גביית דמי תיווך משוכר דירה – האם מותר עפ"י חוק השכירות והשאילה?

בשנת 2017 נכנס לתוקף תיקון בחוק השכירות והשאילה אשר הוביל רבים לחשוב שמאותו מועד חל איסור גביית דמי תיווך משוכר דירה. הסעיף הרלוונטי שמתייחס לסוגיה זו הוא סעיף 25ט(ב) לחוק שכירות ושאילה אשר קובע כך:

(ב)      השוכר לא יישא במישרין בתשלומים שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), ובכלל זה בתשלומים אלה:

(1)   תשלום המיועד לרכישה או להשבחה של מערכות או מיתקנים קבועים המשרתים את הדירה המושכרת, למעט התאמות מיוחדות או שיפורים שביקש השוכר;

(2)   דמי ביטוח בעד ביטוח הדירה המושכרת בביטוח מבנה;

(3)   תשלומים שהמשכיר חב בהם כלפי צד שלישי, שאינם כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה דמי תיווך למתווך אם המתווך פעל מטעם המשכיר.

עיון בקבוצות פייסבוק רבות העוסקות בהשכרת דירות יגלה כי הגולשים אינם בקיאים בהוראות החוק ופשוט מטעים אחד את השני. בניגוד לדעה הרווחת אין איסור גביית דמי תיווך מושכר דירה, ובטח שלא איסור גורף.

באילו מקרים גביית דמי תיווך משוכר דירה אפשרית?

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

שאלת גביית דמי תיווך משוכר דירה הגיעה לאחרונה לפתחו של בית המשפט המחוזי (ע"א 55235-08-19 שניר בן עובדיה נ' מטרופוליס ייזום השקעות ונכסים (המאה ה-23) בע"מ, החלטה מיום 21.6.2020).

בית המשפט הביע תמיהה רבה על הטענה כי גביית דמי תיווך משוכר דירה על ידי מתווך איננה אפשרית, ופירט בהרחבה מתי הוראות חוק השכירות והשאילה יחולו.

רוצים לקבל עדכונים חדשים בנושא זה ואחרים? הזינו כתובת מייל ונצרף אתכם לרשימת התפוצה שלנו

בין היתר נקבע כך:

אני סבורה כי לאור לשון החוק הברורה, אשר נתמכת ב"כוונת המחוקק" כפי שבאה לידי ביטוי בדברי ההסבר להצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון) תשע"ו  2016 (הצעות חוק הממשלה 1073 מיום כ"ו בתמוז התשע"ו – 1.8.16),אין מניעה למתווך לקבל דמי תיווך משוכר, אם אין מדובר בתשלום שהשוכר משלם "במקום" המשכיר ואין כלל התנגשות בין חוק השכירות והשאילה ובין חוק המתווכים באופן המצדיק לבחון אם יש להעדיף חוק ספציפי על כללי או חוק ישן בפני חוק חדש.

החוק אוסר על תשלום במישרין על ידי שוכר של "דמי תיווך למתווך אם המתווך פעל מטעם המשכיר".

במקרה דנן, המתווך לא דרש דמי תיווך מהמשכיר ולא קיבל ממנו דמי תיווך. הוא דרש דמי תיווך מהשוכר בגין חלקו של השוכר בעסקה. אין חובה על מתווך לקבל דמי תיווך משני צדדים. מתווך יכול לסכם עם מוכר דירה או משכיר דירה כי הוא לא יקבל שכר ממנו ורק הקונה או השוכר ישלם דמי תיווך. חוק המתווכים לא אוסר זאת וגם לא הוראת דין אחרת.

תיקון חוק השכירות והשאילה נועד למנוע מצב שבו המתוך לא מוותר למשכיר על תשלום דמי תיווך אלא המשכיר "מגלגל" את תשלום חלקו בדמי התיווך על כתפי השוכר. למשל: במקרה שבו לפי הסכם השכירות, דמי השכירות עומדים על 3,200 ₪ לחודש.

