הפרת צו הרחקה – מה העונש הצפוי והאם ניתן להגיש תביעה?

הפרת צו הרחקה עשויה להוביל לסנקציות במישור הפלילי ובמישור האזרחי. במאמר זה תגלו מה ביכולתם לעשות אם לאחר קבלת צו הרחקה האדם שכנגדו ניתן הצו הפר אותו.

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים בעניין הפרת צו הרחקה. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

מה זה צו הרחקה?

צו הרחקה הוא צו אשר מופנה לאדם ספציפי האוסר עליו להתקרב או ליצור קשר בצורה אחרת, עם אדם אחר.

דוגמאות נפוצות לצווי הרחקה הם צו למניעת הטרדה מאיימת וכן צו למניעת אלימות במשפחה (צו הגנה). הסיבות העיקריות להרחקה הן אלימות (פיסית או מילולית) או אפילו רק חשש לאלימות שכזו.

לרוב צו ההרחקה מוגבל בזמן. אם האדם נגדו ניתן בעבר צו הרחקה יצור קשר עם האדם שלטובתו ניתן צו הרחקה, לאחר שתוקף הצו פג, לא יראו בכך הפרת צו הרחקה.

העונש בגין הפרת צו הרחקה

הפרת צו הרחקה יכולה להוביל לסנקציות במישור הפלילי ובמישור האזרחי. במישור הפלילי הדבר נתון לשיקול דעת המשטרה והפרקליטות, ובמישור האזרחי הנפגע עצמו מחליט האם הוא מעוניין להגיש תביעה כספית או תביעה אזרחית כנגד מפר הצו.

הפרת צו הרחקה – המישור הפלילי

הפרת צו הרחקה היא למעשה הפרת הוראה חוקית. מדובר בהפרה של סעיף 287 לחוק העונשין. סעיף זה קובע כך:

הפרת הוראה חוקית

(א)  המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו – מאסר שנתיים.

(ב)  המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו – מאסר ארבע שנים.

הסעיף הרלוונטי לעניינו הוא סעיף 287(ב) והוא מאפשר למשטרה ולפרקליטות להעמיד לדין את האדם אשר הפר את צו ההרחקה, ולדרוש עונש בדמות עד 4 שנות מאסר בפועל.

על מנת לפעול במישור הפלילי על הנפגע להגיש תלונה במשטרה, אך כדי שהמשטרה תפעל בפועל לא די לבוא לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה, אלא צריכים לספק ראיות שאכן צו ההרחקה הופר.

ראיות טובות הן צילומי וידאו המראים כיצד האדם שנגדו ניתן הצו מתקרב אליכם או פועל בצורה אחרת בניגוד לצו (לדוגמה, יוצר אתכם קשר טלפוני – במקרה כזה ניתן להציג הקלטת שיחה).

אפשרות נוספת להוכיח שהצו הופר היא באמצעות עדים. ככל שיש יותר עדים כך יותר טוב.

זיכרו – משטרת ישראל היא גוף שלא תמיד אוהב (או יכול – עקב מצוקת כוח האדם) לעבוד קשה, ולכן אם לא תספקו כמה שיותר ראיות לכך שהצו אכן הופר, יתכן שתלונתכם תסגר עקב חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות.

הפרת צו הרחקה – המישור האזרחי

בניגוד למישור הפלילי, במישור האזרחי הנפגע הוא זה שמחליט האם להגיש תביעה לאחר הפרת צו הרחקה, אך גם במקרה זה חייבים לתמוך את התביעה בראיות מתאימות. הגשת תביעה רק בטענה כי צו ההרחקה הופר עשויה להוביל לדחיית התביעה (מילה נגד מילה בלבד לא תמיד תספיק לנפגע).

ככל שבכוונתכם לזכות בפיצוי כספי משמעותי לא די להראות שצו ההרחקה הופר פעם אחת, אלא צריכים להראות מספר רב של פעמים שבהם הצו הופר. הפיצוי בגין הפרה אחת עשוי להיות זניח, עד כדי כך שכלל לא בטוח שיש כדאיות בהגשת התביעה. בחלק לא מבוטל מהמקרים, לטענה בדבר הפרת צו הרחקה מתווספות טענות בגין הפרות חוק או נזקים נוספים שיצר מפר הצו.

דרך נפוצה שבה צו הרחקה מופר היא באמצעות שיחות טלפוניות מטרידות. במקרים אלה ניתן להעזר בסעיף 30 לחוק התקשורת, אשר קובע כך:

המשתמש במיתקן בזק או בציוד קצה באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

על אף שמדובר בסעיף הקובע סנקצית מאסר (סנקציה פלילית), אין מניעה להשתמש בסעיף זה במסגרת תביעה אזרחית ולדרוש לקבל פיצוי כספי.

מדוע כדאי להגיש תביעה כספית כנגד מי שמפר צו הרחקה?

אנשים אשר מפרים צו הרחקה אינם חוששים מהחלטות שיפוטיות או מהמשטרה. ברור גם שלא מדובר באנשים נורמטיביים, משום שאנשים נורמטיביים אינם מפרים צווי הרחקה, או כלל לא מגיעים למצב שבו צריך להינתן כנגדם צו הרחקה מלכתחילה.

דרך ריאלית ומעשית להתמודד עם אנשים שמפרים צו הרחקה היא להגיש נגדם תביעה כספית. רק כאשר מתחיל "לכאוב בכיס" אנשים אלה מתחילים להרתע וחושבים פעמיים על המעשים שלהם.

אתם גם תגלו שלאחר הגשת תביעה נגד אותו אדם שהפר את צו ההרחקה והטריד אתכם, שאותו אדם ינסה להגיע איתכם לאיזשהו הסכם פשרה, העיקר שלא תמשיכו בתביעה כנגדו.

במקרים רבים אחרים אותו "גיבור" (או "גיבורה") שבחר להפר צו הרחקה כלל לא יגיש כתב הגנה ואתם תוכלו לקבל פסק דין בהעדר הגנה זמן קצר מאוד לאחר הגשת כתב תביעה לבית המשפט.

שיקולים לגובה הפיצוי הנדרש לאחר הפרת צו הרחקה

לאחר הפרת צו הרחקה ולפני הגשת תביעה כספית כנגד מפר הצו כדאי לקחת בחשבון את השיקולים הבאים כדי להחליט על סכום הפיצוי אותו תציינו במסגרת כתב התביעה.

אופן הפרת צו ההרחקה – בית המשפט עשוי בהחלט להתייחס אחרת למצבים שבהם מפר הצו הגיע עד ביתו (או ביתה) של האדם לטובתו ניתן צו ההרחקה, לעומת מצב שבו הצו הופר באמצעות שיחות טלפוניות. המצב הראשון עשוי להתקבל בבית המשפט כמאיים יותר, וכסיטואציה שיצרה עוגמת נפש רבה יותר לנפגע/ת.

משך ההפרה / מספר פעמים בהם הצו הופר – יהיה הבדל משמעותי בפיצוי הכספי אם צו ההרחקה הופר פעם אחת לעומת פעמים רבות. ככל שצו ההרחקה הופר יותר פעמים כך ישנה סבירות גבוהה יותר לקבלת פיצוי כספי גבוה יותר.

כמו כן, יהיה שוני בפיצוי הכספי אם הצו הופר במשך שבוע לעומת מצב שבו צו ההרחקה הופר במשך שנה. ככל שתקופת הפרת הצו ארוכה יותר, הסבירות לקבלת פיצוי כספי היא גבוהה יותר.

מהו סוג הנזק שנגרם עקב הפרת צו הרחקה – אם מפר צו ההרחקה יצר נזקים כלשהם (לדוגמה הרס רכוש או פגע פיסית באדם לטובתו ניתן צו ההרחקה) הפיצוי הכספי יהיה גבוה יותר ביחס למצב שבו מדובר בעוגמת נפש בלבד.

לסיכום

הפרת צו הרחקה משמעותה הפרת הוראה חוקית. במקרים אלה ניתן לנקוט כנגד המפר בסנקציות פליליות וסנקציות אזרחיות.

חוק העונשין קובע כי במקרים שבהם הופר צו הרחקה ניתן לדרוש מאסר עד 4 שנים. מי שמחליט על הגשת כתב אישום במקרים אלה זוהי משטרת ישראל והפרקליטות. לעומת זאת, הנפגע מהפרתו של צו ההרחקה הוא זה שרשאי להכריע האם להגיש נגד המפר תביעה אזרחית ולדרוש במסגרתה פיצוי כספי.

לעיתים הדרך היעילה ביותר להילחם באדם המפר צו הרחקה היא באמצעות הגשת תביעה כספית משום שכל עוד לא "כואב בכיס" אותו מפר ימשיך לפעול כראות עיניו. לאחר הגשת התביעה מפר הצו עשוי לנסות להגיע איתכם לפשרה במטרה שתפסיקו את ניהולה של התביעה.

שאלות נפוצות בעניין הפרת צו הרחקה