צירוף ראיות לבקשה לאישור תביעה ייצוגית – האם אפשרי?

צירוף ראיות לבקשה לאישור תביעה ייצוגית – הקדמה

בקשה לאישור תביעה ייצוגית זהו הליך משפטי חריג ושונה ביחס לחלק מהתביעות הקיימות. בעוד שבמסגרת תביעה בסדר דין רגיל (תביעה מעל 75 אלף שקלים) צירוף ראיות אפשרי גם לאחר הגשת כתב התביעה, במסגרת תצהיר עדות ראשית, הרי שלבקשה לאישור תביעה ייצוגית צריכים לצרף את כל הראיות כבר במועד ההגשה.

הסיבה לכך היא שהליך ייצוגי אינו מתחיל בכתב תביעה אלא בבקשה לאישור תביעה ייצוגית. השלב הזה הוא שלב מקדמי שאמנם דומה לתביעה אך טרם מדובר בתביעה. רק אם הבקשה לאישור תביעה ייצוגית תאושר על ידי בית המשפט, תנוהל תביעה ייצוגית בשם קבוצת הנפגעים.

לעומת זאת, אם הבקשה לאישור תביעה ייצוגית תדחה על ידי בית המשפט, לא תנוהל שום תביעה ייצוגית, והמבקש יחויב בהוצאות משפט.

לא תמיד המבקש מנסח נכון את בקשת האישור או מצרף את כל הראיות הנחוצות. במקרים אלה המבקש מגלה שנחוץ צירוף ראיות נוספות, אך עליו לבקש תחילה רשות מבית המשפט, במסגרת בקשה נפרדת.

עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

צירוף ראיות לבקשה לאישור תביעה ייצוגית – המקור החוקי

החובה לצרף את כל הראיות לבקשה לאישור תביעה ייצוגית קבועה בתקנה 2(א) לתקנות תובענות ייצוגיות אשר קובעת כך:

בבקשה לאישור יפרט בעל הדין את טיעוניו, כולל אסמכתאות, לרבות בעניינים האלה:

בתקנות תובענות ייצוגיות אין תקנה ספציפית שמתייחסת לצירוף ראיות לאחר שהוגשה בקשת האישור, אך תקנה 19(א) קובעת כך:

בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, והכל אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון.

כלומר, לצורך צירוף ראיות צריכים לפעול באופן דומה לאופן שבו פועלים במסגרת תביעה אזרחית או תביעה כספית אחרת. יש להגיש בקשה שלא עולה על 5 עמודים, וככל שהיא מבוססת על טיעונים עובדתיים, יש לצרף לבקשה תצהיר לתמיכה בעובדות.

פסיקת בית המשפט בעניין צירוף ראיות לבקשה לאישור תביעה ייצוגית

קיימים שני סוגי פסיקות בעניין צירוף ראיות לבקשה לאישור תביעה ייצוגית. סוג אחד של פסיקה מדבר על צירוף ראיות באמצעות הגשת בקשה לתיקון בקשה לאישור תביעה ייצוגית. במצב כזה, אם הבקשה תאושר המבקש יאלץ להגיש מחדש את בקשת האישור וההליך יתחיל מחדש. במקרה זה המשיב יאלץ להגיש מחדש את תשובתו על בקשת האישור.

סוג אחר של פסיקות מדבר על צירוף ראיות ללא הצורך לתקן את בקשת האישור. במקרים אלה, לרוב, תנתן אפשרות למשיב להגיש התייחסות קצרה לראיות הנוספות. דוגמה לפסיקה כזאת של בית המשפט העליון ניתן למצוא במסגרת רע"א 7294/23 פלונית נ' בנק מרכנתיל דיסקונט:

הלכה ידועה היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בשאלה אם להתיר את צירופן של ראיות חדשות בכלל, ובמסגרת הליכים לאישור תובענה כייצוגית בפרט (רע"א 1162/15 אשכנזי נ' JAMES RICHARDSON PROPIETARY L.T.D, פסקה 5 (3.5.2015) (להלן: עניין אשכנזי); רע"א 918/19 לאומי קארד בע"מ נ' גריינר, פסקה 5 (21.5.2019) (להלן: עניין לאומי)). מדובר בסוג השאלות המצויות בליבת הפררוגטיבה הדיונית הנתונה לערכאה המבררת, ומשכך ערכאת הערעור תתערב בהן אך במקרים חריגים ומצומצמים (עניין לאומי, שם; רע"א 1739/22 לוזון נ' ש. שסטוביץ בע"מ, פסקה 9 (10.7.2022)).

ויובהר, משמעותו של כלל ההתערבות האמור היא שבית משפט של ערעור אינו שואל את עצמו כיצד הוא עצמו היה נוהג ביחס לבקשה להגשת הראיה, לוּ היה שומע את התיק בערכאה המבררת, אלא אם החלטת בית המשפט קמא מצויה במובהק מחוץ למתחם ההחלטות הסבירות שהערכאה המבררת יכולה הייתה לקבל במכלול נסיבות המקרה. המקרה דנן רחוק מלהימנות בקבוצת מקרים חריגים אלה.

המבקשת טוענת כי הראיה נחוצה לה על מנת להוכיח את טענתה בבקשת האישור כי הבנק הקפיא את החשבון המשותף בתקופה הרלוונטית. ואולם, הלכה היא כי מקום בו המבקש לא צירף לבקשת האישור ראיות התומכות בטענות המועלות במסגרתה, אף שבשקידה ראויה היה בידו לעשות כן, יידרשו טעמים כבדי משקל על מנת להתיר לו לתקן את מחדלו בהמשך (רע"א 8562/06 לימור פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ, פסקה 8 (15.4.2007); עניין אשכנזי, בפסקה 6).

בתוך כך, על בית המשפט לשקול את השלב שבו נמצא ההליך, אופייה של הראיה הנוספת; המועד בו גילה המבקש על קיומה של הראיה, או במועד שבו היה עליו לדעת על קיומה; בנימוק לאיחור בהגשתה; וכן בתרומתה של הראיה לגילוי האמת (ראו מני רבים: רע"א 9114/16 טיסונה נ' כהן, פסקה 22 (26.3.2017); רע"א 3863/22 עזבון המנוח אברהים סבאח עודה קבועה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (5.7.2022) (להלן: עניין קבועה)). יישום הלכה זו מלמד כי בנסיבות המקרה דנן, אף אם אניח (מבלי להכריע בדבר) כי ניתן היה להגיע גם להחלטה אחרת, החלטת בית המשפט קמא נופלת עמוק בתוך מתחם הסבירות. אנמק.

ראשית, הראיה שצירופה התבקש, הגם שנועדה לשפוך אור על הסוגיה העובדתית, איננה ניצבת במרכז המחלוקת שבין הצדדים, ועל כן מידת תרומתה לבירור ההליך היא פחותה, אם בכלל.

…

שנית, המבקשת לא העלתה הסבר מניח את הדעת לסיבה שבגינה צירוף הראיה התאפשר לה רק בשלב כה מאוחר של ההליך, אף ביחס למועד שבו לכאורה עלה הצורך בצירוף הראיה – לא פחות מחצי שנה בחלוף דיון ההוכחות האחרון (ראו והשוו: עניין קבועה, בפסקה 8; רע"א 8597/21 יעקב נ' נבואני, פסקה 16 (21.2.2022)).

באופן דומה נקבע במסגרת רע"א 1739/22 נופר לוזון נ' ש. שסטוביץ בע"מ:

אתייחס תחילה להחלטה הראשונה, הנוגעת לבקשה השנייה להוספת ראיות. נקודת המוצא לדיון בעניין זה היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בשאלה אם להתיר צירופן של ראיות חדשות במסגרת הליך לאישור תובענה כייצוגית. מדובר בסוגיה המצויה בליבת הסמכות הדיונית הנתונה לערכאה המבררת, וכידוע ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בהחלטות דיוניות, אלא במקרים חריגים ומצומצמים (רע"א 918/19 לאומי קארד בע"מ נ' גריינר, פסקה 5 (21.5.2019)).

המקרה דנן אינו נמנה עם מקרים אלה. בבואו של בית המשפט להכריע אם להתיר הוספה של ראיות בהליך אישור תובענה כייצוגית שומה עליו לתת דעתו למגוון שיקולים, ובהם מידת השתהותו של המבקש וההצדקות לה, נחיצותן של הראיות שהוספתן מתבקשת לבירור המחלוקת בין הצדדים, המידה שבה תכביד הגשת הראיות על ניהול הדיון בבקשת האישור ושאלת תום ליבו של מגיש הבקשה (רע"א 5531/21 פרימה מלונות ותיירות ישראל 1977 בע"מ נ' סימנדוייב, פסקה 6 (3.10.2021); רע"א 1200/15 יוניון מוטורס בע"מ נ' ברליצהיימר, פסקה 9 (30.3.2015)).

בית המשפט אף הדגיש שבמקרים מסוימים ניתן לבקש צירוף ראיות חדשות גם לאחר שהחלו הדיונים בבית המשפט. דוגמה לפסיקה כזו במסגרת ת"צ 32778-03-19 רומן אזרוב נ' אירופלוט – רושיון איירליינס:

בבוא בית המשפט לבחון האם להתיר צירופן של ראיות נוספות עליו להתחשב במספר שיקולים, ובהם: נחיצותן של הראיות לבירור השאלה שבמחלוקת; מידת השיהוי בו הוגשה הבקשה לצירוף הראיות וההצדקות לו; מידת הפגיעה באינטרסים של בעל הדין היריב; מידת ההכבדה על ניהול ההליך; ותום ליבו של המבקש (ראו מעט מני רבים: בר"מ 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר, פסקאות 19-13 (22.11.2012)‏‏; רע"א 9181/18 רוקח נ' פרטנר תקשורת בע"מ, פסקה 13 (16.12.2019); רע"א 1739/22 לוזון נ' ש. שסטוביץ בע"מ, פסקה 9 (10.7.2022)).

…

לאור טענתה זו של המשיבה, ביקש המבקש לצרף תצהירים של נוסעים מטיסות אחרות, על מנת שעדותם אלו תהיינה ראיות ישירות ולא עדות מפי השמועה. נראה כי מדובר בראיות רלוונטיות למחלוקת מושא ההליך, לכאורה ניכר כי הן נחוצות לבירור השאלה שבמחלוקת, לא ניתן לטעון כי צירופן נעשה בחוסר תום לב ואף לא ניתן לטעון כי הן משנות את חזית המחלוקת או מרחיבות אותה, מקום בו טענות המתייחסות לטיסות שונות של המשיבה הועלו במסגרת בקשת האישור והמשיבה אף התייחסה אליהן.

מטבע הדברים יכול כי המשיבה תבקש להתייחס לתצהירים הנוספים ולעובדות העולות מהם, המבקש אף לא התנגד לכך שככל שתותר הגשת הראיות, תגיש המשיבה מטעמה התייחסות לראיות אלו. במצב דברים זה, לא יהא בצירוף התצהירים בכדי לגרום לפגיעה מהותית בזכויותיה הדיוניות של המשיבה, וזאת מששלב שמיעת הראיות טרם החל (לעניין הוספת ראיות המתייחסות למועד שלאחר הגשת בקשת האישור, המצורפות טרם שלב ההוכחות ראו רע"א 6501/23 טריא פי2פי בע"מ נ' עמית גנסין (21.1.2024)).

אף באשר לשיהוי הנטען, הגם שהבקשה הוגשה לאחר סיום שלב הגשת כתבי הטענות ולאחר קדם משפט ראשון, ניכר, כי אין מדובר בשיהוי בלתי סביר שיש בו בכדי לדחות את הבקשה.

לאור האמור אני מתירה את הגשת הראיות הנוספות. המשיבה תוכל להגיש ראיות משלימות מטעמה ככל שתבחר לעשות…

לסיכום

אדם המעוניין להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית חייב לצרף לבקשה את כל הראיות שהוא מתכוון להסתמך עליהן. לעיתים לאורך ההליך עולה הצורך לצרף ראיות חדשות, ובמקרים אלה על המבקש להגיש בקשה לצורך צירוף ראיות.

במקרים מסוימים בית המשפט יאפשר צירוף ראיות חדשות אך במקרים אחרים בית המשפט יתנה את צירוף הראיות בתיקון כל הבקשה לאישור תביעה ייצוגית.

על פי פסיקת בית המשפט ניתן לדרוש צירוף ראיות חדשות לבקשה לאישור תביעה ייצוגית גם לאחר שהחלו הדיונים בבית המשפט.