הגשת תביעות ייצוגיות באותו נושא בדיוק – האם הדבר אפשרי?

הגשת תביעות ייצוגיות באותו נושא אחרי פרסום מחדל משמעותי

הגשת תביעות ייצוגיות באותו נושא בדיוק מתרחשת לרוב לאחר פרסום מחדל משמעותי שעשוי להשפיע על קבוצה גדולה של נפגעים. כבר למחרת אחרי הפרסום תוכלו למצוא בפנקס תובענות ייצוגיות אזכורים לכך שהוגשו מספר בקשות לאישור תביעות ייצוגיות כנגד הגוף הפוגע, על ידי מבקשים ועורכי דין שונים.

הסיבה להתנהלות זו היא שמבקשים ועורכי דין שונים רוצים להיות אלה אשר ינהלו את ההליך, וינסו לזכות בו בשם קבוצת הנפגעים. אם הם יצליחו הם יזכו בתשלום כספי שיכול להיות משמעותי מאוד (לעיתים מאות אלפי ואפילו מיליוני שקלים).

על מנת להיות ראשונים אותם מבקשים ועורכי דין יגישו לעיתים בקשות לאישור תביעות ייצוגיות שמבוססות אך ורק על האמור באותה כתבה שפורסמה בתקשורת, וללא ראיות נוספות שיכולות להוכיח את טענותיהם. זהו מתכון בטוח לכישלון, אך זה לא עוצר אף אחד מהניסיון עצמו לתפוס את המקום הראשון מבחינת מועד ההגשה.

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

מה קובע החוק בעניין הגשת תביעות ייצוגיות באותו נושא?

חוק תובענות ייצוגיות מתייחס למצב שבו הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא מסוים ולאחריה מוגשת בקשה נוספת באותו נושא. סעיף 7 לחוק קובע בעניין זה כך:

7. (א) (1) מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב;

(2) מצא בית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1), והיתה הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור המאוחרת לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב.

(ב) על בית משפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:

(1) לענין בקשה לאישור קודמת שטרם החל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר;

(2) לענין בקשה לאישור קודמת שהחל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יורה על החלפת המבקש שהגיש את הבקשה לאישור הקודמת או בא הכוח המייצג, אלא אם כן שוכנע שהדבר דרוש כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, והכל בהתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה לאישור;

(3) לענין תובענה ייצוגית קודמת שהוגשה בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה – בית המשפט יורה על מחיקת הבקשה לאישור המאוחרת, כולה או חלקה, ואולם רשאי הוא להורות אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יורה על צירוף עילות תביעה נוספות או חברי קבוצה נוספים אלא אם כן מצא כי התקיימו לגבי עילות תביעה או חברי קבוצה כאמור כל התנאים וההליכים הנדרשים לפי חוק זה לשם אישור תובענה ייצוגית; הורה בית המשפט על צירוף כאמור, יראו את החלטתו כהחלטה בבקשה לאישור.

(ג) בית המשפט לא יורה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (3) אלא לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לענין זה.

על פי סעיף 7 לחוק, הגשת תביעות ייצוגיות באותו נושא לא תוביל לבירורן במקביל, במטרה להימנע מפסיקות סותרות באותו נושא. מה שיקרה, לרוב, הוא שבית המשפט יעביר את הבקשה המאוחרת בזמן לדיון בפני השופט שדן בבקשה המוקדמת בזמן, או שבית המשפט יורה על מחיקת הבקשה המאוחרת בזמן.

על מנת להחליט מה לעשות לאחר הגשת תביעות ייצוגיות באותו נושא על בית המשפט לבחון מה ישרת את טובת קבוצת הנפגעים בשמה רוצים לנהל את התביעות הייצוגיות. לאחר הגשת תביעות ייצוגיות באותו נושא בית המשפט יבחן את טיב הבקשות ועד כמה הן מבוססות. במצב שבו בית המשפט יראה שהבקשה הראשונה לא מבוססת וחסרת כל סיכוי, ולעומת זאת הבקשה השניה בזמן מבוססת היטב בראיות מתאימות ואולי אפילו צורפה אליה חוות דעת מומחה, במצב כזה בית המשפט עשוי להעדיף דווקא את הבקשה המאוחרת בזמן, כי היא זו שעשויה לשרת טוב יותר את חברי הקבוצה.

כלומר, הכלל הוא שלאחר הגשת תביעות ייצוגיות באותו נושא יש להעדיף את הבקשה הראשונה בזמן, למעט במצבים שבהם הבקשה המאוחרת בזמן איכותית יותר ויש סיכוי גבוה יותר שהיא תשרת את חברי הקבוצה בצורה טובה יותר.

פסיקת בית המשפט העליון בעניין הגשת תביעות ייצוגיות באותו נושא

פסיקת בית המשפט העליון היא פסיקה המחייבת את יתר בתי המשפט, ולכן כל מה שנקבע על ידי בית המשפט העליון בעניין הגשות תביעות ייצוגיות באותו נושא, ואופן הטיפול במקרים אלה, מחייב את יתר הערכאות השיפוטיות.

דוגמה לפסיקת בית המשפט העליון בעניין הגשת תביעות ייצוגיות באותו נושא ניתן למצוא בתיק ע"א 8935/21 ישראל דהן נ' שופרסל בע"מ, שם נקבע, בין היתר, כך:

הנחת המוצא הגלומה בסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות היא שאין מקום לניהול הליכים ייצוגיים דומים לפני מותבים שונים – שכן כפל ההתדיינות אינו יעיל, ואף עלול להוביל לפסיקות סותרות (רע"א 3124/22 יינות ביתן בע"מ נ' גנסין, פסקה 4 (3.6.2022)). הסעיף קובע אפוא מנגנון שמסדיר מצב דברים שבו הוגשו מספר בקשות דומות לאישור תובענה כייצוגית; והוא מורה כי בית המשפט שאליו הוגש ההליך המאוחר בזמן רשאי להורות על העברתו לבית המשפט שאליו הוגש ההליך המוקדם, והאחרון יקבע כיצד יתנהל הדיון בהליכים.

לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב ובידה להורות על איחוד הדיון בהליכים, מחיקה של אחד מהם או עיכוב ההליכים בו, וכיוצא באלה; ובהתאם לפסיקה בית המשפט נדרש לשקול בהקשר זה את טובת הקבוצה, יעילות הדיון ושיקולי מדיניות נוספים כגון הכוונת התנהגותם של צדדים להליך ייצוגי (עניין חפץ, פסקה 7; ע"א 5503/11 דבח נ' דינרי, פסקאות י"ז-י"ח (18.1.2012)).

 בפסיקה הובהר כי בהתאם למנגנון הקבוע בחוק, ככלל יש ליתן עדיפות לבקשת האישור המוקדמת על פני זו המאוחרת. ביסודו של כלל זה עומדים מספר טעמים, ובהם הוגנות כלפי חושף הפרשה שהשקיע בחקירה ובבירור העילה; מניעת העתקות; וחיסכון בזמן שיפוטי, הנובע מן האיתות לתובעים פוטנציאליים כי נסגר השער להגשת בקשות בנוגע לאותה הפרשה (ע"א 3293/17 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' טלמור, פסקה 6 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) נ' הנדל (12.9.2018), להלן: עניין רבקה טכנולוגיות).

ואולם עדיפות כאמור תינתן רק לבקשת אישור ראויה הנתמכת בתשתית עובדתית וראייתית מספקת; ו"אין פירוש הכלל שניתן להגיש בקשה חפוזה ובלתי מבוססת רק על מנת לקנות מקום בתור" (עניין רבקה טכנולוגיות, שם). בהמשך לאמור, הפסיקה הכירה בכך שבנסיבות מסוימות הבקשה המאוחרת עשויה לגבור, למשל אם הבקשה המאוחרת מוסיפה "נדבך משמעותי" לאיכות התביעה, או אם מגיש הבקשה הראשונה לא רשם את הבקשה בפנקס התובענות הייצוגיות (ראו: ע"א 7626/18 חורב נ' ורדניקוב, פסקאות 13-9 (25.8.2020); עניין חפץ, פסקאות 9-7).

לסיכום

הגשת תביעות ייצוגיות באותו נושא בדיוק זאת תופעה שמתרחשת לרוב לאחר פרסום בכלי התקשורת על מחדל משמעותי שנגרם על ידי חברה כלשהי, שרלוונטי לקבוצה גדולה של אנשים.

עיון בפנקס תובענות ייצוגיות יום לאחר הפרסום יגלה שהוגשו באותו נושא מספר תביעות ייצוגיות על ידי מבקשים ועורכי דין שונים. הגשת תביעות ייצוגיות באותו נושא בדיוק מתבצעת על ידי מבקשים ועורכי דין שונים מכיוון שהם רוצים להיות הראשונים, משום שזכות זאת עשויה להוביל לכך שבסופו של דבר הם יקבלו תשלום כספי גבוה.

על פי פסיקת בית המשפט העליון בעת הגשת תביעות ייצוגיות באותו נושא לרוב יש להעדיף את הבקשה הראשונה בזמן, למעט במצב שבו הבקשה המאוחרת בזמן היא בקשה עדיפה ואיכותית יותר. בית המשפט בוחן איזה מבין כתבי הטענות מבוסס יותר ועשוי לשרת את טובת הקבוצה בצורה טובה יותר.