הסדר פשרה בתביעה ייצוגית – האם למבקש חייבת להיות עילה אישית?

הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שונה לחלוטין לעומת הסדר פשרה במסגרת תביעה אזרחית אישית/פרטית. בעוד שבמסגרת תביעה אישית התובע והנתבע רשאים לעצב את הסדר הפשרה כרצונם, הסדר פשרה בתביעה ייצוגית חייב לעבור את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה ובסופו של דבר את אישורו של בית המשפט.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהתובע הייצוגי אינו מייצג במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית, או במסגרת תביעה ייצוגית עצמה, רק את האינטרסים שלו אלא הוא (ועורכי דינו) מייצגים את האינטרסים של כל הקבוצה בשמה הוגש ההליך הייצוגי.

על מנת למנוע מצב בו המבקש או התובע הייצוגי יפעל כדי למקסם את האינטרסים שלו בלבד במסגרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית, חוק תובענות ייצוגיות קובע מספר "מנגנוני בקרה", ביניהם פיקוח ואישור של בית המשפט את תנאי הסדר הפשרה.

עורך דין אדי בליטשטיין מייצג למעלה מעשור תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

האם אדם ללא עילה אישית יכול להסכים לתנאי הסדר פשרה בתביעה ייצוגית?

על מנת לייצג את חברי הקבוצה על המבקש הייצוגי להיות בעל עילת תביעה אישית. כלומר, המבקש נפגע בצורה דומה מאוד או זהה כפי שנפגעו חברי הקבוצה אותם הוא מבקש לייצג. אם למבקש הייצוגי אין עילת תביעה אישית הדבר יכול להוביל לדחיית הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, או, לכל הפחות, להוביל להחלפתו של המבקש באדם אחר שלו כן יש עילת תביעה אישית.

בפסיקה עלתה השאלה מה דינו של אדם לו אין עילת תביעה אישית אך מעוניין להגיע להסדר פשרה עם המשיבה במסגרת הליך ייצוגי. האם אדם כזה יכול לייצג את הקבוצה במסגרת הסדר פשרה או שמא גם במצב שכזה צריכים להורות על החלפתו באדם שיש לו עילה אישית?

סוגיית הסדר פשרה בתביעה ייצוגית והסכמת מבקש ייצוגי להסדר שכזה מבלי שתהיה לו עילת תביעה אישית זכתה להתייחסות במסגרת ת"צ 32474-08-17 עודד גולן נ' עיריית רמת גן (החלטה מיום 29.9.2021), שם נקבע, בין היתר, כך:

בענייננו וכפי שכבר פורט לעיל, המבקש אינו נמנה על חברי הקבוצה שקיימת לה עילה על פי חוק תובענות ייצוגיות, שכן התובע שילם אגרת חניה כדין, ונגבה ממנו קנס שלא כדין, שאת השבתו לא ניתן לתבוע לפי חוק תובענות ייצוגיות. על כן נעדר עילת תביעה אישית. השאלה מה הדין של העדרו של תנאי זה במסגרת אישור הסדר פשרה.

חוק תובענות ייצוגיות, הדן באישור הסדר פשרה, קובע, כאמור, בסעיף 19, כי כאשר הסדר פשרה המוצג טרם אישור התובענה כייצוגית, על התובענה הייצוגית לעמוד, לכאורה בתנאים לאישור הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8 (א) לחוק. סעיף 4 קובע, כאמור, כי על המבקש להיות בעל עילת תביעה אישית. סעיף 8 לחוק, העוסק בתנאים לאישור תובענה כייצוגית, קובע בס"ק (ג)(2) כי: "מצא בית המשפט כי התקיימו כל התנאים האמורים בסעיף קטן (א), ואולם לא מתקיימים לגבי המבקש התנאים שבסעיף 4(א)(1) עד (3), לפי הענין, יאשר בית המשפט את התובענה הייצוגית אך יורה בהחלטתו על החלפת התובע המייצג". היינו, לו היה מדובר באישור התובענה כייצוגית, היה מקום, במצב דברים זה להחליף את המבקש, התובע המייצג, במי שלו עילת תביעה אישית.

…

לאור האמור, נראה כי ככלל, לא ניתן לאשר הסדר פשרה שהוגש לפני אישור הבקשה כייצוגית, ושמתברר במסגרתו כי התובע נעדר עילת תביעה אישית. במצב דברים זה, כיוון, שכפי שאפרט להלן, מתקיימים יתר התנאים, יש מקום להחליף את התובע המייצג. אמנם, מצויים אנו, לכאורה, בשלב סיום ההליך, אולם, הלכה היא, כי בא כח מייצג אינו רשאי לייצג את הקבוצה בעצמו בהעדר מבקש לצדו, וכי החוק אינו מתיר ניהול תביעה ייצוגית ללא מבקש.

לסיכום

הסדר פשרה בתביעה ייצוגית חייב לכלול גם מבקש ייצוגי לו יש עילה אישית. אדם ללא עילה אישית לא יכול לייצג את חברי הקבוצה במסגרת הסדר פשרה או במסגרת ההליך הייצוגי עצמו, ולכן במקום לדחות את בקשת האישור ניתן להורות על החלפת המבקש באדם שיש לו עילת תביעה אישית.

לפני הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית תמיד כדאי להתייעץ עם עורך דין תביעות ייצוגיות.

שאלות נפוצות בעניין הסדר פשרה בתביעה ייצוגית