פסק דין חלקי – מה זה והאם ניתן לערער עליו (ובאיזה שלב)?

מה זה פסק דין חלקי?

פסק דין חלקי הוא פסק דין, כלומר החלטה שמסיימת את ההתדיינות, אך לא באופן מלא. פסק דין שכזה יכול להתייחס לחלק מבעלי הדין או לחלק מהמחלוקות. לדוגמה: תובע טוען שנתבע א' חייב לו 100 אלף שקלים ונתבע ב' חייב לו 50 אלף שקלים. במסגרת ההתדיינות יכול להינתן פסק דין שנוגע רק לנתבע א' או רק לנתבע ב', או רק ביחס לסכום החוב שרלוונטי לנתבע א' או רק ביחס לסכום החוב שרלוונטי לנתבע ב'.

כלומר, בשעה שניתן פסק דין חלקי ההליך לא הסתיים ביחס לכל בעלי הדין או ביחס לכל העילות אלא רק ביחס לחלק מהם, וניהול התביעה ממשיך ביחס ליתר בעלי הדין.

בית המשפט עשוי לתת פסק דין חלקי ביוזמתו או לבקשת בעלי הדין. הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות אך העיקריות שבהן הן אלה:

1. פישוט ההליך – הכרעה בחלק מהסוגיות עשויה לפשט ולהקל על ניהול ההליך.
2. חיסכון בזמן – הכרעה בחלק מהסוגיות עשויה לחסוך זמן שיפוטי יקר, וכן, את זמנם של הצדדים. חיסכון בזמן = חיסכון בכסף וגם לכך ישנה משמעות רבה מאוד מבחינת הצדדים.

ישנו מקרה נוסף שבו ניתן לבקש פסק דין שניתן לראות בו פסק דין חלקי והוא כאשר ניתן פסק דין בהעדר הגנה או פסק דין בהעדר התייצבות, וזאת כאשר יש בעלי דין נוספים. כלומר, במצבים אלה התביעה כנגד אותו בעל דין ספציפי תגיע לסיומה, אך התביעה תמשך כנגד יתר בעלי הדין.

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה עשור בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות – מסחריות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

באיזה שלב ניתן לקבל פסק דין חלקי?

באופן מעשי ניתן לקבל פסק דין חלקי כמעט בכל שלב של ההליך. לדוגמה: במצב שבו יש מספר נתבעים ואחד הנתבעים לא הגיש כתב הגנה במועד, ניתן יהיה לבקש פסק דין בהעדר הגנה (עוד לפני שהצדדים מתייצבים בפני שופט במסגרת קדם המשפט הראשון). ביחס לאותו נתבע זה יהיה פסק דין סופי אך ביחס לתביעה כולה זהו פסק דין חלקי משום שהתביעה ממשיכה ביחס ליתר הנתבעים.

יחד עם זאת, לא תתקלו במצב שבו השופט שדן בתביעה יתן פסק דין חלקי אך ורק על בסיס האמור במסגרת כתב תביעה, כתב ההגנה, כתב תשובה, מבלי שהצדדים התייצבו לפניו בפועל.

סמכות השופט לתת פסק דין חלקי או פסק דין סופי ביחס לכל בעלי הדין כבר במהלך קדם המשפט הראשון קבועה בתקנה 63(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי:

(ב) בישיבת קדם-המשפט יורה בית המשפט על דרכי הדיון בתובענה במטרה לייעלו, לפשטו ולהחישו; בכלל זה רשאי הוא מיוזמתו או לבקשת בעל דין –

(1) להורות על שלבי הדיון בתובענה ועל המועדים לקיומם;

(5) לפצל את הדיון ולתת כל הוראה דיונית בנוגע לדרך ליבון המחלוקות;

(16) למחוק את כתב התביעה או לדחות את התובענה או לתת פסק דין אם מצא שכתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל;

(17) להציע לבעלי הדין הצעת פשרה או להציע להם לפסוק על דרך הפשרה או מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.

איך מבקשים פסק דין חלקי?

פסק דין חלקי ניתן לבקש בשני אופנים:

1. בעל פה – במהלך הדיון בפני השופט.
2. באמצעות הגשת בקשה בכתב.

בשני המקרים תצטרכו לפרט את הנימוקים שלכם מדוע לשיטתכם מגיע לכם פסק דין חלקי ומדוע דווקא במהלך ההליך ולא בסיומו. אם החלטתם להגיש בקשה בכתב לרוב יהיה עליכם לצרף תצהיר לבקשה.

האם ניתן לערער על פסק דין חלקי?

ניתן להגיש ערעור על פסק דין חלקי אך לעיתים ישנו קושי לזהות שמדובר בפסק דין שכזה, משום שהשופט אינו חייב לקרוא לו כך, אלא הוא יכול לקרוא לו גם "החלטה".

לצורך בחינה האם ניתן להגיש ערעור או לא, לא מספיק להסתכל על הכותרת של ההחלטה משום שבוחנים את ההחלטה בהתאם למבחן מהותי ולא מבחן צורני, כלומר, האם ההחלטה מובילה לסיום ההתדיינות? האם הסעד התקבל או נדחה?

בעניין זה בית המשפט העליון קבע כך (ע"א 463/13 מדינת ישראל נ' פרמה גורי בע"מ):

ככלל, אופן הערעור על החלטה שיפוטית נקבע על-פי מבחן הסופיות: אם מדובר ב"פסק-דין", קרי החלטה המביאה לכדי גמר את העניין התלוי ועומד בבית המשפט או חלק ממנו, אזי קיימת זכות ערעור, ואילו אם מדובר ב"החלטה אחרת" אזי הערעור טעון רשות (ראו לאחרונה בש"א 6428/12 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (4.12.2012)). מבחן עזר המסייע באיתורה של "סופיות" הוא מבחן הסעד: אם ניתן או נשלל סעד בהחלטתו של בית המשפט – הרי זה פסק-דין; ואם לאו – בהחלטה אחרת עסקינן. עמדה על כך כבוד השופטת ד' דורנר בע"א 6058/93 מנדלבליט נ' מנדלבליט, פ"ד נא(4) 354 (1997), ודבריה מסכמים את התורה כולה:

מבחן הסופיות הפורמאלי קל ליישום כאשר מדובר בפסק-דין הבא בסיומה של מלאכת השיפוט. הקושי מתעורר במצבים שבהם מכריע בית-המשפט בטענות שונות של הצדדים כבר במהלך הדיון. במצבים כאלו, שבהם נמשך הדיון לאחר מתן ההחלטה בפני אותו בית-משפט, נדרש מבחן עזר, שבאמצעותו ניתן יהיה לזהות 'סופיות' הנובעת מתוצאתה של ההחלטה בהיבט הדיוני, להבדיל מתוכנה, קרי תוצאתה בהיבט המהותי. המבחן הראוי לזיהוי 'סופיות' שכזו הוא מבחן הסעד, המהווה נקודת ציון דיונית המאפשרת לקבוע כי תחום מוגדר של ההליך הסתיים.

בפסיקתנו, וכן במשפט המשווה, נקבעת סופיות ההחלטה במהלך הדיון על-פי השאלה אם בקטע כלשהו של ההתדיינות קיבל התובע את הסעד הסופי שביקש או חלק ממנו או שהוא נשלל ממנו. זאת, משום שבית-המשפט הכריע בשלב הראשון באחת או יותר מן העילות שנתבעו באותה תובענה ופסק לתובע אחד או יותר מן הסעדים שתבע בגין אותה עילה או דחה את מתן הסעד המבוקש. כך גם כאשר בית-המשפט מכריע בתביעתו של אחד או יותר מן התובעים, ופוסק להם את הסעד המבוקש על-ידיהם, או דוחה את מתן הסעד המבוקש. הוא הדין כאשר ניתנה החלטה הדוחה חלק מן התביעה או התביעה כנגד אחד או יותר מן הנתבעים.

כך נבדל פסק^–הדין החלקי מהחלטה בפלוגתאות שבין הצדדים, אשר ההכרעה בהן אינה מהווה יותר מאשר בסיס לבירור הסעד (שם, בעמ' 363).

בענייננו, החלטת בית המשפט קמא מיום 13.12.2011 הוכתרה "פסק דין חלקי והחלטה". בית המשפט הבחין, אפוא, בין שני חלקים של ההחלטה: חלק אחד המהווה לשיטתו "פסק-דין חלקי", וחלק אחר המהווה החלטה, קרי: "החלטה אחרת". על פניו ניתן להניח כי הכוונה הייתה שאותו חלק של ההחלטה הדוחה מקצת מן התביעה (מחמת התיישנות) מהווה פסק-דין (חלקי), שהרי ברור כי בכך נשלל סעד, ואילו החלק האחֵר, שלגביו הדיון טרם הסתיים, מהווה החלטה אחרת.

אמת, כותרתה של החלטה שיפוטית אינה מכרעת לעניין סיווגה של ההחלטה לצרכי ערעור (ראו ע"א 277/81 גרינהאוז נ' גרינהאוז, פ"ד לו(3) 197, 202 (1982)). אולם בענייננו, סבורני כי עמדת המדינה נתמכת לא רק בכותרת ההחלטה כי אם גם בבחינה עניינית שלה.

בהליכים שמתנהלים לפי תקנות סדר הדין האזרחי המועד להגשת ערעור על פסק דין חלקי הוא בתוך 60 ימים ממועד קבלת ההחלטה (ראו תקנה 137(א)).

לסיכום

פסק דין חלקי הוא פסק דין לכל דבר ועניין, אך הוא שונה ביחס לפסק דין סופי משום שהוא מתייחס רק לסוגיה או סוגיות ספציפיות, או רק לחלק מהנתבעים.

השופט רשאי לתת פסק דין חלקי בכל שלב אך במרבית המקרים הדבר לא יקרה לפחות לפני קדם משפט ראשון.

פסק דין חלקי אינו חייב להיות מוגדר ככזה. לא בוחנים את סוג ההחלטה על פי הכותרת אלא על פי מהות ההחלטה – האם ההחלטה מסיימת את ההתדיינות או לא? האם הושג או נשלל הסעד המבוקש?

ניתן לערער על פסק דין חלקי ובהליכים משפטיים שמתנהלים על פי תקנות סדר הדין האזרחי, יש להגיש את הערעור תוך 60 ימים ממועד קבלת ההחלטה.

שאלות נפוצות בעניין פסק דין חלקי