עורך דין אדי בליטשטיין

רחוב ההגנה 13, ראשון לציון

מיהו "לקוח" ומדוע זה חשוב לצורך הגשת תביעה ייצוגית?

חוק תובענות ייצוגיות קובע באילו מקרים ומי בדיוק רשאי להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית. חלק ניכר מאוד מהתביעות הייצוגיות המוגשות לבתי המשפט עוסקות ביחסים בין לקוחות לבתי עסק, כפי שאכן קבוע בתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות:

תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.

לעיתים עולה השאלה האם "לקוח" יכול להיות לקוח פרטי בלבד או שמא גם לקוח עסקי? סוגיה זו עולה לעיתים משום שחוק הגנת הצרכן, אליו מתייחסת התוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, אינו מתייחס להגדרת "לקוח" אלא להגדרת "צרכן", אשר קובעת כך:

"צרכן" – מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי;

כלומר, הגדרת "צרכן" מצומצמת יותר ביחס להגדרת "לקוח" וכוללת רק אנשים אשר רכשו שירות או מוצר לצורך שימוש פרטי. מכיוון שהתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות מתייחסת למונח "לקוח" ולא "צרכן" ניתן ללמוד מכך שמחוקק המשנה התכוון במפורש לכך שגם לקוחות עסקיים יוכלו להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית.

מה קורה אם תביעה ייצוגית מוגשת על ידי אדם שאינו "לקוח"?

לאחרונה הוכרעה בקשה לאישור תביעה ייצוגית אשר הוגשה על ידי סוכני ביטוח בגין עמלות שלכאורה לא שולמו להם על ידי חברת הביטוח כלל. לצורך הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית טענו סוכני הביטוח שהם "לקוחות" של חברת הביטוח על אף שהם לא רכשו ממנה שירותים או מוצרים.

הזינו כתובת מייל ותקבלו מאיתנו בחינם עדכונים בנושא זה סיכום פסקי דין מדריכים משפטיים

בית המשפט המחוזי בתל אביב סילק את בקשת האישור על הסף (ת"צ 40173-10-19 דודי שביט נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, החלטה מיום 7.4.2021), וקבע בין היתר כך:

ולטענה הראשונה – האם המבקשים הם לקוחות כלל

כאמור, טוענים המבקשים כי יש לפרש באופן רחב את המונח "לקוח" שבפריטים 1, 2 לתוספת השניה, ובהתאם יכלול גם את המבקשים. לטענתם, פירוש רחב זה מתיישב עם מטרות החוק ואין מניעה שהגדרת ה"לקוח" יכלול את המבקשים ואת חברי הקבוצה להם קשר "לענין הביטוחי" שבין כלל ללקוחותיה.

כבר אומר כי אינני מקבלת את הפרשנות שמציעים המבקשים. המבקשים הציגו עצמם בבקשת האישור כמי ש"שימשו סוכני ביטוח…" (סעיף 8 לבקשת האישור), ואת הקבוצה כ"כל סוכני הביטוח…" (סעיף ב. לבקשת האישור) ואלה מגדירים באופן ברור כי מערכת היחסים בין המבקשים לבין כלל אינה כזו שבין לקוח לבין עוסק ולא בין לקוח לבין חברת ביטוח. אפילו פרשנות רחבה של המונח "לקוח" אינה יכולה לשאת את הפירוש כי המבקשים, סוכני הביטוח, הם הלקוחות של כלל, שהרי בין הצדדים קיימת מערכת יחסים עסקית מכוח חוזה שבסיסה הוא הסדרת עבודת התיווך של הפוליסות של כלל "לכל אדם" וה"אדם" הוא שיהיה הלקוח של כלל, ולא 'המתווך' שיקשור את העיסקה ובגינה אף יקבל עמלות.

המונח 'לקוח' בפריטים 3-1 לתוספת השניה לחוק, אכן קיבל פרשנות מרחיבה בפסיקה, פרשנות ההולמת את כוונת המחוקק בחוק תובענות ייצוגיות. זאת נלמד מכך שהמחוקק לא תחם את המונח 'לקוח' ולא הפנה להגדרתו לפי חוק הגנת הצרכן (בהתייחס לפריט 1) או לחוק הבנקאות (בהתייחס לפריט 3), ובפריט 2 אף כתב "לקוח, לרבות מבוטח או עמית" מבלי לתחום את ההגדרה, ובעקבות כך נקבע כי המונח 'לקוח' לפי חוק תובענות ייצוגיות, עשוי לחרוג לעיתים מהגדרת המונח בחוקים אחרים – כמו חוק הבנקאות או חוק הגנת הצרכן.

כך למשל, על פי פרשנות זו ניתן לומר כי 'לקוח' יהיה גם מי שלא התקשר באופן רצוני ומתוך כוונה עם העוסק, חברת הביטוח או התאגיד הבנקאי, ובכל זאת ציפה לקבל שירות (ראו את עניין בנק יהב, פסקאות לד-לה); ובמקום אחר נקבע כי "לקוח" לפי פריט 1 אינו רק מי שרכש את המוצר מהעוסק, אלא גם מי שקיימת לו ציפייה סבירה כי המוצר נרכש לטובתו והוא יעשה שימוש באותו מוצר (למשל בני ביתו של רוכש המוצר; ראו ת"צ (ת"א) 37353-04-12‏ זהבה הדר אפרתי נ' י.ע.ד. אספרסו בר בע"מ (11.12.2013); אמנם ערעור שהוגש על פס"ד התקבל אך קביעות אלה, לא נדחו).

בהתבסס על האמור אני סבורה שניתן לקבוע באופן כוללני כי "לקוח" לפי פריטים 1, 2 לתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות, מכוחם הוגשה התובענה, (ואפשר לומר כי גם פריט 3 שאינו בענייננו) הוא מי שקיימת לו ציפייה סבירה שיקבל שירות מהעוסק, בין שחברת הביטוח ובין שבנק, גם אם לא התקשר עמם באופן ישיר; ניתן לומר כי מהותו של השירות נדרש שיהיה שירות צרכני, כחלק ממהות השירות הבסיסי שמספק אותו עוסק, חברת ביטוח או בנק.

לפיכך בכל הנוגע לחברת ביטוח ולפריט 2 לתוספת השניה, הכוונה כי 'לקוח' יהיה מי שקיימת לו ציפייה סבירה כי הוא זכאי לשירות ביטוחי מחברת הביטוח שעצם קיומה הוא לספק שירותי ביטוח, או שירותים בסיסיים אחרים אותן מספקות חברות הביטוח ללקוחותיהן כבדבר שבשגרה (ממש כפי שציין השופט רובינשטיין בעניין בנק יהב). 

בענייננו, המבקשים הם אינם מי שמצפים לקבל שירותי ביטוח מכלל, ואין כל קשר צרכני בין הצדדים הללו. מהות הקשר בין הצדדים הוא קשר עסקי-מסחרי בין שני עוסקים, שכן המבקשים הם מי שנותנים את שירותי המכירה, התיווך והשיווק של הפוליסות של חברת הביטוח, תמורת תשלום עמלות. כך, לא ניתן לכלול בהגדרה, ולו הרחבה, של המונח 'לקוח' את המבקשים ואת חברי הקבוצה.

לטעמי, הכללת המבקשים בגדר המונח 'לקוח' חוטאת להגדרת המונח אפילו אם תנתן לו פרשנות מרחיבה, והיא מחוץ למתחם הפרשנות הסביר של הוראות הפריטים 1, 2 לחוק, גמיש ככל שיהיה, שכן המבקשים אינם מי שקיימת להם ציפייה סבירה לקבל שירותי ביטוח מכלל. עניינם אינו עניין ביטוחי ובקשתם אינה לתגמולי ביטוח המגיעים להם כתוצאה מחוזה ביטוח. מקור העילה של המבקשים הוא בחוזה בינם ובין כלל (נספח 3 לבקשה), ועילת התביעה לה הם טוענים נוגעת למערכת היחסים העסקית חוזית בינם לבין כלל, בקשר לתשלום עמלות עבור שירות שהמבקשים סיפקו.

התובעים הייצוגיים חוייבו במקרה זה בהוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח.

.
המלצות מלקוחות
עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. נתקלתם בבעיה משפטית? צרו קשר עכשיו ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב