כושי מסריח או אתיופי מסריח – פיצוי ראוי בגין אמירה גזענית
בחברה בה אנו חיים כיום אמירות כגון כושי מסריח, אתיופי מסריח, רוסי מסריח, מרוקאי מסריח (ואמירות דומות, ופוגעניות לא פחות) הן אמירות נפוצות מאוד, אותן
עורך דין הוצאת דיבה בראשון לציון
השמיצו אתכם בפומבי? פגעו בשמכם הטוב באינטרנט או בפייסבוק? העלילו עליכם עלילות שווא במטרה לפגוע בכם?
מגיע לכם פיצוי כספי בגובה עד 140,000 ש"ח בגין כל פרסום פוגעני ומבלי שתצטרכו להוכיח שנגרם לכם נזק כלשהו
עורך דין הוצאת דיבה אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות הוצאת דיבה
תביעת דיבה כדאי לשקול באותם מקרים שבהם יש ראיות על כך שהאמירה או האמירות הפוגעניות נאמרו ברבים. ככל שהאמירה הפוגענית נאמרה רק לנפגע, אין בסיס להגשת תביעה בגין הוצאת דיבה.
גובה הפיצוי נקבע בהתאם למספר פרמטרים: חומרת האמירה הפוגענית, כמה אנשים נחשפו לאמירה הפוגענית, האם הפוגע התנצל או לא.
אם מדובר באמירה פוגענית שפורסמה לדוגמה באמצעות פוסט בפייסבוק – האם הפוסט עדיין קיים או שהוא נמחק.
במרבית המקרים כדאי מאוד להסתייע בעורך דין שעוסק בייצוג נתבעים בתביעות בגין הוצאת דיבה. במקרים מסוימים יהיה נכון להתנצל בגין האמירה הפוגענית על מנת למזער סיכונים, ובמקרים אחרים יהיה צורך להדוף באופן גורף ומוחלט את כל הטענות. כל מקרה נבחן לגופו של עניין.
אם הוגשה נגדכם תביעת לשון הרע – הוצאת דיבה, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר לצורך בחינת המקרה ובניית אסטרטגיית הגנה נכונה למקרה שלכם.
שכר הטרחה משתנה מתביעה לתביעה בהתאם למורכבות שלה. ככל שהמקרה מורכב יותר כך גובה שכר הטרחה יהיה לרוב גבוה יותר.
משרדנו מייצג מזה שנים רבות, בהצלחה רבה, הן תובעים והן נתבעים במסגרת תביעות דיבה.
המלצות שקיבלנו מלקוחות המשרד
המלצה על עורך דין אדי בליטשטיין
המלצה על עורך דין אדי בליטשטיין
המלצה על עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין
המלצה על עורך דין אדי בליטשטיין
המלצה על עורך דין אדי בליטשטיין
המלצה על עורך דין אדי בליטשטיין
המלצה על עורך דין אדי בליטשטיין
המלצה על עורך דין אדי בליטשטיין
המלצה על עורך דין אדי בליטשטיין
המלצה על עורך דין אדי בליטשטיין
המלצה על עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין
המלצה על עורך דין אדי בליטשטיין
המלצה על עורך דין אדי בליטשטיין
המלצה על עורך דין אדי בליטשטיין
המלצה על משרד עורכי דין אדי בליטשטיין
כיצד עורך דין הוצאת דיבה יכול לסייע לכם?
תחום הוצאת דיבה הוא תחום משפטי אשר זוכה לחידושים משפטיים באופן קבוע. לא מספיק לעיין בהוראות חוק איסור לשון הרע על מנת להגיש תביעת דיבה או להתגונן מפני תביעת דיבה. רק עורך דין הוצאת דיבה אשר עוסק בתחום זה באופן קבוע ומתעדכן בקביעות בפסיקות בתי המשפט יוכל להגיש עבורכם תביעת דיבה אשר תוביל לפיצוי כספי גבוה ככל האפשר.
עוד טרם הגשת תביעה, עורך דין הוצאת דיבה יוכל להנחות אתכם אילו ראיות יש לאסוף על מנת לבסס את כתב התביעה או על מנת להפריך את הטענות שפורטו בכתב התביעה שהוגש נגדכם.
גם אתם רוצים לזכות בפיצוי כספי גבוה עקב הוצאת דיבה? צרו קשר עכשיו עם עורך דין הוצאת דיבה לצורך בחינת סיכויי ההצלחה שלכם.
אילו פעולות מומלץ לבצע לפני תביעת דיבה?
עוד לפני שאתם יוצרים קשר עם עורך דין הוצאת דיבה מומלץ לבצע את הפעולות הבאות:
1. לתעד את הפרסום הפוגעני באמצעות תצלום מסך או הקלטת שיחה.
2. לפנות בכתב או באמצעות שיחה מוקלטת למי שביצע את הפרסום הפוגעני ולדרוש את הסרת הפרסום ופרסום התנצלות.
3. לתעד את המענה של האדם שביצע את הפרסום הפוגעני.
יצירת קשר עם עורך דין הוצאת דיבה לאחר ביצוע פעולות פשוטות אלה יאפשר, ברוב המקרים, הגשת תביעת דיבה מהר יותר.
עורך דין הוצאת דיבה יסייע לזכות בפיצוי כספי
חוק איסור לשון הרע קובע כי במקרה בו מפורסם פרסום פוגעני, לדוגמה שיימינג ברשת או פרסום פוגעני בפייסבוק אשר נועד לבזות מישהו, הנפגע רשאי לדרוש, נכון להיום, פיצוי כספי בגובה עד כ-70 אלף ש"ח (הסכום מתעדכן מעט מדי שנה). יחד עם זאת, אם הנפגע מצליח להוכיח שפרסום הוצאת דיבה נועד על מנת לפגוע הפיצוי עשוי להיות כפול ולהגיע עד כ-140 אלף ש"ח (הסכום מתעדכן מעט מדי שנה).
לא תמיד ברור מה ההבדל בין שתי הפגיעות, אשר מובילות לסכומי פיצוי שונים לחלוטין, ולכן חשוב להתייעץ עם עורך דין הוצאת דיבה על מנת שיבחן את המקרה שלכם וידע לנווט את התביעה שלכם לסכום הפיצוי הנכון.
כדי להבהיר את הדברים נציג שני מצבים:
א. אדם א' כתב על אדם ב' שהוא לא מכיר, שהוא (אדם ב') גנב משהו. אין הכרות קודמת בין שני האנשים. הפרסום של א' הגיע לידיעת רבים.
ב. אדם א' כתב על אדם ב' שהוא כן מכיר והם עובדים ביחד, שאדם ב' גנב משהו ממקום העבודה. הפרסום של א' הגיע לידיעת רבים.
מטרתו של א' בפרסום הפוגעני היא לגרום לפיטוריו של ב' על מנת שא' יוכל לתפוס את מקומו במקום העבודה.
במקרה הראשון עורך דין הוצאת דיבה יבהיר לנפגע שעל פי החוק והפסיקה ישנו סיכוי גבוה יותר לזכות בפיצוי כספי בגין הפרסום הפוגעני בגובה עד כ-70 אלף שקלים.
לעומת זאת, במקרה השני עורך דין הוצאת דיבה יבהיר לנפגע שישנו סיכוי גבוה להוכיח שהפרסום הפוגעני נועד לפגוע (כלומר הייתה "כוונה"), ולכן ישנה אפשרות לדרוש פיצוי כספי בגין הוצאת דיבה עד גובה של כ-140 אלף ש"ח.
האם בכל מקרה כדאי להגיש תביעת דיבה?
התשובה לכך היא שלילית. לא בכל מקרה עורך דין הוצאת דיבה יוכל להמליץ ללקוח על הגשת תביעת דיבה, ויש לכך מספר סיבות:
1. לא כל מקרה מתאים להגשת תביעת דיבה – לא כל פרסום פוגעני או אמירה פוגענית יובילו לפיצוי כספי בבית המשפט. בתי המשפט קבעו פעמים רבות כי קללות רחוב אינן בגדר הוצאת דיבה, ולכן, על אף שהן עשויות להיות פוגעניות ומעליבות, הן לא יובילו לפיצוי כספי.
2. לא בוצע פרסום ברבים כדרישת החוק – על מנת שתהיה אפשרות להגיש תביעת דיבה ולדרוש פיצוי כספי ישנה חובה שהפרסום יגיע לפחות לאדם אחד נוסף מלבד הנפגע. אם מדובר רק באמירה פוגענית שאמר אדם אחד לאחר אין שום סיכוי להצלחתה של תביעת דיבה ושום עורך דין הוצאת דיבה לא יוכל לסייע במקרה זה.
3. לתובע אין ראיות להוכחת טענותיו – על מנת לזכות בתביעת דיבה על התובע להוכיח שבוצע פרסום פוגעני ושהוא הגיע לרבים. כמו בכל תביעה אחרת, נטל ההוכחה מוטל על התובע ואם הוא לא יצליח להוכיח את תביעתו היא עשויה להדחות והתובע עשוי להיות מחויב בהוצאות משפט.
נציג את הבעיה בסיטואציה זו על ידי דוגמה: א' צעק ברחוב שב' הוא נוכל וגנב. הרבה אנשים נכחו באותה עת ברחוב ושמעו את הדברים. ב' לא מכיר אף אחד מהאנשים ברחוב והוא לא הקליט את אמירתו של א'. במצב כזה עורך דין הוצאת דיבה יסביר ללקוח שהסיכוי שלו לזכות בתביעה מבלי להביא לבית המשפט ולו עד אחד הוא נמוך מאוד. ככל שב' לא יאתר את אחד האנשים שנכחו באותה עת ברחוב, ואשר שמעו בפועל באוזניהם את אמירותו של א', אין סיכוי להצלחתה של תביעת הדיבה.
תביעה בגין הוצאת דיבה באינטרנט
הוצאת דיבה לא יכולה להתרחש ללא מרכיב הפרסום. כלומר, אם נאמרו דברים פוגעניים שלא בפומבי הנפגע לא יוכל לדרוש פיצוי כספי מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965.
בשנים האחרונות האינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו. נוצרו פורומים שונים, אליהם ניתן להירשם מבלי לציין פרטים אמיתיים, ודרכם ניתן להשמיץ אדם מבלי להזדהות. כמו כן, נוצרו רשתות חברתיות, בדומה לפייסבוק, אשר גם במסגרתן אנשים רבים מרגישים בנוח להשמיץ אנשים אחרים (בגלוי או תחת שם בדוי). השמצות אלה עשויות להכנס בהגדרת לשון הרע ועשויות לזכות את הנפגע בפיצוי כספי משמעותי.
הוצאת דיבה באינטרנט עשויה לפגוע במיוחד לנוכח פוטנציאל החשיפה האדיר. לדוגמה: הוצאת דיבה בפייסבוק עשויה להגיע לכל החברים (בפייסבוק) של המפרסם. לעיתים פרסום זה עשוי להגיע גם לחברים של החברים בפייסבוק (תלוי בהגדרות של המפרסם בפייסבוק). כלומר, כמות הנחשפים עשויה להיות גבוהה מאוד, ולנפגע אין כל שליטה על כך.
על מנת להתמודד עם הוצאת דיבה באינטרנט כדאי מאוד לפנות תחילה בכתב אל המפרסם ולדרוש את הסרת הפרסום. הדבר עשוי להיות פשוט (יחסית) אם הדבר נעשה באמצעות רשת חברתית, אך מסובך יותר אם הוצאת דיבה באינטרנט נעשתה באמצעות פרסום בפורום המאפשר שלא להזדהות. במקרים אלה, ניתן לפנות אל בעל האתר ולדרוש את הסרת פרסום הדיבה. אם בעל האתר לא יסכים להסיר את פרסום הדיבה, הוא עשוי להיות חשוף בעצמו לתביעה משפטית.
בין אם המפרסם הסיר את הפרסום המהווה הוצאת דיבה, ובין אם לא, עומדת בפניכם האפשרות להגיש תביעה לבית המשפט ולדרוש מהמפרסם את הפיצוי הקבוע בחוק בגין פרסום הוצאת דיבה. נכון להיום פיצוי זה עומד על כ-70 אלף ש"ח, ואם מוכח כי הייתה כוונה לפגוע, ניתן להגיש תביעה על סכום כפול. יודגש, תביעה בגין הוצאת דיבה ניתן להגיש גם אם לא ניתן להוכיח שנגרם לנפגע נזק כלשהו.
תביעה בגין הוצאת דיבה בעבודה
בדומה להוצאת דיבה באינטרנט, הוצאת דיבה בעבודה מחייבת פרסום ברבים (לדוגמה: הודעת דוא"ל שהופצה בין כל הקולגות בעבודה, אמירה שנאמרה בפני אנשים נוספים). ככל שהאמירה או הפרסום הגיעו לידיעת אנשים רבים יותר, כך הפיצוי הכספי עשוי להיות גבוה יותר.
גם במקרה זה מומלץ לפנות בכתב (הפניה בכתב תוכל לשמש אתכם בעתיד כראיה אותה תוכלו להציג בבית הדין לעבודה) אל הפוגע/המפרסם ולדרוש לחזור בו מהפרסום ולהתנצל. התנצלות עשויה להקטין את הפיצוי הכספי שיפסק בבית הדין, אך מצד שני מהווה הודאה בפרסום ובטענות הנפגע, דבר שעשוי להקל מאוד על הנפגע במהלך ההליכים המשפטיים.
סכומי הפיצוי במקרה זה אינם שונים מסכומי הפיצוי הרלוונטיים להוצאת דיבה באינטרנט. גם במקרים אלה אין צורך להוכיח כי נגרם נזק, על מנת לדרוש את הפיצוי הכספי.
למען הסר ספק, תביעות דיבה אינן הליך משפטי פשוט ודורשות ידע משפטי רב. הגנה בתביעת הוצאת דיבה עשויה להוביל לדחיית התביעה וחיובו של התובע בהוצאות משפט. על מנת למקסם את סיכויי התביעה, ולזכות בפיצוי כספי, מומלץ מאוד להסתייע בשירותיו של עורך דין הוצאת דיבה מנוסה אשר עוסק באופן קבוע בתחום זה ומכיר את החקיקה ופסיקות בתי המשפט בעניין זה.
כיצד בית המשפט בוחן אם פרסום פוגעני הוא הוצאת דיבה?
סוגיה זו נדונה בפסיקת בית המשפט העליון (פסיקת בית המשפט העליון מחייבת בתי משפט אחרים) בעניין ע"א 6903/12 Canwest Global Communications corp נ' אלי עזור.
השופט פוגלמן קבע כי פרסום לגביו נטען כי מדובר בהוצאת דיבה יש לבחון בארבעה שלבים:
1. האם מה שפורסם מהווה "פרסום" על פי חוק איסור לשון הרע.
2. האם מה שפורסם מהווה הוצאת דיבה (משמעות הפרסומים בהקשר אובייקטיבי, כלומר, לפי אמות המידה של האדם הסביר) כפי שקבוע בחוק.
3. האם למפרסם הוצאת דיבה יש הגנות מכוח חוק איסור לשון הרע?
4. אם למפרסם הוצאת דיבה אין הגנות, יש לבחון מה הפיצוי הראוי בגין פרסום הוצאת דיבה בנסיבות העניין.
מהאמור לעיל עולה כי די שאחד משני התנאים הראשונים לא יתקיים על מנת שבית ידחה תביעה בגין הוצאת דיבה.
היחס בין הוצאת דיבה לחופש הביטוי
דיני לשון הרע משקפים איזון עדין בין זכויות ואינטרסים מנוגדים. מצד אחד: הזכות לשם טוב ומצד שני: הזכות לחופש הביטוי. במסגרת פסק הדין סיכם זאת בית המשפט כך:
בתמצית די בכך שנאמר כי הזכות לשם טוב היא זכות רחבה שנועדה להגן על ההערכה העצמית ועל כבודו של אדם, והיא מבוססת על הצורך האנושי בהערכה פנימית, בגאווה אישית ובהכרה חברתית… בעניין אבנרי ציין בית משפט זה כי "כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לעתים לאדם כחיים עצמם, הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר" …
…
מן העבר השני ניצבת הזכות לחופש הביטוי. חופש הביטוי מבטא את החשיבות שבמיצוי זכותו של האדם לאוטונומיה אישית ולביטוי עצמי. "הוא חיוני להבטחת תקינותו של ההליך הדמוקרטי, הבנוי על הבעת הרצון והדעה החופשית של כל אדם; הוא מהווה יסוד רעיוני ומעשי לשלטון הנבחר בבחירות חופשיות, בהליך שעיקרו חופש דעה ובחירה"…
מידת ההגנה על חופש הביטוי תקבע לפי סוג הביטוי ומאפייניו. יש לבחון האם הביטוי המהווה הוצאת דיבה עשוי להוות עניין ציבורי ומהי מידת ההשפעה הפוטנציאלית שלו על החיים הציבוריים.
מהו "עניין ציבורי" זוהי שאלה שנדונה רבות בפסיקה. באחד המקרים נפסק שעניין ציבורי יכול לעורר כל מי "שבתחום כזה או אחר של החברה – תרבות, חברה, תקשורת, כלכלה – הגיע לעמדה אשר מביאה אותו לאור הזרקורים".
לסיכום נקודה זו, ככל שוגבר עניין הציבור לדעת מידע מסוים, הרי שחופש הביטוי עשוי לגבור על תביעת הוצאת דיבה.
הוצאת דיבה בסכסוך עסקי
הוצאת דיבה בסכסוך עסקי בעלת מאפיינים דומים למקרים אחרים. גם במקרה זה יש לבחון מי הדמויות המעורבות בסכסוך ועד כמה יש לציבור עניין במידע שפורסם. ככל שמדובר באיש ציבור או בחברה ציבורית או ממשלתית כך יגבר העניין הציבורי בפעילותם. גם אם מדובר בסכסוך בין גורמים "פרטיים" לחלוטין יש לבחון עד כמה האדם הממוצע מכיר את איש העסקים או החברה הרלוונטית, ועד כמה אותו אדם זוכה לסיקור תקשורתי. כמו כן, יש לתת את הדעת על אופי הסכסוך העסקי והאם לסכסוך זה השפעה על סוגיות מרכזיות הרלוונטיות לציבור הישראלי.
בדומה לנבחרי ציבור, גם אנשי עסקים שמספקים מוצר או שירות בשוק תחרותי "מוותרים" על מידה מסוימת של הגנה על זכותם לשם הטוב, נוכח ציפייה סבירה שהתנהלותם תהיה נתונה לביקורת.
כמו כן, הנחת הפסיקה היא שכאשר פרסום המהווה הוצאת דיבה מפורסם על ידי יריב עסקי, הקורא מתייחס למידע זה בחשדנות, ולכן החשש לפגיעה בשמו הטוב של אדם נחלש.
על מנת להגיע למסקנה כי הוצאת דיבה במסגרת סכסוך עסקי צריכה לזכות בפיצוי יש לבחון את מידת הפגיעה שהסב הפרסום. במקרים אלה בוחנים את מידת החומרה של הביטוי הפוגעני, את האופן שבו מתואר הסכסוך בין הצדדים (האם הוצגו עמדות כל הצדדים או שמא רק עמדה אחת, האם פורסם כי בין הצדדים קיים סכסוך עסקי או לא). יש לקרוא את כל הפרסום ולא להתייחס לחלקים ממנו בלבד, משום שהקשר מלא עשוי להפחית את עוצמת הפגיעה.
לסיכום נקודה זו, על מנת לבחון האם פרסום מהווה הוצאת דיבה במסגרת סכסוך עסקי, יש לבחון האם הצדדים או הפרסום בעלי זיקה לעניין ציבורי, וכיצד הוצגו הדברים לקורא. אם המפרסם פרסם את כל המידע הרלוונטי, לרבות שהצדדים מצויים בסכסוך עסקי, עשויה להיות למפרסם הגנה טובה מתביעה בגין הוצאת דיבה.
כדי להגיש תביעה על הוצאת דיבה על הפרסום להתייחס לנפגע
כדי להגיש תביעת דיבה לא די שהנפגע ניחש שהפרסום מתייחס אליו אלא הפרסום צריך להתייחס לנפגע באופן מפורש או משתמע.
סוגיה זו נבחנה במסגרת פסק דין בתביעה נגד פייסבוק – ת"א 35377-03-17 דורי בן ישראל קריו נ' פייסבוק ישראל בע"מ, פסק דין מיום 12.12.2018.
במקרה הנדון התובע הוא בעליו של אתר האינטרנט "מזבלה" אשר הפיץ את פרטיהם האישיים של עובדי פייסבוק במטרה לאפשר לגולשים ליצור איתם קשר באופן אישי, בכל מקרה שיחפצו.
על מנת למנוע התנהלות זו פייסבוק סימנה כל קישור המוביל לאתר האינטרנט שהוקם על ידי התובע לצורך הפצת פרטי עובדי פייסבוק כ"ספאם". בהודעה הראשונה בפייסבוק נכתב כך:
"Did you post this? It looks like it might be spam.
If you didn't post this yourself we'll help you secure your account now. learn more".
ובהודעה השניה בפייסבוק נכתב כך:
"The content you're trying to share includes a link that our systems detected to be unsafe…"
התובע טען כי הודעות אלה מצדיקות פיצוי כספי במסגרת תביעה על הוצאת דיבה שהגיש, משום שהודעות אלה מובילות למסקנה שהאתר שלו אינו בטוח והוא בגדר ספאם.
בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בגין הוצאת דיבה, ואף חייב את התובע ב-30 אלף ש"ח הוצאות משפט. בין היתר נקבע על ידי בית המשפט כך:
על מנת שלתובע תקום עילת תביעה בגין לשון הרע על הפרסום הפוגע להיות מופנה ישירות ובאופן מסוים כלפי התובע. על התובע להיות מזוהה באופן ספציפי מתוך הפרסום המשמיץ, גם אם מדובר בדברים פוגעים במשתמע.
הודעת אזהרה זו שהוציאה פייסבוק מדברת על אפשרות שמדובר בספאם, או באתר בלתי בטוח. אין התייחסות ספציפית לשמו של התובע ולא ניתן להבין דבר כי מדובר בדברי בלע, בהנחה שמדובר בדברי בלע, כלפי התובע.
העובדה שבהודעה השנייה מצוין הקישור לאתר "מזבלה", אינה הופכת את ההצהרה האוטומטית לכזו המתייחסת באופן ספציפי לתובע.
המדובר בהודעות אוטומטיות הנשלחות למשתמשים המנסים לפרסם קישור לאתר או אתרים אשר נחסמו לשיתוף ומסבירות מדוע הקישור אינו בר שיתוף.
המשתמש הסביר הקורא אזהרה זו אינו רואה בה פגיעה בשם טוב של מי שמפעיל את האתר אלא אך חשש לקיומו של אתר פוגעני.
במילים אחרות, קיימת הפרדה ברורה בין התובע לבין האתרים אותם הוא מפעיל ואין בנמצא כל עדות לכך שהדברים שפרסמה פייסבוק אירלנד כוונו אל התובע באופן אישי או כי המשתמש הסביר יכול היה להסיק כי מדובר בדברי בלע, בוז ולעג המכוונים אל התובע עצמו, והרי תחושתו הסובייקטיבית של הנפגע אינה יכולה לשחק כל תפקיד בנדון (ראו ע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ' הרציקוביץ, פ"ד נח (3) 558). מה גם שאין להתמקד במילים מסוימות תוך הוצאתן מהקשרן כפי שמבקש התובע לעשות (ראו ע"א 751/10 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין – אורבך (פורסם בנבו 8.2.2012))
כיצד לפעול אם מאיימים עליכם בתביעת דיבה?
כפי שצוין קודם, לא כל פרסום פוגעני מהווה הוצאת דיבה, ולא כל פרסום פוגעני יוביל לפיצוי כספי בבית המשפט. זה לא מונע מכל אדם שחש שהוא נפגע מפרסום כלשהו לפנות לגורם שפירסם פוסט כלשהו ולאיים עליו בתביעת דיבה.
ברוב המקרים במסגרת מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ישנה דרישה לבצע לפחות אחד משלושת הדברים הבאים:
1. למחוק את הפוסט הפוגעני.
2. לפרסם התנצלות פומבית.
3. לשלם פיצוי כספי.
חשוב לשים לב לכך שכל פעולה שתעשו בשלב זה עשויה להשפיע על אופן ניהול ההגנה על ידי עורך דין הוצאת דיבה, ככל שתביעת דיבה אכן תוגש בפועל. חשוב להבין שאם תמחקו את הפוסט ו/או תפרסמו התנצלות פומבית, זה לא מגן עליכם מפני תביעת דיבה. ההיפך הוא הנכון. במצב כזה ישנה סבירות גבוהה יותר שתוגש תביעת דיבה וההגנה עליכם צפויה להיות מורכבת הרבה יותר.
