תנאי מקפח בחוזה אחיד – מה זה והאם אפשר לבטל אותו?

מה זה תנאי מקפח בחוזה אחיד?

בשפה פשוטה ולא משפטית תנאי מקפח בחוזה אחיד הוא תנאי שמקנה יתרון לא הוגן וחריג לאחד הצדדים, במסגרת הסכם התקשרות המיועד לקבוצה גדולה מאוד של לקוחות. לדוגמה חוזה של חברת סלולר עם לקוחותיה הוא חוזה אחיד.

לעומת זאת, חוזה מכירת דירה בין שני אנשים פרטיים הוא לא חוזה אחיד מכיוון שאותו חוזה הוכן ספציפית עבור הקונה והמוכר, ולא נועד לשמש קבוצה גדולה של לקוחות. במקרה כזה הצדדים רשאים לנסח את החוזה בצורה כזו שבה אחד הצדדים לחוזה יקבל הטבות או תנאים טובים בהרבה ביחס לצד השני לחוזה, והדבר לא יחשב תנאי מקפח או תנאים מקפחים.

עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים במסגרת תביעות העוסקות בתנאים מקפחים בחוזים אחידים. נחוץ לכם ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

סוגיית תנאי מקפח בחוזה אחיד מוסדרת בהוראות חוק החוזים האחידים

חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 מגדיר "חוזה אחיד" כך:

"חוזה אחיד" – נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם;

כמו כן, חוק זה מגדיר מספר חזקות שקובעות מה נחשב להיות תנאי מקפח בחוזה אחיד. בעניין זה סעיף 4 לחוק קובע כך:

(1) תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהיתה מוטלת עליו על פי דין אילולא אותו תנאי, או המסייג באופן בלתי סביר את האחריות שהיתה מוטלת עליו מכוח החוזה אילולא אותו תנאי;

(2) תנאי המקנה לספק זכות בלתי סבירה לבטל, להשעות או לדחות את ביצוע החוזה, או לשנות את חיוביו המהותיים לפי החוזה;

(3) תנאי המקנה לספק זכות להעביר את אחריותו לצד שלישי;

(4) תנאי המקנה לספק זכות לקבוע או לשנות, על דעתו בלבד, ולאחר כריתת החוזה, מחיר או חיובים מהותיים אחרים המוטלים על הלקוח, זולת אם השינוי נובע מגורמים שאינם בשליטת הספק;

(5) תנאי המחייב את הלקוח באופן בלתי סביר להיזקק לספק או לאדם אחר, או המגביל בדרך אחרת את חופש הלקוח להתקשר או לא להתקשר עם אדם אחר;

(6) תנאי השולל או המגביל זכות או תרופה העומדות ללקוח על פי דין, או המסייג באופן בלתי סביר זכות או תרופה העומדות לו מכוח החוזה, או המתנה אותן במתן הודעה בצורה או תוך זמן בלתי סבירים, או בדרישה בלתי סבירה אחרת;

(6א) תנאי המקנה לספק באופן בלתי סביר תרופה שאינה עומדת לו על פי דין, לרבות תנאי המתיר לספק לצרף תרופות שאין לצרפן על פי דין או תנאי הקובע פיצויים מוסכמים שאינם סבירים לטובת הספק;

(7) תנאי המטיל את נטל ההוכחה על הלקוח, ואלמלא אותו תנאי נטל זה לא היה מוטל עליו;

(8) תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסויימות בערכאות משפטיות, או הקובע כי כל סכסוך בין הספק והלקוח יידון בבוררות;

(9) תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך;

(10) תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח על תנאי הבוררות, לרבות קביעת הבורר, מקום הבוררות, תנאים שעל פיהם תתנהל הבוררות, אופן ניהול הבוררות וסדרי הדין בבוררות, והכול אף אם הספק הוכיח כי מסירת הסכסוך לבוררות כשלעצמה כאמור בפסקה (8) אינה מקפחת.

(11) תנאי הקובע הצמדה של מחיר או תשלום אחר, לפי החוזה, למדד כלשהו, כך שירידה של המדד או עלייה שלו לא תזכה את הלקוח.

(12) תנאי שלפיו נדרש הלקוח לאשר או להצהיר כי קרא את החוזה, או תנאי שבו הלקוח מצהיר על מעשה שעשה, על מודעותו לעניין מסוים, או על עובדה שמתקיימת בעניינו, או מאשר אותו, והכול למעט מידע שהלקוח מסר לספק בחוזה.

סעיף 5 לחוק החוזים האחידים אף מתייחס למצב בו קיים תנאי מקפח אשר מגביל את זכותו של צד לחוזה לפנות לערכאות משפטיות – במקרים אלה נקבע כי תנאי מקפח זה בטל.

כך קובע סעיף 5 לחוק:

(א) תנאי בחוזה אחיד השולל או המגביל את זכות הלקוח לפנות לערכאות משפטיות – בטל.

(ב) תנאי בחוזה אחיד הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות לנזק גוף או למעשה זדון המוטלת עליו על פי דין – בטל.

חשוב לדעת שלבית המשפט יש סמכות להתערב בכל תנאי מקפח, לבטל אותו באופן מלא או לשנותו כך שהקיפוח יוסר. עניין זה קבוע בסעיף 3 לחוק אשר קובע כך:

בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו – בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות – משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן – תנאי מקפח).

פסיקת בית המשפט העליון בעניין תנאי מקפח

תביעות בעניין תנאים מקפחים בחוזים אחידים אלה תביעות נפוצות מאוד בישראל מכיוון שיש המון חברות במשק הישראלי המתקשרות באמצעות חוזים אחידים עם לקוחות רבים. תביעה ייצוגית זהו אחד ההליכים בו ניתן לנקוט נגד חברה בעניין תנאי מקפח, ואכן פסיקות רבות בעניין תנאים מקפחים ניתנות על ידי בתי המשפט דווקא בהליכים מסוג זה.

דוגמה לפסיקת בית המשפט העליון בעניין תנאים מקפחים ניתן למצוא ברע"א 1901/20 טרוים מילר בע"מ נ' Facebook Ireland Limited (פסק דין מיום 26.7.2022), בו נקבע, בין היתר, כך:

נסכם. חוזה אחיד כשמו כן הוא. חוזה שתנאיו הוכתבו מראש על ידי ספק לקבוצה בלתי מוגדרת של לקוחות, שבידיהם הבחירה האם לקבל את התנאים כמות שהם או לוותר לחלוטין על העסקה. ההצדקות להתערבות בחופש החוזים של הצדדים נעוצות בפערי הכוחות – ובמידה פחותה, בפערי המידע – הקיימים ביניהם (ראו, למשל, אריאל פורת "חוזים אחידים" דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ג 729, 734-739 (2003) (להלן: פורת); שמואל בכר ומשה גלברד "חוק החוזים האחידים: עיון מחודש בעקבות תיקוניו" חוקים ה 19, 25-31 (2013)).

ברם, הצדקות אלה יניעו פעולה ממשית רק כאשר הספק ניצל לרעה את כוחו, ונטל לעצמו יתרון בלתי סביר ובלתי הוגן. או-אז, מתעורר הצורך "להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים", כלשון סעיף המטרה בחוק החוזים האחידים. אולם, אם התנאי מדלג בהצלחה מעל רף הסבירות וההגינות, אין בעצם קיומם של פערים בין הצדדים כדי להביא להתערבות חיצונית בתוכן ההתקשרות ביניהם.

…

לסיכום, בית המשפט אינו בוחן את הקיפוח מנקודת המבט של כלל הלקוחות, וגם לא מנקודת מבטו הסובייקטיבית של לקוח אינדיווידואלי. אלא ניתן לומר כי הבחינה תיעשה מנקודת המבט של הלקוח מן היישוב בנעלי הלקוח האינדיווידואלי.

רכיבי הסבירות וההגינות, שמוזכרים רבות בפסיקה, מעניקים מענה הולם לחשש ש"החלת מבחן סובייקטיבי תפתח פתח לאכיפת רצונו של הפרט על החברה כולה" (ראו, צבי הדר "הביקורת על תוכנם של חוזים אחידים" משפטים יב 140, 152 (1982)) – בעוד אלמנט האינדיווידואליות מאפשר להגשים את תכליתו של חוק החוזים האחידים, ו"להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים" (סעיף 1 לחוק). אכן, עולם החוזים מאופיין במפגש בין רצונות אך בעולם החוזים האחידים יש להתמקד באי הענקת יתרון בלתי הוגן לספק, תוך ניצול פערי הכוחות המכרסמים, בפועל, ברצון החופשי של הלקוח.

שאלות נפוצות בעניין תנאי מקפח בחוזה אחיד