רחוב ההגנה 13, ראשון לציון

טלפון: 03-6427876

פגיעה בפרטיות – מהי ובאילו מקרים תוכלו לקבל פיצוי כספי?

צריכים עורך דין כדי לפתור בעיה בנושא זה? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פגיעה בפרטיות "בעולם האמיתי" או פגיעה בפרטיות באינטרנט עלולות להוביל לתוצאה הרסנית ביחס לנפגע. בשנים האחרונות במיוחד עולים לכותרות בתקשורת מקרים רבים בהם גברים מפיצים תמונות עירום של נשים ללא רשותן. דוגמה זו ומקרים רבים אחרים יכולים להוביל לפיצוי כספי גבוה כלפי הנפגע/ת. כל מה שאותם נפגעים צריכים לעשות הוא להכיר את הוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולהתייעץ לפני הגשת תביעה עם עורך הדין הגנת הפרטיות.

במקרים רבים לתביעה בגין פגיעה בפרטיות באינטרנט או "בעולם האמיתי" מתלוות טענות גם מתחום לשון הרע, וככל שמדובר בסוגיית הפצת תמונות עירום, גם טענות מתחום הטרדה מינית.

מהי פגיעה בפרטיות?

פגיעה פרטיות (ואין זה משנה אם מדובר בפגיעה בפרטיות ב"עולם האמיתי" או פגיעה בפרטיות באינטרנט) מוגדרת בחוק הגנת הפרטיות כך:

פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(2) האזנה האסורה על פי חוק;

(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

(4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, "נפגע" – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;

(5)העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;

(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;

(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

(10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);

(11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

אדם אשר נפגע מאחד המצבים האלה זכאי לקבל פיצוי כספי בגין פגיעה בפרטיות.

מהו גובה הפיצוי הכספי שניתן לקבל בעקבות פגיעה בפרטיות?

סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות קובע מהו הפיצוי הכספי שניתן לדרוש לאחר פגיעה בפרטיות:

(א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 5, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.

(ב)(1) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי סעיף 4, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק;

(2) במשפט כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק.

(ג) לא יקבל אדם פיצוי בלא הוכחת נזק לפי סעיף זה, בשל אותה פגיעה בפרטיות, יותר מפעם אחת.

(ד)הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה –

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד החדש" – מדד החודש שקדם לחודש העדכון;

"המדד הבסיסי" – מדד חודש מאי 2007.

כלומר, בגין כל מקרה של פגיעה בפרטיות הנפגע זכאי לדרוש מבית המשפט לקבל פיצוי כספי בגובה 50,000 ש"ח. יחד עם זאת, סעיף 29א(ד) קובע כי את סכום הפיצוי יש להצמיד למדד חודש מאי 2007. משמעות הדברים היא שנכון להיום גובה הפיצוי הכספי שניתן לדרוש בגין פגיעה בפרטיות עומד על יותר מ-75,000 ש"ח בגין כל מקרה של פגיעה בפרטיות.

סעיף 29א(ב)(2) קובע שאם בוצעה פגיעה בפרטיות בכוונה לפגוע אז גובה הפיצוי מוכפל ועומד נכון להיום על קצת יותר מ-150,000 ש"ח בגין כל מקרה.

סעיף 29א(ג) קובע שלא ניתן לתבוע בגין אותה פגיעה בפרטיות פיצוי ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת. משמעות הדברים היא שאם פורסמה אותה תמונת עירום, לדוגמה, במספר הזדמנויות שונות, הנפגע יוכל לקבל פיצוי כספי ללא הוכחת נזק פעם אחת בלבד. לעומת זאת, אם פורסמו תמונות עירום שונות, בהזדמנויות שונות (כל פעם תמונה אחרת), הנפגע יוכל לדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק בהתאם למספר התמונות שפורסמו בהזדמנויות שונות.

דבר חשוב נוסף שצריכים לשים לב אליו הוא שהפיצוי מכוח חוק הגנת הפרטיות הוא פיצוי ללא הוכחת נזק, אך אם נגרמו לכם נזקים שאותם אתם יכולים להוכיח אין שום מניעה לתבוע אותם באותה תביעה ביחד עם הדרישה לפיצוי ללא הוכחת נזק.

