גרם הפרת חוזה – מה משמעות הטענה ואת מי ניתן לתבוע בפועל?

מה זה גרם הפרת חוזה?

גרם הפרת חוזה זוהי טענה משפטית העוסקת במצב שבו חוזה בין שני אנשים או גופים מופר בעקבות התערבות של צד שלישי. פעולת גרם הפרת חוזה נחשבת לעוולה על פי פקודת הנזיקין.

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות חוזיות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

הוראת החוק הרלוונטית לסוגיית גרם הפרת חוזה

סוגיית גרם הפרת חוזה מוסדרת במסגרת סעיף 62 לפקודת הנזיקין. סעיף זה קובע כך:

(א) מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי, הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.

(ב) לענין סעיף זה, היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה, ושביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת חוזה.

על מנת שעוולה זו תתקיים וכדי שניתן יהיה לתבוע את מי שגרם להפרת החוזה (הצד השלישי) צריכים להתקיים חמישה יסודות:

1. יש חוזה בתוקף.
2. החוזה הופר.
3. יש מישהו שגרם להפרתו (צריכים להוכיח קשר סיבתי בין הפרת החוזה לאחריות הצד שלישי להפרתו).
4. ידיעה – צריכים להוכיח שהצד השלישי ידע על החוזה וידע שפעולתו עשויה להוביל להפרתו.
5. העדר צידוק – צד שלישי ידע שההפרה איננה מוצדקת.

שימו לב – עוולת גרם הפרת חוזה שימושית רק כאשר הפרת חוזה גרמה לנזק ממוני (נזק כספי, בניגוד לנזק כמו נזק לא ממוני כגון עוגמת נפש).

פסיקות בתי המשפט בעניין גרם הפרת חוזה

לאורך השנים ניתנו פסיקות רבות מאוד העוסקות בעוולת גרם הפרת חוזה. פסיקות אלה מפרטות את התנאים להתקיימות העוולה ובאילו מקרים בתי המשפט יקבלו תביעות המבוססות על עוולה זו. להלן מספר דוגמאות.

ת"א 36578-11-18 סיגל ואח' נ' גטניו (פסק דין מיום 10.1.2022):

עוולת גרם הפרת חוזה מעוגנת בסעיף 62 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). בס"ק 62(א) לפקודה, הוא הרלוונטי לענייננו, נקבע כדלקמן:

"מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי, הרי הוא עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון".

ב-ע"א 8191/16 דיאליט בע"מ נ' הרר (פורסם בנבו), פסק בית המשפט ביחס לרציונל ויסודות עוולת גרם הפרת חוזה, באומרו:

"בעוד שדיני החוזים מגינים על הזכות החוזית מפני פגיעה בה על ידי הצדדים לחוזה, דיני הנזיקין, באמצעות עוולת גרם הפרת חוזה, מגינים על הזכות החוזית מפני מי שאינו צד לחוזה. הגנה זו משקפת את רצון המחוקק להגביר את מהימנותה של הזכות החוזית ואת יעילותה …. ללא קיומו של חוזה תקף בין הטוען להפרה לבין אדם שלישי, לא תקום העוולה. נוסף על כך, תנאי בלעדיו אין לקיומה של עוולת גרם הפרת חוזה הוא הפרה על ידי צד לחוזה, קרי – מעשה או מחדל בניגוד לו …

הדרישה השלישית לקיומה של עוולת גרם הפרת חוזה (מעבר לקיומו של חוזה תקף והפרתו) היא גרימה. היינו יש להוכיח קשר סיבתי בין פעולתו של גורם שלישי לבין ההפרה …. בית משפט זה הרחיב וקבע כי אין הכרח שהגורם השלישי יפתה או ישדל את המפר לביצוע ההפרה, על מנת שפעולתו תיחשב גורמת להפרה …. הדרישה הרביעית היא ידיעתו של הצד השלישי, הן לקיומו של חוזה מחייב כדין, והן לכך שכתוצאה מפעולתו עשויה להיגרם הפרה של החוזה….

לבסוף, נדרש שהגרימה להפרת החוזה נעשתה בהיעדר צידוק. ככלל, צידוק של המתערב יכול להיות מושתת על אינטרס עצמי כגון צורך, הגנה על זכות קניינית, זכות חוזית או אינטרס ציבורי אחר. על האינטרס להיתפס על ידי בית המשפט כעדיף, או לכל הפחות מקביל בחשיבותו, לאינטרס שבהגנת הקשר החוזי …. עם זאת, הלכה פסוקה היא כי אין לקבוע כללים נוקשים בדבר מה ייחשב לצידוק, וכי יש לשקול את כל הנסיבות האופפות את החוזה שהופר ואת הרקע לגרם הפרתו …

עוולת גרם הפרת חוזה מושתתת אפוא על קיומם של חמישה יסודות: חוזה, הפרה, גרימה, ידיעה, היעדר צידוק. נבחן להלן התקיימותם של יסודות אלה במקרה דנן" (שם, פסקאות 38-40 לפסק הדין)(ההדגשה במקור – ר.ח.).

תא (ת"א) 171041/02‏ עוה”ד הורוביץ דוד נ' נגבי ציונה (פסק דין מיום 12.9.2006) – פסק דין זה עוסק בשידול להפרת חוזה:

העילה של גרם הפרת חוזה מושתת על הוכחת היסודות כדלקמן:

• קיומו של חוזה תקף.
• הפרת החוזה על-ידי מי מהצדדים לחוזה.
• גרימת ההפרה על-ידי מי שאינו צד לחוזה.
• ידיעת גורם ההפרה על קיומו של החוזה והפרתו.
• העדר צידוק מספיק.

לאור האמור עד כה מתבקשת המסקנה כי התקיימו היסודות שבסעיפים א', ב', ו-ד' לעיל. נותרה לדיון השאלה האם חכשורי הוא זה שגרם לנתבעים להפר את חוזה שכר הטרחה והאם היה לחכשורי צידוק מספיק לגרום להפרה.

פרופ' נילי כהן בספרה "דיני הנזיקין, העוולות השונות (בעריכת ג.טדסקי), "גרם הפרת חוזה" מונה מבחנים לקביעת הקשר הסיבתי בין ההפרה לבין השידול להפרה (עמ' 115):

• המפר מבין את משמעות דבריו של המשדל.
• דברי המשדל מהווים חלק מהטעמים לפעולתו של מפר החוזה.
• כוונתו של המפר לפעול התהוותה לאחר התערבותו של המשדל.
• המשדל מתכוון שהמפר יבצע את הפעולה, זאת להבדיל ממתן יעוץ.

…

האלמנט הנוסף והאחרון שיש להכריע בו, לצורך הטלת חבות על חכשורי בגין עוולת גרם הפרת חוזה, הוא אלמנט הצידוק. לאחר שראינו כי חכשורי גרם ביודעין להפרת חוזה שכר הטרחה יש לבחון האם התנהגותו היתה ללא צידוק.

"בעוד ששאר רכיבי העוולה מתייחסים ליסודות מוגדרים, ברורים וחיוביים, יסוד הצידוק מהווה מונח שסתום בלתי מוגדר ושלילי ('ובלי צידוק מספיק'), היקפו של המונח תלוי בשיקולי צדק  ובאיזוני אינטרסים העומדים מאחוריו והוא מחייב את בית המשפט להפעיל שיקול דעת מורכב". (ספרה של נילי כהן, בעמ' 207).

בע"א 628/77 חסיד ואח' נגד קנוף ואח' ל"ד (2) 225,235, נקבע כי העדר זדון או רצון לגרום להפרת חוזה אינם מעלים ואינם מורידים לבחינת עוולת גרם הפרת חוזה וכי קיומם אינו מהווה צידוק. כן נקבע כי:

"שמירה על האינטרס העצמי או הגנה על אינטרס של אחרים אינה כשלעצמה בגדר צידוק מספיק… (עמ' 234 מול האות ז').

בבואנו לשקול זה אל מול זה את האינטרס הבא להגן על העקרון שחוזים יש לקיים אל מול העיקרון המגן על האינטרס הכלכלי של חכשורי לשלם לנתבעים סכום פיצוי שלא יכלול את שכרם של התובעים, דומה כי לא יכול להיות ספק שידו של האינטרס הראשון היא על עליונה (ראה: מאמרו של פרופ' דניאל פרידמן "מאזן האינטרסים בבחינת היסוד  'בלי צידוק מספיק' בעוולת גרם הפרת חוזה, עיוני משפט כרך ו', עמ' 625 ועמ' 626).

בנסיבות מקרה זה, כאשר חכשורי פעל בחוסר תום לב עת ידע על קיומה של זכות התובעים לשכר טרחתם הרי שקל וחומר שזכות התובעים עדיפה על זכותו לשלם לנתבעים פיצוי מופחת על פי אינטרס כלכלי מובהק.

השכל הישר, הפעלת שיקולי הצדק ואיזון האינטרסים שמגולמים סביב עמדת התובעים אל מול עמדת חכשורי מביאים למסקנה כי יש להעדיף את העיקרון שחוזים יש לקיים וכי שמירה על האינטרס הכלכלי של חכשורי אינה מהווה צידוק כמשמעות המונח בסעיף 62א לפקודת הנזיקין.

בנסיבות אלה אני קובעת כי חכשורי עוול כלפי התובעים בעוולת גרם הפרת חוזה ועל כן הוא חייב לפצותם בגין הנזק שנגרם להם כתוצאה מההפרה, היינו תשלום שכר טרחתם.

לסיכום

גרם הפרת חוזה זוהי טענה משפטית הרלוונטית למצב שבו צד שלישי גרם להפרת חוזה בין שני אנשים או גופים אחרים.

הנפגע מהפרת חוזה במצב כזה יהיה זכאי לקבל פיצויים בטענה משפטית זו רק אם נגרם לו נזק ממון. אם לא נגרם לו נזק ממון יש צורך לבסס את כתב התביעה על עילות משפטיות אחרות.

על פי הוראות הדין לעוולת גרם הפרת חוזה חמישה יסודות מצטברים. מספיק שאחד היסודות לא יתקיים על מנת שלא ניתן יהיה לבסס את התביעה על עוולה זו.

במאמר זה פורטה פורטה פסיקה בה ניתן להעזר על מנת להבין את יסודות העוולה.

שאלות נפוצות בעניין גרם הפרת חוזה