רשימת בקשות לפני קדם משפט ראשון – זה מה שכדאי לדעת

רשימת בקשות לפני קדם משפט ראשון זוהי פרוצדורה משפטית חדשה, אשר נכנסה לתוקף החל משנת 2021. מטרתה של רשימת בקשות היא להתמודד עם תופעה שהייתה רווחת מאוד במסגרתה בעלי הדין היו מגישים אין ספור בקשות לבית המשפט לפני קדם המשפט, ומאלצים את השופט להשקיע זמן רב כדי להכריע בבקשות אלה (אשר חלקן לעיתים היו בקשות סרק באופן מובהק).

לאחר שנכנסו לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 הצדדים לא רשאים יותר להגיש בקשות כלשהן (למעט חריגים בודדדים) לפני קדם המשפט הראשון אלא עליהם להגיש רשימה בעניין כל הבקשות על פי הפרוצדורה שתפורט בהמשך מאמר זה.

חשוב לדעת – צד שאינו מגיש רשימת בקשות רואים בו כאילו ויתר על הגשת בקשות, ויוכל להגיש בקשה רק באישור בית המשפט. מסיבה זו אין להמעיט בחשיבותה של רשימת הבקשות.

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות אזרחיות – מסחריות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

שליחת התראה לצד שכנגד טרם הגשת רשימת בקשות

לפני שצד רשאי להגיש רשימה בעניין כל בקשותיו לתיק בית המשפט עליו לפנות תחילה לצד שכנגד ולהודיע שבכוונתו להגיש את הבקשה במסגרת רשימת הבקשות. עניין זה קבוע בתקנה 49(ד) אשר קובעת כך:

(ד) בעל דין אינו רשאי להגיש בקשה לבית המשפט או לציינה ברשימה, אלא אם כן פנה לבעל הדין שכנגד שבעה ימים מראש לפחות והודיעו על הכוונה להגיש בקשה בעניין; האמור לא יחול על בקשה לסעד זמני ארעי כמשמעותו בתקנה 97.

מטרתה של תקנה זו היא לגרום לצדדים לפתור את נושא הבקשה ביניהם, וללא מעורבות בית המשפט (כדי לא לגזול זמן שיפוטי יקר מבית המשפט). פתרון הסוגיה בין הצדדים לפני קדם משפט ראשון תאפשר לשופט לנהל את ההליך בצורה יעילה יותר, ולקדם את הדיון, במקום להתעסק בעניינים שחשיבותם לא תמיד גבוהה.

רק אם אחד הצדדים פנה לצד שכנגד בהודעה כי בכוונתו להגיש את הבקשה במסגרת הרשימה, והצד שכנגד לא פעל כדי לייתר את הבקשה, יוכל הצד הראשון לפנות לבית המשפט ולציין את הסוגיה במסגרת רשימת הבקשות.

הגשת רשימת בקשות מבלי לקיים תחילה את הוראות תקנה 49(ד) עשוי להוביל לפסילת רשימת הבקשות או חיובו של מגיש הרשימה בהוצאות משפט. בפרקטיקה, לעיתים, בית המשפט דן בפועל ברשימת הבקשות גם אם לא נשלחה הודעה מקדמית לפני הגשתה. על בעלי הדין תמיד לעמוד על המשמר ולהתנגד בהתאם אם בית המשפט מאפשר לאחד הצדדים יתרון דיוני כלשהו, שלא מגיע לו, בניגוד להוראות תקנות סדר הדין האזרחי.

המועד האחרון להגשת רשימת בקשות

בכל תביעה אזרחית או תביעה כספית (או אפילו תביעה ייצוגית) עליה חלות תקנות סדר הדין האזרחי יש להגיש רשימת כל הבקשות עד 20 ימים לפני קדם המשפט הראשון. עניין זה קבוע בתקנה 49(ג):

(ג) בעל דין יגיש רשימה שבה יציין את הבקשות שבהן הוא מבקש שבית המשפט ידון, וזאת לא יאוחר מעשרים ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם-המשפט הראשונה.

שימו לב – שילוב תקנה 49(ג) עם תקנה 49(ד) מגלה שעליכם להתחיל לפעול לכל המאוחר עד 27 ימים לפני קדם המשפט הראשון. תחילה עליכם לשלוח הודעה עד 27 ימים לפני קדם המשפט הראשון, לצד שכנגד, ולפרט שבכוונתכם להגיש בקשה בנושא, לאפשר לצד שכנגד 7 ימים להגיב, ורק אם לא יגיב או לא יענה לדרישה תוכלו להגיש עד 20 ימים לפני קדם המשפט את רשימת הבקשות.

בפרקטיקה, גם אם רשימת הבקשות תוגש באיחור קל (ולעיתים גם באיחור ניכר), בית המשפט עדיין ידון בה.

מה מפרטים במסגרת רשימת בקשות?

רשימת בקשות לא נועדה על מנת לפרט את כל טענות בעל הדין אלא מטרתה לתמצת את הבקשה בעמוד אחד בלבד. גם המענה מטעם הצד שכנגד יש לפרט על גבי עמוד אחד בלבד. עניין זה קבוע בתקנה 49(ה):

(ה) ברשימת הבקשות יציין בעל הדין את סוג הבקשה ויפרט בתמצית את עניינה של כל בקשה, לרבות את הטענות שהוא מבקש לטעון במסגרתה ואת הראיות שהוא מבקש להביא בתמיכה לה, אם אלה קיימות, ויבהיר מתי ובאיזו מתכונת הוא מבקש לדון בה; הפירוט לא יעלה על עמוד אחד לכל בקשה; בעל הדין שכנגד רשאי להשיב בכתב לרשימת הבקשות בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו והיקף התשובה לא יעלה על עמוד אחד לכל בקשה.

שימו לב – רשימת כל הבקשות לא צריכה להתמך בראיות אך צריכים לפרט במסגרתה אילו ראיות אתם מתכוונים לצרף לבקשה שלכם, וכן, אתם נדרשים לפרט באיזו מתכונת אתם מבקשים לדון בבקשה (בעל פה או בכתב). לרוב הדיון ברשימת הבקשות יתבצע בעל פה במהלך קדם המשפט, ולכן עליכם להתייצב לדיון עם הראיות הרלוונטיות, כדי שתוכלו להציג לשופט שדן בתיק, במידת הצורך.

אופן בירורה של רשימת בקשות במהלך קדם המשפט מוסדר בתקנה 49(ו) אשר קובעת כך:

במועד ישיבת קדם-המשפט יקבע בית המשפט את דרכי הדיון בבקשות המנויות ברשימת הבקשות; בית המשפט רשאי, בין השאר, להורות כי בקשות מסוימות יידונו בעל פה בישיבת קדם-משפט או במועד מאוחר יותר שיורה, או שיידונו על דרך של בקשה בכתב ורשאי הוא לתת כל הוראה אחרת בנוגע לסדרי הדיון בבקשה, לרבות לעניין היקף הטיעון, בכתב או בעל פה.

מה קורה אם לא מפרטים בקשה מסוימת במסגרת רשימת בקשות?

קיימים מצבים בהם בעל דין לא פירט בקשה מסוימת במסגרת רשימת בקשותיו (בין אם בטעות, בין אם כתוצאה מרשלנות, ובין אם כי באותו שלב הבקשה לא הייתה רלוונטית לדעתו של בעל הדין). עולה השאלה האם במצב כזה בעל דין רשאי להגיש את הבקשה בשלב מאוחר יותר?

את המענה לשאלה זו נמצא בתקנה 49(ז) אשר קובעת כך:

בקשה שלא נכללה ברשימת הבקשות, לא יהיה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר אלא ברשות בית המשפט, למעט בקשות המנויות בפסקאות (1), (2) ו-(8) עד (11) בתקנת משנה (א) ובקשות המוגשות לאחר מתן פסק דין; רשות כאמור לא תינתן, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי לא היה ניתן לציין את הבקשה ברשימת הבקשות או כי לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; אישר בית המשפט הגשת בקשה במועד מאוחר יותר, רשאי הוא להורות על דרך הדיון בה.

כלומר, במקרה שבקשה לא פורטה במסגרת רשימת הבקשות לא ניתן יהיה להגיש אותה בשלב מאוחר יותר, אלא באישור בית המשפט, וזאת למעט בקשות אלה:

• בקשה לסעד זמני לפי פרק ט"ו;
• בקשה לגביית עדות מוקדמת לפי תקנה 73;
• בקשה לפסלות שופט לפי תקנה 173.
• בקשה לפטור מהתייצבות בעל דין או נציג, שניתנה החלטה על התייצבותו לפי תקנה 61(ב);
• בקשה לאישור הסדר פשרה, הסדר גישור או אישור הסדר דיוני.
• בקשה להתלות או לבטל מינוי מומחה בשל חשש לניגוד עניינים לפי תקנה 16(ו)(2) לתקנות המומחים.
• בקשות לאחר מתן פסק דין.

בקשות שניתן להגיש ללא שום קשר לחובה להגיש רשימת בקשות

ישנו מספר מצומצם של בקשות שלא חייבים לפרט במסגרת רשימת הבקשות, ולרוב הן יוגשו בפועל הרבה לפני קדם המשפט הראשון. עניין זה מוסדר בתקנה 49(ב) אשר קובעת כך:

בקשות המנויות בפסקאות (3) עד (7) בתקנת משנה (א), יוגשו לא יאוחר משישים ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון.

כתב הטענות האחרון הוא כתב תשובה (אם הוגש בפועל) או כתב הגנה (אם כתב התשובה לא הוגש).

הבקשות אליהן מתייחסת תקנה זו הן אלה:

• בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיפים 5 או 6 לחוק הבוררות או על יסוד תניית שיפוט זר;
• בקשה לבדיקה על ידי מומחה מטעם הנתבע וכל הקשור אליה לפי תקנה 87;
• בקשה לצירוף צד להליך;
• בקשה לאיחוד הדיון בתובענות לפי תקנה 40;
• בקשה לתקן כתבי טענות לפי פרק ז'.

לסיכום

רשימת בקשות זהו הליך פרוצדוראלי חדש יחסית אשר מטרתו להוריד את העומס הרב על בתי המשפט. רשימת הבקשות מונעת הגשת בקשות רבות (שחלקן בקשות סרק) לפני קדם המשפט הראשון, ומרכזת בפני השופט תמצית של כל הבקשות שברצון בעלי הדין לדון בהם, במסמך קצר.

רשימת בקשות מחייבת הקפדה על זמנים. כך לדוגמה, לפני הגשת רשימת בקשות לתיק בית המשפט עליכם לפנות תחילה לצד שכנגד ולאפשר לו לפחות 7 ימים למענה. את הפניה לצד שכנגד ניתן לבצע, לכל המאוחר, עד 27 ימים לפני קדם המשפט הראשון.

רשימת בקשות יש להגיש לכל המאוחר עד 20 ימים לפני קדם המשפט הראשון. בקשה שלא פורטה ברשימה לא ניתן יהיה להעלות בשלב מאוחר יותר, אלא רק אם ינתן אישור על ידי בית המשפט.

לצורך הצלחה בכל תביעה כדאי להסתייע בשירותיו של עורך דין תביעות מנוסה.

שאלות נפוצות בעניין רשימת בקשות