גובה הפיצוי שבתי המשפט פוסקים בפועל בגין פגיעה בפרטיות

עצם העובדה שניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום שיכול להגיע ליותר מ-75,000 ש"ח בגין כל הפרה (או יותר מ-150,000 ש"ח אם מדובר בכוונה לפגוע) איננה אומרת שבהכרח בית המשפט יפסוק לטובתכם את הפיצוי המירבי.

בעת פסיקת גובה הפיצוי לאחר פגיעה בפרטיות בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו של עניין. כך לדוגמה; פגיעה בפרטיות באינטרנט עשויה להוביל לפיצוי כספי גבוה יותר לעומת פגיעה בפרטיות בפני בן אדם אחד נוסף, משום שיותר אנשים נחשפו למידע הפוגעני, ובהחלט ניתן לטעון שהפגיעה של הנפגע במקרה זה גדולה יותר.

כמו כן, חשוב להבין שישנו הבדל גדול בין גובה הפיצוי שניתן לקבל בגין פגיעה בפרטיות בבית משפט לתביעות קטנות לבין גובה הפיצוי בגין פגיעה בפרטיות בבית משפט השלום. לרוב הפיצוי שיפסק בבית משפט השלום יהיה גבוה הרבה יותר.

ת"א 55994-04-19 יעקב מרום נ' בנימין רוזנטל (פסק דין מיום 3.2.2021) – במקרה זה מגשר הפר את חובת הסודיות. בית המשפט קבע כך:

מהכלל אל הפרט : לענייננו לעניין הפרת סודיות החלה על הליך גישור כאמור על ידי המגשר, מסקנתי היא כי נסיבות הפרת הסודיות , על דרך מתן תצהיר על ידי המגשר , המופנה על בית המשפט לענייני משפחה שדן בסכסוך בין התובע לגרושתו ,אליו צירף חילופי תכתובות עם התובע – הצד לגישור בפני, בהחלט מעידות על כוונה לפגוע בתובע בהתנהלותו המשפטית מול גרושתו. במקרה דנן  יש מקום  במסגרת הפעלת שיקול הדעת המסור לבית המשפט ,להתייחס לפיצוי הסטטוטורי   על פי חוק הגנת הפרטיות ולכפל פיצוי סטטוטורי  מכח חוק זה בשל ה"כוונה לפגוע" שהייתה בהפרת חובת הסודיות מסקנה אליה הגעתי כפי שנימקתי מעלה .

באשר לפיצוי במקרה של "כוונה לפגוע" קובע סעיף 29א(ב)(2) לחוק הגנת הפרטיות (הדגשה שלי – כ.ל.)) – "במשפט כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק".

העובדה שהנתבע פעל ביודעין  ובמכוון עת חתם על תצהיר וצירף אליו מסרונים שקיבל מהתובע במסגרת הליך הגישור מעידה על התנהלות שלא בתום לב, מביאה למסקנה על פיה יש לחייבו  בפיצוי מוגבר. חשיפת הסודיות  בה נוכחתי ,בוצעה כאמור באופן מכוון. הנסיבות בהחלט מצביעות  לטעמי על  מעין "יסוד נפשי" של מבצע העוולה.

במקרה זה בית המשפט פסק פיצוי כספי בגין פגיעה בפרטיות בסך 60,000 ש"ח, ועוד 12000 ש"ח בגין שכר טרחת עורך דין.

ת"א 15021-03-17 אלומני נ' פלונית (פסק דין מיום 12.4.2020) – במקרה זה פורסם מכתב הכולל תוכן אישי. בי המשפט קבע כך:

11.3.   אין להתעלם מנסיבות הפרסום. התובע אף חזר והדגיש שלנתבעת אף היה אינטרס כלכלי בסיוע לגרושתו, על מנת שאחיה יפנה אליה מטופלים נוספים. גם מבלי להכריע בטענה זו, הרי הנתבעת כשלה כאשר חתמה כפסיכולוגית, כאשר הוציאה את המכתב תוך שהיא יודעת שהדבר אסור וכאשר עוולה כלפי התובע כפי שהורחב רבות לעיל. התובע עותר לכפל פיצוי סטטוטורי בשל ה"כוונה לפגוע" שהייתה בפרסום. באשר לפיצוי במקרה של "כוונה לפגוע" קובע סעיף 29א(ב)(2) לחוק הגנת הפרטיות כך (ההדגשות לא במקור) – "במשפט כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק".