ככל שהמשכיר היה מתנה את החתימה על הסכם שכירות בכך שהשוכר ישלם דמי תיווך גם עבור חלקו. ובדוגמא שציינתי לעיל: יתנה את החתימה על הסכם שכירות בתשלום דמי תיווך בסך 6,400 ₪ או סכום דומה לזה, היה המשכיר מנוע מלעשות כן לפי החוק.

השוכר אשר מעוניין בדירה ואמור להתחרות מול מועמדים נוספים ב"זכיה" בשכירת הדירה היה נאלץ להסכים וזו בין היתר היתה מטרת תיקון החוק.

מניעת תשלום במישרין של "תשלומים שהמשכיר חב בהם כלפי צד שלישי…. ובכלל זה דמי תיווך למתווך אם המתווך פעל מטעם המשכיר" כפי שנקבע בסעיף 25 ט' (ב) (3) לחוק.

המערער טוען, כי בפועל בכל מקרה שבו מודעה להשכרת דירה מתפרסמת על ידי מתווך. פרסום אשר נעשה כמובן בעקבות פניית המשכיר למתווך, שכן ברור כי השוכר באותו שלב לא מודע לקיומה של הדירה, הרי מדובר במתווך שפועל מטעם המשכיר ולכן לפי סעיף 25 ט' (ב) (3) לחוק, השוכר לעולם לא יצטרך לשלם דמי תיווך למתווך.

אינני מקבלת דרך פרשנות זו שאינה עומדת בקנה אחד עם לשון החוק, עם תכלית החוק ועם העובדה שפרשנות זו אינה מתיישבת עם חוק המתווכים שלא שונה כלל ועיקר בעקבות תיקון חוק השכירות והשאילה.

למתווך מותר לבקש ולקבל עמלת תיווך כפוף למילוי הוראות חוק המתווכים גם ממוכר וגם מקונה. גם ממשכיר וגם משוכר.

חוק השכירות והשאילה לא ביטל סעיפים בחוק המתווכים ואין למצוא התנגשות בין החוקים לפי לשונם.

כל שנקבע לגבי דמי תיווך בתיקון לחוק השכירות והשאילה הוא כי כאשר משכיר חב דמי תיווך למתווך, השוכר לא יישא במישרין בתשלום זה.

אין פירושו של דבר, כי שוכר לעולם לא יחויב בדמי תיווך עבור חלקו בעסקת שכירות.

דרישת מתווך לקבלת דמי תיווך משוכר בגין עסקת שכירות לא הפכה לבלתי חוקית והיא כפופה לדיני החוזים הכלליים וחוק המתווכים.

מתי אסור לגבות דמי תיווך משוכר דירה?

על פי הוראות חוק השכירות והשאילה ועל פי הפסיקה שפורטה עד כה, אסור לגבות דמי תיווך משוכר דירה כאשר המשכיר מתנה חתימה על הסכם השכירות ודורש משוכר הדירה לשלם גם את חלקו למתווך (כלומר השוכר ישלם דמי תיווך פעמיים – עבור עצמו ועבור בעל הדירה).

מקרה נוסף שבו גביית דמי תיווך משוכר דירה לא אפשרית הוא כאשר המתווך לא החתים את השוכר על הסכם במסגרתו סוכם על תשלום דמי תיווך (גם אם הייתה בין הצדדים הסכמה בעל פה על תשלום דמי תיווך).

שוקלים הגשת תביעה בעניין גביית דמי תיווך? צרו קשר עכשיו עם עורך דין אדי בליטשטייןעורך דין תביעות.

.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

אם המידע סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני
הצטרפות לרשימת תפוצה

רוצים לקבל עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים מעניינים וחשובים נוספים? הזינו כתובת מייל ונשלח לכם

תוכן עניינים למאמר

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. אתם מוזמנים להמשיך ולקרוא מאמרים משפטיים רבים באתר, וגם על ההצלחות הרבות של משרדנו בתביעות שונות.

לכל המאמרים

המאמר שקראתם עניין אתכם? הזינו מייל ותקבלו עדכונים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים אחרים

יש לכם שאלה או הערה בעניין המאמר שקראתם? כתבו לנו ונשתדל להתייחס בהקדם

כתיבת תגובה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם