יחסי עורך דין לקוח – מי נחשב לקוח של עורך הדין ולמה זה חשוב

מה זה יחסי עורך דין לקוח?

יחסי עורך דין לקוח זהו מצב בו עורך דין מייצג אדם או גוף כלשהו במסגרת ערכאות משפטיות או אפילו מחוץ לכותלי בית המשפט (לדוגמה: במסגרת עסקת מכר מקרקעין). יחסי עורך דין לקוח לא מתקיימים בין עורך הדין לבין הצד שכנגד.

במסגרת יחסי עורך דין לקוח, עורך הדין חייב לפעול בנאמנות ובמסירות (כפי שקבוע בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין) כלפי הלקוח שלו במטרה לספק לו שירות משפטי טוב ככל הניתן, וגם כדי להימנע מטענות בדבר רשלנות מקצועית, אשר עשויות להוביל גם להגשת תביעה נגד עורך דין בסיומו של הטיפול (ולעיתים אפילו במהלכו).

מחוץ לכותלי בית המשפט יחסי עורך דין לקוח נפסקים בדרך כלל במועד בו עורך הדין סיים את התחייבויותיו כלפי הלקוח (לדוגמה: בעסקת מכירת/רכישת דירה יחסי עורך דין לקוח יסתיימו בסיומה של העסקה). בדרך כלל הסכם שכר הטרחה בין הלקוח לעורך הדין יגדיר בדיוק איזה שירות התחייב עורך הדין לספק ללקוח או עד איזה שלב הוא מייצג את הלקוח.

לעומת זאת, אם מדובר בתביעה אזרחית או תביעה כספית, יחסי עורך דין לקוח יכולים להיפסק רק אם הלקוח מבטל את ייפוי הכוח של עורך הדין (במסגרת תביעה ייצוגית הלקוח יכול לבטל את ייפוי הכוח של עורך הדין ביחס אליו אך לא לגרום לו להפסיק לייצג בהליך מכיוון שעורך הדין מייצג לא רק את הלקוח אלא גם את חברי הקבוצה), או אם בית המשפט מאשר לעורך הדין להשתחרר מייצוג. העניין מוסדר במסגרת תקנה 172 לתקנות סדר הדין האזרחי אשר קובעת כך:

בעל דין שמייצגו עורך דין רשאי לבטל את ייפוי הכוח של עורך דינו, ובלבד שנמסרה הודעה על כך לבית המשפט ולכל שאר בעלי הדין; עורך דין רשאי להפסיק את הייצוג ברשות בית המשפט בלבד.

מי נחשב "לקוח" של עורך הדין?

כדי להבין את הבעיה בשאלה נשתמש בדוגמה הבאה: אבי צריך עורך דין אבל אין לו כסף לשלם שכר טרחה, ולכן הוא מבקש משלומי לשלם עבור שירותי עורך הדין. מי הלקוח של עורך הדין לפי הדוגמה הזאת? האם רק אבי? האם רק שלומי? או גם אבי וגם שלומי?

התשובה: בדוגמה הנוכחית רק אבי יחשב להיות "לקוח" למרות ששלומי משלם את שכר הטרחה.

פסיקות בתי המשפט קבעו מספר מבחנים כדי לזהות מי נחשב להיות "לקוח" של עורך הדין:

1. האם הפונה פנה לעורך דין במטרה שהוא ייצג אותו?
2. האם עורך הדין קיבל על עצמו את ייצוגו של הפונה אליו בבקשה לייצגו?
3. האם הפונה נתן לעורך הדין ייפוי כוח לטפל בשמו בעניין מסוים?
4. האם שולם לעורך הדין שכר טרחה עבור טיפולו באדם שפנה אליו לצורך קבלת שירותים משפטיים?
5. האם נערכה ישיבת עבודה בין עורך הדין לפונה לקבלת שירותיו אשר פורטו בה דרישות הפונה?
6. מה המידע שהועבר בין הפונה לעורך הדין?
7. תקופת הזמן בה שררו היחסים בין הצדדים?
8. מהי רמת אינטנסיביות הקשר בין הצדדים?
9. מהו סוג השירות הניתן או שנטען שהיה על עורך הדין לספק?
10. האם הפעולות שנעשו על ידי עורך הדין עבור הפונה הינן בעלות תוכן משפטי?

את הקביעה בעניין קיומם של יחסי עורך דין לקוח יש לקבל על בסיס נתונים אובייקטיביים ולא על בסיס תחושה סובייקטיבית. כלומר, אם מי שפונה לעורך דין חושב שהוא לקוח של עורך הדין, על בסיס תחושותיו הסובייקטיביות, זה לא אומר שהוא אכן לקוח.

פסיקת בית משפט בעניין יחסי עורך דין לקוח שעשויה לסייע לכם להבין את הסוגיה קצת יותר לעומק – ת"א 19483-06-24 מוחמד יוסף חסארמה נ' עו"ד נימר עבד אלגני:

סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין") קובע רשימה של פעולות שיוחדו למקצוע עריכת הדין ועשייתן מותרת אך ורק על ידי עורך דין. פעולות אלה מבוצעות על ידי עורך הדין לטובת לקוח, עם זאת, החוק לא קובע מיהו לקוח ומתי ייחשבו היחסים בין עורך הדין לאדם אחר יחסי עורך דין לקוח. בפסיקה נקבע כי השאלה אם עורך דין קיבל על עצמו ייצוגו של אדם וטיפל בעניינו יכולה להיות מפורשת (למשל על ידי חתימה על ייפוי כוח בכתב) ויכולה להיות נלמדת מן הנסיבות (ד"ר לימור זר-גוטמן "מיהו לקוח: מתי וכיצד נוצרים יחסי עורך דין לקוח", דין ואומר (2004) (להלן: זר-גוטמן, מיהו לקוח)).

 בע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מ"ד(4) 446, 578 (1990) (להלן: עניין לוי) נקבע כי  לצורך בחינת קיומם של יחסים אלו  יש לשים את הדגש על נתונים אובייקטיבים, שכן אין לבסס את הקביעה אם ביחסי עורך דין לקוח עסקינן על סמך תחושותיהם הסובייקטיביות של הצדדים (לימור זר-גוטמן "ייצוג מול צד שכנגד  בלתי מיוצג – ייזהר עורך הדין", דין ודברים 153, 160-165 (התשס"ה) (להלן: זר-גוטמן, ייצוג מול צד שכג'נדר).

באופן כללי, בבחינת מכלול השיקולים שיש לשקול כדי לדון בשאלה העומדת על הפרק, ניתן להסתייע במספר מבחני עזר כגון: האם הלקוח פנה לעורך הדין בבקשה לייצגו; האם עורך הדין קיבל על עצמו את ייצוגו של הפונה אליו בבקשה לייצגו; האם הפונה נתן לעורך הדין ייפוי כוח לטפל בשמו בעניין מסוים; האם שולם לעורך הדין שכר טרחה עבור טיפולו באדם שפנה אליו לצורך קבלת שירותים משפטיים; האם נערכה ישיבת עבודה בין עורך הדין לפונה לקבלת שירותיו אשר פורטו בה דרישות הפונה (עניין לוי, עמ' 478; זר-גוטמן, ייצוג מול צד שכנגד, עמ' 160)).

כמו כן, בע"א 2625/02 נחום נ' דורנבאום, פ"ד נח(3) 385 (2004)) נקבע כי ניתן להסתייע במבחנים נוספים כדוגמת; המידע שהועבר בין הצדדים; תקופה הזמן בה שררו היחסים בין הצדדים; מהי רמת האינטנסיביות של הקשר בין הצדדים; מהו סוג השירות הניתן או שנטען שהיה על עורך הדין ליתן ואם הפעולות שנעשו על ידי עורך הדין עבור הלקוח הינן בעלות תוכן משפטי (זר גוטמן, ייצוג מול צד שכנגד, עמ' 160).  

יודגש, כי קיומו או העדרו של אחד מהסימנים המפורטים בפסיקה המוזכרת לעיל, אינו מכריע לעניין קיומם של יחסי עורך-דין-לקוח, ויש לבחון כל מקרה, בהתאם לנסיבותיו.

כך למשל, בעניין תשלום שכר טרחה נפסק בע"א 2725/91 היינוביץ נ' גלעדי, פ"ד מח(3) 92 (1994), כי השתתפות בתשלום שכר טרחה אינה יוצרת כשלעצמה יחסי עורך דין-לקוח. ומנגד, בת"א 3060/00 (מחוזי ת"א) מלחי שלום נ' ש.י.י.א. יוזמות בע"מ (פורסם בנבו, 23.7.2006) נאמר כי גם בהעדר תשלום שכרו של עורך הדין, אין לשלול קיומם של יחסים כאמור.

מה היתרון ביצירת יחסי עורך דין לקוח?

כאשר נוצרים יחסי עורך דין לקוח, ללקוח יש יתרון אחד בולט וחשוב במיוחד – הוא נהנה מחיסיון עורך דין לקוח. משמעות החיסיון היא שעורך הדין חייב לשמור בסוד את הדברים שנאמרו לו על ידי הלקוח (למעט חריגים).

חשוב להבין שהחיסיון הוא של הלקוח. כלומר, עורך הדין לא יכול לוותר על החיסיון ולחשוף את המידע שנמסר לו על ידי הלקוח.

לעומת זאת, הלקוח כן רשאי לוותר על חיסיון עורך דין לקוח ולאפשר לעורך דינו לשתף אחרים במידע שנמסר לו על ידי הלקוח.

חיסיון עורך דין לקוח הוא דבר חשוב ביותר כי הוא מאפשר ללקוח לספר את כל המידע הרלוונטי לעורך הדין, מבלי לחשוש שחשיפת המידע לעורך הדין תפגע בו בצורה כלשהי. במצב שבו הלקוח אינו חושש לחשוף מידע ומספר את כל הנתונים לעורך הדין, כך עורך הדין יוכל לספק שירותי משפטי נכון ומדויק יותר, והדבר יטיב עם הלקוח.

לסיכום

יחסי עורך דין לקוח נוצרים כאשר עורך הדין נוטל על עצמו טיפול בסוגיה משפטית עבור מי שפנה אליו. יחסי עורך דין לקוח יכולים להיווצר גם ללא קבלת שכר טרחה, ומנגד, לא כל מי ששילם לעורך הדין את שכר טרחתו הופך באופן אוטומטי להיות הלקוח שלו.

בפסיקות בתי המשפט נקבעו מבחנים שונים שיכולים לסייע האם אכן מתקיימים יחסי עורך דין לקוח. הבדיקה צריכה להיות בהתאם לנתונים אובייקטיביים ולא תחושות סובייקטיביות.

אם מתקיימים יחסי עורך דין לקוח, הלקוח נהנה מחיסיון עורך דין לקוח. מדובר ביתרון אדיר מכיוון שהלקוח יכול לחשוף בפני עורך דינו נתונים שהוא לא בהכרח יכול לחשוף בפני אנשים אחרים. הלקוח יכול לוותר על חיסיון עורך דין לקוח.