עורך דין אדי בליטשטיין

לתביעות מעל 100 אלף ש"ח חייגו

03-6427876

הודאת בעל דין במשפט אזרחי – מה זה והאם ניתן לחזור מההודאה?

הודאת בעל דין במשפט אזרחי

מה זה הודאת בעל דין במשפט אזרחי?

הודאת בעל דין במשפט אזרחי זוהי אמירה או מסמך מטעמו של אחד מבעלי הדין המהווה הודאה בעניין כלשהו בתיק.

נמחיש זאת בעניין דוגמה: בין שלום למשה ישנה מחלוקת כספית שהגיעה לבית המשפט. שלום טוען במסגרת כתב תביעה שהוגש מטעמו שהוא נתן למשה הלוואה בסך מיליון שקלים. במסגרת כתב הגנה שהוגש מטעמו של משה העניין הוכחש ונטען שזה לא נכון. ההליך בבית המשפט נמשך והצדדים הגיעו לדיון ההוכחות במסגרתו משה נחקר על טענותיו. לפתע משה הודה בדיון שהוא קיבל משלום מיליון שקלים. הודאה זו היא הודאת בעל דין.

לפי אותה דוגמה ניתן היה לקבל הודאת בעל דין גם בצורה אחרת – לדוגמה אם שלום היה מציג התכתבות עם משה במסגרתה משה כתב ואישר שהוא אכן קיבל את הכספים.

כלומר, חשוב להפנים שסוגיית הודאת בעל דין במשפט אזרחי איננה רלוונטית אך ורק לאמירה בעל פה אלא גם למסמכים בכתב, וכן, הודאת בעל דין יכולה להיות אמירה במהלך הדיון בבית המשפט או מחוץ לכותלי בית המשפט.

עורך דין אדי בליטשטיין מייצג למעלה מעשור תובעים ונתבעים בסוגיות משפטיות מורכבות. נחוץ לכם ליווי משפטי? צרו קשר עם משרדנו.

בעניין זה בית המשפט העליון קבע כך (ע"א 7003/99 מרינה ראמי נ' סהר חברה לביטוח, פסק דין מיום 8.11.2001):

דברי המערער הם בגדר הודאת בעל דין מחוץ לכותלי בית-המשפט. ניתן להביא ראיה בעניין הודאת בעל דין מחוץ לכותלי בית-המשפט כחריג לכלל האוסר על קבלת עדות שמועה. גם במשפט פלילי מביאים ראיה לדברים שאמר נאשם מחוץ לכותלי בית-המשפט כחריג לכלל האוסר עדות שמועה.

הודאת בעל דין מחוץ לכותלי בית-המשפט איננה נתפסת כהודאה פורמאלית, אלא היא ראיה בין שאר הראיות שבידי בעל-הדין היריב להסתמך עליהן (למשל, ע"א 279/89 "הסנה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' דמתי [1]). המערער, שטען טענת "היעדר זיכרון", ממילא לא הכחיש את אמירת הדברים. הוא לא חשף עצמו לחקירה עליהם. הוא גם לא נתן לדברים הסבר כלשהו. הדברים עומדים אפוא כפשוטם ומדברים בעד עצמם.

עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אזרחי אדי בליטשטיין מסביר על הודאת בעל דין במשפט אזרחי

האם ניתן לחזור מאמירה או מסמך המהווים הודאת בעל דין?

לעיתים נוצר מצב במסגרתו בעל דין מעוניין לחזור בו מאמירה כלשהי. אם נחזור לדוגמה שלנו – נניח שמשה רוצה לחזור מהודאתו בדיון שהוא קיבל משלום מיליון שקלים. ניתן לחזור מהודאת בעל דין אך הדברים חייבים להתבצע בהתאם לכללים שנקבעו על פי פסיקת בית המשפט העליון.

בעניין זה בית המשפט העליון פסק כך (רע"א 3487/13 אחמד נעימה נ' ד"ר יהודית מנליס, פסק דין מיום 10.6.2013):

שנית, בית המשפט המחוזי הסיק קיומה של הודאת בעל דין בהסתמך על כתב ההגנה המקורי מטעם המבקשים (ואליאס), ועל ראיות נוספות. המבקשים טוענים (סעיף 31 לבקשה), כי גם אם ניתן להסיק קיומה של הודאת בעל דין ממסמכים אלה, הנה בית משפט השלום התיר להם לחזור מהודאתם, בהתאם לתקנה 104 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. נטען, כי "כתב ההגנה המתוקן ברור לחלוטין ולא ניתן לטעון בגינו כי קיימת הודאת בעל דין".

גם בסוגיה זו לא נמצא מקום להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (אשר ביטל את קביעתו של בית משפט השלום – פסקה י"ט לפסק דינו). תקנה 104 מאפשרת לבית המשפט להתיר לבעל דין לחזור בו מהודאתו. ואולם, על בתי המשפט לנקוט זהירות מרובה בעשיית שימוש בשיקול דעתם לאפשר חזרה מהודאה. וכבר נאמר, כי על הטוען לחזרה מהודאה לשכנע "את בית המשפט בעדות או בתצהיר כי ההודאה נתנה בטעות או מתוך תרמית או שלא מרצון חפשי, או לא מדעת, או שתכנה אינו אמת" (ע"א 375/84 עדן נ' אל פאגורי, פ"ד מב(4) 226, 238 מפי השופטת נתניהו).

ועוד נאמר שם, בעמ' 239, כי "ההסתמכות על ההוראה הדיונית המאפשרת לנתבע לתקן את הגנתו ללא נטילת רשות בעקבות תיקון כתב התביעה, אין בכוחה לגבור על הדין המהותי החולש על כוחה של הודאה ועל הצורך ברשות בית המשפט לחזרה ממנה". הנה, גם אם נצא מתוך הנחה כי בכתב ההגנה המתוקן העלו המבקשים טענות שונות מן הנטען בכתב ההגנה המקורי, לא היה בכך כדי להצדיק את חזרתם מהודאה.

כלומר, ניתן לחזור מהודאה אך הדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט אשר לא ימהר להתיר זאת. במצב זה נותן ההודאה יצטרך לשכנע את בית המשפט כי הוא מסר את ההודאה בטעות או כתוצאה מתרמית, לא מרצון חופשי ושבכל מקרה תוכנה של ההודאה אינו נכון. מדובר במכשול לא פשוט שלא תמיד ניתן יהיה לעבור אותו. במצבים אלה גם עורך דין אזרחי טוב לא תמיד יוכל לסייע.

הודאת בעל דין במשפט אזרחי
הודאת בעל דין במשפט אזרחי

האם כל אמירה "לא טובה" היא בגדר הודאת בעל דין במשפט אזרחי?

חשוב להבין שלא כל אמירה "לא טובה" שאמר בעל הדין מחוץ לכותלי בית המשפט היא בגדר הודאת בעל דין. לעיתים הדברים נאמרו כתוצאה מטעות או מהבנה שגויה של המציאות. אין זה אומר שמתעלמים מאמירה זו, אלא שמתייחסים אליה לעוד ראיה שעל בית המשפט יהיה לדון בה ולהכריע לגביה.

בעניין זה בית המשפט העליון קבע כך (ע"א 279/89 הסנה חברה ישראלית לביטוח נ' שלום דמתי, פסק דין מיום 27.6.1993):

הלכה פסוקה היא, שלא כל התבטאות של בעל דין לחובת עצמו, בעניין השנוי במחלוקת במשפט, היא בבחינת הודאה (בעובדה או בזכות) שבעל הדין נתפס עליה. אבן הבוחן המסורתית היא, שרק הודאה "פורמאלית" (או "משפטית"), הנכללת בכתבי הטענות או הנמסרת בגדר הליך דיוני המיועד לכך (כגון: בתשובה לדרישה להודות בעובדות או בהצהרה מפורשת במהלך הדיון), מובילה לצמצום המחלוקת ופוטרת את בעל הדין שכנגד מהבאת ראיות להוכחת עמדתו בנושא ההודאה.

מהודאה כזאת אין בעל דין רשאי לחזור בו, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיקבע לכך (תקנה 104 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). רשות כזאת עשויה, לרוב, להינתן על יסוד הטענה שההודאה נעשתה בטעות (ראה י זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש לוין, 1990) 430). כן עשויה להישמע (אם תיאמן) הטענה, "כי ההודאה ניתנה בטעות או מתוך תרמית או שלא מרצון חופשי או לא מדעת, או שתוכנה אינו אמת" (כלשון השופטת נתניהו בע"א 375/84 ד' עדן בשם עיזבון המנוח א' עדן ז"ל נ' מ' אל פאגורי ואח' [1], בעמ' 238).

התבטאות אחרת של בעל דין, לרבות עדותו שתוכנה מנוגד לעניינו או תומך בצדקת עמדתו של בעל הדין היריב, אינה נתפסת כהודאה "פורמאלית", אלא (כביטויו של השופט הלוי בע"א 211/63 יחזקאל נ' א' קלפר ואח' [2], בעמ' 572) כ"ראיה כשאר הראיות ובין שאר הראיות", שבידי בעל הדין היריב להסתמך עליה (ראה א' הרנון, דיני ראיות (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי על שם הרי סאקר, כרך ב, תשל"ז) 59, וסיכומו של השופט גולדברג בע"א 728/81 חלבי נ' עיזבון המנוח מועין חלבי ואח' [3], בעמ' 482).

משמעות הדבר היא, שאם הובאו במשפט גם ראיות אחרות, התומכות בעניינו של בעל ההודאה (אף כי שונות הן מעדותו שלו או אף סותרות אותה), בידי בית המשפט, אם שוכנע באמיתותן, להעדיפן על פני עדותו (ראה: ע"א 211/63 [2] הנ"ל, בעמ 573ואילך; דברי השופט (לימים הנשיא) י כהן בע"א 724/70, 737חמדאן נ' יוסף ואח' וערעור שכנגד [4], בעמ' 788).

עורך דין אזרחי
צריכים ליווי משפטי בעניין הודאת בעל דין במשפט אזרחי? צרו קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

לסיכום

הודאת בעל דין עשויה להיות אמירה מחוץ לכותלי בית המשפט, במהלך דיון בבית המשפט או אמירה שנכתבה בכתבי הטענות של אחד מבעלי הדין. בדרך כלל מדובר בהודאה בטענה כלשהי של הצד שכנגד, דבר שמייתר את הוכחתה על ידי הצד שכנגד (כי לאור ההודאה הדבר לא שנוי יותר במחלוקת).

לא כל הודאה תתקבל כהודאת בעל דין ולעיתים אמירת בעל דין בעניין שפועל לחובתו תשמש כראיה אחת מבין כלל הראיות שבהן יצטרך בית המשפט לדון ולהכריע.

במקרים חריגים מאוד בעל דין יוכל לבקש לחזור בו מהודאתו ובית המשפט רשאי להיעתר לבקשה כזו.

שאלות נפוצות בעניין הודאת בעל דין

  • האם כל הודאה בטענה כלשהי של הצד שכנגד היא הודאת בעל דין?

    בדרך כלל אם ההודאה ניתנה במהלך הדיון בבית המשפט או במסגרת כתבי הטענות, יראו בה הודאת בעל דין.
    אם ההודאה ניתנה מחוץ לכותלי בית המשפט – המצב שונה.

  • האם בעל דין רשאי לחזור בו מהודאתו בבית המשפט?

    כן, אך במקרים חריגים מאוד.
    צריכים להגיש בעניין זה בקשה בכתב ולהסביר מדוע ההודאה ניתנה מלכתחילה ומדוע בעל הדין מעוניין לחזור בו מההודאה.

  • האם הודאת בעל דין היא רק הודאה בעל פה?

    לא.
    הודאה יכולה להינתן על ידי בעל הדין בעל פה או בכתב.

  • האם במצב שבו ניתנה הודאה בעניין כלשהו לא ניתן לנצח בתביעה?

    ככל שמדובר בעניין מהותי, ממש בלב העניין, יהיה קושי רב לנצח בתביעה בה בעל הדין הודה בסוגייה כלשהי, ובוודאי אם העניין לא תומך בטענותיו.
    אם ההודאה מתייחסת לעניין שולי או בעניין שהוא לא בלב העניין, יתכן שהמצב אינו אבוד.

.

רוצים לקבל בחינם עדכונים בנושא זה? סיכום פסקי דין? מדריכים משפטיים? הזינו כתובת מייל תקינה

פניה לעו"ד אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין מטפל בתביעות מעל 100 אלף ש"ח בלבד

עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין
משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות מורכבות בסכומים העולים על 100 אלף ש"ח בלבד. למשרדנו מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות בייצוג תובעים ונתבעים בבתי המשפט. המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד. עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.
0 +
מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות
0 +
מעל 750 לקוחות מרוצים
% 0
מאה אחוז יחס אישי לכל לקוח
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת
מידע רלוונטי נוסף

משרדנו מטפל בתביעות מעל 100 אלף ש"ח בלבד. ליצירת קשר עם לעורך דין אדי בליטשטיין חייגו 03-6427876

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב