מה זה "תובע סדרתי"?
תובע סדרתי הוא אדם אשר מרבה לפנות לבית המשפט, בדרך כלל באותו נושא או בנושאים דומים. בשנים האחרונות ניתן לזהות בקלות תובעים סדרתיים שמגישים תביעות ייצוגיות רבות מאוד בנושא נגישות והנגשת אתרי אינטרנט וגם תביעות ספאם.
עיון בפנקס תובענות ייצוגיות (פנקס שזמין לכולם ללא תשלום ובו תוכלו למצוא את כל ההליכים הייצוגיים שהוגשו) יגלה שאותו תובע סדרתי שמגיש הליכים ייצוגיים רבים, לעיתים משתמש בנוסח זהה כמעט לחלוטין של הבקשה לאישור תביעה ייצוגית. מדובר ממש ב"טמפלט" שבו משנים רק את פרטי הנתבע ומעט נתונים עובדתיים כדי שיתאימו למקרה הרלוונטי לאותו נתבע. כל השאר נשאר זהה כמעט לחלוטין.
תובע סדרתי לרוב לא נאלץ "לעבוד קשה" כדי להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית כי הוא מגיש בקשה משוכפלת, ומצד שני, הרווח או התועלת הצפויה לו עשויה להיות משמעותית מאוד. התמריץ הכספי זו הסיבה שישנם תובעים סדרתיים רבים, משום שברור להם שהם צפויים להרוויח מאותם הליכים משפטיים. יש כאלה שרואים באותם תובעים סדרתיים סחטנים ברשות החוק, משום שהם מנצלים לעיתים הפרה זניחה כדי לגרוף סכומי כסף שרחוקים מלהיות זניחים.
תארו לכם שאם על כל בקשה לאישור תביעה ייצוגית תובע סדרתי מקבל חמשת אלפים שקלים (לדוגמה) והוא מגיש 100 הליכים כאלה בשנה, הוא מרוויח ללא קושי חצי מיליון שקלים בשנה. כמה מהאנשים שקוראים מאמר זה מרוויחים סכום כזה בשנה אחת?
עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.
חסרונות של תובע סדרתי
החסרון הבולט ביותר של תובע סדרתי הוא הרצון לגרוף כסף. הדבר נעשה לעיתים תוך כדי ניצול הפרה קטנה מאוד של בית עסק. לעיתים מדובר בבית עסק קטן שכלל לא מודע שהוא מבצע הפרה משום שאין לו יועץ משפטי.
במקום לשלוח לאותו בית עסק מכתב התראה לפני הגשת תביעה ייצוגית ולעדכן אותו שמבוצעת על ידו הפרה כלשהי, שעשויה להצדיק הגשת תביעה ייצוגית, אותו תובע סדרתי מגיש מיד בקשה לאישור תביעה ייצוגית לבית המשפט ודורש פיצוי כספי בגובה מיליוני שקלים.
ברובם הלא מבוטל של המקרים, אם בית העסק ינהל את ההליך, יש סיכוי גבוה מאוד שהוא אפילו יזכה בו ויוכל לדחות את בקשת האישור, ואפילו לגרום לחיובו של אותו תובע סדרתי בהוצאות משפט משמעותיות.
הבעיה האמיתית במקרים אלה היא שאותו בית עסק יאלץ לשלם לעורכי דין עשרות אלפי שקלים, ולעיתים גם למעלה ממאה אלף שקלים שכר טרחת עורך דין. לעומת זאת, אותו תובע סדרתי ועורכי דינו יהיו מוכנים "להסתפק" בסכומים נמוכים הרבה יותר כדי להסכים לסיים את ההליך.
בנסיבות אלה בית העסק ניצב בפני בעיה כלכלית ולא בהכרח בפני בעיה משפטית. רובם המוחלט של בתי העסק יעדיפו לשלם לאותו תובע סדרתי כדי לסיים את ההליך, ולא לעורכי דין כדי שייצגו את בית העסק.
היתרון של תובע סדרתי
לנוכח העובדה שתובע סדרתי מעורב בהליכים משפטיים רבים, לרוב הוא צובר ידע וניסיון משמעותיים שעשויים לסייע לו באותם מקרים שאכן מוצדק לנהל תביעה ייצוגית. עניין זה אף בא לידי ביטוי בספרות המשפטית שמצדיקה לעיתים את תופעת התובעים הסדרתיים.
תובע סדרתי מגיש תביעה ייצוגית כי הוא יודע לזהות הפרה של החוק. גם בית עסק קטן וללא יועץ משפטי צמוד אינו פטור מהוראות החוק, ולא ניתן להתעלם מסוגיה זו.
העניין בא לידי ביטוי באופן משמעותי יותר כאשר מדובר בבית עסק גדול עם מספר גדול מאוד של לקוחות. באותם מקרים תובע סדרתי עשוי לייצג את קבוצת הנפגעים בצורה טובה יותר, לאור הניסיון הרב שהוא צבר בעבר.
תובע סדרתי מבין, לרוב, בצורה טובה יותר את אופן ניהול ההליך הייצוגי ואת העלויות שהוא צפוי לשאת בהן. לא תמיד כל אדם ירצה להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית לאור העלויות הלא זניחות (אגרת בית משפט, לעיתים חוות דעת מומחים, הסיכון לשלם הוצאות משפט בסוף ההליך, ועוד).
תובע סדרתי ידע לרוב איזה ראיות נחוצות לצורך הצלחתו של ההליך הייצוגי, והוא יפעל בצורה טובה ונכונה יותר כדי להשיג ראיות אלה.
פסיקת בית המשפט בעניין תובע סדרתי
במסגרת תביעות ייצוגיות ניתנו פסקי דין רבים העוסקים בתופעת התובע הסדרתי. חלקם מצדיקים תופעה זו וחלקם מעבירים ביקורת נוקבת על תובעים סדרתיים שלא מועילים לציבור, אלא רק לחשבון הבנק שלהם.
להלן מספר דוגמאות:
רע"א 1468/23 אריה ישראל ערמון נ' ויקטורי רשת סופרמרקטים:
עוד אעיר כי המבקש מרבה בהגשת תובענות ייצוגיות, ואף עניין זה עשוי, בשים לב לאופן התנהלותו בהליכים קודמים, לשמש שיקול לעניין הערכת האפשרות שיוטלו על המבקש הוצאות בגין התנהלות דיונית פגומה (ויובהר: הערה זו מועלית כעניין עקרוני, לא כנקיטת עמדה בעניין התנהלותו של המבקש בענייננו במסגרת הליכים אחרים – נושא לגביו אין לפניי מידע המאפשר הבעת עמדה לגופם של דברים).
רע"א 2904/14 זיו גלסברג נ' קלאב רמון בע"מ:
ברי, כי סעיף 30א לחוק התקשורת מעודד הלכה למעשה הגשת תביעות רבות מכוחו, בקלות יחסית, ואין זה פלא כי יש אשר אולי יראו בכך מקור הכנסה נאה בטרחה מועטה (כך למשל, ומבלי רצון לפגוע או לקבוע עמדה בעלת גוון "אישי", עיון קצר במאגרי המידע מלמד כי המבקש ברע"א 2904/14 פנה לא אחת ולא שתיים בתביעות מעין אלה לבית המשפט לתביעות קטנות). סבורני, כי מיטיב היה המחוקק לעשות אילו נתן לכך דעתו, ואיפשר לבתי המשפט במקרים המתאימים, ומבלי לאיין את התמריץ שיש לשמר לעניין הגשת תביעות מעין אלה, לפסוק חלק מן הסכומים לטובת מטרות ציבוריות כגון עמותות – שבהן כמובן אין כוונת רווח – אשר שמו להן למטרה להילחם בתופעת ה-spam באופן קונקרטי, או למען הגנת הפרטיות.
רע"א 4556/94 רמי טצת ואח' נ' אברהם זילברשץ:
אין להרתיע תובעים תמימים משימוש בתובענה הייצוגית. יש לראות בה מכשיר משפטי-חברתי המגן על הפרט והכלל. יש להפעילו בגמישות וביעילות. יש להיזהר מהוספת דרישות מקדמיות לאישורן של תובענות כייצוגיות, העלולות לסרבל הליך במקום לייעלו…יש למנוע הפיכת הדיון המקדמי ב"כשירות" התובע הייצוגי לדיון העיקרי.
…
עם זאת, יש להבטיח כי התובענה הייצוגית לא תיהפך למכשיר של סחטנות במסווה החוק. יש למנוע סחטנות בדמות התובענה הייצוגית (strike suit); יש להכיר בסכנה הטמונה בשימוש בלתי ראוי במכשיר של התובענה הייצוגית.
ת"צ 38494-08-23 ראם בן אור נ' אריה ברוך (מכללת שרוטל):
באותו עניין, אך ובהקשר אחר אמר בית המשפט העליון שיש מי אשר אולי יראו בהגשת בקשות לאישור כאלה, מעין מקור הכנסה נאה בטרחה מועטה, עת תובע פלוני מייצר תביעות חדשות לבקרים, דבר שעל פניו עלול להחשיד בתאוות רווח אישי ועל כן מן הראוי שתביעתו תתקבל בשיעור מופחת (ראו: רע"א 2904-14 גלסברג נ' קלאב רמון בע"מ (27.07.2014)).
ת"צ 50504-06-20 שי קרוננברג נ' רשת משקפיים 280 בע"מ:
כפי שציינתי בהקשרים אחרים (ר' ת"צ 54871-09-20 אוריאל רז המאושר נ' בן ציון גופשטיין (24.11.2022; פורסם במאגרים)), עמידה על זכות משפטית איננה מלמדת פסול בהתנהלות ואין בה כדי לעורר חשש לניהול הליך ייצוגי שלא בדרך הולמת ובחוסר תום לב, כטענת המשיבה לפני. אכן, מוטב היה לו היה המבקש מפרט את פעילותו בתחום תביעות הספאם, ואולם אף משנמנע לעשות כן אין אני סבורה כי הדבר מחייב פסילת המבקש ופרסום לצורך מציאת מבקש חלופי ובוודאי שלא דחיית הבקשה שלפני.
ויודגש, אינני רואה כל פסול בכך שהמבקש מעורב ויוזם הליכים רבים. אף אם ביסודם של הליכים אלה מניע כלכלי כנטען, וזהו "מקור פרנסתו", כבר נפסק לא אחת כי אין בכך משום טעם לפגם (ר' פס' 7 לפסק דינה של כב' השופטת (כתוארה דאז) א' חיות ברע"א 4363/17 נקניק נהריה כשר זוגלובק בע"מ נ' שגב ירון [פורסם במאגרים] (24.8.2017)).
לסיכום
תובע סדרתי הוא אדם אשר מגיש תביעות רבות, לעיתים ממש זהות ומשוכפלות, בשינוי שמו של הנתבע ומספר פרטים עובדתיים.
לרוב, מטרתו של התובע הסדרתי היא לזכות בגמול כספי (שלעיתים יכול להיות משמעותי) והוא לא בהכרח מתעניין בתועלת הציבורית שתביעתו עשויה להשיג.
תובע סדרתי יודע שבעלי עסקים יתפשרו איתו ברובם המוחלט של המקרים משום שיעלה להם יותר להתגונן בבית המשפט.
לתובע סדרתי יש גם יתרונות – הוא בקיא יותר בהוראות החוק והפסיקה, מנוסה יותר בהופעות בבתי משפט, ויודע טוב יותר כיצד "לבנות תיק" לצורך הגשתו לבית המשפט.
