מה זה עיכוב הליכים?
עיכוב הליכים הוא מצב שבו לרוב אחד הצדדים מבקש מהערכאה השיפוטית שדנה בעניין להשהות את המשך בירור הסוגיה. בחלק גדול מהמקרים בקשה לעיכוב הליכים מגיעה בעקבות הליך משפטי נוסף שבו מעורב לפחות אחד הצדדים באותו נושא, או בעקבות אירועים או נסיבות חיצוניות להליך שעשויים להשפיע על המשך ניהול ההליך בפני הערכאה השיפוטית.
לרוב, טענת בעל הדין שמבקש עיכוב הליכים היא שהמשך ניהול ההליך עשוי לגרום לו נזק משמעותי או שעשויות להינתן פסיקות סותרות על ידי ערכאות שונות באותו עניין. משכך, בעל הדין עשוי לטעון שטעמים אלה מצדיקים את עיכובו של ההליך לפרק זמן קצר או ארוך (תלוי בנסיבות).
עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות – מסחריות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.
הפרמטרים שבית משפט ישקול לצורך עיכוב הליכים
כאשר בית משפט בוחן בקשה לעיכוב הליכים נבחנים על ידו פרמטרים שונים, אליהם צריכים כמובן להתייחס במסגרת בקשה לעיכוב הליכים, כגון: זהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חסכון במשאבים, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות.
לאחר שבית המשפט שוקל את כל טענות הצדדים הוא לא בהכרח חייב להורות על עיכוב הליכים. בעניין זה בית המשפט העליון קבע כך (רע"א 3051/22 אבוט מעבדות רפואיות נ' מוטי טוויטו, החלטה מיום 18.9.2022):
בבואה לבחון בקשת רשות ערעור בדבר עיכוב הליכים, ערכאת הערעור אינה שמה עצמה בנעלי הערכאה הדיונית. כפי שידוע, סמכות הערכאה הדיונית לעכב בירור של תובענה בשל קיומו של הליך תלוי ועומד שבו מתבררת שאלה מהותית דומה היא סמכות שבשיקול דעת. עם זאת, שומה על בית המשפט הנדרש לבקשה לעיכוב הליכים להביא בחשבון שיקולים הנוגעים לזהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חיסכון במשאבים, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות (רע"א 7202/18 קוזליק נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פסקה 9 (11.2.2019)).
בענייננו אמנם דומה כי תביעת טבע ובקשת האישור מעוררות שאלות דומות, אולם לא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. לא שוכנעתי כי דיון מקביל בשני ההליכים – בקשת האישור ותביעת טבע – עלול להוביל בהכרח להכרעות עובדתיות סותרות, לא כל שכן לחוסר יעילות דיונית.
עיכוב הליכים במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין
בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין זוהי סוג של בקשה לעיכוב הליכים. כידוע הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו של פסק דין עליו מערערים. כלומר, אם, לדוגמה, בסיומה של תביעה אזרחית או תביעה כספית נפסק שעל הנתבע לשלם לתובע מיליון שקלים, עצם הגשת הערעור איננה אומרת שהנתבע לא צריך לשלם את הכספים עד להכרעה בערעור (הליך הערעור יכול להמשך גם מספר שנים).
במצב כזה הנתבע בכל מקרה צריך לשלם לתובע, אך אם הערעור יתקבל התובע יאלץ להחזיר לנתבע את הכספים שקיבל מהנתבע.
במצב שבו מתבקש עיכוב ביצוע של פסק דין, המבקש צריך לעמוד בשני תנאים מצטברים:
- סיכויים טובים לזכייה בערעור – המבקש צריך להציג טיעונים משכנעים מדוע בית המשפט שנתן את פסק הדין שגה, ושיש לו טענות טובות שיכולות לשנות או להפוך את תוצאת פסק הדין.
- מאזן הנוחות – המבקש צריך להראות שאם הוא יקיים את פסק הדין והערעור יתקבל, לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו (לדוגמה אם נקבע שיש להרוס בית והבית יהרס בפועל, אם ההחלטה במסגרת פסק הדין לא תעוכב, קבלת הערעור לא תחזיר את הבית למצבו המקורי).
מבין שני התנאים מאזן הנוחות הוא התנאי החשוב יותר.
בעניין זה בית המשפט העליון קבע כך (עמ"מ 852/23 סוזנה ניראל סודמי נ' המועצה הדתית אשקלון, החלטה מיום 8.3.2023):
כידוע, הנחת המוצא היא כי אין בהגשת ערעור כדי להצדיק עיכוב ביצוע החלטה שעליה נסב הערעור (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי; וראו, מבין רבים: ע"א 9302/12 שלמה נ' כהן, פסקה 10 [פורסם בנבו] (20.10.2013); ע"א 6616/13 נכסי הצלחה בע"מ נ' בטר פלייס ישראל (ח.ת) 2009 בע"מ (בפירוק), פסקה 13 [פורסם בנבו] (17.10.2013); ע"א 2962/13 חברת רהיטי פורת בע"מ נ' מסיקה, פסקה 9 [פורסם בנבו] (16.05.2013)).
משכך, על בעל דין המבקש לחרוג מכלל זה, להוכיח התקיימותם של שני תנאים מצטברים – סיכויים טובים לזכייתו בערעור, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. במסגרת התנאי של מאזן הנוחות, על בעל הדין להוכיח כי אם פסק הדין יבוצע, ובסופו של דבר יתקבל הערעור, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 370/21 אגסי אחזקות נדל"ן בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פסקה 12 [פורסם בנבו] (01.12.2021)).
בין שני תנאים אלה מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כאשר לא אחת נקבע, כי הבכורה מוקנית לשיקול בדבר "מאזן הנוחות" (ע"א 3269/22 יורם כהן נ' כונס הנכסים, פסקה 6 [פורסם בנבו] (13.06.2022); ע"א 8797/16 אובצ'ינקוב נ' סופר, פסקה 16 [פורסם בנבו] (28.05.2018); ע"א 6988/16 מייליק נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 5 [פורסם בנבו] (31.10.2016)).
…
ראשית, לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור מטים את הכף לעבר קבלת הבקשה. מבלי לקבוע מסמרות בעניין, עיון בהחלטת בית משפט קמא מעלה כי מדובר בהחלטה דיונית מובהקת, הנסמכת על התרשמותו בנוגע ליעילות ונכונות אופן ניהול ההליך שלפניו. ובפרט, האם ניהול הדיון בין המשיבות השונות, במאוחד, יוביל לתוצאה נכונה וצודקת יותר עבור כלל הצדדים הנוגעים בדבר. החלטה זו ניתנה בתוך מתחם שיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בהחלטות מעין אלה – וכלל נקוט הוא, כי אין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן…
…
שנית, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת קבלת הבקשה. בכל הנוגע לנימוקם הראשון של המבקשים – יעילות דיוניות וחסכון במשאבים – הרי שאין מדובר בשיקול ראשון במעלה, ובוודאי לא כזה המצדיק, כשלעצמו, חריגה מן הכלל בדבר אי-עיכובה של ההחלטה עליה נסב הערעור שהוגש. זאת, בעיקר ובפרט, שעה שבית המשפט לא סתם את הגולל על אפשרות האיחוד בהמשך הדרך. היינו, ממילא אין בפיצול הבקשה לאישור תובענה כייצוגית לבקשות נפרדות, בשלב זה, כדי למנוע איחודן או שינוי מתווה בירורן בהמשך הדרך – וזאת, בין היתר, בהתייחס למתווים דומים שהוצעו בפסיקותיו הקודמות של בית משפט זה, אליהן אתייחס בהמשך
עיכוב הליכים בהוצאה לפועל
מצב נוסף שבו עשוי להתבקש עיכוב הליכים הוא במסגרת הליכי הוצאה לפועל. חייב עשוי לבקש עיכוב הליכים נגדו כי הוא מבקש להסדיר את התשלום עם הנושים או מסיבה אחרת.
רשות האכיפה והגבייה מסבירה היטב מה לעשות כדי להגיש בקשה לעיכוב הליכים בהוצאה לפועל, ואף מאפשרת להוריד את הטפסים הרלוונטיים להגשת הבקשה.
לדוגמה במקרה של חדלות פירעון:
לדוגמה בקשה לעיכוב הליכים או ביטול הגבלות:
באופן כללי הניווט באתר הרשות לאכיפה והגבייה הוא מאוד פשוט וקל מאוד לקבל את המידע המבוקש, בין אם אתם הזוכים בתיק ובין אם אתם החייבים בתיק:
לסיכום
בעל דין רשאי לבקש עיכוב הליכים אך לפני הגשת בקשה שכזו עליו להכיר היטב את הוראות הפסיקה בעניין זה על מנת לדעת באילו נקודות עליו להתמקד, כגון: זהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חסכון במשאבים, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות.
במקרה של עיכוב ביצוע של פסק דין על בעל הדין להראות ולשכנע את בית המשפט שיש לו סיכויים טובים להצליח בערעור ושמאזן הנוחות נוטה לטובתו.
במסגרת הליכי הוצאה לפועל על בעל הדין לעקוב אחר ההוראות של הרשות האכיפה והגבייה (בהתאם לטפסים שמצורפים למאמר זה).
ניתן ליצור קשר עם עורך דין תביעות אדי בליטשטיין בעניין עיכובו של הליך בשווי העולה על 100 אלף ש"ח.
שאלות נפוצות
האם תמיד ניתן לדרוש עיכוב הליכים?
באילו מקרים בקשה לעיכוב הליכים תתקבל?
האם ניתן לדרוש לעכב תשלום כספי עד להכרעה בערעור?
אם מבקש הבקשה טוען שהוא יתקל בקושי לקבל חזרה את כספו עליו לטעון זאת במפורש ולהסביר מדוע הוא סבור כך, וכמובן לספק אסמכתאות מתאימות.
לדוגמה: במסגרת תביעות ייצוגיות חברות נדרשות לעיתים לפצות אלפי אנשים בסכומים קטנים מאוד. אם הערעור יתקבל אותן החברות יתקלו בקושי בקבלת כל אותם כספים בחזרה משום שמדובר באלפי אנשים שלא בהכרח יטרחו להחזיר את אותם הסכומים.
