נזקי רטיבות מהשכן עלולים להוביל למפגעים לא נעימים. עולה השאלה האם ניתן לחייב רק את השכן בתיקון נזקי רטיבות או גם את ועד הבית?
הוגשה תביעה נגד שכן ועניין זה הגיע לפתחה של המפקחת על הבתים המשותפים בתל אביב (468/20 רוזה קליש נ' לוי דנה יוספה).
כיצד יודעים מי אחראי על נזקי רטיבות מהשכן?
במקרה המוזכר לעיל דובר על נזקי רטיבות כמפורט בכתב התביעה:
כנטען בכתב התביעה, מזה זמן רב סובלת דירת התובעת מנזקי רטיבות, הכוללים נזילה פעילה, מוקדי לחות, נשירת טיח, חשיפת ברזל, פטרת ועובש, אשר מקורם בליקויים בדירת הנתבעת, כנתמך בחוות דעת מומחה מטעם התובעת אשר צורפה לכתב התביעה. חרף פניות רבות של התובעת לנתבעת לתיקון הליקויים בדירתה, והבטחה שניתנה על ידי הנתבעת לעשות כן, לא פעלה הנתבעת למיגור נזקי הרטיבות בדירת התובעת.
לעומת זאת, הנתבעת טענה כך:
בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת הנטען בכתב התביעה ועתרה לדחייתה. לדידה, הגורם לנזקי הרטיבות והנזילה בדירת התובעת אינו כשל בדירת הנתבעת, בשים לב כי במסגרת שיפוץ דירת הנתבעת הוחלפה כל צנרת הדירה בחדשה. עוד כנטען, כפי שנמסר לתובעת עובר להגשת התביעה ובהסתמך על חוות דעת מומחים, מקור הנזילה הוא מצינור המהווה רכוש משותף העשוי מאסבסט, העובר דרך דירת התובעת. ממצאים אלה הובאו לפני התובעת ואף הוצע לה לפעול במשותף לתיקון הנזילה. ברם, התובעת סירבה לאפשר לנתבעת לתקן צינור הבית המשותף.
המפקחת מינתה מומחה מטעמה על מנת לאתר מי אחראי על נזקי רטיבות בביתה של התובעת. ממצאי המומחה קבעו כך:
בהתאם לחוות דעת המומחה, הגורמים לנזקי הרטיבות בדירת התובעת הם "כשלים בצנרת המים והניקוזים של דירת הנתבעת" וכן "כשל בצנרת 4 צול של הרכוש המשותף", כמפורט לעיל (עמוד 7 לחוות דעת המומחה). המומחה הוסיף וקבע בחוות הדעת העבודות הדרושות לתיקון הליקויים בדירת הנתבעת וברכוש המשותף, וכן העבודות הדרושות לתיקון נזקי הרטיבות בדירת התובעת, בהוסיפו כי יש לבצע בדיקת תכולת רטיבות למצע המילוי בדירת הנתבעת על מנת לאמוד היקף העבודות הדרושות לתיקון הליקויים והאם כוללות הפעלת מערכות ייבוש ופירוק משטח הריצוף בדירה (עמוד 7 לחוות דעת המומחה).
כלומר, על פי חוות דעת המומחה במקרה זה נזקי רטיבות בביתה של התובעת נובעים הן מביתה של הנתבעת והן בעקבות כשל בצנרת 4 צול הרלוונטית לרכוש המשותף.
כלומר לא תמיד רק השכן שבו אתם חושדים יהיה אחראי לתיקון נזקי רטיבות אלא לעיתים נזקי רטיבות הנובעים לכאורה מהשכן נובעים גם כתוצאה מכשל במערכות/צינורות הרלוונטיות לרכוש המשותף. במצב זה מי שיהיה אחראי על תיקון נזקי רטיבות בביתו של הניזוק הוא השכן שמדירתו מגיעה הנזילה, וגם ועד הבית.
יחד עם זאת, חשוב להבין שלא בכל נזילה ניתן לדרוש מוועד הבית לתקן את נזקי הרטיבות. כמו שראיתם, במקרה המתואר לעיל, רק לאחר שהמפקחת מינתה מומחה מטעמה אשר בדק את דירות הצדדים, נמצא מי אחראי על נזקי רטיבות בביתה של התובעת.
כמו כן, חשוב לוודא שאתם תובעים גם את השכן הרלוונטי וגם את נציגות ועד הבית. ככל שלא תתבעו את נציגות ועד הבית בגין נזקי רטיבות לא תוכלו לדרוש סעד כלשהו כנגדה. בעניין זה נקבע על ידי המפקחת כך:
אשר לליקוי בצנרת 4 צול המהווה רכוש משותף, כמפורט בעמוד 7 לחוות דעת המומחה, משלא התבקש צירוף נציגות הבית המשותף כנתבעת נוספת בתביעה, אין בידי ליתן צו בעניין זה. לצורך לתיקון ליקוי זה על התובעת לפעול אל מול נציגות הבית המשותף, האמונה על פי הוראות הדין על החזקה תקינה של הרכוש המשותף בבית המשותף.
שימו לב, אם לא תבעתם את נציגות ועד הבית מלכתחילה בגין נזקי רטיבות, ותביעתכם מתייחסת אך ורק לשכן, תוכלו לבקש במהלך ההליך לתקן את כתב התביעה ולהוסיף את נציגות ועד הבית כנתבעת נוספת. זה יחסוך לכם הגשת תביעה נפרדת בגין נזקי רטיבות להם אחראית נציגות ועד הבית.
מה המקור החוקי לדרישת תיקון נזקי רטיבות מהשכן?
גם לעניין זה התייחסה המפקחת בפסק הדין, וקבעה כך:
הוראת סעיף 3 לתקנון המצוי שבתוספת לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, מורנו לאמור:
"(א) בעל דירה זכאי לדרוש מהנציגות שתבצע כל תיקון בבית או ברכוש המשותף, שאי ביצועו עלול לפגוע בדירתו או בערכה.
(ב) בעל דירה זכאי לדרוש מבעל דירה אחרת שיבצע תיקון בדירה האחרת, שאי ביצועו עלול לפגוע בדירתו של דורש התיקון".
מכוחה של הוראת דין זו חלה חובה מוחלטת על נציגות בית משותף וכן על בעלים של דירה בבית המשותף לתקן כל ליקוי ברכוש המשותף או בדירה, בהתאמה, העלול לגרום נזק לדירה בבית המשותף. חובה זו חלה, מקל וחומר, כאשר הליקוי גרם לנזק בדירה בבית משותף ונציגות הבית המשותף ובעל הדירה האחרת לא פעלו לתיקון הליקויים. חובה מוחלטת זו היא ללא קשר לשאלה האם הליקוי נובע ממעשיה של נציגות הבית המשותף או ממעשיו של בעל הדירה, בהתאמה, ממחדליהם או מכל סיבה אחרת.
כלשון המלומד פרופ' י' ויסמן, בספרו דיני קניין – בעלות ושיתוף (תשנ"ז-1997), עמוד 482: "אם יש בדירה דבר הטעון תיקון שיש בו כדי לגרום נזק לדירה אחרת, חייב בעל דירה לבצע את התיקונים הדרושים למניעת הנזק" (ראו גם: ספרו של א' אייזנשטיין יסודות והלכות בדיני מקרקעין – חלק שלישי: בתים משותפים (תשס"א-2001), עמוד 160).
בסיומו של ההליך המפקחת חייבה את הנתבעת בהוצאות משפט בסכום כולל של 11 אלף ש"ח.
לסיכום
נזקי רטיבות מהשכן עשויים לגרום לנזקים רבים לדירה שלכם, וכן, לגרום לכם לעוגמת נפש רבה מאוד. לעיתים אותם נזקי רטיבות אינם רק באחריות השכן, אלא גם באחריות ועד הבית, משום שייתכן שהנזילה נובעת מצינור שהוא בגדר רכוש, מסיבה זו יתכן שיש מקום להגיש תביעה לא רק נגד השכן אלא גם נגד ועד הבית.
אם אתם שוקלים להגיש תביעה בגין נזקי רטיבות מהשכן צריכים להבין מה בדיוק הסעדים שאתם רוצים לתבוע כדי להבין לאיזו ערכאה שיפוטית כדאי להגיש את התביעה. המפקח על הבתים המשותפים חסר סמכות לדון בעילות נזיקיות. כלומר, אם אתם רוצים לדרוש פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לדירה שלכם או פיצוי בגין עוגמת נפש, עליכם להגיש את התביעה במזכירות בית משפט השלום.
כתב תביעה לדוגמה בגין נזילה מהשכנים.
שאלות נפוצות בעניין נזקי רטיבות מהשכן
-
מה לעשות אחרי שמגלים נזקי רטיבות מהשכן?
ראשית, תתחילו לתעד מיד בווידאו ובתמונות את הנזילה או נזקי הרטיבות.
שנית, פנו מיד לשכן ודרשו ממנו לתקן את הנזקים.
שלישית, אם השכן לא יתקן את הנזקים תוך פרק זמן קצר וסביר – אין מנוס אלא להגיש תביעה. -
האם תביעה בגין נזקי רטיבות מהשכן צריכים להגיש למפקח על הבתים המשותפים?
לא בהכרח. צריכים לבדוק מה הסעד שאתם דורשים.
אם התביעה שלכם עוסקת בעילות נזיקיות (פיצוי בגין נזקים שנגרמו לכם), הערכאה הנכונה להגשת תביעה שכזו היא בית משפט השלום. -
כמה זמן אורכת תביעה בעניין נזקי רטיבות מהשכן?
לא פחות מחצי שנה. בדרך כלל יותר מכך.
-
מהו שכר טרחת עורך דין שגובים לצורך טיפול בתביעה בגין נזקי רטיבות מהשכן?
בדרך כלל לא פחות מ-15 אלף ש"ח בתוספת מע"מ.