היוועדות חזותית בבית המשפט (וידאו קונפרנס) – מתי אפשרית?

ביצוע היוועדות חזותית בבית משפט (וידאו קונפרנס) הוא דבר חריג, על אף התפתחות הטכנולוגיה בימינו. גם היום הכלל הוא שעל בעל דין בהליך משפטי להגיע לבית המשפט ולמסור את עדותו באופן אישי. יחד עם זאת, כמו לכל כלל אחר, גם לכלל זה ישנו חריגים ובפועל ניתן למצוא מקרים בפסיקת בתי המשפט בהם ניתנים אישורים לקיום היוועדות חזותית בבית משפט.

סוגיה זו הייתה רלוונטית במיוחד בתקופת מגפת הקורונה משום שבחלק מההליכים המשפטיים שהתנהלו בארץ, בעלי הדין לא היו אזרחים ישראלים ו/או לא שהו בישראל. לנוכח המשברים בענף התעופה כלל לא היה ברור האם ומתי אותם בעלי דין יכולים להגיע ארצה. יתרה מזאת, לאור אי הוודאות ששררה באותם ימים בענף התעופה כלל לא היה מובן מאליו שאדם שיגיע ארצה לצורך הליך משפטי (תביעה כספית, תביעה אזרחית או תביעה ייצוגית), יוכל לחזור למדינה ממנה הוא הגיע בסיומו של הדיון.

עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים במסגרת תביעות אזרחיות – מסחריות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

מכוח מה ניתן לנהל היוועדות חזותית בבית משפט?

פסיקת בתי המשפט מתירה ביצוע וידאו קונפרנס בבית משפט מכוח סעיף 13(א) לפקודת הראיות, אשר קובע כך:

לפי בקשת בעל דין במשפט אזרחי רשאי בית המשפט, אם נראה צורך למען הצדק ולפי התנאים שהורה עליהם, לצוות שעד או כל אדם אחר ייחקר בתצהיר על-ידי אדם פלוני ובמקום פלוני שמחוץ לתחום שיפוטו של בית המשפט, ורשאי בית המשפט ליתן הוראה בכל דבר הכרוך באותה חקירה, כפי שייראה סביר וצודק, ורשאי הוא להתיר לכל בעל דין להגיש את פרוטוקול העדות כראיה באותו משפט.

כיום מתן עדות באמצעות היוועדות חזותית מוסדרת גם במסגרת תקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר קובעת כך:

עדות בהיוועדות חזותית

א. בית המשפט רשאי להתיר שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית בתוך שטחה של מדינת ישראל או מחוצה לה לפי הוראות שייתן, אם השתכנע כי התקיימו התנאים האלה:

1. הגעתו של העד לבית המשפט שבו נדונה התובענה שבעניינה הוא נדרש להעיד תקשה עליו מאוד, והוא נתן את הסכמתו למתן עדות בדרך זו;
2. עדותו של העד חיונית לשאלות השנויות במחלוקת;
3. אין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמיעת עדות בדרך זו בתחומה.

ב. היוועדות חזותית תתאפשר אם המקום שבו ימסור העד את עדותו ואולם בית המשפט שבו נדונה התובענה יכללו, בין השאר –

1. מכשור המאפשר לעד לראות ולשמוע במהלך עדותו את המתרחש באולם בית המשפט שבו נדונה התובענה שבעניינה הוא נדרש להעיד, אם בית המשפט מצא שהדבר דרוש בנסיבות העניין;
2. מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים;
3. מסך צפייה מרכזי באולם בית המשפט וכן מסך צפייה אישי לשופט.

ג. מנהל בתי המשפט רשאי להורות על דרישות טכניות לעניין האמצעים הנדרשים לשמיעת העדות בהיוועדות חזותית.

באילו מקרים תאושר היוועדות חזותית בבית משפט?

במסגרת ערעור הגיע מקרה העוסק בקיום היוועדות חזותית בבית משפט, לבית המשפט המחוזי. בית משפט השלום דחה את הבקשה לקיום היוועדות חזותית (וידאו קונפרנס) אך בית המשפט המחוזי ביטל את ההחלטה וקבע כי בנסיבות הרלוונטיות למקרה יש להתיר היוועדות חזותית בבית משפט (רע"א 16228-04-20 דניאל שלום נ' דנה קוסמטיקס בע"מ, החלטה מיום 2.7.2020).

בין היתר בית המשפט קבע כך:

גביית עדות באמצעות כינוס וידאו, פירושה באמצעות חיבור וידאו המאפשר, "בזמן אמת", תמסורת של קול ותמונה כאחד. זהו אמצעי חלופי לגביית עדות.

ברירת המחדל והאפשרות המיטבית היא כי גבייתן של עדויות תיעשה לפני ביהמ"ש הדן בהליך המשפטי. באופן זה, נשמרת זכותם של בעלי הדין לחקירה נגדית, וכן ביהמ"ש יכול להתרשם באופן בלתי אמצעי מן העדים (ממהימנותם ומדבריהם), לנהל את הדיון כיאות, ואף להפעיל אמצעי אכיפה כדי להבטיח התייצבות העדים ועל מנת שאלה ישיבו על השאלות המוצגות בפניהם כיאות (ראה בעניין זה: רע"א 7998/18 כהן נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] סעיפים 15-16 להחלטת כב' הש' י' וילנר (5.3.19).

הפסיקה ראתה בסעיף 13 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א – 1971  שכותרתו "גביית עדות על ידי שלוח במשפט האזרחי" את מקור הסמכות לגביית עדות במשפט אזרחי מחוץ למדינה באמצעות כינוס וידאו (אך ראו דעתו החולקת של כב' הש' א' גרוניס לפיה מקור הסמכות מצוי בתקנה 15 לתקנות העזרה המשפטית 1999 בעניין דורי)

הפרשנות שניתנה בפסיקה לסעיף 13 (א) בהקשר של  עדות באמצעות כינוס וידאו, היא פרשנות מצמצמת. 

נקבע כי על המבקש להוכיח כי פנייתו לבית המשפט נעשתה בתום לב; כי העדות רלוונטית לשאלות השנויות במחלוקת; וכי קיימת סיבה טובה המונעת הגעת העד לחקירה בישראל.

בין הטעמים שהוכרו בפסיקה כטעמים טובים להימנעות מהגעה לעדות בישראל נמצאו כאמור טעמי בריאות, מצב ביטחוני במדינה, התחייבויות קודמות של עדים שלא ניתן להשתחרר מהן.

לעומת זאת, נקבע כי חשש מהליך פלילי או שמא תעוכב יציאתו של העד מישראל על ידי נושיו אינו סיבה טובה להתיר עדות מחוץ לתחומי המדינה (בר"ע 109/68 רייך נ' המר פ"ד כב (2) 306, ע"א 397/87 לוי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד מד (2) 397, ע"א 7516/02 פישר נ'  יוכמן, פ"ד ס (1) 69)  וכך גם טעמים הנעוצים במצבו הכלכלי של העד.

ככלל,  נקבע בעניין דורי יש לבחון כל מקרה לגופו לפי נסיבותיו ואין לקבוע מסמרות-

"ככל שהעדות חשובה ומרכזית יותר וככל שהבאת העד לבית המשפט כרוכה

בקשיים רבים יותר או בנזק רב יותר לעד, כך ייטה בית המשפט להתיר עדות בהיוועדות חזותית.

בנסיבות מסוימות יידרש בית המשפט אף לשקול אם מתעורר חשש כי התרת עדות בהיוועדות חזותית תוביל לפגיעה באינטרס ציבורי או בתקנת הציבור…

הטעם שביסוד הבקשה אינו עומד לבדו ובכל מקרה יהא על בית המשפט להציב מולו את הפגיעה האפשרית בהליך ובצד שכנגד.". (סעיף 19 -21 בעניין דורי)

בהמשך, ביהמ"ש העליון עמד על כך שקיימת  חשיבות מועטה יותר מבעבר (הכוונה כאשר חקירת עד מחוץ לתחום השיפוט הייתה נעשית באמצעות תצהיר – סעיף 14 לפסה"ד) לשאלה אם המבקש להעיד בהיוועדות חזותית הוא עד או בעל דין מעונין אם כי יש עדיין מקום להחמיר (באופן יחסי) עם תובע המבקש כי עדותו תגבה בהיועדות חזותית שהרי זו אינה הדרך האופטימלית לגביית עדות ואינו פטור מאחריות כיוזם ההליך המשפטי, חרף האמצעים השונים לגביית עדותו באופן קל יותר.

…

למרות זאת אינני סבורה, כי בבקשה להתיר עדות באמצעות היוועדות חזותית על בית משפט לשקול שיקולי אכיפת חוקי הגירה של מדינה אחרת. המבקשת נמצאת בארה"ב ובית משפט בישראל לא מנע ולא מונע מהרשויות בארה"ב לאכוף את החוק האמריקאי על המבקשת בשום תחום שהוא.

עובדתית, ככל שהמבקשת תגיע להעיד בישראל, היא לא תוכל לחזור לארה"ב, שם נשארים ילדיה וזו סיבה המצדיקה חריגה מהכלל ולפיו בעל דין מעיד שלא באמצעות היוועדות חזותית.

בפועל, הבחירה במקרה דנן היא בין הגעה לעדות לישראל – צעד שימנע שובה של המבקשת לארה"ב שם נמצאים ילדיה ובין ויתור על תביעתה.

אין במקרה דנן אפשרות שלישית – "דרך ביניים" ולפיה תגיע המבקשת לישראל לצורך מתן עדות ולאחר מכן תשוב לארה"ב.

דומני, כי בנסיבות, אין להתעלם מהשוני במצב התעופה העולמי כתוצאה ממגפת הקורונה.

…

השיפור בטכנולוגיה המאפשרת היוועדות חזותית גם הוא יכול להילקח בחשבון . הפסיקה מתחילת שנות ה- 2000  שאוזכרה , ניתנה על סמך היכולת הטכנולוגית שהיתה קיימת אז ותקופת הקורונה חידדה את השיפור הטכנולוגי בתחום.

לאור מכלול הנתונים, אני סבורה, כי אין לנעול את שערי בית משפט בפני התובעת רק בשל חוסר אפשרותה להגיע לישראל על מנת להעיד ויש מקום לאפשר למבקשת והעד מטעמה להעיד בדרך של היוועדות חזותית.

לסיכום

הכלל הוא כי על בעל הדין להתייצב לדיון בבית המשפט. יחד עם זאת, השינויים הטכנולוגיים מאפשרים כיום לבעל דין לבקש לקיים את הדיון באמצעות היוועדות חזותית.

לא בכל מקרה בית המשפט יעתר לבקשת בעל דין לא להגיע באופן אישי לדיון ולקיים את הדיון באמצעים טכנולוגיים. הטעם לכך יהיה, לרוב, שהייה קבועה בחו"ל (לדוגמה: אם התובע או הנתבע אינם אזרחים ישראליים).

חשוב להכיר כיום את הוראות תקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי כדי להבין את התנאים לאישור בקשתו של בעל דין לקיים את הדיון באמצעים טכנולוגיים ולא להגיע פיסית לבית המשפט.

שאלות נפוצות בעניין היוועדות חזותית