעים ונתבעים

רחוב משה לוי 11, ראשון לציון

משרדנו ממוקם בבניין UMI - משרד 201 (מול קניון הזהב)

טלפון 03-6427876

שעות פעילות: ימים ראשון עד חמישי בין השעות 8:30 - 18:00

Адвокат Эди Блитштейн

Русскоязычный адвокат по гражданским – коммерческим вопросам

כתב תביעה קטנה לדוגמא בגין הודעות ספאם

נתקלתם בבעיה וצריכים עורך דין? השאירו פרטים ונחזור אליכם

כתב תביעה קטנה לדוגמא בגין הודעות ספאם – תבצעו התאמות למקרה שלכם

בית משפט לתביעות קטנות                                                    ת"ק___________
ב(שם העיר בה נמצא בית המשפט)

בעניין:

שם ושם משפחה של התובע, ת"ז של התובע:
כתובת מדוייקת של התובע
טל': ___________ ; פקס: _____________

התובע;

                                                   נ   ג   ד

 שם ושם משפחה של הנתבע/שם החברה, ח.פ. _______
כתובת מדוייקת של הנתבע/ת
טלפון ופקס

הנתבעת;

סכום התביעה: ________ ש"ח

כתב תביעה

א'. הצדדים

  1. התובע הוא _______________, והוא קיבל מהנתבעת דברי פרסומת בניגוד להוראותיו של סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב – 1982.
  2. הנתבעת היא חברה המשווקת, בין היתר, מוצרי בשר.

                              תדפיס מרשם החברות מצורף לכתב התביעה ומסומן נספח א'.

ב'. התשתית העובדתית

3. בתאריכים 21.12.2014, 25.1.2015, 22.2.2015, 29.3.2015, 26.4.2015, 24.5.2015, 28.6.2015, 24.8.2015 קיבל התובע מהנתבעת הודעות שיווקיות (סה"כ 8 הודעות).

        ההודעות אשר התקבלו מהנתבעת מצורפות לכתב התביעה ומסומנות נספח ב'.

4. התובע לא מסר לנתבעת את הסכמתו לשלוח אליו הודעות שיווקיות, וההודעה מיום 24.8.2015 נשלחה אליו לאחר שפנה אל הנתבעת בכתב וקיים התכתבות בעניין נשוא תובענה זו עם עורכת דין מטעמה.

5. בתאריך 20.7.2015 פנה התובע אל הנתבעת וביקש פיצוי כספי בגין ההודעות השיווקיות אשר נשלחו אליו.

6. בתאריך 4.8.2015 השיבה ב"כ הנתבעת ופירטה מדוע לשיטת הנתבעת אין התובע זכאי לפיצוי כספי כלשהו. עוד באותו היום נשלח מכתב תגובה על ידי התובע.

    פניות התובע ותשובת ב"כ הנתבעת מצורפות לכתב התביעה ומסומנות נספח ג'.

7. בין טענות הנתבעת קיימת הודאה מפורשת בכך שעוד בשנת 2012 ביקש התובע להיות מוסר מרשימת התפוצה של הנתבעת.

8. כמו כן, נטענו על ידי ב"כ הנתבעת הטיעונים הבאים:

א. התובע נתן את הסכמתו להצטרף בשנת 2011 למועדון החברים של הנתבעת;

ב. התובע ביקש להסיר את עצמו מרשימת התפוצה בדוא"ל אך לא מהטלפון;

ג. התובע לא ביקש להסיר את עצמו במועד מוקדם יותר מרשימת התפוצה הטלפונית של הנתבעת.

9. ראשית, גם אם התובע ביקש להצטרף למועדון הנתבעת, הדבר אינו אומר כי הסכים לקבל ממנה דברי פרסומת (הנתבעת לא הציגה אסמכתא כלשהי לעניין זה במכתבה), אך גם אם הייתה הסכמה כזו,  הרי שעם פקיעת תקופת החברות במועדון פקעה גם הסכמתו של התובע. עניין זה נתמך בפסיקת בתי המשפט, כך לדוגמה בת"ק 1613-03-14 לירון בן ארי נ' סטימצקי, [(פורסם בנבו), 21.7.2014], נפסק כך:

"איני מקבלת טענת הנתבעת, כי חרף פקיעת תוקף החברות במועדון, תוקפה של הסכמת התובעת לקבל דיוור פרסומי נותרה בעינה עד אשר תאמר אחרת."

10. שנית, לשיטת הנתבעת היה על התובע למסור הודעת הסרה נוספת ונפרדת למשלוח הודעות באמצעות הטלפון. עם כל הכבוד, הנתבעת יוצרת חובה חדשה יש מאין. חובה זו איננה מופיעה בהוראות סעיף 30א לחוק התקשורת, וברגע ששלח התובע הודעה המבקשת להפסיק לשלוח אליו הודעות שיווקיות, היה על

11. הנתבעת לחדול מכך בכל האמצעים האפשריים (יוזכר פעם נוספת כי הנתבעת כלל לא הוכיחה במכתבה כי התובע הסכים מלכתחילה לקבל ממנה דברי פרסומת).

12. שלישית, יש לדחות בשתי ידיים את טענות הנתבעת ביחס לחובת תום הלב המפורטת בסעיף 10 למכתב התשובה.

13. סוגיית תום הלב בעניין נשוא התביעה נדונה בהרחבה על ידי בית המשפט העליון ברע"א 2904/14 זיו גלסברג נ' קלאב רימון, וכן, רע"א 1954/14 אילן חזני נ' שמעון הנגבי ( סיתונית מועדון דאיה ורחיפה במצנחים) (שניהם פורסמו בנבו).

14. בפסקי דין אלה נקבע כי אין מדובר בחוסר תום לב. בעניין גלסברג, לדוגמה, נקבע כך:

"יודגש, כי לצורך שיגור דבר פרסומת נדרשת הסכמתו המפורשת של הנמען, והעובדה שהלה לא ביקש מן המפרסם להסירו מרשימת התפוצה אינה מעלה או מורידה לעניין עצם החבות (להלן אתייחס לפיצוי). בכך אימץ המחוקק את המודל  הנהוג באיחוד האירופי, מודל ה-opt in, לפיו חל איסור על משלוח הודעות  פרסומת בשיווק ישיר אלא אם התקבלה מראש הסכמת הנמען, וזאת בניגוד  למודל ה-opt out הנהוג בארצות הברית, לפיו ניתן לשלוח הודעות פרסומת בדיוור ישיר אלא אם הודיע הנמען כי הוא מסרב לקבלן…"

15. יודגש, על אף טענותיה של ב"כ הנתבעת כי התובע הוסר מרשימת התפוצה הטלפונית, הרי שביום 24.8.2015 קיבל התובע מהנתבעת הודעה נוספת המעודדת הוצאת כספים.

ג'. הטיעון המשפטי

16. סעיף 30א(א) לחוק התקשורת קובע, בין היתר,  כדלקמן:

"דבר פרסומת" – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;"

17. סעיף 30א(ב) קובע כך:

"לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת   מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה."

17. הנתבעת הפרה חובה חקוקה זו ושלחה אל התובע דברי פרסומת פעם אחר פעם, על אף שלא אישר משלוח הודעות אלה ודרש שוב ושוב כי תחדל ממנהגה.

18. לאור חשיבות העניין אף בית המשפט העליון נדרש לסוגיות העולות מסעיף 30א לחוק התקשורת. ברע"א 1954/14 אילן חזני נ' שמעון הנגבי (פורסם בנבו, 4.8.2014) (להלן: "פס"ד חזני"). בית המשפט העליון פסק כך:

"הסוג הרביעי והמשמעותי מכולן נוגע להעברת העלויות הכרוכות בשימוש בדואר האלקטרוני מן המפרסם אל הנמען וספקי התקשורת.

בין היתר נושאים הנמענים בעלויות של זמן, תשלום עבור קו הטלפון, אי-נוחות ואיבוד דואר רצוי; ואילו הספקים נושאים בעלויות של רכישת אמצעי הגנה (תוכנות וכוח אדם), ציוד חדיש וקווי תקשורת רחבים יותר.

אומנם סעיף 30א(ב) סיפה לחוק קובע כי "פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה" (במאמר מוסגר אציין כי השאלה מהו ייחשב לבית עסק לצורך כך לא נדונה בערכאות הקודמות, ולצורך הדיון אניח כי כתובות המייל של המערער נחשבות לבית עסק), ברם פנייה הכוללת כשלעצמה דבר פרסומת אינה יכולה להיחשב פנייה מהסוג המותר בסעיף. אם לא נאמר כך, נימצא מאפשרים לכל מפרסם לשלוח הודעת פרסומת אחת שמשולבת בה גם הצעה לקבל דברי פרסומת בעתיד. פרשנות זו עומדת בניגוד לתכלית החוק. ההצעה שסעיף 30א(ב) סיפה מדבר בה היא הצעה "ניטראלית" שלא כרוכה בה פרסומת של המוצר או השירות שהשולח מבקש לפרסם. המסקנה היא שהמשיב הפר את החוק ביחס לכל דבר פרסומת ששלח למשיב."

 (ההדגשות אינן במקור).

ד'. סעדים

 19. הנתבעת שלחה אל התובע דברי פרסומת ב-8 הזדמנויות שונות. בסמכותו של בית המשפט הנכבד, מכוח סעיף 30א(י) לחוק התקשורת, לפסוק לתובע פיצוי ללא הוכחת נזק בסך עד 1,000 ש"ח בגין כל הודעה (8000 ש"ח סה"כ)

20. לעניין זה, בפסק דין נוסף של בית המשפט העליון –  רע"א 2904/14 זיו גלסברג נ' קלאב רמון (פורסם בנבו, 27.7.2014), נקבע כך:

"על-כן, לטעמי, בבואם לפסוק פיצוי לדוגמה לפי סעיף 30א(י) לחוק התקשורת, על בתי המשפט לראות ברף העליון שהציב המחוקק – 1,000 ש"ח – נקודת מוצא, ממנה כמובן ניתן להפחית, במקרים המתאימים."

21. לאור פניותיו הרבות של התובע לנתבעת, וכן, ניסיונה להתחמק מתיקון מחדליה, נראה כי יהיה זה ראוי לפסוק את מלוא הפיצוי הקבוע בחוק התקשורת בגין כל אחת מההפרות, קרי, לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של _______ ש"ח.

22. יתר על כן, יהיה זה ראוי לפסוק בנוסף שכר טרחה ראוי. לעניין זה נקבע בפס"ד חזני, כך:

"הרי שתכליותיה המיוחדות של תביעה לפי חוק הספאם מוליכות למסקנה כי יש לפסוק שכר טרחה והוצאות בסכום שבמכלול יהפוך את הגשתה לכדאית.

לסיכום

23. בית המשפט הנכבד מתבקש לזמן את הנתבעת לדיון לפניו, ולחייבה כדלהלן:

לשלם את הסכום הנתבע, בסך _____ ש"ח;

לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ;

ליתן כל סעד אחר שימצא בין המשפט הנכבד לנכון בנסיבות העניין.

__________________

שם התובע

התובע             

.
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

הזינו כתובת מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. נתקלתם בבעיה משפטית? צרו קשר עכשיו ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876
המלצות שקיבלנו מלקוחות המשרד

נתקלתם בבעיה וצריכים עורך דין? השאירו פרטים ונחזור אליכם

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב