ביטול חוזה – באילו מצבים אפשרי וכיצד עושים זאת נכון?

מה זה ביטול חוזה?

ביטול חוזה הוא מצב שבו אחד הצדדים לחוזה מעוניין לסיים את ההתקשרות עם הצד שכנגד. ביטול החוזה לא יכול להתבצע מכל סיבה אלא רק בהתאם להוראות ההסכם עצמו, הוראות חוק החוזים אשר קובעות באילו מצבים ומתי ניתן לבטל חוזה, או במצב שבו הצד שכנגד הפר את החוזה. ביטול מכל סיבה אחרת יכול להוות הפרת חוזה ועילה להגשת תביעה.

ביטול חוזה כשאין זכות ביטול על פי דין יכולה לגרום לצד שכנגד נזק משמעותי, ולכן ישנה חשיבות רבה בהכרת הוראות הדין בעניין זכות הביטול, אחרת אתם עשויים למצוא את עצמכם במהרה בין כותלי בית המשפט ומתמודדים עם תביעה כספית או תביעה אזרחית בסכומים גבוהים ביותר, נאלצים להשקיע זמן רב, ולא מעט כסף שתאלצו לשלם לעורכי דין על מנת שייצגו אתכם בבית המשפט. מאמר זה יסייע לכם להימנע מכל אלה.

אם נחוץ לכם ליווי משפטי מקצועי בסוגיית ביטול חוזה או הגשת תביעה בגין נזקים שנגרמו לכם עקב ביטול חוזה שלא כדין, אתם מוזמנים ליצור קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין. למעלה מעשור משרדנו ליווה תובעים ונתבעים רבים בסוגייה זו, ולקוחותינו זכו להצלחות רבות בבתי המשפט השונים. נשמח לסייע גם לכם לממש את הזכויות שלכם בהתאם לחוזה או לקבל פיצוי כספי בגין הפרתו של החוזה.

ביטול חוזה בהתאם להוראות החוזה עצמו

הצדדים לחוזה רשאים לעצב את הוראות החוזה כפי שהם רואים לנכון, ולכן הם רשאים לקבוע גם הוראות מוסכמות בעניין ביטול החוזה. כלומר הצדדים יכולים לקבוע מתי החוזה יבוטל ובאיזה תנאים.

חשוב להבין שלא בכל חוזה יש הוראות ספציפיות בעניין ביטול החוזה, ובמקרים שכאלה יחולו הוראות חוק החוזים.

אם החוזה מסדיר את אופן ביטולו, ואם אכן התקיימו התנאים לביטול, הצד שקיבל הודעה בדבר ביטול חוזה יתקשה להתנגד לביטול, גם אם יעזר בשירותיו של עורך דין דיני חוזים מנוסה.

ביטול חוזה בהתאם להוראות חוק החוזים

ישנן מספר עילות בחוק החוזים אשר מאפשרות לדרוש ביטול חוזה. חשוב להכיר הוראות אלה משום שהן עשויות להציל אתכם מקיום חוזה בתנאים שלא מטיבים איתכם או תשלום דמי ביטול שאתם לא בהכרח צריכים לשלם.

טעות – סעיף 14 לחוק החוזים

(א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.

(ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה.

(ג) טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן.

(ד) "טעות", לענין סעיף זה וסעיף 15 – בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה.

הטעיה – סעיף 15 לחוק החוזים

מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" – לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן.

כפיה – סעיף 17 לחוק החוזים

א. מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה.

ב. אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה.

עושק – סעיף 18 לחוק החוזים

מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה.

ביטול חוזה באופן חלקי

קיימים מצבים שבהם ניתן לבטל את החוזה באופן חלקי בלבד ולא בשלמותו. בעניין זה קובע סעיף 19 לחוק החוזים כך:

ניתן החוזה להפרדה לחלקים ועילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו, ניתן לביטול אותו חלק בלבד; אולם אם יש להניח שהצד הרשאי לבטל לא היה מתקשר בחוזה לולא העילה, רשאי הוא לבטל את החלק האמור או את החוזה כולו.

פסיקת בית המשפט העליון מכירה באפשרות של ביטול חוזה באופן חלקי, אך מדגישה שמדובר רק בחוזה שניתן להפרדה לחלקים. בעניין זה נקבע בע"א 7379/18 הדר יצחקי נ' רון יצחקי (פסק דין מיום 18.12.2019), כך:

בנוסף, המשיבים טענו, כי גם אם טענתה המשפטית של המערערת תתקבל, בסופו של יום הסעד היחיד שיכול להינתן לה הוא ביטול הסכם הפשרה כולו, להבדיל מהחרגת הפרויקט בגליל-ים מכתב הוויתור. יש ממש בטענה זו, אך לא כעילה לדחייה על הסף אלא כאות אזהרה לגבי עתיד התביעה. במצב הדברים הרגיל, עילת ההטעיה מובילה לביטול החוזה (סעיף 15 לחוק החוזים). אמנם יש אפשרות תיאורטית לביטול, אך היא תלויה בכך שהחוזה ניתן "להפרדה לחלקים" (סעיף 19 לחוק החוזים; שלו וצמח, בעמ' 457-451; ייתכנו גם דרכים משפטיות נוספות שמובילות לתוצאות דומות – ראו פרידמן וכהן, בעמ' 659-655).

