ביטול פסק דין לפי סעיף 79א – האם ניתן לבטל פסק דין כזה?

לפני שמדברים על ביטול פסק דין לפי סעיף 79א צריכים להבין מהו אותו סעיף 79א מסתורי שמקנה לשופטים את האפשרות לתת פסק דין שכמעט בלתי אפשרי לערער עליו.

סעיף 79א לחוק בתי המשפט קובע כך:

79א.  (א)  בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה.

(ב)  אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם.

ביטול פסק דין לפי סעיף 79א הוא אירוע נדיר והנימוקים לביטול פסק דין לפי סעיף 79א הם נימוקים שונים לעומת ביטול פסק דין בהעדר הגנה או התייצבות.

סעיף 79א לחוק בתי המשפט מקנה לצדדים את האפשרות (זאת לא חובה) להסמיך את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה. במקרה כזה, אך ורק אם שני הצדדים מסכימים, בית המשפט רשאי לתת פסק דין בכל שלב של הדיון. במקרה שבו ניתן פסק דין לפי סעיף 79א לרוב פסק הדין לא ינומק אלא בית המשפט יקבע האם הוא מקבל את התביעה באופן מלא או חלקי, או דוחה את התביעה לחלוטין (כלומר בית המשפט רשאי להגיע לכל תוצאה ולא רק לפסוק לטובת התובע).

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים בהליכים מורכבים מאוד בבתי המשפט. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

אי נימוק פסק דין שניתן לפי סעיף 79א והסכמת הצדדים לפשרה הן הסיבות אשר מקשות כל כך לערער על פסק דין שכזה וזו הסיבה מדוע ביטול פסק דין לפי סעיף 79א זאת משימה כמעט בלתי אפשרית.

ביטול פסק דין לפי סעיף 79א – מתי בכל זאת יבוטל פסק הדין?

ביטול פסק דין לפי סעיף 79א ניתן לדרוש במקרים חריגים מאוד. אחד מאותם מקרים כאשר בית המשפט נחשף לטענה או מסמך כלשהו אך אינו מאפשר לצד שכנגד לעיין באותו מסמך לפני מתן פסק הדין בפועל.

מקרה שכזה הגיע לאחרונה לפתחו של בית המשפט המחוזי במסגרת בקשת רשות ערעור על תביעה כספית אשר נדונה במסגרת תביעה קטנה (רת"ק 62549-07-22 עודד רזיאל נ' יונתן יולבץ, פסק דין מיום 9.11.2022).

בית המשפט המחוזי הסביר במקרה זה מדוע ביטול פסק דין לפי סעיף 79א הוא דבר חריג ומדוע בכל זאת במקרה זה היה מקום לבטל את פסק הדין. בין היתר נקבע כך:

בית המשפט העליון בע"א 6780/19 מדינת ישראל נ' הסתדרות מדיצינית הדסה [פורסם בנבו] (16.8.20) דן בהרחבה במהותה של פסיקה על דרך הפשרה.

נקבע על ידי כב' השופט גרוסקופף בסעיף 16 לפסק דינו ,כי סעיף 79 א' לחוק לא מפרש מהי אותה פסיקה בדרך של פשרה אך לפי פסיקת בתי המשפט "…התגבשה העמדה כי משמעותה של אפשרות זו היא שחרור בית המשפט מכבלי הדין הפרוצדורלי והמהותי, והנחייתו לפסוק באופן הנראה לו הוגן וצודק בנסיבות העניין, בהתאם למכלול החומר שהונח לפתחו…".

עוד נקבע שם, כי ברירת המחדל היא שבהעדר קביעה אחרת, בית משפט לא ינמק את הכרעתו הניתנת לפי סעיף 79 א' וכי "ראוי לו שיימנע ממתן הנמקות" (ראה שם בסעיף 18). זאת על מנת שלא תפגע התכלית שעומדת מאחורי הסמכת בית משפט לפסוק על דרך הפשרה: רצון הצדדים לפשט ההליך ולזרזו ולצמצם את אפשרות הערעור "למקרים נדירים ויוצאי דופן".

…

נימוק עלול לסכל את המטרות שעומדות מאחורי האפשרות למתן פסק דין לפי סעיף 79 א', שכן נימוק עשוי ליצור בסיס להגשת ערעור על ההכרעה מקום שבו רצון הצדדים היה לפשט ההליך ולזרזו באמצעות צמצום אפשרות הערעור למקרים נדירים ויוצא דופן (ראה שם בסעיף 18).

באותו פסק דין הודגש, כי אמות מידה להתערבות ערעורית בפסקי דין לא מנומקים לפי סעיף 79 א' הן צרות מאוד (ראה סעיף 21) "…ודוק, אין בידינו רשימה סגורה של מקרים יוצאי דופן אלה, ואולם המרכזיים שבהם עוסקים במצבים של חריגה מסמכות או תוצאה בלתי הוגנת ובלתי צודקת בעליל…".

אני סבורה, כי במקרה דנן, העובדה שבית משפט קיבל בדיון מבעל דין אחד מסמכים מבלי לתת לבעל הדין שכנגד  לעיין בהם או לנמק, מדוע אין לאפשר לו עיון בהם, כל זאת ללא תיעוד בפרוטוקול, פוגמת בהליך.

פרוטוקול דיון אמור לשקף את שהתרחש בדיון. משלא תועד נושא הצגת המסמכים  והעיון בהם על ידי בית משפט בלבד, ממילא גם לא  ניתן לטעון כלפי המבקש כי הוא היה צריך לבקש מבית משפט שלא לעיין במסמכים ומדוע לא עשה כן.

כל ההתנהלות ביחס למסמכים חסרת תיעוד ולו תמציתי.

דווקא בהליך של מתן פסק דין לא מנומק לפי סעיף 79 א' לחוק יש חשיבות לכך שבעלי הדין ידעו מה החומר שעמד בפני בית משפט טרם פסק את הדין.

כיוון שעיינתי בעצמי במסמכים ואינני מוציאה מכלל אפשרות כי למסמכים היתה השפעה מסוימת על תוצאת פסק הדין, אני סבורה כי זהו המקרה החריג שבו יש להתערב ולבטל את פסק הדין שניתן בהתאם לסעיף 79 א' לחוק.

לסיכום

ביטול פסק דין לפי סעיף 79א עשוי להתקל בקושי לא מבוטל משום שמדובר בפסק דין שניתן על דרך הפשרה וללא נימוקים. עוד לפני מתן פסק הדין בית המשפט מסביר לצדדים את ההשלכות ואת הקשיים ועליהם לדעת שהסכמה למתן פסק דין לפי סעיף 79א כרוכה גם ביתרונות (קבלת פסק דין מהיר) וגם בחסרונות (כמעט בלתי אפשרי לערער עליו).

הפסיקה הכירה במספר חריגים כך שלא ניתן לומר שלא ניתן לדרוש ביטול פסק דין לפי סעיף 79א כלל. אותם מקרים חריגים מתייחסים למצב שבו בית המשפט חרג מסמכותו או הגיע לתוצאה בלתי הוגנת ובלתי צודקת בעליל.

אם אתם שוקלים לדרוש ביטול פסק דין לפי סעיף 79א כדאי מעט להתייעץ עם עורך דין תביעות מנוסה.

שאלות נפוצות בעניין ביטול פסק דין לפי סעיף 79א