רחוב ההגנה 13, ראשון לציון

טלפון: 03-6427876

הגנת זוטי דברים – מעתה לא תתקבל במסגרת תביעה ייצוגית

צריכים עורך דין כדי לפתור בעיה בנושא זה? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הגנת זוטי דברים הייתה טענת הגנה מקובלת במסגרת תביעות ייצוגיות. עניין זה משתנה עתה בעקבות פסיקה חדשה של בית המשפט העליון, בהרכב מורחב, מיום 4.7.2021 (דנ"א 4960/18 שולמית זליגמן נ' הפניקס חברה לביטוח).

מהי הגנת זוטי דברים?

הגנת זוטי דברים קובעת למעשה את הדבר הבא: הסוגיה בגינה הצדדים הגיעו לבית המשפט כל כך פעוטה, כל כך שולית, כל כך זניחה, סכום הנזק הוא כה נמוך, שאף אחד לא היה רואה לנכון לנקוט בהליך משפטי לצורך אכיפת זכויותיו באותה סוגיה, ובטח שלא היה מגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית.

בית המשפט העליון: הליכים ייצוגיים אינם בגדר זוטי דברים

במסגרת פסיקתו, בית המשפט העליון קבע, בין היתר, כך:

בבית משפט זה הוכרה גישה לפיה הגנת זוטי דברים לא חלה כפשוטה על תובענה ייצוגית. הטעם לדבר נעוץ בכך שמוסד התובענה הייצוגית נועד לטפל דווקא במצבים בהם מצטברים נזקים קטנים, אשר לא היו מניעים הליך משפטי, כל אחד מהם בנפרד. לפי תפיסה זו, החלת הגנת זוטי דברים בתובענות ייצוגיות תאיין, איפוא, את מטרותיה העיקריות של התובענה הייצוגית – ליתן סעד פרטני ולהרתיע את הנתבע במקרים בהם כל תביעה אישית כשלעצמה לא הייתה מוגשת, משום ש"אדם בר-דעת ומזג כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה"…

לאחר שסקרתי את האמור לעיל – נראה כי שאלת החלתה של הגנת זוטי דברים בתובענות ייצוגיות אכן טרם הוסדרה בפסיקתו של בית משפט זה באופן מעמיק וחד משמעי, וישנן פסיקות סותרות ביחס אליה. על כן, יש מקום, להשקפתי, לקבוע הלכה ברורה בנושא, ולפיה: הגנת זוטי דברים איננה חלה בתובענות ייצוגיות.

הנימוקים לקביעה כי הגנת זוטי דברים לא חלה בתובענות ייצוגיות הם בעיקרם שניים: הטעם הראשון הוא כי יש סתירה בין מוסד התובענה הייצוגית, התכליות שהוא משרת והערך החברתי הגלום בו, לבין הגנת זוטי דברים.

הטעם השני הוא כי אני סבור שבחוק תובענות ייצוגיות עצמו כבר קבוע מנגנון פנימי המאפשר לדון ולהתחשב בשיקולי צדק, אשר עומדים גם הם בבסיס הגנת זוטי דברים, וזאת ניתן לעשות באמצעות סעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, ועל כן אין צורך להידרש להחלת הגנה "חיצונית", כאשר הפתרון קבוע בחוק עצמו, ומשקף את האיזון שהמחוקק בחר לבצע בין תכליות התובענה הייצוגית לבין מקרים בהם ייתכן שלא ראוי לאשר בקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית.

זאת ועוד: כשמדובר בתובענה ייצוגית צרכנית, מן הסוג שנדון בפנינו, יש ליתן משקל מוגבר לתכליות של הרתעה מפני הפרות של הדין, הפוגעות בכלל הציבור, ושל הרתעת עוסקים מהתעשרות בלתי הוגנת, והשבת הרווח הבלתי מוצדק אל הצרכנים (דויטש, בעמ' 24-23). בתובענות ייצוגיות מן הסוג הצרכני יתרונותיה של התובענה הייצוגית מתבטאים במובהק, שכן אחת מהמטרות של דיני הגנת הצרכן היא מניעת התעשרות שלא כדין מצד גופים כלכליים גדולים על חשבון היחיד, וזאת נוכח פערי הכוחות המובנים בין צדדים אלה…

בסוג התובענות הייצוגיות הצרכניות הללו, לרוב, יש תועלת חברתית בבירור משפטי – והדבר מהווה נימוק נוסף שלא להחיל את הגנת זוטי דברים לגביהן.

כאמור לעיל, אחת ממטרותיה של הגנת זוטי דברים היא למנוע התדיינויות על נושאים קלי ערך, שאין בהם חשיבות ציבורית. אולם כפי שהראיתי לעיל, בתובענה ייצוגית, ובמיוחד כשמדובר בתובענה ייצוגית צרכנית – יש תועלת ציבורית אינהרנטית, שכן אחת מתכליותיה היא לשמר את האינטרס הציבורי, כאמור לעיל.

זאת ועוד: החלת הגנת זוטי דברים על תובענות ייצוגיות עלולה ליצור אפקט מצנן מלהגיש תובענות מסוג זה, שמא היא תיהפך לטענת הגנה שגורה בפיהם של נתבעים, והדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בשלב מקדמי של בחינת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, מבלי שמתקיים דיון לגופם של הדברים. החלת ההגנה עלולה להוות איפוא כר פורה לסילוק תובענות ייצוגיות שמוגשות על-ידי מעוטי יכולת, ששווין הכלכלי מבטא פגיעות קלות ערך (אדד, בעמ' 165).

סקירת התכליות של דיני התובענות הייצוגיות מעלה איפוא כי תכליות אלו סותרות את הרציונל העומד בבסיסה של הגנת זוטי הדברים. זאת, שכן גם אם אין הצדקה להטיל אחריות על מזיק שגרם נזק קל ערך לפרט מסוים, עדיין יכולה להיות הצדקה להטיל אחריות שכזו על מזיק שגרם נזק מעין זה לקבוצת אנשים, ובאופן שיטתי (השוו: עניין ארד).

כך, גם תכליתה של הגנת זוטי דברים, מניעת בזבוז משאבים בעיסוק בתביעות קלות ערך – איננה רלבנטית בהקשר לתובענות ייצוגיות, שכן תובענות אלו נועדו בדיוק למטרה זו – לאחד תביעות רבות המבוססות על נזקים קלים, אשר לא היו מוגשות באופן פרטני, וזאת במטרה להרתיע גופים גדולים מלפגוע בזכויות הצרכנים (שם).

סיכומם של דברים, אופייה הדו-צדדי של הגנת זוטי דברים מעיד על כך שהיא איננה מתאימה לחול בתובענה ייצוגית, הטומנת בחובה תכליות ציבוריות וחברתיות, שהן רחבות הרבה יותר מעניינם של הצדדים להליך עצמם, ואפילו מאלו של הקבוצה.

כך, החלת ההגנה של "זוטי דברים" בתובענות ייצוגיות, מתוך הנחה שהנזק הכולל שנגרם מסתכם בחיבור שלל הנזקים הפרטניים שנגרמו לחברי הקבוצה, והשוואה בין הנזק שנגרם לכל אחד מהם, או אפילו הנזק המצטבר שנגרם להם יחד, לבין עלויות ניהול התובענה הייצוגית – לא לוקחות בחשבון את הנזקים החברתיים שנגרמו מההפרה הנטענת, ובמיוחד את התועלות החברתיות שיצמחו משימוש במוסד התובענה הייצוגית – כמו הרתעת המעוול על-ידי הטלת האחריות עליו, שינוי דרכי התנהגותו וכן הרתעת מעוולים פוטנציאלים אחרים. שימוש בחישובי יעילות-תועלת, אשר רלבנטיים לצדדים עצמם בלבד, איננו מדויק איפוא, ועלול להוביל למצב של תת-הרתעה

.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

הזינו כתובת מייל ותקבלו מאיתנו בחינם עדכונים בנושא זה סיכום פסקי דין מדריכים משפטיים

המלצות מלקוחות
עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. שוקלים להגיש תביעה? צריכים להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדכם? צרו איתנו קשר ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876

מעוניינים שעורך דין אדי בליטשטיין יחזור אליכם בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב