תביעה על צילום ללא רשות – מה לטעון בעניין פגיעה בפרטיות?

תביעה על צילום ללא רשות יכולה להוביל למצב של פגיעה בפרטיות המצולם שכלל אינו מעוניין להצטלם או שאינו מעוניין שתמונתו תפורסם ברבים. במקרים רבים תביעה על צילום ללא רשות עשויה להוביל לפיצוי כספי משמעותי מאוד ולכן גם המצלם וגם המצולם חייבים להכיר את זכויותיהם המשפטיות כדי להימנע מהליכים משפטיים בעקבות פרסום תמונה ללא רשות.

עורך דין אדי בליטשטיין מייצג למעלה מעשור תובעים ונתבעים בסוגיות הקשורות לפגיעה בפרטיות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

באילו מקרים ניתן להגיש תביעה על צילום ללא רשות?

סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות מגדיר מהי "פגיעה בפרטיות". מדובר בפעולות רבות מאוד שמתייחסות למצבים שונים שאינם רלוונטיים בהכרח רק למצבים של צילום המהווה פגיעה בפרטיות, ולכן לא נתייחס אליהם במאמר זה.

אלה המצבים הרלוונטיים לפגיעה בפרטיות באמצעות פרסום תמונה ללא רשות:

2. פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

* צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

* פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

* פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, "נפגע" – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;

*פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

המשותף לכל המצבים האלה בגינם ניתן להגיש תביעה על צילום ללא רשות הוא שהם עשויים להביך, להשפיל או לבזות את המצולם. במקרים אלה ניתן בהחלט להניח שאילו היו שואלים את המצולם האם הוא מסכים להצטלם, תשובתו הייתה, כלל הנראה, לא. דוגמה לכך הוא פרסום תמונה ללא רשות בה המצולם נתפס בעדשת המצלמה במצב אינטימי. מצבים אלה אף יכולים להתדרדר למצבים של סחיטה מינית, שכן, המצולם יסכים לעשות כמעט הכל כדי שתמונותיו לא יתפרסמו ברבים. ניתן למצוא אינספור פרסומים בתקשורת בנושאים אלה.

חשוב לדעת שסעיפי החוק שהוזכרו עד כה מתייחסים למצב של פגיעה בפרטיות ביחס לאדם חי. יחד עם זאת, עורך דין הגנת הפרטיות אשר בקיא היטב בהוראות החוק יגלה לכם שהחוק מתייחס גם למצבים של פגיעה בפרטיות ביחס לאדם שנפטר, וגם במצבים אלה ניתן להגיש תביעה על צילום ללא רשות.

בעניין זה סעיף 2א לחוק הגנת הפרטיות קובע כך:

(א) לעניין חוק זה רואים כפגיעה בפרטיות גם פרסום ברבים של תצלום גופת אדם גלויה באופן שניתן לזהותה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1) אותו אדם הסכים בחייו לפגיעה כאמור;

(2) חלפו 15 שנים ממועד פטירתו של אותו אדם;

(3) התקבלה הסכמה לפגיעה כאמור מאת הראשון מבין המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד), שעודו בחיים, ובלבד שהנפטר לא התנגד בחייו לפגיעה כאמור וילדו או הורהו לא הודיע למפרסם או לאחר מטעמו כי הוא מתנגד לפרסום:

(א) בן זוגו;

(ב) כל ילדיו;

(ג) הוריו;

(ד) כל אחיו;

(4) לא היו לנפטר קרובי משפחה המנויים בפסקה (3) ובית המשפט אישר את הפרסום.

(ב) בן זוגו של נפטר, ילדו, הורהו או אחיו רשאים להגיש תובענה אזרחית בשל פרסום לפי סעיף זה.

חשוב להבין שסעיפי חוק אלה אינם אוסרים על כל צילום או פרסום תמונה ללא רשות. תמונה שצולמה ברחוב (מקום פומבי) שבה רואים אנשים נוספים ולא רואים בה, לדוגמה, אדם עירום או במצב אינטימי – אין שום מניעה מלפרסם אותה בפומבי, ולא יראו בתמונה שכזו פגיעה בפרטיות.

מה לעשות לפני שרצים להגיש תביעה על צילום ללא רשות?

לפני שרצים למזכירות בית המשפט במטרה להגיש כתב תביעה על צילום ללא רשות צריכים לבצע עבודת הכנה. חשוב תמיד לזכור שקל מאוד להגיש תביעה כספית או תביעה אזרחית, אך הרבה יותר קשה לשכנע את בית המשפט לקבל את התביעה ולפסוק לטובתכם פיצוי כספי משמעותי בעקבות פרסום תמונה ללא רשות.

הדבר הכי חשוב להוכיח במסגרת תביעה על צילום ללא רשות הוא שאכן התקיים פרסום של צילום שכזה. מסיבה זו הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות ברגע שאתם נתקלים בפרסום תמונה שלכם שפורסמה ללא רשותכם הוא לדאוג לצלם את המסך כדי שיהיה ברור היכן הפרסום התבצע, מתי בדיוק, ומי ביצע את הפרסום.

כמו כן, אם פרסום תמונה ללא רשות בוצע בקבוצת פייסבוק, חשוב לתעד מה גודל הקבוצה (כמה חברים/משתמשים יש באותה קבוצה). ככל שחשיפת הפרסום הפוגעני גדולה יותר כך ישנה סבירות גבוהה יותר לקבל פיצוי כספי משמעותי.

דבר נוסף שכדאי לבצע הוא לפנות באופן מיידי למי שביצע את הפרסום ולבקש ממנו להסיר את הפרסום. אם המפרסם יסרב הדבר עשוי להגדיל את גובה הפיצוי לאחר הגשת התביעה.

מהו גובה הפיצוי שניתן לדרוש במסגרת תביעה על צילום ללא רשות?

גובה הפיצוי הכספי שניתן לדרוש במסגרת תביעה על צילום ללא רשות קבוע בסעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות, אשר קובע כך:

29א. (א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 5, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.

(ב) (1) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי סעיף 4, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק;

(2) במשפט כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק.

(ג) לא יקבל אדם פיצוי בלא הוכחת נזק לפי סעיף זה, בשל אותה פגיעה בפרטיות, יותר מפעם אחת.

(ד) הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה –

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד החדש" – מדד החודש שקדם לחודש העדכון;

"המדד הבסיסי" – מדד חודש מאי 2007.

סעיף זה קובע מספר קביעות חשובות:

1. נכון להיום ניתן להגיש תביעה בגין פגיעה בפרטיות על סך קצת יותר מ-65 אלף שקלים (לאחר הצמדה למדד) ללא הוכחת נזק.
2. ככל שהפרסום הפוגעני נעשה במטרה לפגוע ניתן לדרוש כפל פיצוי, בסכום שעומד היום על קצת יותר מ-130 אלף שקלים, ללא הוכחת נזק.
3. לא ניתן לתבוע יותר מפעם אחת על פרסום תמונה ללא רשות (לדוגמה אם המפרסם פרסם את אותה תמונה פוגענית מספר פעמים באותה קבוצת פייסבוק).

תביעה על צילום ללא רשות של קטין

סוגיית צילומו של קטין אינה מוסדרת בחוק הגנת הפרטיות אלא במסגרת הוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960. חוק זה מאפשר לבית המשפט להטיל אפילו עונשי מאסר על מפרסם תמונות של קטינים במצבים הקבועים בסעיף 24 לחוק (סעיף שכותרתו הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים).

סעיף זה קובע כך:

(א) אלה דינם מאסר שנה אחת או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין):

(1) המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין, בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לקטין, ובין בדרך אחרת, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה:

(א) הקטין הובא בפני בית משפט;

(ב) עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) פעל או פועל לגבי הקטין לפי חוק זה;

(ג) הקטין ניסה להתאבד או התאבד;

(ד) דבר שיש בו כדי לייחס לקטין עבירה או שחיתות מידות;

(ה) הקטין הוא בן משפחתו של אדם שמייחסים לו עבירה או שחיתות מידות, ואולם אין בכך כדי למנוע פרסום דמותו של בגיר שמייחסים לו עבירה;

(ו) נעברה בקטין עבירת מין, עבירת אלימות, עבירה של התעללות, או שנעברה בו עבירה בידי האחראי עליו כמשמעותו בסעיף 368א לחוק העונשין, למעט לעניין קטין שהוא נפגע תאונת דרכים או פגיעת איבה, כהגדרתן בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955, או מעשה טרור, או עד להם;

(ו1) הקטין חשוד, נאשם או עד במשפט פלילי או שהוא בעל דין או עד במשפט אחר הקשור בעבירה לפי סעיפים 208, 214, 345 עד 352, 368ג, 374א או 377א(5) עד (7) לחוק העונשין;

(ז) דבר המקשר קטין לבדיקה לגילוי נגיפי איידס;

(ח) דבר המקשר קטין לבדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטריים;

(ט) דבר בעניין מצבו הבריאותי, הגופני או הנפשי של קטין בהליך משפטי, למעט דבר שגילויו אינו מהווה פגיעה של ממש בפרטיותו של הקטין;

(2) המפרסם תמונת עירום של קטין שמלאו לו 5 שנים ויש בפרסום כדי לזהותו.

(א1) בסעיף זה –

"קטין" – קטין הנמצא בישראל או שמקום מושבו, כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, הוא בישראל;

"בן משפחתו" – ילדו, אחיו, אחותו, נכדו או נכדתו.

(ב) לענין סעיף זה אין נפקא מינה, אם הקטין או האחראי עליו הסכים לפרסום או לא הסכים.

לפי סעיף זה ניתן להגיש תביעה על צילום ללא רשות של קטין במקרים המפורטים באותו סעיף. חשוב לדעת שישנם גם חריגים הקבועים בסעיף 24א לחוק אשר קובעך כך:

סעיף 24 לא יחול על פרסום שהתיר בית המשפט ועל פרסום כאמור בפסקה (1) לסעיף 24(א) שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או חיפוש אחרי קטינים שנעלמו כשאין להימנע מהפרסום.

לסיכום

ניתן להגיש תביעה על צילום ללא רשות באותם המצבים הקבועים בחוק הגנת הפרטיות. לעומת זאת לא ניתן להגיש תביעה על צילום ללא רשות אם הצילום נעשה במקום בו למצולם אין סיבה לחשוב שיהנה מפרטיות (לדוגמה: במקום פומבי), כל עוד הצילום לא מציג את המצולם באופן מבזה או משפיל. לא כל פרסום תמונה ללא רשות מקנה זכות תביעה.

תביעה על צילום ללא רשות יכולה להוביל לפיצוי כספי משמעותי מאוד. נכון להיום מדובר בפיצוי עד כ-65 אלף שקלים ללא הוכחות נזק, ובמצבים בהם הייתה כוונה לפגוע ניתן לדרוש כפל פיצוי.

מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין הגנת הפרטיות אדי בליטשטיין טרם הגשת תביעה על צילום ללא רשות.

שאלות נפוצות בעניין תביעה על צילום ללא רשות