תצהיר עדות ראשית – מהו ולמה חשוב שיכלול עובדות מידיעה אישית?

מה זה תצהיר עדות ראשית?

תצהיר עדות ראשית הוא מסמך אשר נועד להחליף את חקירתו של בעל הדין על ידי עורך דין מטעמו בדבר נסיבות האירוע הרלוונטי לאותו הליך משפטי. למעשה תצהיר עדות ראשית חוסך, ברוב המקרים, לבית המשפט ולצדדים את הזמן שבחקירת בעלי הדין על ידי עורכי דינם. כך ניתן להתחיל באופן מיידי חקירה נגדית.

מטרה חשובה נוספת שבהגשת תצהיר עדות ראשית היא הבאת ראיותיו של בעל הדין. במועד הגשת התצהיר בעל הדין חייב להביא את כל ראיותיו (מסמכים, הקלטות, תמלולים וכו'). הראיות יכולות לבוא בדמות תצהיר עדות ראשית מטעם עד שיתמוך בטענות בעל הדין (אך זה לא אומר שבעל הדין עצמו פטור מהגשת תצהיר מטעמו).

כלומר, כל אדם שמתכוון להעיד במסגרת ההליך המשפטי צריך, ברוב המקרים, להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, ואליו לצרף את כל הנתונים שבכוונתו להסתמך עליהם במסגרת עדותו.

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות אזרחיות – מסחריות מורכבות במיוחד (לרבות תביעות ייצוגיות). צריכים ליווי משפטי בעניין הכנת והגשת תצהירי עדות ראשית? צרו קשר עם משרדנו.

לא תמיד חייבים להגיש תצהיר עדות ראשית

חשוב להבין שבית המשפט כלל אינו מחויב לאפשר לבעלי הדין להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם או מטעם עדים רלוונטיים במסגרת תביעה אזרחית או תביעה כספית. תקנה 67 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 קובעת כך:

דרך הבאת ראיות

67. (א) בית המשפט יחליט אם העדויות הראשיות יישמעו בעל פה או בכתב; בהחלטתו לגבי אופן שמיעת העדויות ישקול בית המשפט, בין השאר, את היקף הראיות בכתב ובעל פה, את מורכבותה של התביעה וטיב הסכסוך בין הצדדים תוך מתן עדיפות לשמיעת עדויות בעל פה, אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון.

(ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים חדשים ובתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים שהוגשו לבית המשפט המחוזי, תינתן עדיפות למתן עדות בכתב אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון.

(ג) לאחר שהוזהר העד כדין, בעל הדין שזימן את העד יחקרוהו בחקירה ראשית ובעל הדין שכנגד רשאי לחקור את העד בחקירה נגדית; בעל הדין שזימן את העד רשאי לחזור ולחקור אותו בחקירה חוזרת, לגבי עניינים הנובעים מהחקירה הנגדית שנותרה לגביהם אי-בהירות; לעניין תקנת משנה זו, "בעל דין שכנגד" – כל בעל דין המצוי בחזית מחלוקת מהותית עם בעל הדין שזימן את העד או שבית המשפט התיר לו לחקור את העד בחקירה נגדית.

כלומר, אם השופט חושב שלצורך פישוט ההליכים אפשר לוותר על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, הוא רשאי לקבוע שהעדויות ישמעו בעל פה. התקנה אף קובעת כי ישנה עדיפות לשמיעת עדויות בעל פה במקום הגשת תצהירי עדות ראשית.

תצהיר עדות ראשית חייב לפרט עובדות מידיעה אישית

תצהיר עדות מטעם בעל דין או עד חייב להתייחס לנתונים שידועים לו מידיעה אישית בלבד. עניין זה נקבע בתקנה 178 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, אשר קובעת כך:

178. (א) תצהיר יהיה ערוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים ומכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להעיד מתוך ידיעתו הוא; בתצהיר המצורף לכתב טענות רשאי הוא להצהיר גם לפי מיטב ידיעתו או אמונתו ובלבד שיציין את מקור אמונתו או ידיעתו.

(ב) דין מצהיר בתצהיר חלף עדות ראשית כדין עד במשפט, ואולם התצהיר ייחשב כראיה רק אם המצהיר התייצב לחקירה נגדית.

(ג) נמנע המצהיר מלהתייצב לחקירה על תצהיר שצורף לכתב טענות – לא ישמש תצהירו ראיה לטובת בעל הדין שהגיש אותו, אלא ברשות בית המשפט שתינתן מטעמים מיוחדים.

(ד) בית המשפט רשאי בכל עת לדרוש מיוזמתו את ההתייצבות של מצהיר לשם חקירה.

תקנה זו קובעת מספר כללים חשובים. ראשית, אדם אשר הגיש תצהיר עדות ראשית אך לא התייצב לדיון – כאילו מלכתחילה לא הגיש תצהיר מטעמו, אלא אם כן, בית המשפט אישר זאת, מטעמים מיוחדים (לרוב, בית המשפט אינו מאשר התנהלות שכזו).

שנית, תצהיר עדות ראשית חייב לכלול נתונים שידועים לעד או בעל הדין מידיעתו האישית. כלומר, אם העד מעיד על נתונים שאינם ידועים לו מידיעה אישית אלא כי מישהו אחר סיפר לו, אז מדובר בעדות מפי השמועה שאיננה קבילה, ועשויה לעלות השאלה, במקרה זה, מדוע האדם הרלוונטי שיודע את הנתונים מידיעתו האישית לא הגיש תצהיר ולא התייצב לדיון.

סוגיה זו עשויה לפעול לחובתו של בעל הדין שלא הגיש או הביא לדיון את העד הרלוונטי משום שקיימת חזקה שבעל דין לא ימנע מלהגיש ראיה שפועלת לטובתו, ואם לא הגיש אותה בפועל, סימן שאם היה מגיש אותה היא הייתה פועלת לחובתו.

היחס בין תצהיר גילוי מסמכים כללי לבין תצהיר עדות ראשית

תצהיר גילוי מסמכים כללי הוא תצהיר המועבר בין בעלי הדין לאחר הגשת כתבי הטענות (תצהיר זה לא מוגש לבית המשפט), שבו בעלי הדין חושפים האחד בפני משנהו את כל המסמכים שיש ברשותם, שהם רלוונטיים למשפט, ושייתכן שהם יעשו בהם שימוש במסגרת ההליך המשפטי

תצהיר עדות ראשית הכולל מסמך כלשהו שלא פורט במסגרת תצהיר גילוי המסמכים צפוי להתקל בבקשה למחיקת אותו נספח חדש, ובמקרים קיצוניים אף בבקשה למחיקת כתב טענותיו של בעל הדין שלא גילה את המסמך, וישנה סבירות כי הבקשה תתקבל לאור הקבוע בתקנה 60 לתקנות סדר הדין האזרחי:

60. (א) הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן; סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי פרק זה, רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו.

(ג) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו או שאינו נענה לדרישה לעיין במסמך שגילה, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו, ואם מדובר במסמך המזיק לעניינו של בעל הדין רשאי בית המשפט להורות על מחיקת כתב התביעה או כתב ההגנה, לפי העניין, ואם לא הורה כן, יורה על חיובו בהוצאות זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן.

הסתרת מסמכים רלוונטיים לא רק שלא תשרת את בעל הדין המסתיר את המסמכים אלא היא אף עשויה לעלות לו ביוקר בדמות הוצאות משפט, ובמקרים קיצוניים יותר, אף מחיקת כתב הטענות שלו. במקרה שכזה בעל הדין שכנגד יוכל לבקש לקבל פסק דין בתיק על בסיס כתב הטענות מטעמו בלבד.

תצהיר עדות ראשית לא צריך לכלול טענות משפטיות

פרקטיקה נהוגה אצל עורכי דין רבים היא להפוך את כתב התביעה או כתב ההגנה לתצהיר עדות ראשית, ומבלי לשים לב שאותו כתב תביעה או כתב הגנה (ולעיתים גם כתב תשובה) כוללים טענות משפטיות רבות. בעלי הדין אינם משפטנים ולא ניתן לומר שטענות משפטיות הן עובדות שידועות להם מידיעה אישית.

מעבר לעובדה שטענות משפטיות מאריכות שלא לצורך כל תצהיר, ומסרבלות אותו, הרי שפירוט טענות משפטיות במסגרת תצהיר עדות ראשית רק מבלבל את בעל הדין, ומאפשר לעורך הדין של הצד שכנגד לחקור ולבלבל אותו בזמן החקירה הנגדית בסוגיות משפטיות המפורטות בתצהיר מטעמו.

אם ישנו צורך להתייחס לטענה משפטית כלשהי במסגרת תצהיר עדות ראשית (ולרוב אין צורך כזה) כדאי שהדבר יעשה באופן נקודתי וירשם במפורש שהטיעון המשפטי נטען בתצהיר עדות ראשית לאור הייעוץ המשפטי שניתן לנותן התצהיר על ידי בא כוחו (עורך הדין שמייצג אותו).

אופן הגשת תצהיר עדות ראשית לבית המשפט

למי שישנה גישה למערכת נט המשפט יכול לבצע את ההגשה דרך האינטרנט ומבלי להתייצב פיסית במזכירות בית המשפט. למי שאין גישה למערכת נט המשפט יצטרך להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו במזכירות בית המשפט בו מתנהלת תביעתו.

צריכים לזכור שלמזכירות בית המשפט צריכים להביא עותק אחד לשופט (כרוך ומדוגל), עותק אחד לצורך סריקתו למערכת נט המשפט, עותק אחד לצורך קבלת חותמת נתקבל אשר ישלח לצד שכנגד, ועותק אחד שיקבל חותמת נתקבל שישאר אצל המגיש.

שאלות נפוצות בעניין תצהיר עדות ראשית