מה זה שיימינג (ביוש) והאם שיימינג מותר במסגרת חופש הביטוי?

מה זה שיימינג זאת שאלה שניתן לקבל עליה תשובות רבות. בעל עסק יכול לראות בביקורת שלילית לגיטימית ואותנטית כשיימינג לעסק. מנגד הלקוח לא יראה בכך שיימינג. אם כך מהו שיימינג והאם הוא מותר מכוח חופש הביטוי?

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות לשון הרע – הוצאת דיבה. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

הגדרה ופירוש – מה זה שיימינג?

פירוש המילה שיימינג בעברית הוא – ביוש. כלומר פעולת השיימינג נועדה על מנת לבייש מישהו.

ויקיפדיה מגדירה שיימינג בצורה זו:

בוויקיפדיה מופיעה דוגמה משעשעת על מנת להבין את הקושי שעלול לצוץ מפרסום כלשהו והאם אותו פרסום הוא שיימינג או לא. באותה דוגמה רואים שלט המזהיר שאם אדם כלשהו יטיל את מימיו ליד אותו בניין הוא יצולם והווידאו יעלה ליוטיוב. אין ספק שהאדם שהטיל את מימיו ליד אותו בניין, צולם והסרטון שלו הועלה ליוטיוב יראה בכך שיימינג. מצד שני, האנשים שגרים באותו בעניין לא מעוניינים שאנשים ישתמשו בבניין כבית שימוש ועשויים טעון כי פעולת הפרסום בוצעה במסגרת חופש הביטוי שלהם.

מדוע שיימינג כה נפוץ בימינו?

התפתחות הטכנולוגיה הובילה לכך שיותר ויותר אנשים יכולים להתחבר לאינטרנט ולתקשר האחד עם השני. תחילה נוצרו פורומים, בוצע שימוש בתוכנות להעברת מסרים מיידיים (מי עוד זוכר את MIRC או ICQ?), ובהמשך הגיעו לחיינו גם הרשתות החברתיות, לרבות פייסבוק. כל אלה מאפשרים ליצור קשר מיידי עם קבוצות גדולות מאוד של אנשים, כך שהפרסום אינו מוגבל רק לחברים או מכרים של המפרסם.

נכון להיום שיימינג ברשת או שיימינג בפייסבוק הם גורמים מובילים לכך שכל עורך דין לשון הרע מקבל פניות רבות הן מתובעים והן מנתבעים לצורך קבלת ייצוג משפטי בסוגיית השיימינג. הסיבה לכך היא שלא כולם יודעים מה זה שיימינג ומה יכולות להיות ההשלכות המשפטיות של פרסום שיימינג הזמין לעיון כלל הציבור.

אם כולם היו יודעים מה זה שיימינג ושפרסום מידע כלשהו עשוי להוביל נגדם לתביעת לשון הרע שיכולה להגיע גם לדרישת פיצוי כספי בסך 144 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק, כנראה שתופעת השיימינג הייתה הרבה פחות נפוצה בחברתנו.

בפועל, אנשים לא יודעים מה זה שיימינג ובחלק גדול מהמקרים זה כלל לא מעניין אותם. לעיתים כל מה שחשוב למי שמבצע שיימינג הוא פגיעה גדולה ככל האפשר באדם/חברה נגדם מכוון הפרסום. לעיתים גם אם אנשים יודעים מה זה שיימינג ומודעים להשלכות המשפטיות של הפרסום, הם עדיין יפרסמו את המידע כי חשוב להם שהציבור יהיה מודע לתוכן הפרסום, גם אם תוגש נגדם תביעה.

האם חופש הביטוי משפיע על השאלה מה זה שיימינג?

חופש הביטוי הוא ערך עליון בחברתנו ומטרתו לאפשר לכל פרט להביע את דעתו ללא חשש. בית המשפט העליון, בפסק דין משנת 2001 חזר והתייחס לחשיבות חופש הביטוי במדינה דמוקרטית. בעניין זה נקבע ברע"א 4740/00 אמר נ' יוסף, בין היתר, כך:

אין לקיים משטר דמוקרטי בלא שיובטח בו חופש הביטוי. בישראל נגזרת הגנה זו על חופש הביטוי גם מההגנה החוקתית על כבוד האדם…

…

הנה-כי-כן, השם הטוב וחופש הביטוי נגזרים מאותה זכות "אם" עצמה – מכבוד האדם. שני תאומים אלה – השם הטוב וחופש הביטוי – מתרוצצים בקרבה של הדמוקרטיה. לעתים הם משלימים זה את זה. לעתים הם מתנגשים זה עם זה. חופש הביטוי של האחד פוגע בשם הטוב של האחר. "…עומדת כאן חירות האזרח מול זכות האזרח, דהיינו חירותו להשמיע את אשר עם לבו ולשמוע מה שיש לאחרים להשמיע, כנגד זכותו שלא להיפגע בכבודו ובשמו הטוב…"

…

אכן, האיזון החוקתי שלנו משקף את התפיסה כי הן הזכות לשם הטוב ולפרטיות והן הזכות לחופש ביטוי אינן מוחלטות. כל אחת מהזכויות היא יחסית באופייה, כאשר כל אחת "מוותרת" לרעותה תוך יצירת איזון עדין בין הערכים המתנגשים

במקרים מסויימים גם אם מדובר בפרסום שהוא בגדר שיימינג ברור, עדיין חופש הביטוי יזכה לעדיפות. דוגמה למקרים אלה הוא כאשר מדובר בשיח או ביקורת הרלוונטיים לאנשי ציבור או פוליטיקאים.

יחד עם זאת, גם במקרים אלה בתי המשפט מותחים קו אדום וקבועים שלא ניתן להגיד על אנשי ציבור כל מה שרוצים. כך לדוגמה נקבע בת"א 24312-01-21 חבר הכנסת מיקי (מכלוף) זוהר נ' עמותת חוזה חדש (פסק דין מיום 23.3.2022):

כידוע, החוק מהווה איזון בין שתי זכויות אדם בסיסיות במדינה דמוקרטית, והן הזכות לשם טוב והזכות לחופש ביטוי (ראו עניין שרנסקי, פסקה 12).

…

"ערך חופש הביטוי והזכות לשם טוב הם ערכים המצויים במפלס דומה במידרג זכויות האדם. האיזון ביניהם הוא איזון אופקי, המניח יחסיות ביניהם. בגדר יחסיות זו, מקבל חופש הביטוי משקל מיוחד כאשר מדובר באיש ציבור ובשיח ציבורי, נוכח חשיבותו של ערך זה להבטחת הליך דמוקרטי חופשי. אולם חופש זה, גם בגדר השיח הציבורי, אינו חופש ללא גבולות. גם בגדרו נמתחים קווים אדומים, שמעבר להם פורש המשפט את הגנתו על כבודו של איש הציבור, ועל שמו הטוב, לבל יהא הפקר. בגדרו של האיזון בין הערכים האמורים, כשהוא מוחל על איש ציבור, יש משקל מסוים גם לעוצמה המיוחדת של פגיעת לשון הרע במי שממלא תפקיד ציבורי ותלוי תלות מוחלטת באמון הציבור לצורך מילוי תפקידו". (פסקה 14)

…

"הערכים המתנגשים בין חופש הביטוי, לבין ההגנה על השם הטוב בהקשר לפגיעה באיש ציבור, מגינים על חופש הבעת הדעה והביקורת בשיח הציבורי, ומחייבים איש ציבור לקבל עליו ביקורת עניינית הוגנת, גם אם היא קשה, נוקבת, ואף פוגענית. אולם במסגרת האיזונים בין הערכים הנוגדים, לא ניתנת הגנה לאמירות פוגעניות כנגד איש ציבור במסגרת הגנת "אמת הפרסום" אם הן בגדר אמירות בעלות אופי עובדתי שאינן אמת, אפילו יש בפרסום ענין ציבורי. גם אם הן בגדר הבעת דעה על איש הציבור – להבדיל מאמירת עובדה בעניינו – הן לא תזכינה להגנה אם הן נאמרו שלא בתום לב. השיח הציבורי זוכה להגנה רחבה במשטר דמוקרטי, אך הוא אינו חסין מפני כל פגיעה שהיא בכבודו של אדם, ובכלל זה איש הציבור".

באותו פסק דין בית המשפט אף הדגיש שבתקופת הבחירות מה זה שיימינג הופכת לשאלה קשה יותר כי זו תקופה רגישה במיוחד בה הפרסום הפוגעני זוכה להגנה רחבה יותר.

לרוב חופש הביטוי גובר כאשר מדובר בקללה או אמירה לא נעימה

בית המשפט המחוזי התייחס לשאלה מה זה שיימינג והאם חופש הביטוי גובר כאשר מדובר בגידוף. בעניין זה נקבע בע"א 10265-12-21 ניסים זמיר נ' שמואל סעדיה (פסק דין מיום 27.2.2022) כך:

מתח מובנה קיים בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב. זכותו של אדם להתבטא מסתיימת במקום שבו התבטאותו פוגע בזולתו. עם זאת, לא כל התבטאות פוגענית תחצה את הגבול שבין המותר (חופש הביטוי) לבין האסור (לשון הרע). דבריו של המערער כלפי המשיב ("על הפנים מפסידן") בהחלט אינם נעימים לאוזן, אלא שלהבנתי לא ניתן לראותם יותר מאשר דברי גידוף או קללה שיצאו מפיו של המערער כלפי המשיב, שאינם מגיעים כדי הוצאת דיבה.

חופש הביטוי במרחב הווירטואלי

במסגרת פסק דין בת"א 57398-11-16 סולו איטליה בע"מ נ' ורד בוטגה (פסק דין מיום 12.1.2020) בית המשפט בחן מה זה שיימינג והאם יש הבדל בין שיימינג בעיתון לשיימינג בעמוד האישי בפייסבוק. בין היתר נקבע כך:

ביישום החוק ב"שינויים המתחייבים" לגבי פרסום במדיום המרחב והווירטואלי, גישת בתי המשפט מלמדת שנקודת האיזון בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב נוטה לעברו של חופש הביטוי וכי הרף לגבי פרסום שנעשה ברשתות חברתיות, בפייסבוק ובפורומים מוצב במקום גבוה מזה בו הוא ניצב לגבי בפרסומים במדיה המסורתית, בכל הנוגע לערך ולמשקל שיינתנו לפרסום. לדעה זו אני שותפה.

בפסק דין מקיף שניתן לאחרונה על ידי השופט א' גולדקורן בעניין ת.א (חי') 63077-06-15 איי פאב בע"מ נ' זסלבסקי (פורסם בנבו, 14.11.19) (להלן: "עניין איי פאב") סוקר בית המשפט את הילוכה של הפסיקה בנוגע לפרסום במרחב הווירטואלי והצורך להתאמה הנדרשת לגבי פרסום זה, וקובע את הדברים הבאים:

משמעותם של "שינויים מתחייבים" שנקבעו בעניין מור ושל התאמה לעידן המודרני, כאמור בעניין סרנה, ככל שמדובר בפרסום בעמוד האישי ב"פייסבוק", הינה הזזת נקודת האיזון בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב לעברו של חופש הביטוי.  כך, למשל, אותו ביטוי שפרסומו בעיתון יומי ייחשב כ"לשון הרע", עשוי שלא להיחשב ככזה אם הוא פורסם בעמוד אישי ב"פייסבוק" (פסקה 13 לפסק הדין).  

לסיכום – מה זה שיימינג?

מה זה שיימינג זאת לא שאלה פשוטה משום שהדבר תלוי בעיני המתבונן. לרוב, שיימינג היא אמירה או פרסום פוגעני, אך לא כל שיימינג יזכה את הנפגע בפיצוי כספי מכוח חוק איסור לשון הרע.

כאשר בית המשפט בוחן מה זה שיימינג תבחן גם השאלה מה גובר – האם חופש הביטוי או הגנה על שמו הטוב של הנפגע. התשובה לא תמיד תהיה לכאן או לכאן והדבר תלוי מאוד בנסיבות. לדוגמה: ישנה נטייה לאפשר חופש ביטוי רב יותר כאשר מדובר בביקורת או שיח הרלוונטי לאנשי ציבור או פולטיקאים.

בכל מקרה, על מנת לבחון את השאלה מה זה שיימינג והאם אכן בוצע שיימינג במקרה הרלוונטי אליכם, שיכול לזכות אתכם בפיצוי כספי, מומלץ תמיד להתייעץ עם עורך דין הוצאת דיבה מנוסה.

שאלות נפוצות בעניין מה זה שיימינג