האם בכל מקרה של הפרת חוזה ניתן לדרוש ביטול חוזה?

צד שמחליט להפר את החוזה מאפשר לצד שכנגד להודיע על ביטול החוזה. יחד עם זאת, החוק מבדיל בין הפרת חוזה יסודית לבין הפרת חוזה לא יסודית.

סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 קובע מהי הפרה יסודית:

"הפרה יסודית" – הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה.

סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 קובע את תנאי הביטול בעת הפרה יסודית והפרה שאינה יסודית. הסעיף קובע כך:

א. הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית.

ב. היתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם בנסיבות הענין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע טענה שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול.

ג. ניתן החוזה להפרדה לחלקים והופר אחד מחלקיו הפרה שיש בה עילה לביטול אותו חלק, אין הנפגע זכאי לבטל אלא את החלק שהופר; היתה בהפרה גם משום הפרה יסודית של כל החוזה, זכאי הנפגע לבטל את החלק שהופר או את החוזה כולו.

ביטול חוזה באמצעות הודעה על ביטול החוזה

ביטול חוזה צריך להתבצע כדין ועניין זה מוסדר בסעיף 20 לחוק החוזים אשר קובע כך:

ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה – תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה.

ההיגיון בשליחת הודעה בעניין ביטול חוזה הוא ליידע את הצד שכנגד. לא יתכן מצב שהחלטתם לבטל את החוזה והצד השני לא יודע את זה. הצד שכנגד לא אמור לנחש זאת.

בית המשפט העליון הדגיש את חשיבותה של הודעת הביטול וקבע שהחוזה יהיה בתוקף גם אם אחד הצדדים הפר אותו, כל עוד לא נשלחה הודעה בדבר ביטול הסכם. בעניין זה נקבע בע"א 1521/21 בלוגרין ווטר טקנולוג'יס אוריס חומרים מתקדמים (פסק דין מיום 8.3.2023) כך:

כידוע, הסעדים בגין הפרת חוזה מוסדרים, בעיקרם, בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: חוק התרופות). בניגוד למה שנקבע בפסק הדין קמא, הפרתו של חוזה אינה מביאה, מיה וביה, לפקיעתו של החוזה שהופר ולביטול הדדי של החיובים שנקבעו בו. למעשה, ההיפך הוא הנכון. במקרה של הפרת חוזה ברירת המחדל היא שהחוזה עומד בתוקפו, כאשר רק בהתקיים התנאים אשר מאפשרים לנפגע להודיע על ביטול החוזה (ראו: סעיף 7 לחוק התרופות), ובמידה שהנפגע יבחר להודיע על ביטול החוזה (ראו: סעיף 2 לחוק התרופות), ויעשה זאת בהתאם לתנאים שנקבעו ביחס להודעת הביטול (ראו: סעיף 8 לחוק התרופות) – יבוטל החוזה.

אולם, ככל שהנפגע אינו מעוניין בכך, אינו זכאי לכך נוכח אי-קיומם של התנאים הנדרשים לביטול החוזה; או אם הנפגע לא הודיע לצד המפר על ביטול החוזה בהתאם למתווה אשר נקבע בחוק התרופות – החוזה יעמוד בתוקפו.

תוצאה של ביטול חוזה

במסגרת כל חוזה צד אחד נותן משהו והצד השני משלם משהו בגין המוצר או השירות שהוא מקבל. לאחר ביטול חוזה הצדדים לחוזה צריכים להשיב את מה שכל אחד מהם קיבל במסגרת החוזה. עניין זה קבוע בסעיף 21 לחוק אשר קובע כך:

משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה, ואם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויו של מה שקיבל.

לסיכום

ביטול חוזה יכול להתבצע בהתאם להוראות החוזה עצמו או בהתאם להוראות חוק החוזים. ביטול חוזה יכול להתבצע באופן מלא או באופן חלקי.

ביטול חוזה יכול להתבצע גם בעקבות הפרת החוזה, אך במקרים אלה צריכים להבחין בין הפרה יסודית לבין הפרה לא יסודית. במקרה של הפרה לא יסודית צריכים לאפשר תחילה למפר לתקן את ההפרה כדי להימנע מביטול החוזה.

לאחר ביטול חוזה הצדדים לחוזה חייבים להשיב האחד לשני את מה שהם קיבלו במסגרת החוזה עצמו.

שאלות נפוצות בעניין ביטול חוזה