במקרים אלה מומלץ להתייעץ עם עורך דין הוצאת דיבה לפני ביצוע פעולה כשלהי על מנת להבין מהי החשיפה המשפטית שלכם. אם יתברר שהפוסט שפרסמתם אכן מהווה הוצאת דיבה על פי הוראות חוק איסור לשון הרע יתכן שיהיה מקום למחוק את הפוסט ולהתנצל תוך קבלת התחייבות בכתב מטעם הנפגע שהוא לא יגיש נגדכם תביעת דיבה בהמשך.
מנגד, אם יתברר שהפוסט שכתבתם אינו מהווה הוצאת דיבה על פי חוק איסור לשון הרע, יתכן שיהיה זה נכון פשוט להתעלם מהדרישה לחלוטין או להגיב ולפרט מדוע אתם דוחים את הדרישות. כמובן שכל מקרה יש לבחון לגופו.
דוגמאות לפסיקות במסגרת תיקי הוצאת דיבה וגובה הפיצויים
תביעה על הוצאת דיבה בעניין פרסום בפייסבוק (תביעה קטנה)
בת"ק 58833-02-21 שגב ישראל אפריאט נ' קשת דוד לביא (פסק דין מיום 6.2.2022) נפסק כך:
נותרה לדיון שאלת הפיצוי הכספי בתביעה שכנגד.
נראה כי התובע אינו לומד ואינו מפנים את לקחיו.
למרות שנתבע בלשון הרע מספר פעמים על ידי החברה ואלו המועסקים או בקשר עימה בלשון הרע, אינו לומד להיזהר בדבריו.
למרות האמור בפסק הדין בפרשת בספלוב שניתן בדצמבר 2020, אשר קבע חד משמעית את העדר הביסוס העובדתי לטענותיו, מצא לנכון לחזור על אותן הטענות בדיוק הן בכתב התביעה והן בכתב ההגנה שכנגד ואף מבלי לנסות שוב להוכיחן.
לפיכך, הנני לחייב את התובע לשלם לנתבעת פיצוי בסך 33,000 ₪.
כמו כן ישלם התובע לנתבעת הוצאות משפט בסך 2,000 ₪.
תביעה על הוצאת דיבה בין שוכר ומשכיר (בית משפט השלום)
בת"א 3658-07-18 ג'ורג' כחלון נ' אורלי כהן ואח' (פסק דין מיום 1.2.2022) נפסק כך:
נוכח כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 86,000 ₪. כן תישא הנתבעת באגרת המשפט, שכר מומחים, שכר עדים, ובנוסף בשכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מהפיצוי, בצירוף מע"מ.
התביעה כנגד רשת נדחית. התובע ישא בהוצאות המשפט של רשת בסך של 20,000 ₪.
תביעה על הוצאת דיבה בין לקוח ובית עסק (בית משפט השלום)
בת"א 11676-05-18 אבידן בנקס נ' צביקה פרץ (פסק דין מיום 1.2.2022) נפסק כך:
אני מחייבת הנתבע לשלם לתובע סך של 30,000 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, ובצירוף הוצאות לרבות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.
תביעה על הוצאת דיבה בין עובד למעביד לשעבר בגין פוסט בפייסבוק (בית הדין לעבודה)
בסע"ש 57837-11-18 ילנה מיניאייב נ' ילנה קלוז'סקיה (פסק דין מיום 28.1.2022) נפסק כך:
מדובר בהוצאת דיבה ובלשון הרע אשר היה בהן להשפיל ולבזות את התובעת ולפגוע בעתידה המקצועי. לנתבעת לא עומדות ההגנות הקבועות בחוק וטענותיה לא הוכחו. אין להסכים עם מצב שבו יפורסם פוסט שעלולים לצפות בו אלפי אנשים (שאין מחלוקת שעשרות מהם נמצאים בארץ) אך ורק כדי 'להקל' על ההרגשה.
מנגד יש ליתן משקל לכך שהפוסט הוסר זמן קצר לאחר שהועלה (עמ' 6, שורות 32-33).
בנסיבות אלו ובהתאם לשיקול דעת ביה"ד מצאנו לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך של 35,000 ₪ בהתאם לסעיף 7א' לחוק (פיצוי ללא הוכחת נזק).
תביעה על הוצאת דיבה נגד המדינה בגין עיקולים שלא כדין (בית משפט השלום)
בת"א 44813-12-19 עידית בן ארי נ' מדינת ישראל (פסק דין מיום 28.1.2022) נפסק
כבר צוין לא אחת כי חזקה היא כי נגרם נזק מעצם פרסום לשון הרע המצדיק פסיקת פיצוי, אף ללא הוכחת נזק מיוחד (ר' ע"א 2668/97 רו"ח דורון רופין נ' גלובס פבלישר עיתונות (1983) בע"מ, נה(1) 72 ((1998).
…
לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לידי התובעת פיצוי בסך 70,000 ₪. הנתבעת תישא בהוצאות התובעת כפי שהוצאו בפועל. כן, תישא הנתבעת בשכ"ט עו"ד בסך כולל של 1
עורך דין הוצאת דיבה מנוסה
עורך דין אדי בליטשטיין הוא עורך דין הוצאת דיבה אשר לאורך השנים ייצג תובעים ונתבעים רבים מאוד במסגרת תביעות בגין הוצאת דיבה. עורך דין אדי בליטשטיין מקפיד על התעדכנות קבועה בפסיקות בתי המשפט על מנת שיהיו לו את הכלים המשפטיים הטובים ביותר לייצג את לקוחותיו בתביעות דיבה.
השירות המשפטי המוענק על ידי עורך דין אדי בליטשטיין זוכה להערכה רבה על ידי לקוחות המשרד, ואתם תוכלו לקרוא המלצות חמות בתחילת עמוד זה.
מאמרים שנכתבו על ידי עו"ד אדי בליטשטיין בסוגיית הוצאת דיבה
העלבת עובד ציבור – האם הוא יכול להגיש תביעת לשון הרע ולנצח?
העלבת עובד ציבור היא עבירה המפורטת בסעיף 288 לחוק העונשין ועשויה במקרים מסוימים להוביל להגשת כתב אישום. בנוסף, אם הפוגע פרסם את האמירות הפוגעניות כנגד
לשון הרע בקבוצת וואטסאפ (Whatsapp) – קבלת פיצוי כספי גבוה
עם התקדמות הטכנולוגיה נוצרים עוד ועוד אפיקים בהם בהם ניתן לפגוע ולהשמיץ. פרסום לשון הרע בקבוצת וואטסאפ הוא אחד מאותם אפיקים חדשים שלאחרונה מגיעים רבות
שקרן, רמאי, נוכל – האם אמירות אלה מהוות לשון הרע?
שקרן, רמאי, נוכל אלה אמירות שרבים מאיתנו משתמשים בהן בחיי היומיום. עולה השאלה האם אמירות אלה מאפשרות להגיש תביעת לשון הרע (הוצאת דיבה) ולזכות בפיצוי
איך תובעים על הוצאת דיבה – מדריך למי שנפגע מפרסום פוגעני
על מנת להבין איך תובעים על הוצאת דיבה צריכים קודם כל להבין מהי "הוצאת דיבה" (בשפה המשפטית המונח הנכון הוא "לשון הרע"). הוצאת דיבה, בתיאור
כתב תביעה לשון הרע לדוגמה
מצורף בזאת לשימושכם כתב תביעה לשון הרע אותו ניתן להגיש לבית משפט לתביעות קטנות או לבית משפט השלום. תעשו את ההתאמות הנחוצות, בפן העובדתי, למקרה
תביעה נגד גוגל (google) בגין פרסום לשון הרע – האם אפשרית?
האם ניתן להגיש תביעה נגד גוגל בגין פרסום לשון הרע (הוצאת דיבה)? הרי גוגל זהו מנוע חיפוש, וניתן לומר שגוגל עצמה אינה מפרסמת דבר אלא
הגשת תלונה במשטרה – באילו מקרים היא לא תהווה עילה לתביעה?
חוק איסור לשון הרע קובע באילו מקרים ניתן להגיש תביעת לשון הרע, ועל כך כתבתי בהרחבה בעבר. שני התנאים העיקריים הם שהפרסום הפוגעני יעמוד בהוראותיו
שיימינג ברשת – איזה פיצוי כספי תקבלו בעקבות בריונות ברשת?
מה זה שיימינג ברשת (ONLINE SHAMING או CYBER SHAMING)? שיימינג מתורגם לעברית כ"ביוש". מטרתו של שיימינג ברשת (או ביוש ברשת) או בכל פלטפורמה אחרת היא
תביעת השתקה (SLAPP) – מהי וכיצד להתגבר עליה בבית המשפט?
מהי תביעת השתקה? תביעת השתקה (או באנגלית SLAPP: Strategic Lawsuit Against Public Participation) היא תביעה כנגד נתבע אותו מעוניינים "להשתיק". כלומר, באמצעות הליך משפטי, שמטרתו
עיקול חשבון בנק שלא כדין – קבלת פיצוי כספי עקב לשון הרע
עיקול חשבון בנק עשויה להיות הפתעה לא נעימה לבעל החשבון, במיוחד כאשר עיקול חשבון הבנק נעשה ללא הצדקה או בניגוד לדין. במצבים אלה בעל החשבון
ביקורת שלילית שנכתבה על ידי לקוח – האם זו עילה לתביעה נגדו?
ביקורת שלילית שנכתבה על ידי לקוח עשויה להוביל לפגיעה קשה מאוד בבית העסק. הדבר משדר ללקוחות פוטנציאליים נוספים שישנה בעיה כלשהי עם בית העסק, השירות
הוצאת דיבה בוואטסאפ – האם ניתן להגיש תביעה ומתי היא תתקבל?
אדם השוקל הגשת תביעה בגין הוצאת דיבה בוואטסאפ צריך לדעת שעליו תחילה לעמוד בהוראות חוק איסור לשון הרע אשר קובע באילו תנאים הוא עשוי לקבל
קראו לכם נאצי או היטלר בפומבי? זה לשון הרע ומגיע פיצוי כספי
הכינוי נאצי או כינויים דומים לו הפכו לכינויי גנאי פופולריים במיוחד. עיינו היום בכמעט כל כתבה העוסקת ביחסים הפוליטיים בין השמאל לימין בישראל, ותגלו לפחות
אלימות בגן ילדים – האם לפרסם לציבור ולהסתכן בתביעת לשון הרע?
אלימות בגן ילדים הוא הסיוט המפחיד ביותר של כל הורה. עולה השאלה מה לעשות אם מגלים מקרה אלימות בגן ילדים? האם לפרסם כדי שכולם ידעו
לשון הרע בפייסבוק – השפלה אשר עשויה להוביל לפיצוי כספי גבוה
לשון הרע בפייסבוק זו סוגייה "חמה" בעת האחרונה. לאחרונה התפרסם בכלי התקשורת השונים (ראו כאן) על מקרה בו אדם המתנגד לצריכת מוצרי חלב השווה רפתן
טיעונים נגד שיימינג – הסיבות מדוע מתקבלות תביעות לשון הרע
לפני שנבחן אילו טיעונים נגד שיימינג ניתן להעלות במסגרת תביעת לשון הרע, חשוב להבין שתופעת השיימינג נתפשת לרוב כדבר שלילי גם מחוץ לבית המשפט. מטרתו
תלונת שווא – איך מתמודדים איתה ואיזה פיצוי כספי תקבלו?
תלונת שווא – כללי תלונת שווא היא תלונה שמתארת מציאות לא נכונה או המצאה מוחלטת. מדובר בתלונה בגין אירוע שלא התרחש או אירוע שנופח לחלוטין
הוצאת דיבה בפייסבוק – מדוע היא מסוכנת במיוחד למשמיץ?
הוצאת דיבה בפייסבוק היא עוולה אזרחית אשר מאפשרת לנפגע להגיש תביעה כנגד הפוגע. מה שהפוגע בדרך כלל לא לוקח בחשבון זה את ההשלכות הכספיות והסיכונים
הגנת אמת דיברתי במסגרת תביעת לשון הרע – כיצד משתמשים בה?
הגנת אמת דיברתי (הגנת אמת בפרסום) קבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965. מדובר באחת מטענות ההגנה הרבות הקבועות בחוק זה. שימוש
מה זה שיימינג (ביוש) והאם שיימינג מותר במסגרת חופש הביטוי?
מה זה שיימינג זאת שאלה שניתן לקבל עליה תשובות רבות. בעל עסק יכול לראות בביקורת שלילית לגיטימית ואותנטית כשיימינג לעסק. מנגד הלקוח לא יראה בכך
פגיעה בשם טוב – המשמעות המשפטית מבחינת התובע והנתבע
פגיעה בשם טוב אינה דבר זניח, ולעיתים אפילו קשה יותר מפגיעה פיסית. תארו לכם שביום בהיר אחד מישהו יפרסם עליכם שאתם, לדוגמה, פדופילים/גנבים/עושקי ניצולי שואה,
הזכות לשם טוב – מה הפיצוי הכספי בגין פגיעה בשם טוב?
מדוע מגינים על הזכות לשם טוב? הזכות לשם טוב הוכרה על ידי בית המשפט העליון כ"נכס" חשוב שיש לשמור עליו, משום שלעיתים מדובר ב"נכס" היחיד
התראה לפני תביעת לשון הרע – יתרונות וחסרונות במשלוח מכתב
לאחר שנחשפים לפרסום פוגעני המהווה לשון הרע (הוצאת דיבה) שוקלים בדרך כלל הגשת תביעת, מבלי לשקול תחילה את האפשרות לשלוח התראה לפני תביעת לשון הרע.
גזלן, גניבה, ניצול לרעה – מה הפיצוי הראוי בגין אמירות אלה?
אמירות ברבים והאשמת אדם בגין היותו לכאורה גזלן, או שהוא מבצע ניצול לרעה, גניבה, עשויות להוביל להגשת תביעת לשון הרע כנגד אומר אמירות אלה, ובית
מחיקת מידע מגוגל – האם גוגל חייבת למחוק פרסום שהוא לשון הרע?
אחת הבעיות הקשות בפרסום לשון הרע באתרי אינטרנט היא שהוא עשוי להופיע במנועי החיפוש כמו גוגל. עולה השאלה האם ניתן לדרוש מחיקת מידע מגוגל במקום
עורך דין לשון הרע מלמד איך לנצח במסגרת תביעת לשון הרע
מה זה "לשון הרע" וכיצד עורך דין לשון הרע יכול לסייע? חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 (אליו מתייחסים אנשים שאינם משפטנים בתור חוק
שרלטן – כינוי גנאי המהווה לשון הרע ומזכה בפיצוי כספי גבוה
שרלטן הוא כינוי פוגעני המייחס למישהו מעשה מרמה או נוכלות. המילה שרלטן או דומות לה עשויות לזכות את הנפגע בפיצוי כספי גבוה שכן מדובר באמירה
תביעה על שיימינג בפייסבוק או שיימינג ברשת – מה כדאי לדעת?
מהו שיימינג בפייסבוק או שיימינג ברשת? בעקבות התפתחות הטכנולוגיה ובעקבות החשיפה האדירה של רשת האינטרנט והרשתות החברתיות כגון פייסבוק, אנשים רבים נוטים לפרסם מידע פוגעני