העובדה שהנתבעת פעלה ביודעין והוציאה את המכתב שלא בתום לב, מביאה לכך שיש לחייבה בפיצוי מוגבר. פעולה בחוסר תום לב ואף ביודעין מביאה לכך שאין הגנה כנגד העוולה, אך עם זאת – לא כל פעולה בחוסר תום לב וביודעין תחשב לפעולה "בכוונה לפגוע".

אם נאמר שכל פעולה בחוסר תום לב וביודעין היא פעולה "בכוונה לפגוע" – אזי נאלץ לומר שכל עוולה שאין לה הגנה היא עוולה שנעשית "בכוונה לפגוע". אך לא כך הדבר. הפרסום עצמו נעשה תוך כוונה, וניתן לקרוא לכך מעין "היסוד הנפשי" של מבצע העוולה. אך אין די בכוונה לביצוע הפרסום – אלא יש צורך בכוונת מכוון לפגוע בתובע, זה אותו "זדון" מכוון אותו מבקש התובע לייחס לנתבעת. יש להבחין בין הכוונה בביצוע בעוולה, קרי שזו לא נעשתה מבלי משים, לבין כוונה לפגוע …

במקרה זה בית המשפט פסק לתובע פיצוי כספי בסך 50,000 ש"ח ועוד 19,000 ש"ח בגין שכר טרחת עורך דין.

ת"א 8419-03-15 יוסף (יוסי) מזרחי נ' וואלה! תקשורת בע"מ ואח' (פסק דין מיום 13.9.2018) – במקרה זה פורסמו תמונת תקריב חושפניות של התובע. בית המשפט קבע כך:

נתבעת 1 תשלם לתובע בגין פרסום הכתבה והתמונות במדיות השונות פיצוי בסכום המרבי הקבוע בחוק בגין פגיעה בפרטיות – 59,708 ₪ וכן פיצוי בסכום המרבי הקבוע בחוק בגין לשון הרע – 69,125 ₪. בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון לחייב את נתבעת 1 בכפל פיצוי בהיעדר הוכחה של כוונה לפגוע בתובע. אמנם לפי הפסיקה, במקרים מסוימים כוונה לפגוע יכולה להילמד מתוכן הפרסום עצמו, אך בענייננו התרשמתי כי הגם שמדובר במקרה גבולי, אין בתוכן לבדו כדי ללמד על כוונה לפגוע בתובע. בגין רשלנותה של נתבעת 1 שעודדה פרסום תגוביות פוגעניות על התובע ועל המראה החיצוני שלו ולא הסירה תגוביות אלה מידית, ועל יסוד עדותו של התובע לגבי עוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מכך – אני מחייב את נתבעת 1 לשלם לתובע סך נוסף של 30,000 ₪. 

נתבע 2 ישלם לתובע פיצוי ללא הוכחת נזק בגין צילום התמונות בסכום המרבי הקבוע בחוק – 59,708 ₪ וכן ישלם לתובע פיצוי נוסף בסך של 10,000 ₪ בגין פרסום התמונות בדף הפייסבוק העסקי שלו, וזאת בין היתר בהיעדר טענות וראיות לגבי היקף החשיפה של גולשים באינטרנט לדף זה. בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון לחייב את נתבע 2 בכפל פיצוי, משאין חולק כי נתבע 2 כלל לא הכיר את התובע אישית, לא הוכח כי היה לו מניע כלשהו לפגוע בתובע ולא הוכח כי צילם ופרסם את התמונות בכוונה לפגוע בתובע. 

בית המשפט פסק פיצוי כולל בסך כ-230,000 ש"ח ועוד 21,000 ש"ח בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

שוקלים להגיש תביעה בגין פגיעה בפרטיות "בעולם האמיתי" או תביעה בגין פגיעה בפרטיות באינטרנט? אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו לצורך בחינת סיכויי התביעה.

.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

הזינו כתובת מייל ותקבלו מאיתנו בחינם עדכונים בנושא זה סיכום פסקי דין מדריכים משפטיים

המלצות מלקוחות
עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. שוקלים להגיש תביעה? צריכים להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדכם? צרו איתנו קשר ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876

מעוניינים שעורך דין אדי בליטשטיין יחזור אליכם בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב