עורך דין אדי בליטשטיין

תביעות כספיות | לשון הרע | חוזים

עורך דין לייצוג תובעים ונתבעים

רחוב משה לוי 11, ראשון לציון

משרדנו ממוקם בבניין UMI - משרד 201 (מול קניון הזהב)

טלפון 03-6427876

שעות פעילות: ימים ראשון עד חמישי בין השעות 8:30 - 18:00

Адвокат Эди Блитштейн

Русскоязычный адвокат по гражданским – коммерческим вопросам

עובד קבלן שהעסקתו הופסקה – את מי הוא יכול לתבוע ולמה זה חשוב?

נתקלתם בבעיה וצריכים עורך דין? השאירו פרטים ונחזור אליכם

עובד קבלן הוא עובד שלא מועסק באופן ישיר על ידי הגוף/החברה בו הוא עובד ביומיום, אלא הוא עובד של חברה קבלנית אשר שולחת עובדים למקומות עבודה שונים. בצורה זו החברה הקבלנית מקבלת תשלום בגין כל אדם שהיא שולחת למקום העבודה, מבלי שנוצרים יחסי עובד מעביד בין מקום העבודה לעובד.

יחד עם זאת, לעיתים מתכונת העסקה זו משמשת כדי להסוות את יחסי העובד – מעביד במטרה לפגוע בזכויות העובד. במקרים רבים סוגיה זו רלוונטית גם לעובדים שאינם עובדי קבלן או עובדים שאין להם כל קשר עם חברה קבלנית, אלא הם נשלחים על ידי המעסיק שלהם לעבוד במקום אחר (לעיתים הפסיקה מתייחסת למצבים אלה כ"תבנית העסקה מורכבת").

מדוע עובד קבלן צריך לבחון מיהו המעסיק "האמיתי" שלו?

עובד קבלן צריך לדעת מי המעסיק שלו על מנת לדעת אילו זכויות מגיעות לו (בענפים שונים יכולים לחול הסכמים קיבוצים או צווי הרחבה שונים) ואת מי עליו לתבוע במקרה שבו לא משלמים לו את כל הזכויות שלו.

בחלק גדול מהמקרים, במהלך תקופת ההעסקה, עובד קבלן כלל לא מודע לכך שלא משלמים לו את כל הזכויות המגיעות לו, ועניין זה מגיע לידיעתו רק לאחר שהוא עוזב את מקום העבודה (בין אם הוא פוטר ובין אם הוא התפטר).

על פי אילו מבחנים עובד קבלן יכול לזהות את המעסיק "האמיתי"?

תחילה, חשוב להבין שהמבחנים לזיהויו של המעסיק שונים מהמבחנים לזיהויו של "עובד" (במקרה שהסטטוס שנוי במחלוקת).

המבחנים בהם עובד קבלן יכול להיעזר נדונו לאחרונה על ידי בית הדין הארצי (ע"ע 36771-01-20 ד"ר רביע איברהים נ' בית החולים "המשפחה הקדושה", פסק דין מיום 13.8.2020).

בין היתר נקבע על ידי בית הדין הארצי, כך:

ההלכה בנוגע לדרך הבחינה המהותית של זהות המעסיק סוכמה לאחרונה על ידי חברתינו השופטת דוידוב-מוטולה בעניין מנרב (ע"ע (ארצי) 24256-06-17‏ ‏ מנרב הנדסה ובניין בע"מ – ‏GOITOM TWELDE [פורסם בנבו] (9.6.20)). וכך נאמר:

"… עקרון בסיסי שנקבע בקשר לכך הוא כי זהות המעסיק לא תיקבע לפי האופן בו הגדירו הצדדים עצמם את מערכת היחסים, אלא תוך בחינה מהותית … בחינה מהותית זו נועדה לאתר את מי שבינו לבין העובד קיימת "התקשרות אותנטית ולגיטימית" של יחסי עבודה …

בחינת האותנטיות נעשית לפי מבחני עזר שונים שנקבעו בפסיקה בהתבסס על התכלית של הכרה ב"מעסיק" ככזה, ונועדה לבחון "האם הלבוש הפורמלי בו הולבשה תבנית ההעסקה תואם את העסקה האמיתית שנרקמה בין הצדדים" ..

דרישת הלגיטימיות נועדה לבחון "האם בתבנית ההעסקה 'אין כל דבר הנוגד יסודות משפט העבודה', ובכך להופכה למנוגדת ל'תקנת הציבור'" (עניין פלפל), ובכלל זאת האם מתכונת ההעסקה "פוגעת בדרך כלשהי בזכויותיו [של העובד] או גורעת מהן" .. בלשונו של חברי השופט (כתוארו אז) אילן איטח – "לבחינת לגיטימיות התבנית יש הן היבטים סובייקטיביים… והן  היבטים אובייקטיביים – רוצה לומר, אפילו לא התכוונו הצדדים לקפח את העובד ופעלו מתוך מטרה לגיטימית, יש לבחון האם העסקת העובד בתבנית הנבחנת פוגעת בהשגת תכליות משפט העבודה ובכללן העקרון כי העבודה אינה 'מצרך'" (עניין פלפל)".

באשר לאותנטיות התבנית, יש לבחון האם הלבוש הפורמלי בו הולבשה תבנית ההעסקה תואם את העסקה האמיתית שנרקמה בין הצדדים או שמא היא למראית עין בלבד. בין המבחנים המרכזיים ניתן למנות את המבחנים הבאים: מי קיבל את העובד לעבודה? עם מי סוכמו תנאי שכרו? מי נשא בעלות שכרו? בידי מי הכוח לפטר את העובד ובפני מי היה עליו להתפטר? האופן בו ראו הצדדים הלכה למעשה את היחסים ביניהם. ויודגש, התייחסות למבחנים אלה צריכה להיעשות תוך התחשבות במאפיינים המיוחדים של תבנית ההעסקה המדוברת: מיקור חוץ – של המשאב האנושי (קבלן כוח אדם) או של פונקציה (קבלן שירותים); התקשרות כלכלית אחרת כגון: שיתוף פעולה בין צדדים (למשל, עניין פלפל) וכיוצ"ב.

באשר ללגיטימיות התבנית, יש לבחון האם בתבנית ההעסקה "אין כל דבר הנוגד יסודות משפט העבודה", ובכך להפכה למנוגדת ל"תקנת הציבור". לבחינת לגיטימיות התבנית יש הן היבטים סובייקטיביים – במסגרתם של אלה תבחן, בין היתר, שאלת תום הלב של הצדדים. האם ביצירת תבנית ההעסקה הם התכוונו להתחמק מהחלת הוראות חוק, הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה וכיוצ"ב על העובד ובכך לקפחו כלכלית או ארגונית או שמא ביסוד ההתקשרות עמדה מטרה אחרת לגיטימית; והן היבטים אובייקטיביים – רוצה לומר, אפילו לא התכוונו הצדדים לקפח את העובד ופעלו מתוך מטרה לגיטימית, יש לבחון האם העסקת העובד בתבנית הנבחנת פוגעת בהשגת תכליות משפט העבודה.

.
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

הזינו כתובת מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. נתקלתם בבעיה משפטית? צרו קשר עכשיו ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876
המלצות שקיבלנו מלקוחות המשרד

נתקלתם בבעיה וצריכים עורך דין? השאירו פרטים ונחזור אליכם

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב