הפרה צפויה של חוזה – האם ניתן לדרוש פיצוי לפני הפרה בפועל?

מהי הפרה צפויה של חוזה?

הפרה צפויה של חוזה זהו מצב שבו בין הצדדים קיים חוזה אך אחד הצדדים לחוזה אינו מתכוון לקיים את הוראות החוזה, וייתכן שאף הודיע על כך בצורה מפורשת לצד שכנגד. במצב זה עולה השאלה מה הצד הנפגע יכול לעשות במקרה שכזה?

תשובה לשאלה זו ניתן למצוא בהוראות סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970, אשר קובע כך:

גילה צד לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה, או שנסתבר מנסיבות הענין שלא יוכל או לא ירצה לקיימו, זכאי הצד השני לתרופות לפי חוק זה גם לפני המועד שנקבע לקיום החוזה, ובלבד שבית המשפט, בנתנו צו אכיפה, לא יורה שיש לבצע חיוב לפני המועד שנקבע לקיומו.

מסעיף 17 לחוק החוזים אנו יכולים להבין את הדברים הבאים בעניין הפרה צפויה של חוזה:

1. הפרה צפויה של חוזה מתייחסת למצב שבו אחד הצדדים הודיע במפורש שלא יקיים את החוזה או שניתן להבין זאת מנסיבות העניין.
2. גם במקרה של הפרה צפויה הצד הנפגע זכאי לסעדים (תרופות) לפי חוק החוזים.
3. ניתן לדרוש את הסעדים בגין הפרה צפויה עוד לפני המועד שנקבע לקיום החוזה.
4. לא ניתן לקבל סעדים בגין הפרה צפויה של חוזה אם בית המשפט נתן צו אכיפה לקיום החוזה ולא הורה שיש לבצע את הוראות החוזה לפני המועד שנקבע לקיומו (בחוזה עצמו).

עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים בתביעות העוסקות בדיני חוזים. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

מהם הסעדים שניתן לדרוש בגין הפרה צפויה של חוזה?

הסעדים בגין הפרה צפויה הם אותם סעדים בגין הפרת החוזה בפועל, והם מוגדרים בסעיף 2 לחוק החוזים, אשר קובע כך:

הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה.

זאת אומרת שבמקרה שבו אדם צופה שהחוזה עמו יופר הוא יוכל להגיש תביעה על הפרת חוזה ולדרוש את הסעדים המפורטים בסעיף 2 לחוק החוזים. חשוב להבין שלא די "בהרגשה" של הצד שעומד להפגע שהחוזה עמו לא יקויים אלא צריכים להציג ראיות ממשיות לכך שהצד שמנגד לא מתכוון או לא התכוון לקיים את הוראות ההסכם. לא תמיד מדובר במטלה פשוטה.

קביעות בית המשפט העליון בעניין הפרה צפויה של חוזה

קביעותיו של בית המשפט העליון מחייבות את כל יתר ערכאות בתי המשפט, ולכן ישנה חשיבות רבה בהכרות עם הפסיקה, שכן, ידע זה עשוי לסייע לכם לזכות בתביעה שאתם מנהלים או עתידים לנהל.

בעניין הפרה צפויה בית המשפט העליון קבע במסגרת ע"א 195/85 בנק איגוד לישראל נ' ז'אק סוראקי (פסק דין מיום 20.2.1989), בין היתר, כך:

כזכור, לפני תום העבודה, בסביבות השעה 15:30, הודיע ד"ר בר-אור למשיבים, כי אין באפשרותו לבצע את העיסקה עוד באותו היום. הודעה זו עולה, מן הבחינה המשפטית, כדי הפרה צפויה, כהגדרתה בסעיף 17 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), אשר לפיו:

"גילה צד לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה, או שנסתבר מנסיבות הענין שלא יוכל או לא ירצה לקיימו, זכאי הצד השני לתרופות לפי חוק זה גם לפני המועד שנקבע לקיום החוזה, ובלבד שבית המשפט, בנתנו צו אכיפה, לא יורה שיש לבצע חיוב לפני המועד שנקבע לקיומו".

גילוי דעתו כאמור של צד לחוזה, מקנה ל"נפגע הצפוי" ברירה בין מספר תגובות חלופיות. כך נקבע בע"א 674/83 [6], בעמ' 123, מפי השופט בך:

"ואכן, משגילה צד דעתו, כי מתכוון הוא להפר את החוזה, או שנסתבר מנסיבות העניין, כי הוא עומד לעשות כן, עומדות לפני הצד שכנגד אפשרויות אחדות:

א) יכול הוא 'לקבל' את ההפרה הצפויה ולהשלים עם שאיפתו של הצד האחר להסתלק מהחוזה. בכך מבטל למעשה הצד הנפגע מן ההפרה הצפויה את החוזה ומשחרר את כל הצדדים לו מהחובה לפעול על פיו;

ב) יכול הוא למחות על ההפרה הצפויה ולראות את החוזה כבטל בשל ך ולתבוע פיצוי נאות;

ג) יכול הוא 'לדחות' את ההפרה הצפויה, תוך עמידה על זכותו לקיים את החוזה. אם בחר הנפגע מן ההפרה הצפויה בדרך זו, עומד החוזה בתוקפו, החיובים השונים על פיו שרירים וקיימים, שני הצדדים כאחד כפופים להם, ומטבע הדברים, אפשר שיופר החוזה על-ידי צד זה או אחר".

המשיבים טוענים, כטענה חלופית, כי לא היה כלל מקום לבחון את נושא הקטנת הנזק, שכן החובה להקטין את הנזק טרם נולדה ביום 2.9.82, שהרי עד תום אותו יום לא אירעה ההפרה ולא התגבש נזק הניתן להקטנה. הטענה היא כי הברירה הנתונה ל"נפגע הצפוי" מהפרה צפויה הוא לעמוד על קיום החוזה או לקבל את ההפרה הצפויה כהפרה. אם עמד על קיום החוזה, החוזה ממשיך להתקיים על כל חיוביו. מאחר שהחוזה עומד בתוקפו, הרי שעדיין לא הופר במשמעות הסעיפים 10- 13לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), וממילא לא נתגבשה חובת הקטנת הנזק הקבועה בסעיף 14(א) לחוק האמור:

"אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיים 10, 12ו- 13בעד נזק הנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין" (ההדגשות שלי – מ' ש').

לעניין זה נאמר על-ידי פרופ' ז' צלטנר, דיני חוזים של מדינת ישראל (אבוקה, תשל"ד) 449:

"אין המפיר יכול לטעון כי הנפגע יכול היה להקטין את נזקו על-ידי מעשים שבהם יכול היה לנקוט לפני ההפרה, כי מבחינת ההגיון אין חובת הקטנת הנזק יכולה לקום לפני שהתעוררה שאלת הנזק, ז.א. לפני ההפרה. כך גם הדין האנגלי. משום כך אין שומעים טענה מפיו של המפיר, כי הנפגע יכול היה להקטין את נזקו לו היה 'מקבל' את הפרת החוזה ומבטלו. הנפגע רשאי להמשיך ולקיים את החוזה.

אבל אם 'מקבל' הנפגע את ההפרה ומביא את החוזה לידי גמר-שאני. מן הביטול מתחילה שרשרת הסיבתיות, וכן קיצורה בשל חוסר-פעולה מצידו לשם הקטנת הנזק, כלל זה כוחו יפה גם במקרה של הפרה צפויה, אם הנפגע 'מקבל' אותה. במקרה זה זכאי הנפגע לסעד של פיצויים כבר לפני המועד שנקבע לקיום החוזה. אמנם נקודת-המוצא לחישוב דמי הנזק עודנה המועד שנקבע לביצוע החוזה, אבל חובת ההקטנה מוטלת על הנפגע כבר החל ממועד 'קבלת' ההפרה" (הערות השוליים הושמטו – מ' ש').

אותה גישה נוקט גם פרופ' אורי ידין (א' ידין, "חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970" פירוש לחוקי החוזים (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי, ג' טדסקי עורך, מהדורה 2, תשל"ט) 147­148):

"הנובע מכך הוא שהצד הזכאי אינו חייב להפעיל את תרופותיו מיד, שאם לא כן היה מאחר את המועד להפעלתן, אלא הוא רשאי לעשות כן. רצה – יסתמך על ההפרה הצפויה ויפעיל את תרופותיו כבר עתה; רצה ­יחכה עד למועד הפירעון ואם עדיין קיימת הפרה, יסתמך עליה אז. גם בהוראה זו כמו בהרבה הוראות אחרות, מעניק החוק את הבחירה לנפגע. מכיוון שיש כאן זכות בחירה, לא יוכל המפר לטעון שהופר הנטל של הקטנת הנזק לפי סעיף 14במקרה שהנפגע בחר לחכות עד למועד הפרעון המקורי של החיוב ובינתיים גדל הנזק שעליו חייב המפר לפצות את הנפגע".

לסיכום

במקרים מסוימים ניתן לקבל פיצוי כספי ו/או סעדים אחרים לא רק בעת הפרת החוזה בפועל אלא גם במצב של הפרה צפויה של חוזה, כלומר במצב שבו טרם הגיע בפועל השלב שבו אחד הצדדים צריך לבצע פעולה מסוימת או לשלם סכום כסף מסוים.

לא די בהרגשה סובייקטיבית של אחד הצדדים לחוזה שהצד שכנגד עומד להפר את החוזה אלא צריכים לקבל אמירה מפורשת מאותו צד שהוא לא מתכוון לקיים את החוזה או צריכים להציג בבית המשפט נתונים אובייקטיביים אחרים המעידים כי לא הייתה בכוונת אותו צד לקיים את החוזה.

במסגרת תביעה בגין הפרה צפויה של חוזה ניתן לדרוש את אותם הסעדים שניתן לדרוש בעת הפרת החוזה בפועל: פיצוי כספי, אכיפה או ביטול ההסכם.

במקרים מסויימים גם בעל דין שטוען להפרה צפויה של חוזה צריך להקטין את נזקיו.

שאלות נפוצות בעניין הפרה צפויה של חוזה