הגשת תביעה ייצוגית לבית משפט השלום או המחוזי – מה חשוב לדעת?

מה זה תביעה ייצוגית?

תביעה ייצוגית זהו הליך משפטי רב עוצמה ומורכב מאוד אשר במסגרתו אדם אחד או קבוצה קטנה של אנשים מבקשים מבית המשפט לאשר להם לייצג קבוצה גדולה מאוד של אנשים, אשר נפגעו כמוהם מאותו גורם (בדרך כלל חברה או רשות כלשהי).

הגשת תביעה ייצוגית יכולה להתבצע רק כאשר מדובר בקבוצת נפגעים גדולה (לפחות כמה מאות אנשים) ורק כאשר ניתן להוכיח (ולא רק להניח) שאכן נגרם נזק דומה/זהה לאותה קבוצת נפגעים.

לרוב, במסגרת הליכים ייצוגיים, גובה הנזק שנגרם לכל נפגע הוא קטן מאוד (יתכן שאפילו שקלים בודדים) ולכן הגשת תביעה אישית הופכת להיות למשימה לא כדאית מבחינה כלכלית. מי שיכול להגיש הליך ייצוגי הוא רק מי שנפגע בפועל מהחברה נגדה שוקלים לנהל את ההליך (ובמקרים חריגים מאוד עמותות שפועלות בנושא הרלוונטי להליך).

התובע או התובעים אשר מגישים את ההליך נקראים המבקש או המבקשים, ולאחר אישור הבקשה הם נקראים התובע הייצוגי או התובעים הייצוגיים, ויתר הנפגעים נקראים לרוב קבוצת הנפגעים או חברי הקבוצה.

לרוב, חברי הקבוצה כלל לא מודעים לניהולה של תביעה ייצוגית בשמם, והדבר נודע להם, בדרך כלל, לאחר פרסום בתקשורת בדבר פשרה, או לאחר החלטת בית המשפט בדבר אישור ניהול התביעה כהליך ייצוגי, או לאחר מתן פסק דין סופי בתובענה.

הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית שונה במובנים רבים מאוד מתביעה אישית/תביעה פרטית. ההליך הייצוגי מסורבל יותר, לרוב אורך זמן רב יותר, לעיתים כרוך בסיכונים רבים יותר לאדם השוקל את הגשתו, ולא תמיד יוביל לפיצוי כספי משמעותי או פיצוי כספי כלשהו. במקרים מסוימים לאחר הגשת ההליך הייצוגי יאלץ יוזם ההליך לשלם לצד שכנגד סכומי כסף משמעותיים ביותר בדמות הוצאות משפט.

טרם הגשת הליך ייצוגי או התגוננות מפניו כדאי להתייעץ עם עורך דין תביעות ייצוגיות מנוסה.

איזה מקרים מתאימים להתברר במסגרת הליך ייצוגי?

למקרים שמתאימים להתברר במסגרת הליך ייצוגי יש מספר דברים משותפים:

1. מדובר בנזק אחיד או דומה מאוד (לדוגמה: גביית יתר);
2. סכום הנזק הוא בדרך כלל נמוך ולא מצדיק הגשת תביעה אישית;
3. אין צורך לבצע בירורים פרטניים כדי לגלות האם נגרם נזק למי מחברי הקבוצה;
4. קבוצת הנפגעים מונה לפחות כמה מאות אנשים (קבוצה קטנה של נפגעים עשויה לשלול את ניהולו של ההליך הייצוגי);
5. לא ניתן להגיש הליך ייצוגי בכל נושא ובכל עניין – אלא רק באותם מקרים הקבועים בתוספת השניה של חוק תובענות ייצוגיות;

שוקלים הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית?

כדי להבין האם המקרה שלכם מתאים להתברר במסגרת הליך ייצוגי כדאי לבחון את הסוגיות הבאות.

1. איזה ראיות יש לי?

אם כל מה שיש לכם אלה נתונים שרלוונטיים אך ורק למקרה הספציפי שלכם אפשר לוותר על הרעיון להגיש הליך ייצוגי. אתם צריכים ראיות שרלוונטיות לא רק למקרה הפרטני שלכם, אלא ראיות שיראו שמחדלי החברה הם בגדר מדיניות מפרה ופוגענית, הרלוונטית לקבוצה גדולה של אנשים.

2. האם יש נפגעים רבים?

כמובן שאי אפשר לדעת את מספר הנפגעים המדויק, בטח שלא לפני שההליך הוגש לבית המשפט ולא התקיים הליך גילוי מסמכים.

אם אתם לא מכירים אפילו נפגע אחד נוסף יתכן שהדבר רק מחזק את המסקנה שלא מדובר במדיניות לא תקינה של חברה נגדה אתם שוקלים להגיש הליך ייצוגי, אלא מקרה פרטני שרלוונטי רק אליכם (או לקבוצה מאוד מצומצמת של אנשים). מקרים אלה אינם מתאימים להתברר במסגרת תביעה ייצוגית.

לעומת זאת, אם מדובר בפרסום מטעה שהופנה כלפי כלל הציבור או פעולת גבייה בלתי חוקית לגביה ניתן להוכיח שהיא בוצעה בניגוד לדין – מקרים אלה עשויים להעיד על קבוצה גדולה של נפגעים.

3. מה בדיוק אני רוצה לתבוע?

אם אתם רוצים לתבוע נזקים כגון פיצויים לדוגמה או פיצויים ללא הוכחת נזק, לא תוכלו לעשות זאת במסגרת תביעה ייצוגית.

אם עילת התביעה שלכם מחייבת לבצע בירור פרטני ביחס לכל חבר בקבוצה, גם מקרים אלה אינם מתאימים להתברר במסגרת הליך ייצוגי.

במסגרת הליך ייצוגי כן ניתן לתבוע פיצוי בגין נזק אחיד שנגרם לחברי הקבוצה (לדוגמה החזר בגין גביית יתר, גם אם גביית היתר לא אחידה בין כל חברי הקבוצה), ופיצוי בגין נזק לא ממוני.

4. באיזה נושא אני רוצה להגיש הליך ייצוגי?

חוק תובענות ייצוגיות קובע רשימה סגורה של מקרים בהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית (מדובר ברשימה לא קצרה וכדאי מאוד לעיין בה). אם הסוגיה שבה אתם רוצים להגיש הליך ייצוגי אינה מופיעה בתוספת השניה של חוק תובענות ייצוגיות, לא ניתן יהיה לנהל את ההליך, וישנה סבירות גבוהה שהוא יסולק על הסף.

מהם התנאים המקדימים לצורך הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית?

לא ניתן לשאול איך להגיש תובענה ייצוגית מבלי להכיר את התנאים המקדימים לצורך הגשת הליך ייצוגי, הקבועים בסעיפים 4 ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות.

סעיף 4(א):

א. אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן:

(1) אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה;

(2) רשות ציבורית בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסקת הרשות הציבורית – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין, מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה;

3) ארגון בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסק הארגון – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי, בנסיבות הענין, קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1) ואולם, המועצה הישראלית לצרכנות כהגדרתה בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ח-2008, תהיה רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם אין קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1).

במקרים מסוימים, אם יתברר במהלכו של ההליך שלאדם המעוניין לייצג את קבוצת הנפגעים (המבקש) אין עילת תביעה אישית, בית המשפט יורה על החלפתו. אמנם אפשרות זו נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט אך בית המשפט לא ימהר להפעיל את סמכותו בעניין זה, במיוחד אם ברור, או היה צריך להיות ברור, שלאדם שיזם את ההליך בפועל אין שום קשר לקבוצת הנפגעים. ברוב המקרים, במצב שכזה בית המשפט ידחה את בקשת האישור ולא יורה על החלפתו של יוזם ההליך (המבקש).

סעיף 8(א):

בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:

(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

(3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;

(4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

פיצויים לדוגמה או פיצויים ללא הוכחת נזק

אמנם לא מדובר בדיוק בתנאי מקדים לצורך הגשת תובענה ייצוגית, אך בהחלט מדובר בסוגיה חשובה אשר עשויה להוביל לדחייתה של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ולכן חשוב מאוד להכיר סוגיה זו טרם חשיבה ו/או ניסוח הבקשה.

סעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כך:

בית המשפט לא יפסוק בתובענה ייצוגית פיצויים לדוגמה, וכן לא יפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק, למעט בתביעה כמפורט בפרט 9 בתוספת השניה, ואולם אין באמור כדי למנוע פסיקת פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון.

כלומר, לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית המבוססת על פיצויים לדוגמה או פיצויים ללא הוכחת נזק. פיצויים לדוגמה או פיצויים ללא הוכחת נזק נפוצים בחוק הגנת הצרכן, חוק טיבי, חוק הטכנאים וגם בחוק הספאם.

מה שמייחד פיצויים אלה הוא שהם נעים בסכומים גבוהים (בין מאות שקלים לאלפי ואף עשרות אלפי שקלים) והנפגע אינו חייב להוכיח שנגרם לו נזק כלשהו (מכאן גם שמם של פיצויים אלה).

למעט חריג הרלוונטי לאנשים עם מוגבלויות, תובענה ייצוגית אשר תהיה מבוססת על פיצויים אלה עשויה להידחות על הסף.

בדיקה בפנקס התובענות הייצוגיות טרם הגשת תובענה ייצוגית

קיומה של תובענה יצוגית קודמת באותו נושא בו אתם רוצים להגיש תובענה יצוגית עשויה להוביל למצב שבית המשפט יורה על מחיקת התובענה שלכם (ככל שתוגש), ולכן, על מנת לחסוך זמן ומשאבים בהכנת והגשת תובענה חדשה כדאי לבדוק האם פנקס התובענות הייצוגיות מתייחס לתובענה קודמת באותו נושא.

למעשה לא מדובר בסוגיה טכנית בלבד שנועדה לשרת את התובע הייצוגי, אלא בחובה שקבועה בחוק תובענות ייצוגיות וגם בתקנות תובענות ייצוגיות. ישנן דוגמאות בפסיקת בתי המשפט בהן בתי המשפט בחרו לסלק בקשת אישור על הסף באותם מקרים בהם המבקש ועורך דינו לא בדקו ולא הודיעו, כנדרש, לבית המשפט על כך שישנן בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נוספות העוסקות באותה סוגיה. במקרים קיצוניים אף נפסקו הוצאות משפט לטובת אוצר המדינה.

סעיף 5(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות:

בטרם הגשת בקשה לאישור, יבדוק המבקש בפנקס אם רשומה בו בקשה לאישור או תובענה ייצוגית, שהיא תלויה ועומדת, אשר השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה המתעוררות בה, כולן או חלקן, זהות או דומות בעיקרן לשאלות כאמור המתעוררות בבקשתו לאישור; מצא המבקש כי רשומה בפנקס בקשה לאישור או תובענה ייצוגית כאמור, יציין בבקשתו לאישור את פרטיה.

תקנה 2(13) לתקנות תובענות ייצוגיות:

בבקשה לאישור יפרט בעל הדין את טיעוניו, כולל אסמכתאות, לרבות בעניינים האלה:

13. פרטי בקשה אחרת לאישור או תובענה ייצוגית אחרת אשר השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה המתעוררות בה, כולן או חלקן, זהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, אם מצא בפנקס;

ככל שלא תפעלו על פי ההוראות המוזכרות לעיל, ותגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית בנושא שכבר מתברר בפני בית המשפט, רוב הסיכויים שתגלו שעבדתם לחינם והתובענה שלכם לא תתברר.

מתי כדאי וצריכים להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית?

בשלב זה אתם כבר יודעים שניתן להגיש תובענה ייצוגית רק כאשר מדובר בהפרת חוק ונזק הרלוונטיים לקבוצה גדולה של אנשים, כאשר קיימות שאלות משותפות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכאשר ניהול תובענה ייצוגית זו הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

אך האם תמיד כדאי להגיש תביעה ייצוגית, גם כשתאורטית קיימת אפשרות לעשות זאת? התשובה היא לא.

הליך ייצוגי זהו הליך מורכב מאוד אשר גוזל זמן ומשאבים רבים. לכן, טרם הגשתו צריכים לבחון מי הנתבע שעומד מולנו. אם הנתבע הפוטנציאלי הוא תאגיד גדול ועמיד שפועל בניגוד לדין הרי שאין כל התלבטות, וככל שאתם מצויידים בתשתית ראייתית ועובדתית מספקת כדאי וצריכים להגיש הליך ייצוגי.

הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד עסק קטן או אדם פרטי

הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד עסק קטן (לדוגמה חנות עם סניף אחד) או אדם פרטי (לדוגמה בעליה של חנות) הפכה להיות נפוצה מאוד בשנים האחרונות, ובמיוחד כאשר מוגשת תביעה ייצוגית בנושא נגישות. אחת הסיבות לכך היא שהליכים אלה מוגשים לבית משפט השלום, שם האגרה לצורך הגשת הליך ייצוגי נמוכה הרבה יותר ביחס לבית המשפט המחוזי.

לפני הגשת הליך ייצוגי נגד עסק קטן או אדם פרטי צריכים לקחת בחשבון שתי סוגיות עיקריות: 1. הסיכוי שתקבלו גמול משמעותי במקרים אלה נמוך מאוד. 2. בתי המשפט לא אוהבים לנהל הליך ייצוגי נגד עסק קטן או אדם פרטי.

ניתן לראות דוגמאות רבות בפסיקות בתי המשפט לכך שניהול הליך ייצוגי נגד עסק קטן או אדם פרטי נתפשת לעיתים כדבר שאינו חיובי (ואף שלילי) בעיני בית המשפט. כך לדוגמה נפסק במסגרת ת"צ 24597-10-22 חיים סרור נ' אריאל רום השקעות בע"מ:

מושכלות ראשונים אלו של בית המשפט העליון חייבות לעמוד לנגד עיננו כאשר אנו בוחנים את התובענות הייצוגיות המוגשות לבית המשפט. זאת גם, אך לא רק, מקום שהנתבעים הם עסקים קטנים, ואף יחידים, שיכול שהפרו הפרה מינורית (וייתכן אף בתום לב) של הוראות הדין. דברים אלה נכונים במיוחד כאשר פנייה מוקדמת אליהם יכולה הייתה לחסוך מהם ימים ולילות רבים של מצוקה כלכלית ורגשית לאחר שמקבלים לידיהם תובענה ייצוגית שמוגשת כנגדם לבית המשפט המחוזי בסכומים של מיליוני שקלים.

…

אין הכוונה לחסום את הפנייה להליכים אלה, גם כאשר ההפרה היא מינורית, אם הפגיעה בחבר הקבוצה הבודד עלולה להיות רבה. אולם, יש לעשות בכלי זה בשימוש מושכל וזהיר, תוך בחינה האם פנייה מוקדמת אינה עדיפה על השימוש בנשק יום הדין. האם לא ראוי להשאיר את הפנייה לבית המשפט בתובענה ייצוגית כמוצא אחרון לאחר שייעשה ניסיון קצר לסיים ההפרה הנטענת, במיוחד מקום בו הפגיעה אינה כה רבה?

במקרה הספציפי הזה, מכיוון שהמבקש לא פנה תחילה לבית העסק בפניה מוקדמת לפני הגשת תביעה ייצוגית, בית המשפט שלל ממנו ומעורך דינו את הגמול ושכר הטרחה, כך שלמעשה הם בזבזו את זמנם לחינם.

אילו פעולות הכנה צריכים לעשות כדי להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית?

אם הגעתם עד כאן אתם בוודאי מבינים שטרם הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית צריכים לבחון ולבדוק היטב את כל מה שנכתב עד כה. יחד עם זאת, פסיקת בתי המשפט הרחיבה את החובות המוטלות על התובע הייצוגי ועורך דינו. אי ביצוע מטלות אלה עשויה להוביל להפחתת התשלום המשולם לתובע הייצוגי ועורך דינו במקרה של אישור הבקשה וקבלת התובענה (במקרה הטוב) או להוביל לדחיית התובענה (במקרה הגרוע).

פניה מוקדמת לנתבע טרם הגשת תביעה ייצוגית

פניה מוקדמת לנתבע מטרתה ליידע את הנתבע בדבר הפרת הדין המבוצעת על ידו, במטרה לאפשר לו לתקן את המחדל עוד לפני שמוגשת נגדו תביעה ייצוגית. כיום אין חובה לביצוע פניה מוקדמת למעט במקרים בהם רוצים להגיש הליך ייצוגי נגד מעביד (בבית הדין לעבודה), ובמיוחד כאשר קיים ארגון עובדים יציג (על פי פסיקת בית הדין הארצי).

לפניה מוקדמת טרם הגשת תביעה יצוגית חשיבות רבה נוספת; פניה שכזאת, ותשובה עליה, עשויים להוביל למצב בו אתם מגלים שטעיתם וכלל אין לכם עילת תביעה, ואילולא הייתם פונים לנתבעת, הייתם מגישים תביעה יצוגית, מנהלים הליך משפטי מלא (ובכך גורמים לבזבוז זמן שיפוטי וגורמים לנתבע לשלם כספים רבים כדי להתגונן מפני תביעה יצוגית) ובסופו של דבר מפסידים ומשלמים הוצאות משפט גבוהות מאוד.

לחלופין, פניה מוקדמת, ותשובה עליה, עשויים לגלות לכם פרטים נוספים ומהותיים שיסייעו לכם בהמשך ההליך. די בשתי סיבות אלה על מנת לנקוט בכל תביעה ייצוגית פוטנציאלית בפניה מוקדמת, שכן יתרונותיה עולים על חסרונותיה.

למי פונים כדי להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית?

כמו בכל תחום אחר, על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר פונים למומחה הטוב ביותר שניתן לאתר בתחום ספציפי. אם אתם רוצים להגיש תביעה ייצוגית בוודאי לא תפנו לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית.

על מנת להגיש תביעה ייצוגית ולהצליח בה חייבים ליצור קשר עם עו"ד תביעות ייצוגיות מנוסה, אשר עוסק ומתעדכן בתחום זה באופן קבוע. התעדכנות קבועה בתחום זה הכרחית ביותר, במיוחד לנוכח העובדה שניתנות החלטות שיפוטיות חשובות לעיתים קרובות יחסית, והחלטות אלה עשויות להציב דרישות ותנאים חדשים בפני התובע הייצוגי.

עורך דין תביעות ייצוגיות שהגיש תביעות בודדות ולא הגיע להשגים משמעותיים לא יוכל לייצג אתכם ואת חברי הקבוצה באותו צורה כמו עו"ד תביעות ייצוגיות שמגיש תביעות ייצוגיות באופן קבוע או מייצג באופן קבוע נתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות, סיים תיקים בפשרות נאות לטובת חברי הקבוצה, הגיע למצבים בהם בתי המשפט אישרו את בקשותיו לאישור תובענות ייצוגיות, ואף ניהל תיקים עד למתן פסק דין סופי בתובענה.

ניסיון וידע בתחום זה (בדומה לתחומים אחרים) עשוי להיות ההבדל המכריע בין תיק המסתיים לטובת חברי הקבוצה, ובגמול נאה לתובע הייצוגי, לבין דחיית הבקשה וחיוב התובע הייצוגי בהוצאות משפט.

למה כדאי להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית?

ניתן לחלק את האנשים שרוצים להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית לשתי קבוצות:

1. אנשים שרואים בהליך זה בעיקר מיזם כספי ומטרתם להרוויח כסף;
2. אנשים עקרוניים שמטרתם להוביל להפסקת הפרת הדין (ולעיתים אף להעניש את החברה המפרה את הדין), והגמול הכספי הוא משני עבורם.

ניתן לשער שמרבית האנשים שייכים לקבוצה הראשונה, אך אין בכך שום דבר פסול. הן בתי המשפט והן היועץ המשפטי לממשלה הכירו במניע הכספי כמניע לגיטימי, כל עוד הוא מתיישב עם טובת חברי הקבוצה.

אם לא היה פוטנציאל להרוויח סכומי כסף גבוהים במסגרת תביעה ייצוגית, אף תובע ייצוגי לא היה נוטל על עצמו את הסיכונים בהם כרוך הליך משפטי זה, וללא תובעים ייצוגיים הליך התובענה הייצוגית כלל לא היה מתקיים.

כמה כסף ניתן להרוויח במסגרת תביעה ייצוגית?

זכרו, אתם כתובעים ייצוגיים מתחילים את ההליך אך אתם לא העיקר בהליך זה. במסגרת הליך ייצוגי חייבים תמיד לדאוג לפיצוי גבוה כמה שיותר לחברי הקבוצה, ומדוע?

בתי המשפט פוסקים גמול לתובע הייצוגי, ושכר טרחה לעורך דינו, בהתאם לתועלת המושגת לטובת חברי הקבוצה. ככל שהפיצוי לחברי הקבוצה הוא גבוה יותר כך גם הפיצוי הכספי אותו יכול לדרוש התובע הייצוגי הוא גבוה יותר. בצורה זו מנסה מערכת המשפט לתמרץ את התובע הייצוגי לפעול לטובת חברי הקבוצה.

במסגרת תביעות ייצוגיות שבהן הפיצוי לקבוצה מגיע למיליוני שקלים, הגמול לתובע הייצוגי יכול לנוע בגין עשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים.

אילו הוצאות צפוי לשלם התובע הייצוגי?

הוצאות משפט לאחר דחיית הבקשה לאישור תביעה ייצוגית

החשש הגדול ביותר הכרוך בהגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית הוא דחיית הבקשה וחיוב התובע הייצוגי בהוצאות משפט. בעבר, לאחר הליכים ממושכים קבוצת תובעים ייצוגיים חויבה בהוצאות משפט בסך 350 אלף ש"ח.

על מנת להקטין את הסיכון בדחיית הבקשה וחיוב בהוצאות משפט (בהליכים משפטיים אף פעם לא ניתן להבטיח הצלחה ב-100% ולכן תמיד מדובר בהקטנת סיכונים ולא בביטולם) חייבים לבצע עבודתם הכנה רצינית לפני הגשת תביעה ייצוגית.

אל תתפתו להגיש תביעה ייצוגית יום לאחר פרסום על תקלה כלשהי בחברת תקשורת או הפרה הרלוונטית לסימון מוצרי מזון. בדרך כלל תביעות מסוג זה מסתיימות בהסתלקות וחלקן בדחיית הבקשה וחיוב התובע הייצוגי בהוצאות משפט.

אגרת בית משפט

החל מיום 8.5.2018 יש לשלם אגרה לפני הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. הגשת תביעה ייצוגית לבית המשפט השלום – אגרה בסך כ-8992 ש"ח (בעת הגשת ההליך משלמים רק 3373 ש"ח). הגשת תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי – אגרה בסך כ-17,984 ש"ח (בעת הגשת ההליך משלמים רק 6182 ש"ח).

הסכומים עולים מעט מדי שנה וייתכן שבמעמד קריאת מאמר זה הסכומים בפועל יהיו גבוהים יותר.

בשני המקרים לא משלמים את כל סכום האגרה מיד עם הגשת התביעה הייצוגית, אלא תשלום האגרה מתחלק לשני חלקים. עם הגשת תביעה ייצוגית משלמים קצת פחות ממחצית הסכום, בשני המקרים.

תביעות ייצוגיות לבית הדין לעבודה פטורות מתשלום אגרה. הליכים ייצוגיים בנושא נגישות, מפגעים סביבתיים פטורים מאגרה גם כן.

שכר טרחת עורך דין

תשלום שכר טרחת עורך דין מבוצע על ידי המשיבה במסגרת הליך ייצוגי, ורק לאחר אישור בית המשפט. האדם שיוזם את ההליך לא נדרש לשלם שכר טרחת עורך דין לעורך הדין שמייצג אותו.

הוצאות אחרות

לאורך ההליך קיימות הוצאות שונות בהן נושא התובע הייצוגי באופן בלעדי. לדוגמה; חוות דעת מומחה, זימון עדים, שליחויות לבתי משפט, רכישת ציוד הכרחי לצורך ניהול התובענה, עלויות הדפסה ייחודיות (באחד התיקים המטופלים במשרדנו היה צורך להדפיס מעל 2000 תמונות צבעוניות – דבר הכרוך בהוצאה כספית לא מבוטלת) ועוד.

לסיכום

הליך ייצוגי הוא הליך מורכב מאוד המחייב הכנות ובדיקות רבות לפני הגשתו. הליך זה מתאים לאותם מקרים בהם ניתן להוכיח שיש קבוצה גדולה של נפגעים שנפגעו מאותו גורם בצורה דומה מאוד עד כדי זהה.

לא ניתן לנהל הליך ייצוגי לבד, בדומה לתביעה קטנה, אלא חייבים להסתייע בשירותיו של עורך דין תביעות ייצוגיות מנוסה מאוד.

אדם אשר יצליח במסגרת הליך ייצוגי יזכה בגמול כספי שישולם אך ורק לו. הגמול הכספי תלוי מאוד בתועלת שהושגה עבור קבוצת הנפגעים, ויכול במקרים מסוימים להגיע לסכומים שמגיעים למאות אלפי שקלים, ובמקרים חריגים גם יותר מכך.

שאלות נפוצות בעניין הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית