הודעה לצד שלישי – האם זו תביעה ומתי ניתן להגיש אותה?

מה זה הודעה לצד שלישי?

הודעה לצד שלישי זהו הליך משפטי מיוחד המאפשר לנתבע במסגרת תביעה אזרחית להגיש תביעה על תנאי כנגד גורם אחר, כנגדו טוען הנתבע שהוא זה שאחראי לנזק או שחייב לשלם פיצוי. לעיתים מתייחסים להודעה שכזו גם בשם הודעה לצד ג'.

מכיוון שכל מהותה של הודעה לצד ג' היא תביעה על תנאי, מי שקיבל לידיו הודעה שכזו עשוי לשלם רק אם התביעה נגד הנתבע תתקבל (תובע -> נתבע -> מקבל הודעת צד שלישי). כלומר, אם בית המשפט יקבע שיש לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי כלשהו, אם נשלחה הודעה לצד ג', בית המשפט עשוי לקבוע כי צד ג' ישלם את אותו הסכום (או חלק ממנו) לנתבע.

החיסרון בהודעת צד ג' הוא שאם צד ג' לא משלם לנתבע על אף קיומו של פסק דין המחייב אותו לעשות זאת, הנתבע עדיין חייב לשלם לתובע בהתאם לפסק הדין (ובמקביל הנתבע יאלץ לפנות להליכי הוצאה לפועל כנגד צד ג').

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

הוראות הדין המאפשרת לשלוח הודעה לצד שלישי

תקנות 22-23 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 הן אלה שמסדירות את האפשרות לשלוח הודעה לצד ג', והן קובעות כך:

22. נתבע רשאי לתת הודעה לצד שלישי לכל אדם, במקרים שבהם הוא זכאי ממנו להשתתפות, לשיפוי או לביצוע פעולה בנוגע לסעד הנתבע ממנו או אם מתקיים קשר עובדתי או משפטי משותף בסוגיה שבינו ובין הצד השלישי, הכרוכה בנושא התובענה.

23. (א) התקנות בדבר הגשת כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה כאמור בסימן א' בפרק ג' יחולו, בשינויים המחויבים, על הודעה לצד שלישי, על כתב הגנה של צד שלישי להודעה כלפיו, ועל כתב תשובה לכתב הגנה כאמור.

(ב) להודעה לצד שלישי יצורפו העתקים מכתבי הטענות שהוגשו בתובענה, אם לא הומצאו קודם לכן; הודעה לצד שלישי תוגש בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנה לפי תקנה 9(ב).

(ג) דין צד שלישי שהומצאה לו הודעה, כדין נתבע לכל דבר ועניין, ואולם הוא אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד.

(ד) רצה צד שלישי לחלוק על ההודעה כלפיו או על כתב התביעה שהוגש נגד בעל הדין שנתן את ההודעה, יגיש כתב הגנה בתוך שישים ימים מהיום שההודעה הומצאה לו.

(ה) בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת ההודעה לצד שלישי וסדר ניהולה.

באילו מקרים ניתן להגיש הודעה לצד שלישי?

בכל תביעה אזרחית או תביעה כספית בסכום העולה על 75 אלף שקלים ניתן להגיש הודעה לצד ג' בזכות. כלומר, אין צורך לבקש את רשות בית המשפט לכך.

לעומת זאת, במסגרת תביעה בסדר דין מהיר (תביעה בסכום עד 75 אלף שקלים) צריכים לבקש את רשות בית המשפט טרם שליחת הודעה לצד ג'. עניין זה מוסדר בתקנה 80(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר קובעת כך:

נתבע במסלול דיון מהיר רשאי עם הגשת כתב ההגנה לתת הודעה לצד ג' לפי תקנה 22 ו-23, אם ניתנה לכך רשות בית המשפט, ואולם המועד להגשת כתב הגנה על ידי הצד השלישי הוא ארבעים וחמישה ימים.

כלומר, טרם שליחת הודעה לצד ג' צריכים לפנות לבית המשפט ולבקש רשות לכך. משמעות הדברים היא שיש לפרט בפני בית המשפט (לרוב, בצירוף תצהיר לאימות העובדות) מדוע לשיטתכם צד שלישי צריך להיות מעורב בהליך.

פסיקת בית המשפט העליון בעניין מטרת הודעה לצד ג'

ניתן למצוא דוגמאות רבות לפסיקות בית המשפט העליון בנושא זה. אחת מהן ניתנה במסגרת רע"א 5820/19 שופרסל בע"מ נ' אברהם אלעד גריינר (פסק דין מיום 30.1.2020), בו נקבע, בין היתר, כך:

הודעה לצד שלישי מאפשרת לנתבע שהוגשה נגדו תובענה להעביר לצד שלישי את האחריות, כולה או מקצתה, בגין התביעה שהוגשה נגדו – ובמובן זה, מדובר בתביעה "נספחת" או תביעה "על תנאי", שמשתכללת רק אם הנתבע חויב כלפי התובע (רע"א 4962/19 לוקי בניה ופיתוח בע"מ נ' דנקנר, [פורסם בנבו] פסקאות 20-19 (19.11.2019) (להלן: עניין דנקנר); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי כרך א 185-183 (מהדורה שלוש עשרה, 2020)). מטרת ההודעה לצד שלישי היא לרכז תחת "קורת גג אחת", ככל האפשר, את ההליכים המשפטיים בעניין מסוים או כאלה הנובעים ממנו – בראש ובראשונה על מנת למנוע הכרעות סותרות; שכן במצב שבו מתנהלים שני הליכים נפרדים, הצד השלישי שלא נטל חלק בהתדיינות הראשונה איננו כפוף להכרעה שהתקבלה בה.

נוסף על כך, הודעה לצד שלישי חוסכת במשאבים שיפוטיים ובהוצאות הכרוכות בניהול תביעה נפרדת נגד צד שלישי, ואף מצמצמת את פרק הזמן החולף בין חיוב הנתבע כלפי התובע לבין ההכרעה בטענות הנתבע כלפי הצד השלישי – ובשל כל אלה מדובר בהליך שעשוי להשיא תרומה של ממש ליעילות הדיונית (להרחבה בנושא ראו: עניין דנקנר, פסקאות 30-28; רע"א 5635/13 קורל-תל בע"מ נ' רז, [פורסם בנבו] פסקאות 19-17 והאסמכתאות שם (1.4.2015) (להלן: עניין קורל-תל); עניין עיריית חיפה, פסקה 11; רע"א 3006/11 בית חולים העמק נ' עיזבון המנוחה גלעדי, [פורסם בנבו] פסקה 5 (8.12.2011)).

מנגד, להודעה לצד שלישי חסרון משמעותי מנקודת המבט של התובע – שכן הוא נדרש להתמודד עם הליך שהוא לא פעם מורכב פי כמה, הכולל מספר רב יותר של בעלי דין הניצבים מולו, והדבר אף משליך על עלויות ניהול ההליך; כל זאת, כאשר ישנה אפשרות שהתביעה העיקרית תידחה, שאז המשאבים שהושקעו בהודעה לצד שלישי ובהתמודדות עמה בוזבזו לשווא (עניין קורל-תל, פסקה 20).

האם ניתן להגיש הודעה לצד ג' במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית?

האפשרות להגיש הודעה לצד ג' במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית אינה מפורטת בהוראת חוק כלשהי, אלא היא אפשרות שנוצרה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון.

אין זכות להגיש הודעה לצד ג' במסגרת הליך ייצוגי, אלא צריכים לבקש את רשות בית המשפט לכך. גם במקרה זה צריכים לפרט ולשכנע מדוע נחוץ צד נוסף לבירור המחלוקת. כדאי להתייעץ עם עורך דין תביעות ייצוגיות טרם נקיטה באפשרות זו במסגרת הליך ייצוגי. את הבקשה צריכים להגיש לכל המאוחר ביחד עם התשובה על בקשת האישור.

בית המשפט העליון התייחס בפסק הדין שהוזכר קודם לכן גם לאפשרות שליחת הודעה לצד ג' במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית, וקבע, בין היתר, כך:

ההלכה המנחה בנוגע להגשת הודעה לצד שלישי בהליכים ייצוגיים נקבעה זה מכבר בפסק הדין שניתן בעניין קורל-תל. נקבע כי למרות שחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ותקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 אינם כוללים התייחסות לאפשרות להגיש הודעה לצד שלישי בהליך ייצוגי, ניתן להחיל את ההוראות שנקבעו בתקנות סד"א בנושא (פרק י"ז לתקנות סד"א (תקנות 223-216)) "בשינויים המחויבים" גם בהליכים ייצוגיים; זאת מכוח תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות.

קביעה זו נומקה בכך שהתכליות העומדות בבסיס הפניית הודעה לצד שלישי בהליך אזרחי רגיל מתקיימות גם בהליכים ייצוגיים, ולעיתים אף ביתר שאת בשל סכומי העתק שבדרך כלל נתבעים במסגרת תובענות ייצוגיות והנזק העצום שעלול להיגרם לנתבע ככל שתימנע ממנו האפשרות להגיש הודעה לצד שלישי (עניין קורל-תל, פסקאות 25-23). ועוד נאמר כי חרף העובדה שהחשש שנתבע ינצל לרעה את מנגנון ההודעה לצד שלישי על מנת לסרבל ולהכביד על ההליך, מתעצם בהליך ייצוגי – אין באמור כדי להביא לתוצאה שלפיה לא יתאפשר כלל להפנות הודעה לצד שלישי בתובענה ייצוגית.

לנוכח המאפיינים הייחודיים של ההליך הייצוגי נקבע כי הודעה לצד שלישי בתובענה ייצוגית מחייבת קבלת רשות מאת בית משפט (ובמובן זה הגשת הודעה לצד שלישי בהליך הייצוגי היא לפי תקנה 217 לתקנות סד"א); כאשר הנטייה תהא ליתן רשות להגשת הודעה לצד שלישי מקום שהנתבע הציג "ביסוס ראוי לחבותו של הצד השלישי כלפיו". בהקשר זה צוין כי בית משפט אינו נדרש להיכנס לעובי הקורה בעת בחינת בקשה להגשת הודעה לצד שלישי, אף לא לערוך בירור עובדתי – ועל ההחלטה להתקבל תוך דיון ענייני ויעיל, על מנת שלא לעכב יתר על המידה את בירור ההליך הייצוגי עצמו; ואולם יש לוודא כי הבקשה להפנות הודעה לצד שלישי איננה צעד אסטרטגי, שיש בו משום שימוש לרעה בהליכי בית משפט.

נוסף על כך, נקבע כי למרות הסרבול וההכבדה שעלולים להיגרם עקב צירוף הצד השלישי להליך הייצוגי, יש לבחון אם הדבר אינו עדיף על פני ניהול הליך שלם ונפרד נגד הצד השלישי; ועוד צוין כי אף שיש ליתן משקל לשונות שבין הטענות בהליך העיקרי לבין אלו שמופנות כלפי הצד השלישי, נדרש להתחשב גם בצורך לאפשר לצד השלישי להעלות את טענותיו בהליך העיקרי בנוגע למישור היחסים שבין התובע לנתבע.

לסיכום

הודעה לצד שלישי או הודעה לצד ג' זוהי תביעה על תנאי אשר נשלחת על ידי הנתבע לגורם נוסף שלטענת הנתבע רלוונטי לבירור המחלוקת, ועשוי לחוב בתשלום בגין הנזק שנטען בתביעה.

עצם קבלת התביעה נגד הנתבע אינה מחייבת בהכרח קבלת התביעה נגד צד ג'. אם צד ג' אינו משלם על פי פסק הדין לנתבע, הדבר אינו פוטר את הנתבע מתשלום בהתאם לפסק הדין לתובע.

הודעה לצד ג' ניתן לשלוח בזכות (ללא קבלת רשות מבית המשפט) בתביעה בסכום העולה על 75 אלף שקלים. אם רוצים להגיש הודעה שכזו במסגרת תביעה בסכום נמוך מ-75 אלף שקלים (במסגרת דיון מהיר) צריכים לבקש תחילה את רשות בית המשפט.

ניתן לבקש רשות לשלוח הודעה לצד ג' גם במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית.

תמיד כדאי להתייעץ בנושא זה עם עורך דין תביעות מנוסה.

שאלות נפוצות בעניין הודעה לצד שלישי