תביעת ספאם – מתי כדאי לשקול הגשת תביעה ייצוגית בגין ספאם?

תביעת ספאם היא כנראה אחת התביעות היותר נפוצות בהן ניתן להתקל בבית משפט לתביעות קטנות. הסיבה לכך היא כמות הספאם שנשלחת מדי יום בפלטפורמות השונות (לדוגמה SMS או דוא"ל). הסיבה לכמות הודעות הספאם היא הרווח העצום שהן יוצרות לשולחי הודעות אלה.

ניתן להלחם בתופעת משלוח הודעות ספאם באמצעות כלים משפטיים כגון תביעת ספאם בבית משפט לתביעות קטנות, אך כלי משפטי נוסף הוא הגשת תביעת ספאם במסגרת הליך ייצוגי (בקשה לאישור תביעה ייצוגית). לכל אחד מההליכים יתרונות וחסרונות, אליהם נתייחס בהרחבה במאמר זה.

לפני שנבין מתי כדאי להגיש תביעת ספאם, ובמסגרת איזה הליך, כדאי תחילה להבין מהי הודעת ספאם ומתי הודעת ספאם מזכה בפיצוי כספי.

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ספאם. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

מבוא להגשת תביעת ספאם

סוגיית משלוח הודעות ספאם וקבלת פיצוי בגין הודעות אלה מוסדרת במסגרת הוראותיו של סעיף 30א לחוק התקשורת (הידוע בכינוי "חוק הספאם"). מדובר בסעיף לא קצר עם תתי סעיפים רבים, אך כדי להצליח בכל תביעת ספאם כדאי מאוד להכיר את כל הוראות סעיף זה, אשר קובע כך:

(א)  בסעיף זה –

"דבר פרסומת" – כל אחד מאלה:

(1)   מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת; (2)   מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;

(3)   מסר שאינו דבר פרסומת כאמור בפסקה (1) או (2), המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו; הוראות פסקה זו לא יחולו על מסר כאמור מאת המדינה ומוסדותיה, מסר כאמור שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, לשם מילוי תפקידו, או מסר כאמור מאת גוף אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ורשאי השר לקבוע כאמור סוגים שונים של מסרים לגופים שונים שקבע;

"הודעה אלקטרונית" – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;

"הודעת מסר קצר" – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;

"המדינה ומוסדותיה" – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001;

"מערכת חיוג אוטומטי" – מיתקן בזק או ציוד קצה המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;

"מפרסם" – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון או תקנות ההיתר הכללי, לפי העניין;

"תעמולה" – הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות, למעט אם יש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות;

"תרומה" – למעט לשם התמודדות בבחירות מקדימות לפי חוק המפלגות, התשנ"ב-1992, בבחירות לכנסת ובבחירות לראש רשות מקומית או לרשימת מועמדים ברשות מקומית.

(ב)  לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלא הסכמת הנמען כאמור ייחשב הפרה של הוראות סעיף זה, גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לו דבר פרסומת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.

(ב1)        על אף האמור בסעיף קטן (ב), משלוח דבר פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, לא יהווה הפרה של הוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) או (ד).

(ג)   על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:

(1)   הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);

(2)   המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;

(3)   דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).

(ד)  (1)   הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה – הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען;

(2)   בעסקה בין מפרסם ובין נמען לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין.

(ה)  (1)   מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:

(א)   היותו דבר פרסומת; המילים "פרסומת", "בקשת תרומה" או "תעמולה", לפי העניין, יופיעו בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;

(ב)   שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;

(ג)    (1)   זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב;

(2)   בלי לגרוע מהוראות פסקת משנה (1), שוגר דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, יציין המפרסם בתחילת הודעת המסר הקולי כי הנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם ויאפשר לו, מיד לאחר מכן, להסיר את שמו כאמור גם בדרך של לחיצה על החייגן.

(2)   על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.

(ו)   (1)   מפרסם המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;

(2)   מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ז)   בבואו להטיל קנס על מפרסם שהורשע בעבירה לפי סעיף קטן (ו), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו מפרסם, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (י).

(ח)  מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד (בסעיף זה – נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ט)  הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.

(י)   (1)   שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה;

(2)   בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו מפרסם הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי סעיף קטן (ו);

(3)   בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:

(א)   אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;

(ב)   עידוד הנמען למימוש זכויותיו;

(ג)    היקף ההפרה;

(4)   אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הנמען לפיצויים לפי סעיף קטן (ט) או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה;

(5)   חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:

(א)   שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען כאמור בסעיף קטן (ד);

(ב)   המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות סעיף זה, אף אם לא ביודעין;

(ג)    דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם.

(יא) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין –

(1)   אופן מסירת הודעת נמען על הסכמה מפורשת מראש כאמור בסעיף קטן (ב);

(2)   אופן מסירת הודעת המפרסם כאמור בסעיף קטן (ג)(1);

(3)   אופן מתן הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד);

(4)   אופן ציון הפרטים שיש לציין בדבר פרסומת כאמור בסעיף קטן (ה) ודרכים אחרות להבאת הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה)(2) לידיעת הנמען;

(5)   פרטים נוספים שעל מפרסם לציין בדבר פרסומת המשוגר בהתאם להוראות סעיף זה.

(יב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות של שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק או ציוד קצה שהוראות סעיף זה יחולו לגביהן.

(יג)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

את המלל הארוך והמייגע הזה ניתן לתמצת כך: ספאם זהו מסר שמטרתו לגרום לאדם לרכוש מוצר או שירות, או מעודד הוצאת כספים בדרך אחרת; ניתן להגיש תביעת ספאם לא רק נגד מי ששלח את הודעות הספאם אלא גם נגד הגורם (אדם או העסק) שהודעות אלה מקדמות את מטרותיו; לא תוכלו לנצח במסגרת תביעת ספאם אם נתתם הסכמה לקבלת הודעות ספאם; אם נתתם הסכמה לקבלת הודעות ספאם ובשלב מאוחר יותר הודעתם שאתם לא מעוניינים להמשיך ולקבל הודעות ספאם, ובכל זאת הודעות אלה נשלחו אליכם, תוכלו להגיש תביעת ספאם; אדם שקיבל הודעת ספאם רשאי להגיש תביעת ספאם ולדרוש פיצוי כספי בסך עד 1000 ש"ח (אם קיבלתם מספר הודעות ספאם, אתם רשאים לדרוש עד 1000 ש"ח לכל הודעת ספאם).

מתי כדאי להגיש תביעת ספאם לבית משפט לתביעות קטנות?

תביעה קטנה זהו הליך מהיר, לא פורמאלי, אשר מיועד בעיקר למי שאינו משפטן וסכום תביעתו לא עולה על כ-34 אלף ש"ח (הסכום מתעדכן מעט מדי שנה).

במסגרת תביעת ספאם שתוגש לבית משפט לתביעות קטנות תוכלו לדרוש פיצויים לדוגמה בסך עד 1000 ש"ח בגין כל הודעה.

גובה האגרה שיש לשלם כדי להגיש תביעת ספאם לבית משפט לתביעות קטנות הוא 1% מסכום התביעה, ולא פחות מ-50 שקלים. אם החלטתם להגישת תביעת ספאם בגין 34 הודעות ספאם תוכלו לדרוש פיצוי כספי בסך עד 34,000 ש"ח ובמקרה כזה תשלמו אגרה בגין הגשת תביעת ספאם בסך 340 ש"ח.

תביעת ספאם בבית משפט לתביעות קטנות תסתיים, לרוב, תוך חודשים ספורים (זמן קצר מאוד ביחס לכל תביעה אזרחית או תביעה כספית שמוגשת לבית המשפט המחוזי או בית משפט השלום).

אדם שיגיש תביעת ספאם לבית משפט לתביעות קטנות הוא אדם אשר מעוניין לרוב בפיצוי כספי מהיר, ובלי יותר מדי "כאב ראש". אם זה מה שאתם מעוניינים בו, אין ספק שהגשת תביעת ספאם לבית משפט לתביעות קטנות זהו הפתרון הראוי עבורכם.

מתי כדאי להגיש תביעת ספאם במסגרת הליך ייצוגי?

תביעת ספאם במסגרת הליך ייצוגי שונה לחלוטין מכל תביעת ספאם במסגרת בית משפט לתביעות קטנות. לפני שאתם שוקלים להגיש תביעת ספאם במסגרת הליך ייצוגי צרו קשר עם עורך דין תביעות ייצוגיות מנוסה בתחום זה, משום שכישלונו של ההליך הייצוגי עשוי לעלות לכם ביוקר בדמות פסיקת הוצאות משפט נכבדות לחובתכם.

הגשת תביעת ספאם במסגרת הליך ייצוגי מיועדת לאותם אנשים שמבינים שניהול הליך ייצוגי עשוי להניב להם פיצוי כספי גבוה יותר ביחס לתביעת ספאם במסגרת תביעה קטנה, ולאותם אנשים שמבינים שבמסגרת הליך ייצוגי עליהם להוכיח שלא רק הם קיבלו הודעות ספאם בניגוד לדין, אלא גם קבוצה גדולה מאוד של אנשים אחרים.

המיקוד בכל תביעת ספאם במסגרת הליך ייצוגי עובר מהתובע הייצוגי לקבוצת הנפגעים (כל אותם אנשים שקיבלו הודעות ספאם בניגוד לדין). ככל שהתובע הייצוגי יצליח להוכיח שקיימת קבוצה גדולה יותר של אנשים שקיבלו כמות גדולה מאוד של הודעות ספאם, כך גוברים הסיכויים שבית המשפט יקבל את טענות התובע הייצוגי ויפסוק לו גמול מיוחד בגין מאמציו.

גובה הגמול המיוחד שנפסק במסגרת תביעת ספאם בהליך ייצוגי תלוי מאוד בגובה הפיצוי לקבוצת הנפגעים. ככל שגובה הפיצוי לקבוצה גבוה יותר, כך התובע הייצוגי יוכל לדרוש, ולקבל בפועל גמול גבוה יותר עבורו. בחלק גדול מהמקרים התובע הייצוגי מקבל גמול מיוחד בגובה עשרות אלפי שקלים. במקרים בהם גובה הפיצוי לקבוצה מגיע לעשרות מיליוני שקלים, התובע הייצוגי יוכל לקבל גמול שיעלה על 100,000 ש"ח.

תביעת ספאם במסגרת הליך ייצוגי בעלת גם חסרונות. לדוגמה: כפי שכבר ציינתי קודם, אם תביעת ספאם במסגרת הליך ייצוגי תדחה, התובע הייצוגי יחוייב בתשלום הוצאות משפט גבוהות מאוד. בנוסף, תביעת ספאם במסגרת הליך ייצוגי זהו הליך משפטי ארוך מאוד, שנמשך, לרוב, הרבה יותר משנה אחת.

על מנת להגיש תביעת ספאם במסגרת הליך ייצוגי על התובע לשלם אגרה בסכומים הרבה יותר גבוהים לעומת תביעת ספאם במסגרת תביעה קטנה. נכון להיום, הגשת תביעת ספאם במסגרת הליך ייצוגי לבית המשפט המחוזי כרוכה בתשלום אגרה העולה על 16 אלף ש"ח. קצת יותר מ-5500 ש"ח משלמים מיד עם ההגשה, ואת היתרה בשלב מאוחר יותר אם בית המשפט דוחה את טענות התובע הייצוגי. אם הצדדים מגיעים לפשרה או אם בית המשפט מקבל את טענות התובע, התובע יקבל בחזרה את התשלום הראשון בגין האגרה ולא יצטרך לשלם את החלק השני של האגרה.

כמשרד עורכי דין שמייצג במסגרת תביעות ספאם בהליכים ייצוגיים גם תובעים וגם נתבעים יש להבהיר שכל מי ששוקל הגשת תביעת ספאם במסגרת הליך ייצוגי צריך לעשות זאת רק לאחר עבודת הכנה מקיפה, על מנת שניתן יהיה להציג בבית המשפט ראיות לכך שהגוף הנתבע שלח הודעות ספאם לקבוצה גדולה מאוד של אנשים, בניגוד לדין.

אם במסגרת תביעת ספאם ייצוגית יוכח שרק התובע או קבוצה קטנה של אנשים קיבלו הודעות ספאם בניגוד לדין, ההליך הייצוגי ידחה, והתובע הייצוגי יחויב בהוצאות משפט.

לסיכום

הודעת ספאם היא הודעה שנשלחת במטרה לעודד רכישת מוצר או שירות, או במטרה לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת. הודעת ספאם שנשלחת לאדם מבלי לקבל את הסכמתו חושפת את שולח ההודעה לדרישת תשלום בסך עד 1000 שקלים.

ניתן להגיש תביעת ספאם בבית משפט לתביעות קטנות ולדרוש פיצויים לדוגמה עד 1000 שקלים לכל הודעה. תביעת ספאם בבית משפט לתביעות קטנות זהו הליך משפטי קל יחסית, ומהיר, והוא מיועד בעיקר למי שלא מעוניין להשקיע זמן רב, כסף ואנרגיה, בניהול הליך משפטי ארוך ומתיש.

לעומת זאת, תביעת ספאם במסגרת הליך ייצוגי מיועדת לאנשים שמבינים שאם הם ינהלו תביעה ייצוגית, ויזכו בה, הם עשויים לקבל גמול מיוחד שעשוי להיות הרבה יותר גבוה (באופן משמעותי) מכל פיצוי שיוכלו לקבל במסגרת תביעה קטנה.

עורך דין אדי בליטשטיין מייצג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ספאם ייצוגיות.

שאלות נפוצות בעניין תביעת ספאם