מהי "קבוצה" ומה חשיבותה במסגרת תביעה ייצוגית?
לפני שמדברים על הרחבת הקבוצה בתביעה ייצוגית צריכים להבין מהי אותה "קבוצה" ומה חשיבותה במסגרת כל הליך ייצוגי.
אחד התנאים להגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית היא הגדרה של קבוצת הנפגעים – בשם מי בדיוק מנהלים את ההליך הייצוגי. אם יוגש הליך ייצוגי ללא הגדרת קבוצת הנפגעים – ההליך פשוט לא יתנהל ורוב הסיכויים שבית המשפט ידחה אותו על הסף.
דוגמה להגדרת קבוצה: כל לקוח אשר קיבל מהחברה הודעת ספאם בניגוד להוראות הדין, בשבע השנים האחרונות.
על פי הגדרת קבוצה שבדוגמה, מי שיוכל לקבל פיצוי כספי, בהנחה שבית המשפט יקבל את הטענות במסגרת התביעה הייצוגית, אלה רק אותם אנשים אשר קיבלו מהחברה הנתבעת הודעת ספאם בניגוד לחוק, ורק אם המקרה התרחש בשבע השנים האחרונות למועד הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית לבית המשפט.
עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.
באילו מקרים הרחבת הקבוצה בתביעה ייצוגית נחוצה?
במצב סטנדרטי כל בקשה לאישור תביעה ייצוגית נמשכת מספר שנים (למעט אם מסכימים על הסדר פשרה או הסתלקות מתוגמלת). בחלק גדול מהמקרים הנתבע לא מתקן את המחדלים בזמן ניהול ההליך ולכן נוצר מצב שבו נגרם נזק לקבוצה נוספת של אנשים.
במצב שבו הגדרת הקבוצה המקורית לא התייחסה לשלב שלאחר הגשת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית לבית המשפט נוצר מצב שללא הגשת בקשה לצורך הרחבת הקבוצה יהיו אנשים רבים שלא יזכו לשום פיצוי.
לכן, במקום לשקול הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין התקופה שלאחר הגשת הבקשה הראשונה לאישור תביעה ייצוגית לבית המשפט, ניתן לבחון הגשת בקשה לצורך הרחבת הקבוצה.
האם בית המשפט רשאי להורות על הרחבת הקבוצה?
כל פעולה שיפוטית מחייבת מקור בדין. שופט לא יכול לקבוע משהו מבלי שתהיה לו סמכות לכך, ולכן צריכים לחפש את המקור החוקי שמאפשר הרחבת הקבוצה במהלך תביעה ייצוגית.
המקור החוקי במקרה זה הוא סעיף 10 לחוק תובענות ייצוגיות, אשר קובע, בין היתר, כך:
10(א). אישר בית המשפט תובענה ייצוגית, יגדיר בהחלטתו את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה; לא ייכלל בקבוצה אדם שעילת תביעתו נוצרה לאחר המועד שבו אושרה התובענה הייצוגית כאמור.
10(ב). על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להתיר צירוף של אדם לקבוצה שאותה הגדיר לפי אותו סעיף קטן, אף שלא נכלל בה במסגרת החלטת בית המשפט כאמור באותו סעיף קטן, וזאת עד למועד שיקבע; התיר בית המשפט כאמור, יורה על האופן שבו תימסר הודעה על כך למי שצורף לקבוצה, ורשאי הוא להורות על פרסום הודעה על כך גם לחברי הקבוצה או לגורם אחר אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין; הודעה לפי סעיף קטן זה תימסר גם למנהל בתי המשפט לשם רישומה בפנקס.
באילו מקרים בית המשפט יורה על הרחבת הקבוצה?
בדרך כלל בית המשפט יורה על הרחבת הקבוצה בתביעה ייצוגית אם מתקיימים שני תנאים:
- הוכח שהנתבע עדיין מפר את הוראות הדין המוזכרות בבקשה לאישור תביעה ייצוגית.
- הגדרת הקבוצה המקורית איננה מתייחסת לנפגעים נוספים בפרק הזמן שלאחר הגשת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית לבית המשפט.
קיימת פסיקה ענפה מאוד של בית המשפט העליון בעניין הרחבת הקבוצה. המשותף לפסקי הדין הוא שכולם מדגישים את הצורך ביעילות, על מנת למנוע הליך ייצוגי נוסף אשר יעסוק בעניין דומה, אך השוני יתמקד רק בתקופה (פרק זמן) שונה.
לדוגמה במסגרת פסיקת בית המשפט העליון בתיק ע"א 3634/20 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' חווה מיכל קידישמן, שם נקבע, בין היתר, כך:
הוראת סעיף 10 לחוק תובענות ייצוגיות קובעת כלל וחריג לו. הכלל, המצוי בסיפא סעיף 10(א) לחוק תובענות ייצוגיות, קובע כי "לא ייכלל בקבוצה אדם שעילת תביעתו נוצרה לאחר המועד שבו אושרה התובענה הייצוגית כאמור". החריג לכלל מוגדר בסעיף 10(ב) לחוק ומורה הוא כך: "על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להתיר צירוף של אדם לקבוצה שאותה הגדיר לפי אותו סעיף קטן, אף שלא נכלל בה במסגרת החלטת בית המשפט כאמור באותו סעיף קטן, וזאת עד למועד שיקבע…".
המדובר, איפוא, בסמכות שבשיקול דעת המסורה לבית המשפט הדן בתובענה הייצוגית. התכלית שביסוד הוראה זו היא חיסכון בהתדיינויות נוספות הזהות מבחינה עובדתית ומשפטית לתובענה שאושרה, וכן שיפור הנגישות של אנשים לבית המשפט המחזיקים בעילת תביעה דומה לזו שנדונה בתובענה הייצוגית שאושרה (ראו: דברי ההסבר לסעיף 9(ב) להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, ה"ח הממשלה 256, 265; ע"א 8037/06 ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ, פ"ד סז(1) 410, 474 (2014); רע"א 6142/14 חברת בזק בינלאומי בע"מ נ' Myrna Mandap, פסקה 7 (9.12.2014)).
בענייננו, סבורני כי מתקיימים מצבור של טעמים המצדיקים להיעתר לבקשת המשיבה להרחיב את הגדרת הקבוצה כלפי העתיד עד למועד מתן פסק הדין המשלים. לאורך כל ההליך מנורה חזרה ושנתה כי היא ממשיכה לפצות את מבוטחיה, בהתאם להוראת הסעיף הנדונה, על פי מחירון משרד הבריאות. במצב דברים זה, ובהינתן שעיקרה של התובענה דנן במחלוקת פרשנית מובהקת, לא מצאתי טעם של ממש להחריג מבוטחים, אשר השוני היחיד ביניהם לבין חברי הקבוצה שהוגדרה הוא המועד שבו נולדה עילת תביעתם, באמצעות ניתובם להגשת הליך נפרד (בין אם אישי ובין אם ייצוגי).
לסיכום
במסגרת כל הליך ייצוגי צריכים להגדיר את קבוצת הנפגעים בשמה מגישים בקשה לאישור תביעה ייצוגית. אם לא תוגדר קבוצה ההליך עשוי להדחות על הסף.
מכיוון שתביעה ייצוגית עשויה להמשך שנים רבות לעיתים נוצר הצורך לבקש הרחבת הקבוצה שהוגדרה במקור, כדי להימנע מהגשת תביעה ייצוגית נוספת שתעסוק באותו נושא אך בפרק זמן שונה.
בית המשפט רשאי, מכוח סעיף 10 לחוק תובענות ייצוגיות להורות על הרחבת הקבוצה, אך אין זה אומר שבית המשפט אכן יורה כך בכל מקרה ומקרה.
