תביעה נגד לוין מוטורס בע"מ – טענה להטעיה בעת מכירת רכב

תביעה נגד לוין מוטורס בע"מ שהוגשה על ידי עורך דין אדי בליטשטיין

למשרדנו פנה לקוח אשר רכש מחברת לוין מוטורס רכב טסלה. במודעה שאותה פרסמה חברת לוין מוטורס לא צוין דבר על כך שהרכב היה מעורב בתאונה. הלקוח ונציג החברה חתמו על זיכרון דברים במסגרתו צוין שהרכב נקי משלדה (כלומר שלדת הרכב לא נפגעה בתאונה) ונוספה התחייבות שאין ירידת ערך לרכב.

לאחר שהרכב נרכש הוא נבדק במכון בדיקה מטעמו של הלקוח. במסגרת הבדיקה התברר שהרכב היה מעורב בתאונה שבו נפגעה גם שלדת הרכב. לקוח משרדנו פנה לחברת הביטוח וקיבל ממנה את דוח השמאי אשר בדק את הרכב לאחר התאונה. במסגרת דוח השמאי, ישנה התייחסות לירידת ערך בת 5% בעקבות התאונה.

לקוח משרדנו פנה מספר פעמים לנציגי לוין מוטורס ימים ספורים לאחר ביצוע העסקה בדרישה לבטל את העסקה, אך העסקה לא בוטלה.

בנסיבות אלה הלקוח פנה למשרדנו במטרה שתוגש בשמו תביעה נגד לוין מוטרוס בע"מ.

כתב תביעה נגד לוין מוטורס בע"מ בטענה להטעיה

בעניין:

התובע:                         שם ושם משפחה, ת"ז: _______
                                    רח' _________; טל': _______     
                                    ע"י ב"כ עוה"ד אדי בליטשטיין (מ.ר. 60023)         
                                    רח' כצנלסון 13, אשקלון (בית ימין, משרד 215)    
                                    טל': 03-6427876; פקס: 077-4704697;

                                                            נ   ג   ד

הנתבעת:                       לוין מוטורס בע"מ, ח.פ. 514957943        
                                    רח' ענבר 10, ברקן 4482000        
                                                                       

כתב תביעה

מהות התביעה:  נזקי רכוש – רכב.          
סעדים מבוקשים: ביטול עסקה, החזר כספי, פיצוי כספי. סכום התביעה: 236,500 ₪.         
סכום אגרת בית המשפט: 5,912.5 ש"ח (2,956.3 ש"ח במועד זה לפי תקנה 6(א) ופרט 1 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז -2007). 
קיומו של הליך נוסף: לא קיים בין התובע לנתבעת הליך נוסף העוסק בעניינים המפורטים בתביעה זו.

הזמנה לדין

הואיל והתובע הגיש כתב תביעה זה נגדכם, אתם מוזמנים להגיש כתב הגנה בתוך שישים ימים מיום שהומצאה לכם הזמנה זו.

לתשומת לבכם, אם לא תגישו כתב הגנה אזי לפי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, תהיה לתובע הזכות לקבל פסק דין שלא בפניכם.

ההדגשות בכתב התביעה אינן במקור אלא אם כן צוין אחרת.

תיאור תמציתי של בעלי הדין

1. התובע הוא אדם פרטי אשר רכש מהנתבעת רכב טסלה משומש תמורת סך של 177 אלף שקלים.
2. הנתבעת היא חברה העוסקת במכר רכבים משומשים.

הסעדים המבוקשים באופן תמציתי

• בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להעניק לתובע את הסעדים הבאים:
• צו המורה על ביטולה של העסקה בין התובע לנתבעת, והחזר לתובע סך של 177,000 ₪, בתוספת ריבית שקלית מיום ______ ועד למועד התשלום בפועל.
• חיובה של הנתבעת בפיצוי כספי בסך של 30 אלף שקלים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע.
• חיובה של הנתבעת בגין החזר שכר טרחת עורך דין בו נשא התובע, בסך 29,5000 ₪.
• כל סעד אחר ו/או נוסף שבית המשפט הנכבד יראה לנכון.

תמצית העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה

• התובע הבחין במודעה שפרסמה הנתבעת ו/או מי מטעמה בעניין רכב טסלה. במודעה לא צוין דבר בדבר תאונות או נזקים שנגרמו לרכב. כבר בשלב זה התקיימה הטעיית התובע.
• במעמד חתימת ההסכם, הוצג לתובע לראשונה טופס גילוי נאות בו נכתב שהרכב הוא רכב אובדן. בפועל הרכב אינו רכב אובדן להלכה.
• עוד התברר לתובע זמן קצר לאחר ביצוע העסקה שלרכב נגרמו נזקי שלדה וירידת ערך. בזיכרון הדברים שנכתב בין הצדדים נכתב בצורה מפורשת שאין ברכב נזקי שלדה או ירידת ערך.
• במודעת הרכב שפורסמה על ידי הנתבעת ו/או מי מטעמה נרשם בצורה מפורשת שהיא מתחייבת להחזיר את הכספים תוך 30 ימים. התובע ביקש לבטל את העסקה ימים ספורים לאחר ביצועה. הנתבעת לא כיבדה את התחייבותה.
• מכאן התביעה.

העובדות המקנות סמכות לבית המשפט

• לבית המשפט הנכבד הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעה זו לאור סכום התביעה ומקום עסקה של הנתבעת, בהתאם לתקנה 7(א) תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018.

פירוט הטענות

1. בתחילת חודש ______ התובע הבחין בפרסומי הנתבעת ביחס לרכב טסלה Y, בעל מספר רישוי ________ (להלן: "הרכב").
2. במודעת הרכב נרשם כך:

"טסלה מודל Y יד שניה, מצב מצוין. רכב SUV חשמלי עוצמתי עם חוויית נהיגה מתקדמת ונוחות מירבית. מרווח פנימי מפתיע, עיצוב מודרני וחיסכון בדלק. מתאים למשפחה ולכל צורך. בדיקה מלאה, תיקון ליקויים לאחר בדיקה, טרייד אין עתידי, אספקה מיידית, אפשרויות מימון, חבילת הטבות."

1. בתחתית המודעה נרשם תחת "Terms and Conditioons" הכיתוב הבא: 30 day money – back guarantee. יוקדם המאוחר – התובע פנה ימים ספורים לאחר הרכישה ודרש לבטל את העסקה, אך הנתבעת לא כיבדה את התחייבותה להחזיר את הכספים.
2. המחיר עבור הרכב שנדרש במודעה הוא 185 אלף שקלים (שולם על ידי התובע בפועל 177 אלף ₪).
3. מודעות עם מלל דומה בעניין אותו הרכב פורסמו גם בפייסבוק ובאתר יד 2.

נספח 1:            מודעת הרכב כפי שפורסמה באתר האינטרנט של הנתבעת, באתר יד 2 ופייסבוק.

1. כפי שניתן לראות בבירור, לא צוינה אפילו מילה אחת במודעות, בפלטפורמות השונות, המזכירה נזק ו/או תאונה כלשהי. ההטעיה ביחס לתובע התקיימה כבר בשלב זה, וכבר בשלב זה הפרה הנתבעת את חובת תום הלב, את חובותיה מכוח חוק המכר, ואף את חובותיה מכוח סעיפים 2, 4 לחוק הגנת הצרכן. במקרה זה מתקיימת גם עוולת התרמית.
2. אילו היה יודע התובע שהרכב היה מעורב בתאונה הוא כלל לא היה מתקשר לנתבעת ומתעניין ברכב. התובע כלל לא היה טורח לנסוע לבית העסק של הנתבעת בברקן מביתו ______ (נסיעה של כ-____ ק"מ לכל כיוון), והתובע כלל לא היה טורח לרכוש את הרכב, גם לא במחיר נמוך יותר.
3. לאחרונה בית המשפט פסק בנסיבות דומות לשלנו כי הטעיה במקרים מסוג זה מתרחשת כבר מועד הפרסום וכי רוכש הרכב רשאי לדרוש את ביטולה של העסקה על בסיס הפרסום המטעה:

"היותו של רכב מוכרז כאובדן להלכה הוא ענין מהותי שחובה על העוסק לציינו בעת הפרסום של הרכב כאשר איני מקבל את הטענה כי לאור סיבות שונות של סיווג רכב ככזה יש לפטור מכך את העוסק.

…

ולעניין רכבים, הצגת מידע מטעה או לא שלם לצרכן טרם הצגה בפניו את טופס הגילוי הנאות יש בו כדי להטעותו במובן הפחתת תשומת ליבו וערנותו ביחס למה שרשום בטופס (עש"א ‏(‏שלום חי'‏)‏ 49649-03-24 י.ח.ד. מוטורס בע"מ נ' הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, סעיף 76 ‏(‏7.7.2024‏); וראה גם: עש"א ‏(‏שלום ת"א‏)‏ 60365-09-22 דומיקאר בע"מ נ' הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן , סעיף 16 ‏(‏ 13.12.2023‏)‏‏.

על כן חוק הגנת הצרכן קובע רף נורמטיבי החל על כלל העוסקים בענפי מכירות או שירות. על מנת להתמודד עם פערי הכוחות והידע המובנים בין העוסק לצרכן העוסק מחוייב להימנע מהטעיית הצרכן ברף הגבוה יותר מן הרף הקבוע בחוק החוזיםומחוייב ברמת גילוי גבוהה עוד בשלב הפרסום, אשר בו עוסק ערעור זה. 

…

בסעיף 8 לחוק מכירת רכב משומש נאמר  כי "אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות        כל דין אחר"; ובסעיף 41 לחוק הגנת הצרכן נקבע כי "חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא     לגרוע ממנו".

כלומר מההוראות ההדדיות שבחוקים אלו עולה כי אין כל מניעה שחוק הגנת הצרכן שהוא חוק קוגנטי  (סעיף 36 לחוק) יוסיף על ההוראות שבחוק מכירת רכב משומש; ובאופן זה, חובת הגילוי בדבר הכרזתו של הרכב הנמכר כ"אובדן להלכה" תוקדם עוד לשלב המוקדם ביותר של העסקה, שלב הפרסום.

…

הכרזתו של רכב כאובדן להלכה הוכרה זה מכבר  על פי הפסיקה כ"עניין מהותי". הגדרת רכב ככזה אינה מלמדת בהכרח על הפן הבטיחותי אלא כי הרכב עבר תאונה משמעותית בגינה נגרמה לרכב פגיעה חמורה, שנאמדה על ידי שמאי; ועלות תיקונה גבוהה משמעותית נוכח שוויו של הרכב וממילא אף גורמת להפחתה משמעותית בערכו ועל יכולת סחירותו… לפיכך על פי חוק הגנת הצרכן על פי לשונו, עוסק אמור לגלות דבר היותו של רכב הנמכר על ידו כרכב שנגרם לו אובדן להלכה, שהוא פרט מהותי.

…

האבחנה שמבצע ב"כ המערער בין רכב עם עבר בטיחותי לרכב עם עבר ביטוחי אין בה כדי לשנות את פני הדברים. על דרך הכלל, רכב שבוצעו בו תיקונים מהותיים לאחר תאונה, ללא קשר אם הם בטיחותיים או ממוניים בלבד, הוא רכב שערכו יורד משמעותית. הכרזה כ"אובדן להלכה" מהווה ישום רשמי של ירידת ערך זו והיא פרט מהותי שיש לגלותו

…

המערערת פרסמה במרשתת רכבים שהיא מוכרת כרכבים שהם כביכול תקינים לחלוטין, ללא עבר ביטוחי או בטיחותי כאשר בפועל מדובר ברכבים שהוכרזו כאובדן להלכה. בהפרת חובת הגילוי המוטלת עליה של אותו פרט מהותי,  הטעתה המערערת את הקונים הפוטנציאליים ופיתתה צרכנים להגיע לעסקה כאשר ייתכן שחלקם כלל לא היו מגיעים לו ידעו שמדובר ברכבים שהוכרזו כאובדן להלכה. עצם הפרסום מהווה את ההפרה של חוק הגנת הצרכן ואין בעובדה שהציגה בפניהם בעת ביצוע העסקה טופס גילוי נאות  כדי להפחית או לאיין אותה.

…

המערערת לא מפעילה את עסקה ללא כוונת רווח. עצם הפרסום ללא ציון היות הרכב אובדן להלכה נעשה על מנת למשוך עוד ועוד לקוחות לעסק, ומיותר לציין כי הגדלת נפח לקוחות פוטנציאליים משמעותה הגדלת הרווח הכספי. יש להניח כי לפחות חלק מאותם לקוחות פוטנציאליים לא היה מגיע למגרשה של המערערת ככל שהיתה מציינת בפרסומת את הכרזתו כאובדן מוחלט,… עוד נטען כי תהא הגנה למערערת ככל שתוכיח כי הפגם או האיכות של המוצר היתה ידועה לצרכן לפי סעיף 4(א)(3) לחוק, והלקוחות היו מודעים לכך שכן הוצג להם טופס גילוי נאות. יחד עם זאת כפי שצויין עצם הפרסום הוא ההפרה שבוצעה באותה נקודת זמן ולא בשלב מאוחר יותר. "

ראו: עש"א 28488-05-25 נטלי כהן נ' משרד התמ"ת – הממונה על הגנת הצרכן (פורסם בנבו, 26.3.2026).

1. עוד נקבעה בפסיקה חובת גילוי מוגברת המוטלת על מוכרים מקצועיים כגון הנתבעת. ראו תאד"מ 10168-03-23 אריאל ברקוב נ' שמעון אלון טלמור (פורסם בנבו, 1.8.2024):

"לעניין נטל ההוכחה בתביעות הנוגעות למכירת רכב משומש, פסק הדין בע"א (מחוזי ירושלים) 5798/04 כרמל נ' לוי (25.8.2005) מספק תובנות חשובות. בית המשפט המחוזי דן בהרחבה בסוגיית חובת הגילוי של מוכר רכב משומש, תוך הדגשת חשיבות עקרון תום הלב במשא ומתן. נקבע כי עקרון תום הלב מחייב כל צד לפעול בנאמנות כלפי הצד האחר, ומחובה זו נגזרת החובה לגלות עובדות מהותיות, גם כאלו שהצד השני היה יכול לגלותן בכוחות עצמו. בית המשפט הדגיש כי במקרה של מכירת רכב משומש, עובדת קיומה של תאונה קשה היא נתון מהותי שהמוכר חייב לגלות לקונה. אף שלא נקבעה הלכה מפורשת לגבי העברת נטל ההוכחה, פסק הדין מבטא גישה המכירה בפערי המידע בין מוכר מקצועי לקונה, ומטיל חובת גילוי מוגברת על המוכר, במיוחד כאשר מדובר במידע שברשותו הבלעדית. גישה זו תומכת במגמה להגן על הצרכן ולעודד שקיפות בעסקאות מכר רכב משומש.

בהמשך לגישה זו, הפסיקה הרחיבה והעמיקה את היקף חובת הגילוי החלה על מוכרי רכב משומש. בע"א (מחוזי ת"א) 36233-11-22 סטאר מוטורס בע"מ נ' קלר כהן שור (29.1.2023) (להלן: "עניין סטאר"), הדגיש בית המשפט את חומרת הפרת חובת הגילוי וקבע כי הפרה כזו מקימה עילה לביטול העסקה מחמת הטעיה לפי סעיף 15 לחוק החוזים. בית המשפט הבהיר כי על מוכר רכב משומש מוטלת חובת גילוי מוגברת בשל פערי המידע בינו לבין הקונה, וכי חובה זו חלה גם אם המוכר לא ידע על אי ההתאמה בפועל. הלכה זו מרחיבה את היקף האחריות של המוכר ומחזקת את ההגנה על הקונה, תוך הכרה בכך שהמוכר המקצועי נמצא בעמדה טובה יותר לגלות ולברר מידע מהותי על הרכב.

…

הנתבע טוען כי מסר לתובע את כל המידע שהיה ברשותו במועד המכירה. אולם, טענה זו מעוררת קושי לאור העובדה כי כסוחר רכב מקצועי, היה על הנתבע לדעת או לברר את מצבו המלא של הרכב טרם מכירתו. בפסיקה נקבע כי על סוחר רכב מקצועי מוטלת חובת זהירות מוגברת, הכוללת חובה לבדוק את הרכב ולגלות ללקוח כל מידע מהותי. חובה זו נגזרת מעקרון תום הלב במשא ומתן, המעוגן בסעיף 12 לחוק החוזים, ומהוראות חוק מכירת רכב משומש. לאור זאת, טענת הנתבע כי לא ידע על היות הרכב "אובדן להלכה" אינה פוטרת אותו מאחריות, שכן היה עליו לברר מידע זה כחלק מחובתו המקצועית."

1. אם לא די בכך, הפסיקה אף הכירה במצב שבו מוכר רכב מעדכן את רוכש הרכב בדבר תאונה קשה אך מסתיר נתונים נוספים, כגון הגדרת הרכב כאובדן להלכה, כמצב שבו המוכר מטעה את הרוכש, וקבעה שהרוכש זכאי לביטול עסקה:

הוראות סעיף 15 לחוק החוזים מעגנות את חובת הגילוי של עובדות מקום שלפי הדין, הנוהג או הנסיבות יש חובה לגלותן. מקור הרלוונטי לענייננו לחובת גילוי על פי דין יש למצוא בחוק המכר, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר"), המגדיר את חיובי המוכר בעת ביצוע עסקה בינו לבין הקונה. פערי הכוחות והמידע המצויים בין מוכר הרגיל ומכיר בסחורתו לבין הקונה, מקימים למוכר חובת גילוי מוגברת מעבר לחובת הגילוי המוטלת על שני צדדים רגילים לחוזה. כן מגדיר חוק המכר מקרים בהם לא קיים המוכר את חובותיו לקונה כ"אי- התאמה", וביניהם, בסעיף 11(3) לחוק המכר, כאשר המוכר מוסר לקונה "נכס שאין בו האיכות או התכונות הנדרשות לשימושו הרגיל או המסחרי". כן נקבע בסעיף 16 לחוק המכר כי כאשר אי ההתאמה בנכס שנמסר לקונה בידי המוכר "נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן לקונה", זכאי הקונה להסתמך עליה לשם קבלת התרופות המפורטות בחוק (לעניין זה ראו: ע"א 7730/09  ניסים כהן נ' מבני גזית (2000) בע"מ (06.06.2011)). מן הסעיפים האמורים בחוק החוזים ובחוק המכר עולה כי מוטלת על המוכר חובת גילוי בפני הקונה בדבר האיכות או התכונות הנדרשות לשימושו הרגיל או המסחרי של נכס.

קביעתו של בית המשפט קמא באשר למצבו של הרכב והכרזתו כאובדן להלכה, וכן קביעתו כי המערער ידע על כך ובחר למסור למשיבות כי "יש פגיעה מאחור בעל משמעות גבוהה" ותו לא, הנן קביעות עובדתיות אשר אין לשוב ולהידרש להן במהלך הערעור. כמו כן, הקביעה כי המערער ידע כי הרכב עבר את הפרוצדורה של תקנה 309 וקבלת תעודת התקינות, גם היא קביעה עובדתית אשר אין מקום לדון בה בהליך הערעור. אוסיף בנקודה זו, כי גם לו תישמע טענת המערער כי לא ידע, הרי שהיה עליו לדעת, היות ואי הידיעה בנסיבות העניין תהווה רשלנות גסה הקרובה ל"עצימת עיניים" (לעניין זה ראו: דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים, כרך ב' 816 (1992)).

…

ברם, בנסיבות המקרה דנן לא גילה המערער לא את התאונה הקשה אותה עבר הרכב ולא את הפרוצדורה שעבר הרכב לשם חזרתו אל הכביש, והסתפק בכך כי הרכב עבר "תאונת שלדה קשה". אמירתו של המערער בדבר תאונת שלדה קשה העמידה בפני המשיבות מצג שווא כאילו מדובר בתאונה קשה ותו לא, בעוד שאין באמירה זו כדי לכסות על אי ההתאמה אשר הייתה קיימת בנכס בהעדר האיכות הנדרשת לשימושו.

…

בענייננו, מקובלת עלי קביעת בית המשפט קמא לפיה מוטלת על המוכר חובת הגילוי בדבר התאונה הקשה והכרזתו של הרכב "כאובדן גמור להלכה". גם לו יטען המערער כי כלל לא ידע על קיום הפרוצדורה לפי תקנה 309 וקבלת תעודת התקינות, אין בכך כדי לאיין את חובת הגילוי המוטלת עליו באשר לתאונה הקשה שעבר הרכב והכרזתו כאובדן גמור להלכה, ולפיכך הפר המערער את חובת הגילוי וקמה למשיבות הזכות לביטול החוזה בעילת ההטעיה בהתאם לסעיף 15 לחוק החוזים.

משקבעתי כי הפר המערער את חובת הגילוי כנגד המשיבות הרי שקמה למשיבות זכות הביטול של החוזה בשל עילת ההטעיה, ואין מקום להזדקק לחוות הדעת של השמאי וקביעותיו באשר למצב הרכב.

ראו: ע"א 299-04-14 אפי ארביב נ' טל מאיה (פורסם בנבו, 27.3.2016)

• במקרה הנדון הרכב אמנם אינו רכב אובדן להלכה, כמפורט בפסק הדין לעיל, אך לרכב נגרמו פגיעות שלדה וירידת ערך, אשר לא גולו לתובע.
• משלושת פסקי הדין המוזכרים לעיל ניתן להסיק את המסקנות הבאות: א. בין היתר, מכוח כלל יזהר המוכר חלה על הנתבעת החובה לפרסם את הפגמים הידועים לה בעניין הרכב גם במודעת מכירת הרכב; ב. מכיוון שאין מחלוקת שהנתבעת לא פרסמה במודעות שהרכב היה מעורב בתאונה, הרי שכבר בשלב הפרסום התקיימה הטעיה המזכה את התובע בביטול העסקה.

המסמכים עליהם חתמו הצדדים

• לאחר שיחת טלפון מקדימה עם נציג הנתבעת, במהלכה נציג הנתבעת לא גילה לתובע שהרכב היה מעורב בתאונה, אלא טען שהרכב במצב מצוין, התובע טרח ונסע כ-____ ק"מ מביתו למקום עסקה של הנתבעת בברקן. התובע לא היה נוסע מרחק זה או קצר יותר אילו היה יודע מראש שהרכב עבר תאונה, ובמיוחד תאונה בה נפגעה שלדת הרכב ו/או נגרמה לרכב ירידת ערך.
• במעמד העסקה נחתמו שלושה מסמכים. שניים מהם נושאים את הכותרת "זיכרון דברים" והשלישי הוא טופס גילוי נאות.

זיכרון הדברים המודפס

• עיון בזיכרון הדברים המודפס יגלה בו סעיף בו התובע לכאורה מוותר על כל זכות תביעה נגד הנתבעת, לרבות בגין מום נסתר. עצם הסעיף מעיד על חוסר תום לב, מעבר לעובדה שמדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד, הנוגד אפילו את הוראות סעיף 16 לחוק המכר, המהווה סעיף קוגנטי, בדומה לסעיפים 2, 4 לחוק הגנת הצרכן.
• באותו זיכרון דברים מפורט לכאורה המחיר ששולם עבור הרכב – 157 אלף שקלים. לא צוין בזיכרון הדברים שנציג הנתבעת נסע לחברו של התובע כדי לקבל ממנו 20 אלף שקלים במזומן. חברו של התובע יגיע להעיד על כך. אין גם שום הסבר מדוע הרכב פורסם במחיר 185 אלף שקלים ונמכר לכאורה "רק" תמורת 157 אלף שקלים.
• לזיכרון דברים זה צורף טופס בדיקת רכב במכון "מבדק" בפתח תקווה, מתאריך _____ (התובע רכש את הרכב שלושה חודשים לאחר מכן). גם בטופס בדיקה זה יש התייחסות לפגמים בשלדת הרכב, אך הם הוגדרו כבעלי משמעות נמוכה. העובדה שהמידע היה בידי הנתבעת ולא פורסם במודעה מדגיש את חוסר תום הלב וההטעיה כלפי התובע.

זיכרון הדברים בכתב יד (חתום בחותמת הנתבעת)

• בזיכרון דברים זה נכתב במפורש:

המוכר: מתחייב לשלושה חודשים ראשונים התחייבות מלאה על הרכב מתחייב שהרכב נקי שלדה והרכב במסגרת אחריות של טסלה         
המוכר מתחייב שאין ירידת ערך לרכב    
במידה והקונה מעוניין להחליף את הרכב בטווח של שלושה חודשים מתאריך ______ הוא יזוכה בסה"כ 177,000 ₪.

• לאחר רכישת הרכב התגלה שהרכב היה מעורב בתאונה במסגרתה נפגעה שלדת הרכב והוא ספג ירידת ערך.
• בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לשים לב לסכום הזיכוי, המהווה את הסכום האמיתי בו נרכש הרכב (ולא סך של 157 אלף שקלים המפורטים בזיכרון הדברים המודפס).

טופס גילוי נאות

• עיון בטופס גילוי הנאות יגלה כי נרשם בו בצורה מודפסת (בניגוד לכיתובים רבים אחרים בכתב יד):

"ידוע שהרכב עבר אובדן להלכה ותוקן לשביעות רצונו של הרוכש"

• עצם העובדה שדווקא נתון זה מופיע בצורה מודפסת ולא נכתב בכתב יד מלמדת על כך שהנתבעת מוכרת רכבים רבים שעברו תאונות קשות והוגדרו אובדן להלכה, מבלי לפרסם על כך לקהל לקוחותיה. זאת ניתן ללמוד גם מהביקורות השליליות שקיבלה הנתבעת בעבר מלקוחותיה.
• בין היתר נכתב בביקורות אלה כך:

"זהירות! שיטת ה"אובדן להלכה" של לוין מוטורס – ראו הוזהרתם….הם מפרסמים ומוכרים את הרכבים במחיר של רכב "נקי" ללא תאונות, ולא מציינים את מצב הרכב האמיתי אלא אם כן אתם שואלים ישירות או מגלים את זה בבדיקה….פשוט חוסר יושר! ראו הוזהרתם!!!"

"אזהרה לציבור – ניסיון לא טוב עם לוין מוטורס. לקחתי את הרכב לבדיקה לפני קנייה, ובבדיקה התגלתה פגיעה משמעותית בשלדת הרכב – ליקוי מהותי שלא נאמר לי מראש ולא הוצג בשום שלב.

נספח 2:            מסמכי העסקה וביקורות מלקוחות של הנתבעת.

ממצאי התובע לאחר רכישת הרכב

• כאמור, הרכב נרכש ביום _______ תמורת סך של 177 אלף שקלים.
• ביום ______ התובע לקח את הרכב לבדיקה במכון קומפיוטסט. התובע נדהם לגלות כי ברכב נזקים בעלי משמעות גבוהה בשלדה הרכב. בטופס הבדיקה שנמסר לתובע נרשם, בין היתר, בסעיף 19 הרלוונטי ל"שלדת מרכב" כך:

"סימני תיקון במרכב, רכב לאחר תאונה…עמודים = משמעות גבוהה…סימני פגיעה עמודים שמאל….משמעות גבוהה – סף תחתון שמאל – סימני תיקון + צבע"

• בעקבות תוצאה הבדיקה, המעידה על פגיעה בשלדת הרכב התובע הצליח לאתר את הבעלים הקודמים של הרכב, לרבות סרטון התאונה עצמה, המעיד על תאונה קשה ברכב.
• התובע פנה לחברת הביטוח וקיבל את דוח השמאי שבדק את הרכב לאחר התאונה. בנוסף לפגיעות בשלדת הרכב נקבעה ירידת ערך בת 5% ("לרכב נגרמה ירידת ערך צפויה 5% מהאירוע הנדון"). גם עניין זה מנוגד להתחייבות הנתבעת בזיכרון הדברים המודפס.
• התובע גם הפיק טופס היסטוריית תביעות ביטוח. גם בטופס זה וגם בחוות דעת השמאי לא נרשם שהרכב הוכרז אובדן להלכה, וזאת בניגוד לכיתוב המודפס שטופס גילוי הנאות מטעם הנתבעת.

נספח 3:            טופס בדיקה במכון קומפיוטס, חוות דעת שמאי, היסטוריית תביעות ביטוח של הרכב.

• השוואת הנתונים שגילה התובע לאחר רכישת הרכב לעומת הנתונים שגולו לו טרם רכישת הרכב, לרבות בטופס בדיקת הרכב במכון "מבדק" בפתח תקווה מעידים כי הנתבעת ו/או נציגיה אכן הטעו את התובע, ולא קיימו את הוראות הדין.

פניות התובע לביטול עסקה

• בעקבות הממצאים אותם גילה התובע הוא פנה לשני נציגי מטעם הנתבעת וביקש לבטל את העסקה. נציגת הנתבעת, לין, הפנתה את התובע לנציג אחר בנתבעת בשם שאדי. הן בפני לין והן בפני שאדי התובע העלה דרישה לביטול עסקה ביום ________.
• כך נכתב בוואטסאפ עם לוין ושאדי:

לין : ~ : אני מעוניין לבטל עסקה

שאדי : ~ : אני רוצה לבטל את העסקה

ובהמשך עם שאדי: – : שאדי אני בנאדם פלס, אין יותר פלס ממני.

תכתוב בהודעה אנחנו סיימנו עם שיחות, אני רוצה להחזיר את הרכב, לבטל את העסקה, לקבל בחזרה 177 אלף שח ששילמתי, אתה מסכים או לא?

• העסקה לא בוטלה, על אף הפגמים החמורים שהוסתרו מהתובע, ועל אף התחייבות הנתבעת המפורטת בצורה גלויה ומפורשת באתרה לגבי התחייבות להחזר כספי תוך 30 ימים.
• גם בהתכתבות זו שאדי לא הכחיש שהתמורה בגין הרכב עמדה על 177 אלף שקלים ולא 157 אלף שקלים.

הנזקים שנגרמו לתובע

• נמכר לתובע רכב שעבר תאונה משמעותית ביותר מבלי שהדבר גולה לו. התובע שילם תמורת הרכב 177 אלף שקלים אותם הוא זכאי לקבל חזרה.
• לתובע נגרמה עוגמת נפש רבה מאוד ו/או אובדן הנאה מרכבו. התובע השקיע המון כסף ברכישת הרכב ובפועל קיבל רכב שלא תואם אפילו בקירוב למה שפורסם על ידי הנתבעת. הדבר גרם לתובע לדאגות רבות שהפריעו לו לעיתים אפילו בעת שנתו (פעמים רבות התובע התעורר באמצע הלילה עקב מחשבות מטרידות בעניין הרכב). התובע מעריך נזקים לא ממוניים אלה ב-30 אלף שקלים.
• לנוכח התנהלות הנתבעת התובע נדרש לשכור את שירותיו של בא כוחו, לו שילם התובע 29,500 ₪.

נספח 4:            חשבוניות מס המעידות על תשלום שכר טרחה לבא כוח התובע.

• בנסיבות אלה התובע סבור כי הוא זכאי להחזר מלא של התשלום ששולם לבא כוחו.

לסיכום

• לאור כל האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לזמן את הנתבעת לדיון לפניו ולפסוק, כדלהלן:
• את הסעדים המפורטים בכתב תביעה זה.
• לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ (בהתאם לחשבוניות המצורפות).
• ליתן כל סעד אחר שימצא בית המשפט הנכבד לנכון בנסיבות העניין.

_______________
עו"ד אדי בליטשטיין
ב"כ התובע