מדוע נחוץ תיקון בקשה לאישור תביעה ייצוגית?
תיקון בקשה לאישור תביעה ייצוגית נחוץ באותם מקרים כאשר מלכתחילה המבקש לא טען טענות רלוונטיות או לא צירף ראיות שיכולות לתמוך בטענותיו.
לעיתים התיקון נחוץ לאור רשלנותו של המבקש ובא כוחו שלא טרחו לברר את כל הפרטים או לצרף את כל הראיות, למרות שלא הייתה מניעה לפעול כראוי, ולעיתים התיקון נחוץ לאור פערי המידע שקיימים בין המבקש לבין המשיב. במקרים רבים המבקש מגלה פרטים מהותיים ורלוונטיים דווקא לאחר שהוא מקבל את תשובת המשיב על בקשת האישור, ובאותם מקרים מגלה שאין לו די נתונים או ראיות להוכיח את טענותיו.
בעוד שלפני שהמשיב מגיש את תשובתו על הבקשה לאישור תביעה ייצוגית המגמה תהיה להתיר את התיקון המבוקש ללא קשיים משמעותיים, הרי שלאחר שהמשיב הגיש את תשובתו על בקשת האישור המבקש צפוי להתקל בקושי משמעותי יותר, וללא הנימוקים המתאימים בקשתו עשויה להדחות והוא צפוי להיות מחויב בהוצאות משפט.
זו בדיוק הסיבה מדוע כדאי לשקול שליחת מכתב התראה לפני תביעה ייצוגית, במטרה לנסות ולברר כמה שיותר פרטים רלוונטיים שיכולים לסייע לבסס את בקשת האישור.
עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.
תיקון בקשה לאישור תביעה ייצוגית – התנאים בפסיקה
בית המשפט העליון התייחס לסוגיה זו פעמים רבות:
רע"א 5825/23 אורן גנור נ' מ.א. אוטומטים בע"מ:
אכן, כפי שהטעים בית המשפט קמא, דומה כי לא הייתה מניעה לכלול את הפרטים שהובאו בבקשת התיקון במסגרת בקשת האישור המקורית. עם זאת, אין די בטעם זה בלבד על מנת לדחות את בקשת התיקון – ובענייננו קיימים שני טעמים מצטברים המצדיקים את קבלתה: ראשית, בקשת התיקון מהווה מענה ישיר לטענות שהעלתה המשיבה בתשובתה לבקשת האישור ובמהלך הדיון, וכן להערות בית המשפט קמא במהלך דיון זה. זאת בפרט ביחס לתיקון עילת התביעה האישית של המבקש 1 – תיקון שנדרש לאחר שהמשיבה הבהירה כי היא אינה פועלת בתחנת הרכבת יצחק נבון בירושלים.
ממילא, בקשת התיקון לא דורשת מהמשיבה להתמודד עם טיעון חדש או עם שינוי הרובד העובדתי הכללי של בקשת האישור (ראו והשוו: רע"א 90/24 כהן נ' Turkish Airlines, פסקה 8 (10.1.2024); רע"א 8591/23 פיוצ'ר ממורי בע"מ נ' חבאני, פסקה 14 (25.1.2024)). שנית, דחיית בקשת התיקון תיפגע באינטרס הציבור ובאינטרס של חברי הקבוצה המיוצגת, שכן הדחייה תסכל את האפשרות לברר את המחלוקת המהותית בין הצדדים – מחלוקת שעניינה עמידת המשיבה בדרישות הנגישות הקבועות בדין, ולא עילות התביעה האישיות של המבקשים (בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר, פסקאות 14-13 (22.11.2012); רע"א 1055/22 פלנטקס בע"מ נ' ריגלר, פסקה 10 (22.12.2022)).
רע"א 90/24 שגית כהן נ' Turkish Airlines:
אכן, הכלל שנתגבש בפסיקה הוא כי יש לנקוט בגישה ליברלית בכל הנוגע לבקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית המוגשת בשלבים המוקדמים של ההליך, וזאת ככל שבקשת האישור איננה נחזית כבקשת סרק וכי יש יסוד סביר להניח שתיקון בקשת האישור יסייע להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת (בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר, פסקאות 20-12 (22.11.2012); רע"א 1494/15 עמוסי – נגר יבוא ושיווק עוגן בע"מ נ' הר פז, פסקה 6 (15.7.2015); רע"א 3955/19 פלאפון תקשורת בע"מ נ' שירזי, פסקה 12 (30.4.2020)).
ואולם, בכדי למנוע ניצול לרעה של מנגנון תיקון בקשת האישור, לא בנקל יתיר בית המשפט תיקונה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, כאשר הצורך בתיקון מהווה משום "מקצה שיפורים" בבקשות שהוגשו בחופזה, מבלי שקדמה להגשתן עבודת הכנה ראויה (רע"א 1083/20 דמתי נ' Mannkind Corporation, פסקה 9 (14.7.2021); רע"א 7157/20 מעוף בדיקת ארנונה והיטלים עירוניים בע"מ נ' דואר ישראל בע"מ, פסקה 7 (21.10.2021)).
רע"א 1055/22 פלנטקס בע"מ נ' נתנאל ריגלר
בהתאם להלכה הנוהגת, בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית יש לבחון על פי אמות המידה שהותוו בפסיקה לתיקון כתבי טענות בהליכים "רגילים", תוך ביצוע התאמות המתחייבות מאופיו הייחודי של ההליך הייצוגי (בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר, פסקאות 20-12 (22.11.2012) [פורסם בנבו] (להלן: עניין אינסלר); ראו גם: רע"א 3631/20 Comverse Technology Inc נ' כתריאל, פסקה 13 (15.12.2021); [פורסם בנבו] רע"א 1850/19 לרנר נ' די בי אס שירותי לווין (1998) בע"מ, פסקה 9 (7.1.2020) [פורסם בנבו]).
בתוך כך, על בית המשפט לאזן בין האינטרס של מבקש התיקון, האינטרס של המשיב והאינטרס הציבורי, באמצעות בחינה של מספר שיקולים מנחים: האם התיקון דרוש לשם בירור השאלות האמתיות השנויות במחלוקת; העיתוי שבו התבקש התיקון; מידת הפגיעה של התיקון בבעל הדין שכנגד; והאם בקשת התיקון הוגשה בתום לב (עניין אינסלר, פסקאות 8-7; רע"א 3955/19 פלאפון תקשורת בע"מ נ' שירזי, פסקה 12 (20.4.2020) [פורסם בנבו]). כשהמדובר בהליך ייצוגי, יש להעניק במסגרת האיזון האמור משקל רב יותר לאינטרס הציבורי בבירור והכרעה על פני האינטרסים האחרים, וזאת לנוכח התכליות החברתיות הגלומות במוסד התובענה הייצוגית (עניין אינסלר, פסקה 13).
רע"א 1026/20 פלונית נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ:
המבחנים לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בין היתר באמצעות צירוף ראיות, פורטו ב-בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר, פסקאות 20-12 [פורסם בנבו] (22.11.2012). הכלל הוא שיש לנקוט בגישה ליברלית כלפי בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית המוגשת בשלבים מוקדמים של ההליך הייצוגי, בדומה לגישה הנוהגת בהליכים אזרחיים "רגילים", ובייחוד בשים לב לאינטרס הציבורי בניהול תובענות ייצוגיות ראויות. עם זאת, לא בנקל יתיר בית המשפט תיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית כאשר הצורך בתיקון נובע מכך שבקשת האישור הוגשה בחופזה ומבלי שנערך בירור מעמיק.
בהתאם לכך, בית המשפט ייטה להתיר את תיקון הבקשה ככל שעל פני הדברים נראה שבקשת האישור איננה בקשת סרק, וכי קיים יסוד סביר להניח שהתיקון המבוקש יתרום להכרעה במחלוקת שבין הצדדים. בבואו להכריע בבקשה ממין זה, שומה על בית המשפט ליתן את הדעת לאופי התיקון ולמידת חיוניותו לבירור השאלות האמיתיות שבמחלוקת; לשיהוי שבהעלאת הטענה או בהוספת הראיה ולעיתוי שבו הוגשה בקשת התיקון; למידת הפגיעה שהתיקון צפוי לגרום לבעל הדין שכנגד; ולשאלת תום ליבו של המבקש (ראו גם: עניין שירזי, פסקה 12; רע"א 3361/18 סבח נ' מדינת ישראל, פסקה 6 [פורסם בנבו] (31.10.2019); רע"א 748/18 אברהמי נ' י. בראון ובניו בע"מ, פסקה 5 [פורסם בנבו] (12.5.2019) (להלן: עניין אברהמי)).
בענייננו, בית המשפט המחוזי קבע בהחלטות מנומקות כי שיקולים אלה מובילים לדחיית בקשות התיקון וצירוף הראיות. החלטות אלה הן לחם חוקה של הערכאה הדיונית, ולא מצאתי הצדקה להתערב בהן. כך במיוחד בהתחשב בשיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בהחלטות הנוגעות לאופן ניהול ההליך.
מה לעשות כדי להגדיל את הסיכוי שבית המשפט יאשר תיקון בקשה לאישור תביעה ייצוגית?
על מנת להגדיל את הסיכוי שבית המשפט יאשר תיקון בקשה לאישור תביעה ייצוגית מומלץ לפעול בהתאם להנחיות אלה:
- לפני תיקון בקשה לאישור תביעה ייצוגית פנו לצד שכנגד ונסו להגיע איתו להסכמות בעניין התיקון המבוקש. לרוב הצד שכנגד יסרב, אך לכל הפחות אתם תדעו מהם הנימוקים שלו לסירוב ותוכלו להתייחס לכך כבר בעת הגשת הבקשה.
- להגיש את הבקשה מיד או בהקדם האפשרי לאחר שנוצר הצורך – תיקון בקשה לאישור תביעה ייצוגית יהיה קשה יותר ויותר ככל שתתקדמו בהליך. מסיבה זו אם גיליתם נתונים או ראיות חדשות שעשויות להשפיע בצורה מהותית על ההליך, כדאי להגיש את הבקשה מיד. הדבר עשוי להעיד גם על תום ליבו של המבקש.
- תיקון בקשה לאישור תביעה ייצוגית רק בעניינים שעשויים לסייע בבירור המחלוקת – הליך ייצוגי הוא הליך מורכב. לעיתים יש רצון לצרף נתונים או ראיות חדשות גם אם לא מדובר בנתונים או ראיות מהותיות. כאשר לא מדובר בנתונים שעשויים לסייע בבירור המחלוקת בית המשפט לרוב ידחה את הבקשה (לעיתים כי דווקא הוספת הנתונים החדשים תסרבל את הדיון עוד יותר).
- תיקון בקשה לאישור תביעה ייצוגית לא יפגע מהותית במשיב – כל תיקון בהכרח יפגע במשיב משום שהוא יאלץ להכין מחדש את תשובתו על בקשת האישור המתוקנת. יחד עם זאת, עליכם להראות שהפגיעה במשיב קטנה או זניחה, ושבכל מקרה, לכל היותר, ניתן יהיה לפצות בגין פגיעה זניחה זו בהוצאות משפט.
- תנסו לאתר פסיקה במקרים שדומים למקרה שלכם בהם בית המשפט התיר תיקון בקשה לאישור תביעה ייצוגית – לדוגמה: אם אתם נמצאים בשלב מתקדם של ההליך, נסו לאתר פסיקה שבו בית המשפט התיר במקרה אחר שהגיע לאותו שלב לתקן את בקשת האישור.
לסיכום
לרוב תיקון בקשה לאישור תביעה ייצוגית נחוץ במקרים שבהם הבקשה לאישור תביעה ייצוגית לא נוסחה נכון מלכתחילה (או שלא צורפו אליה מספיק ראיות), או במקרים שבהם לאורך ההליך המבקש מגלה נתונים נוספים שעשויים לסייע לו להוכיח את טענותיו.
תיקון בקשה לאישור תביעה ייצוגית צריכים להגיש מיד כשעולה הצורך לכך. ככל שתחכו יותר וככל שההליך יתקדם יותר, כך יהיה קושי רב יותר לאשר את הבקשה.
ברוב המקרים, אם בית המשפט יאשר תיקון בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוא יחייב את המבקש בהוצאות משפט לטובת המשיב, שיאלץ להגיש תשובה מתוקנת.
