האם תמיד משולם פיצוי לטובת הציבור?
זה אולי ישמע מאוד מוזר אבל פיצוי לטובת הציבור זאת האפשרות החריגה והכי פחות שכיחה במסגרת תביעה ייצוגית.
במסגרת כל בקשה לאישור תביעה ייצוגית על המבקש להגדיר את הקבוצה בשמה הוא מעוניין לנהל את ההליך הייצוגי. אם וככל שיושג פיצוי במסגרת אותה תביעה ייצוגית, מי שאמור להנות ממנו זוהי אותה קבוצת נפגעים, ולא כלל הציבור.
בפועל חלוקת הכספים במסגרת כל תביעה ייצוגית שמוכרעת לטובת המבקש (או שמושג הסדר פשרה) מתחלקת באופן הבא:
- המבקש – בגין העובדה שהוא יזם את ההליך ונטל את עצמו את הסיכונים והעלויות שבניהול ההליך.
- עורכי הדין שייצגו את המבקש – בגין הזמן והידע המקצועי שהושקע על מנת להצליח בהליך.
- חברי הקבוצה – אותם אנשים שנפגעו באופן דומה או זהה למבקש.
- רק במקרים יוצאי דופן – פיצוי לטובת הציבור שלא נמנה עם חברי הקבוצה.
עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.
הוראת הדין שמאפשרת פיצוי לטובת הציבור במסגרת תביעה ייצוגית
כל פעולה במסגרת תביעה ייצוגית מתבצעת בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות או תקנות תובענות ייצוגיות, ופסיקות בתי המשפט.
הוראת הדין שמאפשרת תשלום פיצוי לטובת הציבור היא סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, אשר קובע כך:
1. מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות הענין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין;
2. הורה בית המשפט על מתן סעד כספי לטובת הציבור, יורה על העברת הכספים המיועדים לכך לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א; בית המשפט ייעד את הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה; נוכח בית המשפט כי העברת הכספים לתחום קרוב כאמור אינה מתאפשרת בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי הכספים ייועדו לתחום אחר, הקרוב ככל האפשר לנושא התובענה.
פסיקת בית המשפט בעניין התנאים להעברת פיצוי לטובת הציבור
בית המשפט העליון קבע בעבר באילו תנאים ניתן להעביר פיצוי לטובת הציבור, באותם מקרים שבהם זה לא אפשרי או לא מעשי לשלם את הפיצוי לחברי הקבוצה.
בעניין זה נקבע במסגרת רע"א 2957/17 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ' יעל שוורצמן, בין היתר, כך:
אם כן, דרך המלך היא מתן פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, וזאת בהלימה למטרת ההליך הייצוגי במתן סעד הולם למי שנפגע מהפרת הדין (סעיף 1(3) לחוק). מקום בו הדבר אינו אפשרי, תהא הסיבה אשר תהא, ניתן להורות על מתן סעד אחר לטובת חברי הקבוצה, כולם או חלקם, או לטובת הציבור, כאשר מתן סעד כספי לטובת הציבור ייעשה בדרך של העברתו לקרן לניהול ולחלוקת כספים, ובדרך זו בלבד (ראו גם עע"מ 2748/15 מי אביבים 2010 בע"מ נ' ליבוביץ, פסקה 41 (1.9.2019); ע"א 3604/22 פז נ' פלאפון תקשורת בע"מ, פסקה 6 (23.5.2023) (להלן: עניין פז)).
פסיקת סעד לטובת הציבור נועדה, איפוא, למנוע מצב בו הנתבע לא יישא בסכום הפיצוי, כולו או חלקו, אך בשל כך שקיים קושי להעבירו לחברי הקבוצה באופן ישיר, וזאת אומנם על חשבון מתן סעד הולם למי שנפגע במישרין, אך באופן המתכתב עם מטרת החוק באכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו (סעיף 1(2) לחוק).
יחד עם זאת, ביישומה של הוראה זו יש לשאוף ככל הניתן לקביעת מנגנון אשר תתקיים בו חפיפה בין חברי הקבוצה המיוצגת (הם קבוצת הנפגעים) לבין קבוצת המפוצים (ע"א 10085/08 תנובה – מרכז שיתופי נ' עזבון המנוח ראבי ז"ל, פסקה 59 (4.12.2011) (להלן: עניין תנובה); רע"א 1644/15 גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1998) בע"מ, פסקה 12 (27.5.2015)).
לפיכך, ככלל, יש להעדיף מתן פיצוי לחברי הקבוצה אותם ניתן לזהות ולאתר, אף אם מדובר בחלק מהם ולא בכולם, וככל שהדבר אינו מעשי, או אז יש להורות על מתן סעד לטובת הציבור (עניין פז, פסקה 8. וראו גם הוראת סעיף 20(א)(3) לחוק לפיה "…הורה בית המשפט על תשלום פיצוי כספי בסכום כולל כאמור, רשאי הוא להורות בדבר חלוקה בין חברי הקבוצה, באופן יחסי לנזקיהם, של יתרת הסכום שתיוותר אם חבר קבוצה, אחד או יותר,
לא דרש את חלקו, לא הוכיח את זכאותו לפיצוי או לסעד, לא אותר או שלא ניתן לחלק לו את חלקו מסיבה אחרת, ובלבד שחבר קבוצה לא יקבל פיצוי כספי או סעד אחר מעבר למלוא הפיצוי או הסעד המגיע לו; נותרה יתרת סכום לאחר החלוקה לחברי הקבוצה כאמור, יורה בית המשפט על העברתה לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א…").
זאת ועוד, לשיטתי, במקרים שבהם קיים קושי לאתר באופן מדויק את חברי הקבוצה, אך לקוחותיה הקיימים של החברה הנתבעת יכולים להוות תקריב הולם לחברי הקבוצה, ניתן לקבוע פיצוי או הטבה שיועברו לכלל הלקוחות הקיימים (ראו, למשל ת"צ (מרכז) 53590-11-15 גורודיש נ' בנק הפועלים בע"מ (18.7.2017)).
ואולם, במקרים בהם ברור כי קיים שוני מהותי בין חברי הקבוצה לבין הלקוחות הקיימים (והשוו: עניין תנובה, פסקה 60; עע"מ 8415/17 עיריית גבעתיים נ' יעקבי (21.1.2020)), או כי ניתן להבחין בין חברי הקבוצה שאותרו (אף אם לא מדובר בכולם) לבין יתר הלקוחות (והשוו: ע"א 2398/22 שולץ נ' הוט מובייל בע"מ (30.11.2022) (להלן: עניין שולץ)), כמו בענייננו, הרי שאין מקום להורות על מתן סעד למי שאינו נמנה עם חברי הקבוצה.
נוכח האמור, מקובלת עליי עמדת היועצת המשפטית לממשלה, לפיה אין מקום להורות כי כספים שלא יחולקו לחברי הקבוצה הפעילים יועברו ליתר לקוחותיהן הנוכחיים של אמישראגז וסופרגז, שאינם משתייכים לחברי הקבוצה הפעילים. בענייננו לא נטען, וממילא לא הוצג כל הסבר או ניתוח המלמד כי קבוצת לקוחות זו (כלל לקוחות אמישראגז וסופרגז שאינם חברי הקבוצה הפעילים) מהווה תקריב טוב לחברי הקבוצות שלא אותרו (קרי, למי שהם חברי קבוצה, אך אינם חברי הקבוצה הפעילים), ובמצב דברים זה אין השבה לטובתם משרתת את טובת הקבוצה. משכך, יש הצדקה לשנות את אופן חלוקת הפיצוי בגין גביית העבר.
…
ככל שלאחר החלוקה לחברי הקבוצה הפעילים תיוותר יתרה מסכום הפשרה הכולל שטרם חולקה, היא תועבר לקרן לניהול וחלוקת כספים, תוך ייעודה לסיוע בקבלת שירותים חיוניים לטובת מועטי יכולת. ויובהר, שינוי זה נעשה לאור נסיבותיהם הספציפיות של המקרים דנן, ובשים לב לעמדת היועמ"שית שהציעה אותו והצדדים שלא התנגדו לו. אין לראות בביצועו משום קביעת הלכה כללית, המורה כיצד ראוי לנהוג במקרים עתידיים בהם תתעורר שאלה דומה (וראו גם הערתי להלן).
לסיכום
ברירת המחדל במסגרת כל תביעה ייצוגית היא תשלום פיצוי לחברי הקבוצה אשר הוגדרו בבקשה לאישור תביעה ייצוגית. חברי הקבוצה הם אותם אנשים אשר ניזוקו מהגוף הנתבע באופן דומה מאוד או זהה לאופן שבו נפגע המבקש (יוזם ההליך הייצוגי).
לא תמיד ניתן לפצות דווקא את חברי הקבוצה משום שלא תמיד ניתן לאתר אותם. במקרים אלה בית המשפט וחוק תובענות ייצוגיות מאפשרים לשלם פיצוי לטובת הציבור.
לעיתים במקום תשלום פיצוי לטובת הציבור מוענקת לציבור הטבה כלשהי, אך ברוב המקרים התשלום הכספי יועבר לקרן ייעודית שתפעל להעביר את הכספים לגורם הרלוונטי או בהתאם להחלטת בית המשפט.
