נזק לא ממוני – מה זה ואיזה פיצוי כספי ניתן לקבל בגינו?

מה זה נזק לא ממוני?

נזק לא ממוני (או בשמו הנוסף כפי שמופיע לעיתים בפסקי דין או ספרות משפטית – נזק לא ממוני טהור) הוא נזק שלא ניתן לכמת אותו בכסף או נזק שאנשים שונים יכמתו בצורה שונה. לדוגמה: עוגמת נפש היא סוג של נזק לא ממוני אותו שני אנשים שונים עשויים לכמת בצורה שונה גם אם הם יפגעו באופן זהה על ידי אותו גורם. האחד עשוי לטעון כי נגרמה לו עוגמת נפש רבה והשני עשוי לטעון שלא נגרמה לו עוגמת נפש כלל.

לעומת זאת, נזק ממוני הוא נזק שניתן לכמת אותו בכסף בצורה מדויקת. לדוגמה: אדם רכש רכב חדש ב-200 אלף ש"ח אך הסוכנות לא סיפקה לו את הרכב ולא מחזירה לו את כספו. במצב כזה אותו אדם יגיש תביעה אזרחית או תביעה כספית לבית המשפט ויטען שנגרם לו נזק ממוני בשווי הרכב החדש – 200 אלף ש"ח.

לאחר שהבנו מהו נזק לא ממוני נעבור ונבחן הליכים משפטיים שונים ונראה האם ניתן לדרוש במסגרתם פיצוי בגין נזק לא ממוני, ואם כן, מהו גובה הפיצוי הכספי שניתן לקבל בגין ראש נזק זה.

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

נזק לא ממוני במסגרת תביעה נגד חברת תעופה

תביעה נגד חברת תעופה ניתן להגיש ולנהל בישראל גם אם מדובר בחברת תעופה זרה (כל עוד הטיסה בגינה מגישים תביעה יצאה מישראל או הייתה אמורה לנחות בישראל). למעשה תביעות קטנות רבות המוגשות לבתי משפט לתביעות קטנות בישראל עוסקים בנושאים הרלוונטיים לנוסעים שנפגעו מחברות התעופה.

ניתן לאתר את נציג חברת התעופה הזרה אליו ניתן לשלוח את כתב התביעה באמצעות אתר רשות התעופה האזרחית.

במשך זמן רב הייתה מחלוקת בפסיקות בתי המשפט בעניין סוג הנזקים שניתן לתבוע כנגד חברות תעופה, והאם ניתן לתבוע פיצוי בגין נזק לא ממוני. העניין הוכרע על ידי בית המשפט העליון וכבר ניתן לראות פסקי דין שונים שמתייחסים לכך ומתירים דרישת פיצוי בגין נזק לא ממוני מחברות תעופה. דוגמה לכך תוכלו למצוא בפסק דין שניתן בת"צ 2767-08-16 עינב ועקנין נ' אל על נתיבי אויר לישראל (פסק דין מיום 16.3.2023):

נזק לא ממוני (עגמת נפש)

פסק הדין שניתן ברע"א 8456/19 איבריה נתיבי אוויר ספרדיים נ' פלישר (14.6.22) סיים את המחלוקות שבפסיקה בשאלה האם אמנת מונטריאול מאפשרת להטיל על המוביל אחריות לנזק לא ממוני, כשהתשובה שניתנה בפסק הדין לשאלה זו הייתה חיובית. בכך מסתיים גם הוויכוח בין הצדדים בשאלה זו בהליך הנוכחי.

נזק לא ממוני במסגרת תביעה ייצוגית בעניין פגיעה בפרטיות

במסגרת תביעה ייצוגית ישנו איסור לדרוש פיצויים ללא הוכחת נזק או פיצויים לדוגמה, אך ניתן בהחלט לדרוש פיצוי כספי בגין נזק לא ממוני (לא תמיד כל עורכי הדין מודעים לכך ולכן כדאי להתייעץ עם עורך דין תביעות ייצוגיות מנוסה). דוגמה לכך ניתן למצוא בפסק דין שניתן במסגרת ת"צ 40923-03-20 סנדי אלכסנדר פרנג'י נ' מייהריטאג' בע"מ (פסק דין מיום 9.3.2023) שעסק בסוגיית פגיעה בפרטיות:

בבואי לבחון את הנזק הלא-ממוני שנגרם לכאורה כתוצאה מפגיעה בפרטיות חברי הקבוצה וכן לקבוע את שיעור הפיצוי הראוי יש לתת את הדעת לשלושה עניינים עיקריים אלה: אופי  המידע שדלף, כך שככל שמדובר במידע רגיש יותר גובה הפיצוי יהיה גבוה יותר; נסיבות הדליפה ובפרט מידת האשם של הנתבע בנסיבות שגרמו לדליפת המידע; מספר חברי הקבוצה שמידע אישי שלהם דלף. בחינת נתונים אלו בנסיבות העניין מסייעת לקבוע את הוגנות הפיצוי המוצע בנסיבות העניין:

א.        טיב המידע שדלף: כפי שתיאר הבודק בחוות דעתו, המידע שדלף בענייננו לא כולל פרטי מידע רגישים במיוחד על חברי הקבוצה דוגמת מידע רפואי או נתונים גנטיים. המידע שדלף מורכב בעיקר מסיסמאות מוצפנות ומכתובות דואר אלקטרוני. אמנם אני סבורה כי כתובת דואר אלקטרוני היא בגדר נתון העונה להגדרה "מידע" כאמור בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, כפי שהתייחסתי לעיל, אך אין לכחד כי הפגיעה בפרטיות אדם כתוצאה מדליפת כתובת הדואר האלקטרוני היא ברוב המקרים על הצד הנמוך. גם יתר הנתונים שדלפו במסגרת אירוע האבטחה נושא בקשת האישור אינם פרטי מידע שדליפתם גורמת לפגיעה חמורה או קשה בפרטיות רוב חברי הקבוצה. 

ב.         אירוע האבטחה: הנסיבות שהובילו לדליפת המידע בענייננו עמדו במרכז חוות דעת הבודק. בהתאם לבדיקתו נפלה המשיבה קורבן למתקפת סייבר מצד קבוצת האקרים שכונו על ידי הבודק "אחת מקבוצות התקיפה החזקות בעולם" (שם, תשובה 3). הבודק הדגיש כי חברות נוספות נפלו קורבן לאותה קבוצת האקרים וכי המתקפות שבוצעו על ידי אותה קבוצה נחשבו בזמן אמת כחדשניות מבחינה טכנולוגית והגם שכך היה בכל זאת ציין הבודק כי המשיבה לא יישמה את כל הבקרות הנדרשות עובר למתקפת הסייבר: "מצר אני שהיה לקרות אירוע סייבר בכדי ליישם בקרות אלו" (שם). נסיבות אלה שתוארו בחוות דעת הבודק משליכות על בחינת סבירות הפיצוי המוסכם בענייננו.

מצד אחד, המשיבה נפלה קורבן למתקפת האקרים מתוחכמים; מצד שני, המשיבה יישמה חלק מבקרות האבטחה הנדרשות בהתאם לנהוג בשוק רק לאחר האירוע.

ג.         מספר חברי הקבוצה: לפי ממצאי הבודק מספר חברי הקבוצה עומד על 754,594 כאשר מתוכם רק 5,413 שילמו בעד שירותי המשיבה.

במקרה זה גובה הפיצוי עליו הוסכם במסגרת פשרה הוא כמיליון וחצי שקלים.

פיצוי בגין נזק לא ממוני במסגרת תביעה חוזית

גם בגין הפרת חוזה ניתן לדרוש פיצוי בגין נזק לא ממוני, ובנוסף כמובן ניתן לדרוש פיצוי בגין נזקים נוספים שנגרמו לצד הנפגע.

סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 הוא זה שמאפשר לתבוע פיצוי בגין נזק לא ממוני במקרים אלה, והוא קובע כך:

גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין.

בעניין נזק לא ממוני בתביעות חוזיות נקבע על ידי בית המשפט במסגרת ת"צ 54941-09-19 רועי נייגוז נ' ישרוטל בע"מ (פסק דין מיום 11.9.2022), בין היתר, כך:

במישור החוזי, הבסיס לפסיקת פיצוי עבור נזק לא ממוני בגין הפרת חוזה קבועה בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות): "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין" אך כמובן, שכדברי בית המשפט העליון, "עדיין צריך הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני לעמוד במבחני הסיבתיות והצפיות" (ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60, 65 (1992); ע"א 348/79 גולדמן נ' מיכאלי, פ"ד לה(4) 31, 41 (1981)).

בעבר היתה גישת המשפט המקובל כי ככלל, אין מקום לפסוק לנפגע מהפרת חוזה פיצוי בעבור נזק לא-ממוני שנגרם לו כתוצאה של ההפרה. לכלל זה התפתחו עם הזמן חריגים והכוונה למערכות יחסים חוזיות שתכליתן להעצים אינטרס אישי מיוחד של אחד מן הצדדים לחוזה. בין החריגים נמנים חוזה לארגון הסדרי לוויה, חוזה להעברת מסר הקשור במוות של קרוב וגם חוזה למתן שירותי מלונאות אירוח ונופש (ראו, בארצות הברית: Restatement 2d of Contracts § 353; 11 Corbin on Contracts § 59.1 (2022); Cummings v. Premier Rehab Keller, P.L.L.C., 142 S.Ct. 1562 (2022)).               

פסק הדין המנחה, באנגליה, בעניין פסיקת פיצויים לא ממוניים בגין הפרת חוזה למתן שירותי מלונאות, אירוח ונופש ניתן בעניין Jarvis (Jarvis v Swans Tours Ltd, [1973] 1 All ER 71). באותו עניין נדונה תביעה שהגיש לקוח של חברת תיירות ששיווקה חבילות נופש לחופשת סקי בשוויץ. Jarvis רכש חופשת סקי אך התאכזב קשות מהפער שבין תיאור החופשה שרכש ובין החופשה שקיבל בפועל, ובפרט מהכיבוד שהוצע במלון בו התארח, מהמוגש בשעת התה, מתכנית הבידור הדלה במהלך החופשה וכן מכך שהבר באתר הסקי היה פתוח רק ערב אחד במהלך החופשה (ראו: עניין Jarvis, בעמוד 73). בית המשפט קבע שם כי הפרת חוזה למתן שירותי תיירות ואירוח בהחלט מספיקה על מנת לזכות את התובע בגין הפרת החוזה בפיצוי בגין הנזק הלא-ממוני שנגרם לו…

נזק לא ממוני במסגרת תביעות לשון הרע

בניגוד לדעה הרווחת אין כל מניעה לתבוע פיצוי בגין נזק לא ממוני במסגרת תביעת לשון הרע. הסיבה לאי הבהירות בעניין זה נובעת לנוכח העובדה שתביעות לשון הרע מאפשרות לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום שעשוי לנוע בין כ-70 – 140 אלף ש"ח לכל פרסום פוגעני.

יחד עם זאת, על פי פסיקת בית המשפט העליון (המחייבת את יתר הערכאות השיפוטיות) אין שום מניעה לתבוע בנוסף על הפיצויים ללא הוכחת נזק, גם פיצוי בגין נזק לא ממוני.

עניין זה נקבע לדוגמה במסגרת רע"א 1476/17 קורן הראל נ' ועד מקומי עלי (פסק דין מיום 17.5.2017):

אכן, סעיף 7א(ב) לחוק אינו מתיימר להגביל את בית המשפט בפסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני, בסכום גבוה יותר: "ואכן, בעוד שסעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע קובע רף עליון לפיצוי במקרה שבו לא הוכח כל נזק – אין הוא מגביל את הפיצוי בגין נזק בלתי ממוני. הנזק הבלתי ממוני הוא נזק כללי, אשר מחושב על דרך האומדן ועל הערכה של בית המשפט (ראו למשל רע"א 4740/00 אמר נ' יוסף, פ"ד נה(5) 510, 524 (2001); ע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי, בפס' 50 ( 04.08.2008)). חישוב גובה הנזק נעשה על-ידי בית המשפט המחוזי לפי שיקול דעתו, והוא מבוסס על כתב התביעה ועל תצהיר מטעם המשיב ובהתאם לשיקול דעתו.

שימו לב שכאן בית המשפט מתייחס לנזק לא ממוני כנזק כללי. הדבר מוביל אותנו לפסק דין נוסף שניתן על ידי בית המשפט העליון שם נפסק במסגרת תביעת לשון הרע פיצוי בגין נזק כללי בגובה 150 אלף שקלים. בעניין זה נקבע על ידי בית המשפט העליון במסגרת ע"א 3858/20 ברק חיים כהן נ' אלון חמדני (פסק דין מיום 15.6.2022), בין היתר, כך:

ראשית, טוען ברק כי משקבע בית המשפט המחוזי שהנזקים הספציפיים שאליהם טען אלון לא הוּכחו – הרי שהפיצויים שנפסקו הם פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק, מכוח סעיף 7א לחוק. טענה זו – בטעות יסודה. בית המשפט אכן קבע שאלון לא הוכיח נזק ספציפי, אך קיבל גם קיבל את טענתו לנזק כללי. ודוק: פיצוי בגין נזק כללי איננו זהה לפיצוי ללא הוכחת נזק. מדובר בפיצוי בגין נזקים שהתרחשו, והוכחו – חרף היותם בלתי מוחשיים. משכך, אין לקבל את הטענה שפיצוי בגין נזק זה מוגבל לסכום כסף של 50,000 ₪, וגם לא את הטענה שאלון כלל לא תבע לפיצויים מכוח סעיף 7א.

במקרה זה בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי על המערער לשאת בתשלום בסך 150 אלף ש"ח בגין נזק לא ממוני שנפסק כנגדו.

נזק לא ממוני במסגרת תביעה קטנה

תביעה קטנה מוגבלת מבחינת הסעד הכספי המקסימלי שניתן לתבוע במסגרתה, לסך של כ-34 אלף ש"ח. בפועל פיצוי כספי משמעותי בגין נזק לא ממוני, כגון עוגמת נפש, ניתן בבית משפט לתביעות קטנות במקרים נדירים.

גם אם תקבלו פיצוי כספי בגין נזק לא ממוני בבית משפט לתביעות קטנות לרוב הוא יהיה בגובה מאות שקלים או מעט יותר מכך. אם נגרם לכם נזק לא ממוני משמעותי כדאי לשקול להגיש כתב תביעה למזכירות בית משפט השלום או אפילו בית המשפט המחוזי, אם סכום התביעה עולה על 2.5 מיליון שקלים.

שאלות נפוצות בעניין נזק לא ממוני