הגשת סיכומים לבית המשפט – למה זה חשוב ומה יקרה אם לא תגישו?

מה זה סיכומים?

הגשת סיכומים לבית המשפט זהו שלב קריטי משום שגם אם בעל הדין הצטיין בכל טענותיו והוכחותיו לאורך ההליך, אם לא יגיש סיכומים בכתב או יפרט את סיכומיו בעל פה במועד הרלוונטי, הוא יפסיד בבית המשפט. כלומר, לא ניתן לנצח בתביעה ללא הגשת סיכומים לבית המשפט בכתב או העלאת סיכומים בעל פה.

סיכומים, או סיכום טענות, זהו השלב האחרון בכל תביעה אזרחית או תביעה כספית או אפילו תביעה ייצוגית. בשלב זה כל בעל דין מפרט בפני בית המשפט מדוע יש לקבל את טענותיו, והכל על בסיס כתבי הטענות של כל הצדדים בתיק, פרוטוקולים, החלטות קודמות בתיק, וכל ראיה שיכולה לסייע לבעל הדין.

עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים במסגרת תביעות אזרחיות – מסחריות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי בעניין הגשת סיכומים לבית המשפט? צרו קשר עם משרדנו.

מכוח מה הגשת סיכומים לבית המשפט חייבת להתבצע?

כמו כל פרוצדורה משפטית אחרת, גם הגשת סיכומים לבית המשפט חייבת להיות מעוגנת בהוראת דין ספציפית. הוראה זו קבועה בתקנה 74 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר קובעת כך:

74. (א) סיכומי טענות בעלי הדין יישמעו בעל פה בהקדם האפשרי לאחר סיום הבאת הראיות; בית המשפט רשאי במקרים המתאימים, בהתחשב, בין השאר, בהיקף הראיות בכתב ובעל פה, במורכבותה של התביעה ובטיב הסכסוך בין הצדדים, להורות שסיכומי הטענות על הפרשה כולה או על שאלה מסוימת שהורה, יוגשו בכתב.

(ב) בית המשפט יורה על סדר סיכומי הטענות, משך הטענות שבעל פה או היקף הטענות שבכתב.

(ג) דין אי-הגשת סיכומי הטענות בכתב במועד, כדין אי-התייצבות לדיון.

תקנה 74 לתקנות סדר האזרחי החדשות מהווה שינוי מגמה מסוים בכל הקשור לסוגיית הגשת סיכומים לבית המשפט. בעוד שבעבר במרבית המקרים הוגשו סיכומים בכתב, המגמה בהתאם לתקנות החדשות היא לאפשר סיכום טענות בעל פה, מיד לאחר קיום דיון ההוכחות.

מטרתו של שינוי זה הוא לאפשר יעילות דיונית ולנסות לסיים את ההליך בהקדם האפשרי. אם בעבר בית המשפט אפשר הגשת סיכומים לתובע תוך 30 ימים לאחר דיון ההוכחות, ולאחר מכן עוד 30 ימים לנתבע לצורך הגשת סיכומיו, כיום שני הצדדים מסכמים, לרוב, בעל פה מיד בסיום דיון ההוכחות, ובית המשפט יכול להתחיל במלאכת כתיבת פסק הדין מיד לאחר אותו הדיון.

לעומת זאת, גם כיום, במקרים מורכבים שבהם מעורבים בעלי דין רבים, הנטייה היא לאפשר הגשת סיכומים לבית המשפט בכתב. הסיבה לכך היא שלעיתים בסוף דיון ההוכחות הפרוטוקול מונה עשרות, ולעיתים מאות עמודים ופשוט לא סביר או אפשרי לקרוא את כולו תוך זמן קצר על מנת להציג מתוכו נתונים רלוונטיים במסגרת סיכום הטענות.

מה קורה אם לא מגישים סיכומים?

שימו לב שבתקנה 74(ג) המוזכרת מעלה נקבע במפורש שאי הגשת סיכומים לבית המשפט דינו כאי התייצבות לבית המשפט. תקנה 75 קובעת מה קורה אם לא מתייצבים לדיון:

אי-התייצבות לדיון

75. לא התייצב בעל דין ולא ניתן טעם סביר לאי-ההתייצבות, יחולו הוראות אלה:

(1) לא התייצב התובע, ימחק בית המשפט את כתב התביעה או ידחה את התביעה אם מצא טעמים מיוחדים לדחייה;

(2) לא התייצב הנתבע והתובע התייצב, רשאי התובע להוכיח את תביעתו, ויהיה זכאי לסעד שביקש לפי הראיות שהתקבלו.

כלומר אם הגשת סיכומים לבית המשפט לא התבצעה על ידי התובע, בית המשפט רשאי להורות על מחיקת התביעה או אפילו דחייתה.

לעומת זאת, אם הגשת סיכומים לבית המשפט לא התבצעה על ידי הנתבע, בית המשפט רשאי לקבל את התביעה על בסיס טענות וסיכומי התובע. בית המשפט לא חייב לקבל את התביעה במצב זה באופן אוטומטי. בעניין זה בדיוק נפסק על ידי בית המשפט העליון, במסגרת ע"א 3682/23 מדינת ישראל משרד הבריאות נ' פלוני, בין היתר, כך:

בזהירות המתבקשת, ומבלי שאקבע מסמרות בדבר, סבורני כי לערעור המבקשת יש סיכוי ממשי להתקבל: כאמור לעיל, בפסק דינו שניתן עקב אי-הגשת סיכומי המבקשת במועדים שנקבעו לכך, קיבל בית המשפט קמא את תביעת המשיב במלואה. ואולם, בהתאם לתקנות 74(ג) ו-75(ב) לתקנות, הסנקציה בגין אי-הגשת הסיכומים במועד, אינה קבלה "אוטומטית" של התביעה במלואה, כי אם מתן הזדמנות לתובע "להוכיח את תביעתו […] לפי הראיות שהתקבלו" (ההדגשה הוספה – י' כ'). בהתאם לכך, חלף קבלת התביעה במלואה, דומה שהיה על בית המשפט קמא לבחון את הראיות שהוגשו בתיק, ולקבוע האם יש בהן כדי לגבש לתובע (המשיב דכאן) זכות לפיצויים, ובאיזה היקף.

מה צריכים לפרט או לכתוב בסיכומים?

הגשת סיכומים לבית המשפט בכתב או בעל פה מחייבת הכרות מעמיקה לא רק עם הטענות שלנו אלא גם עם טענות הצד שכנגד. הסיבה לכך פשוטה, יתכן שבטענות הצד שכנגד יש נתונים או ראיות שתומכות בטענות שלנו או מזיקות לטענות הצד שכנגד.

במסגרת הסיכומים צריכים להתייחס לטענות המשפטיות ולעובדות שעל בסיסן מבקשים מבית המשפט לקבל את התביעה.

חייבים להתייחס לכל כתבי הטענות בתיק, בקשות והחלטות ביניים, פרוטוקולים, תצהירי עדות ראשות, עדויות של בעלי הדין והעדים הרלוונטיים במסגרת הדיונים, מסמכים שהוגשו על ידי בעלי הדין והעדים הרלוונטיים (כגון חוות דעת מומחה), כמובן כל עוד שיש בנתונים או מסמכים אלה טענות שיכולות לסייע ולא להזיק.

אם יש עניין מזיק צריכים לחשוב כיצד להתייחס אליו ולשכנע את בית המשפט שהוא אינו מהותי, אלא שולי, ואינו משפיע על קבלת הטענות שלנו. אסור להתעלם לחלוטין מעניינים מהותיים שיכולים להזיק.

העלאת טענות חדשות במסגרת הסיכומים, טענות שלא נטענו במסגרת כתב התביעה או כתב ההגנה, עשויות להדחות אם הצד שכנגד יטען (ובצדק) טענה בדבר הרחבת חזית.

במסגרת הגשת סיכומים לבית המשפט אפשר לצרף מסמכים שכבר הוגשו והתקבלו כדין לתיק בית המשפט, אך לא ניתן להגיש מסמכים או ראיות חדשות, ללא קבלת היתר מראש לבית המשפט. בעניין זה נקבע על ידי בית המשפט העליון, במסגרת בש"א 5650/19 ניסים עדיקה נ' יעקב אמסטר, בין היתר, כך:

אף טענתו של המשיב כי המסמכים צורפו כמוצגים במסגרת סיכומיו בבית המשפט המחוזי בהסכמת המערער ובכך התקבלו כראיה לא תוכל לעמוד. זאת שכן, אפילו אם ניתן היה בשעתו להגיש את המסמכים האמורים והללו היו מתקבלים כראיות, בהעדר החלטה על קבלתם כראיות קבילות ולאור הכלל לפיו לא ניתן להגיש ראיות חדשות בשלב הסיכומים בערכאה הדיונית, נקודת המוצא היא כי מסמכים אלו לא התקבלו כראיות כדין…

זניחת טענות בסיכומים

הגשת סיכומים לבית המשפט היא ההזדמנות האחרונה של בעל הדין להתייחס לכל טענותיו וראיותיו. אי התייחסות לטענה או ראיה כלשהי עשויה להתקבל בבית המשפט כזניחת אותה טענה. כלומר, גם אם בעל הדין התייחס לטענה במסגרת כתב תביעה או כתב הגנה (תלוי בזהות בעל הדין), או אפילו במסגרת תצהירי עדות ראשית, אך לא הזכיר את הטענה במסגרת סיכומיו, עשויים לראות בו כמי שלא עומד יותר על הטענה הזאת.

בעניין זה ישנה פסיקה מאוד ברורה של בית המשפט העליון. לדוגמה במסגרת רע"א 4159/21 חברת פרטנר תקשורת נ' יוני כרמי, שם נקבע, בין היתר, כך:

כידוע, הלכה פסוקה ומושרשת היא שכתב הסיכומים ממצה את טענותיו של בעל הדין בהליך השיפוטי ותוחם את יריעת המחלוקת שבין הצדדים; וככלל בית המשפט לא יזדקק לטענה שלא הועלתה בסיכומים (ע"א 1409/20 כפר אז"ר – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' קרן קיימת לישראל, פסקה 42 (15.12.2022); ע"א 3432/17 טופז נ' יוכט, פסקה 23 (16.4.2020); ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז(1) 311, 321 (1993)).              

בענייננו, העובדה שעילות התביעה הנוספות נטענו בכתבי הטענות אין בה כדי לפטור את כרמי מלחזור ולהידרש להן במסגרת הסיכומים, ככל שהם עומדים על הטענות; וטיעון על דרך ההפניה לכתבי הטענות לא די בו שכן הוא טומן בחובו פגיעה בעקרון השוויון הדיוני בין צדדים להליך ופגיעה בזכויותיה הדיוניות של פרטנר להבין את גדר המחלוקת וליתן לה מענה כנדרש.

באופן דומה נפסק גם על זניחת טענה בסיכומים בשלב הערעור. ראו לדוגמה פסק דין של בית המשפט העליון בעניין ע"א 1501/05 זאב כהן נ' מנהל מס שבח תל אביב, בו נפסק, בין היתר, כך:

כתב הערעור צריך לכלול על כן את עיקרי הטענות שכן "טענה שנטענה בכתב טענות, אך לא הועלתה לפני בית המשפט בסיכומים, דינה כדין טענה שנזנחה והשופט אינו חייב לדון בה" (ראו זוסמן, בעמ' 512 וכן ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה, פ"ד מז (1)311).

לסיכום

הגשת סיכומים לבית המשפט היא קריטית לצורך ניצחון בתביעה. אם בעל דין לא יגיש את סיכומיו הוא לא יוכל לנצח בתביעה, ובית המשפט יוכל אפילו לדחות את התביעה.

הגשת סיכומים לבית המשפט יכולה להתבצע בכתב, אך המגמה בהתאם לתקנות החדשות היא לסכם טענות בעל פה, מיד לאחר דיון ההוכחות.

במסגרת הסיכומים בעל הדין חייב להתייחס לכל הטענות העובדתיות והמשפטיות על בסיסן הוא מעוניין לשכנע את בית המשפט לקבל את התביעה. עם הגשת סיכומים לבית המשפט בעל הדין רשאי לצרף מסמכים שהתקבלו כראיות קבילות לתיק בית המשפט. בעל הדין אינו רשאי לצרף לסיכומים מסמכים שלא התקבלו כדין, או לטעון טענות עובדתיות או משפטיות חדשות, שלא נטענו בעבר, משום שהדבר יהווה הרחבת חזית.

בעל דין שלא התייחס לטענה כלשהי במסגרת סיכומיו – יראו בו כמי שזנח את הטענה, ובית המשפט אינו מחויב להתייחס אליה או לדון בה, גם אם היא הועלתה במפורש במסגרת כתב התביעה או כתב ההגנה.

שאלות נפוצות בעניין הגשת סיכומים?