מה זה השתק שיפוטי?
השתק שיפוטי זאת טענה משפטית שנועדה למנוע מבעל דין, או צד שקשור אליו, לטעון טענות הפוכות או שונות בשני הליכים משפטיים שונים.
לדוגמה: אם צד לתביעה טען שהוא קיבל כספים, אותו צד, או גורם שקשור אליו, לא יוכל לטעון שהוא לא קיבל כספים, מכיוון שקיים השתק שיפוטי.
כמובן שחשוב מאוד להכיר את הטענה ולהעלות אותה בפועל בפני השופט שדן בתיק. אם טענת השתק שיפוטי לא תעלה על ידי הצד המעוניין בכך, השופט עשוי שלא להעלות טענה זו ביוזמתו, ובפועל ניתן יהיה להמשיך ולנהל את המשפט כשאחד הצדדים טוען טענה הפוכה לחלוטין ביחס לתביעה קודמת.
טענה בעניין השתק שיפוטי ניתן לטעון בכל הליך (לדוגמה: תביעה ייצוגית, תביעה אזרחית, תביעה כספית, תביעה נזיקית, וכו').
עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים בתביעות משפטיות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.
מה קובעת פסיקת בית המשפט בעניין השתק שיפוטי?
קיימים פסקי דין רבים בסוגיית השתק שיפוטי שניתנו על ידי בית המשפט העליון. חשוב להתמקד דווקא בפסיקה של בית המשפט העליון משום שהיא מחייבת את יתר בתי המשפט (פסיקה של בית משפט השלום או המחוזי רק מנחה, ולא מחייבת בתי משפט אחרים).
השתק שיפוטי חל גם כאשר לא צמחה "הנאה" לאחד הצדדים
בעניין זה בית המשפט העליון במסגרת בע"מ 8943/22 פלוני נ' פלונית קבע, בין היתר, כך:
כידוע, כלל ההשתק השיפוטי מונע מבעל דין להעלות טענות סותרות בהליכים שונים. זאת, גם כאשר בעלי הדין בשני ההליכים אינם זהים (ראו: ע"א 513/89 Interlego A/S נ' Exin-Lines Bros. S.A, פ"ד מח(4) 133, 196 (1994)). כלל זה נועד, בעיקרו של דבר, לשמור על טוהר ההליך השיפוטי ועל אמון הציבור במערכת המשפט (ראו: רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט(6) 625, פס' 9 לפסק דינו של השופט גרוניס (2005)).
לתכלית זו שני פנים: מבחינה מוסרית, הכלל מתמקד בתום-לבם של בעלי הדין ונועד למנוע ניצול לרעה של ההליך השיפוטי; מבחינה מעשית, הכלל מבקש למנוע הכרעות סותרות של טריבונלים שונים (ראו, למשל: ע"א 1445/11 מרטינז נ' רילוב, פס' 24 [פורסם בנבו] (26.12.2012); ע"א 6181/08 וינוקור נ' ממונה מס ערך מוסף עכו, פס' 10 [פורסם בנבו] (28.8.2012)).
בעבר, תחולתו של כלל ההשתק השיפוטי הותנתה בכך שטענתו הרלוונטית של בעל הדין התקבלה במסגרת ההליך האחר (ראו, למשל: רע"א 6753/96 מ.מ.ח.ת. בע"מ נ' פרידמן, פ"ד נ(5) 418, 422 (1997)). במרוצת השנים רוכך תנאי זה, לכדי דרישה שלבעל הדין צמחה "הנאה" כלשהי כתוצאה מהעלאת הטענה שעל הפרק (ראו: עניין בית ששון, בפס' 11 לפסק דינו של השופט גרוניס; בר"מ 8689/14 הוועדה המקומית לתכנון ובניה מגדל העמק נ' מבני תעשיה בע"מ, פס' 14-11 לפסק דינו של השופט פוגלמן [פורסם בנבו] (4.5.2015));
ואף ביחס לנחיצותה של דרישה מרוככת זו ניתן למצוא עמדות שונות בפסיקתו של בית משפט זה (ראו: רע"א 2401/21 ג'עוני נ' נחלת שמעון בע"מ, פס' 35 לפסק דינו של השופט סולברג וההפניות שם [פורסם בנבו] (1.3.2022)).
אציין כי לגישתי, צמיחתה של "הנאה" כלשהי כתוצאה מהעלאת טענה מסוימת, איננה, ככלל, תנאי לקביעה כי בעל דין מושתק מלטעון את היפוכה. זאת, בעיקרו של דבר, לנוכח רציונל ההשתק שעניינו הגינות ותום-לב, שאינו מתמקד בתוצאת ההליך כי אם בהתנהלות בעל הדין, וממילא, תחולתו אינה מותנית בקיומה של "הנאה" כזו או אחרת (ראו: עניין בית ששון, בפס' 10 לפסק דינו של השופט גרוניס, וכן חוות דעתו של השופט רובינשטיין; עניין וינוקור, בפס' 13).
לנוכח האמור, אף בהנחה שהייתה מתקבלת טענת המבקש, שלא צמחה לו "הנאה" מהעלאת הטענה האמורה בהליך ההוצאה לפועל, לא היה בכך, לגישתי, כדי להוביל למסקנה שלפיה הוא אינו מושתק מלטעון את היפוכה בהליך דנן.
השתק שיפוטי חל גם בהליכי ערעור
בעניין זה קבע כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 3381/17 שאול אשכנזי נ' ציון בן שלמה, בין היתר, כך:
וכך כתבתי במסגרת ע"א 7909/16 סיף מתכות בע"מ נ' הממונה האזורי – אגף המכס ומע"מ באר שבע [פורסם בנבו] (26.4.2018):
"הלכה היא כי בעל דין אשר טען טענה משפטית או עובדתית מסוימת, מושתק מלטעון באותו הליך או בהליך אחר טענה הסותרת טענה זו. כלל זה מכונה כלל ההשתק השיפוטי, ותכליתו למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן למנוע את ניצולם לרעה של בתי המשפט (ע"א 9056/12 קינג נ' פקיד השומה ירושלים, [פורסם בנבו] פסקה 11 (4.8.2014) (להלן: עניין קינג); רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט(6) 625 (2005)).
כאשר מדובר בטענות הנטענות בשלב הערעור והסותרות טענות שנטענו לפני הערכאה הדיונית, מגולמים כללי ההשתק השיפוטי גם בכלל המושרש לפיו ערכאת הערעור לא תידרש, ככלל, לטענה שמועלית לפניה לראשונה המשנה את חזית הדיון. כלל זה חל ביתר שאת כאשר מדובר בטענות עובדתיות, ותחולתו קשיחה במיוחד כאשר מדובר בטענות עובדתיות שאינן רק חדשות, אלא גם סותרות את שנטען לפני הערכאה הדיונית.
זאת, מפני שמטרתו המרכזית של הליך הערעור הינה תיקון טעויות שנפלו בהכרעת הערכאה הדיונית, והוא אינו מיועד לביצוע "מקצה שיפורים" ולדיון בטענות חדשות שכלל לא נטענו לפני הערכאה הדיונית (רע"א 6693/13 אירופה ישראל (מ.מ.ש) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (16.2.2014); עניין קינג, בפסקה 11; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 1006-1005 (מהדורה שתיים-עשרה, 2015))."
דברים אלו נכונים אחד לאחד במקרה זה, שכן אשכנזי טוען כיום טענה הפוכה מזו שטען בהליך שהתקיים בערכאה המבררת והוא מנוע אפוא מלעשות כן….
היחס בין השתק שיפוטי לחובת תום הלב
כאשר טוענים טענות כלשהן בבית המשפט צריכים לעשות זאת בתום לב. העדר תום לב יכול להוביל לדחיית טענה, גם אם "משפטית" היא נכונה. הכלל נכון גם ביחס לטענת השתק שיפוטי.
בעניין זה בית המשפט העליון קבע במסגרת רע"א 1604/20 פלוני נ' פלוני, בין היתר, כך:
אם בכך לא די, הרי שהמבקשים מושתקים מלטעון כי יש לדחות את תביעת המשיבים עקב היעדרו של היתר לפיצול סעדים. בית משפט זה עמד לא פעם על חובתו של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים בדרך מקובלת ובתום לב, ולפעול כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל בנסיבות העניין (ראו: ע"א 9542/04 רותם חברה לביטוח בע"מ בניהול מורשה נ' נחום, [פורסם בנבו] פסקה 8 (2.1.2006) (להלן: "עניין רותם"); בש"א 2236/06 חממי נ' אוחיון, [פורסם בנבו] פסקה 10 והאסמכתאות שם (5.6.2006)).
כאשר בעל דין מתכחש בהתדיינות מאוחרת לטענה שטען בהצלחה בהתדיינות קודמת, הרי שהוא נוהג בחוסר תום לב, ועל כן קמה נגדו מניעות, המכונה "השתק שיפוטי", השוללת ממנו את האפשרות לטעון טענות העומדות בסתירה לקו הטיעון המקורי בו בחר (ראו ע"א 513/89 Interlego A/S נ' Exin – Lines Bros S. A., פ"ד מח(4) 133, 200-194 (דעת יחיד של השופטת דליה דורנר) (1994); ע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים בע"מ, פ"ד נט(6) 625 (2005); רע"א 8297/12 הפניקס הישראלי לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (16.7.2013)).
הכלל בדבר השתק שיפוטי עשוי לחול כאשר טענת בעל הדין בהליך הראשון התקבלה
אחד התנאים לקבלת טענה בדבר השתק שיפוטי הוא שטענת בעל הדין התקבלה בהליך הראשון.
לדוגמה: בתביעה הראשונה יוסי טען שהוא קיבל מיליון שקלים משלום. אם בית המשפט יקבל טענה זו בתביעה השניה יוסי לא יוכל לטעון שהוא קיבל משלום רק 500 אלף שקלים.
לעומת זאת, אם טענתו של יוסי לא התקבלה, לא יחול השתק שיפוטי, והוא יוכל לטעון בתביעה השניה שהוא קיבל משלום רק 500 אלף שקלים.
בעניין זה בית המשפט העליון קבע במסגרת רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון והשקעות בע"מ, בין היתר, כך:
בפסיקתנו נקבע, בעקבות פסיקה אמריקאית, כי אחד התנאים לקיומו של השתק שיפוטי הינו הצלחה בהליך הקודם (ראו לדוגמה, רע"א 6753/96 מ.מ.ח.ת. בע"מ נ' פרידמן, פ"ד נ(5) 418, 422). כלומר, תנאי הוא שבעל הדין כלפיו נטען ההשתק השיפוטי זכה בהליך הראשון על סמך טענה שאת היפוכה הוא טוען בהליך השני (הכלל מכונה באנגלית Prior success rule, ובלשוננו "כלל ההצלחה הקודמת").
הכלל האמור נובע מן החשש שתתקבלנה החלטות סותרות על ידי שני טריבונלים שונים (ראו Boyers, עמ' 1253). לפיכך, אם בית המשפט הראשון דחה את טענתו של בעל הדין, אין מניעה, לאור הכלל האמור, שהוא יעלה טענה סותרת בהליך המאוחר. כמובן, שכאשר מדובר בעדות הסותרת עדות קודמת, תפגע הסתירה במהימנותו של העד בהליך השני, אף אם לא נקבע מימצא על סמך עדותו בהליך הראשון (אם נקבע מימצא, ייתכן שיחול השתק אחר, הוא השתק פלוגתא).
אעיר, כי איני משוכנע שאומנם הדרישה של הצלחה קודמת תהא בכל מקרה ומקרה תנאי שאין בלתו לתחולתו של השתק שיפוטי. ברם, אין צורך לקבוע מסמרות בסוגיה זו, שכן דרישה זו מתקיימת במקרה הנוכחי, כפי שיוסבר עתה.
שימו לב שבסוף ההחלטה הזאת בית המשפט קובע שקבלת הטענה בהליך הקודם לא תהיה רלוונטית לצורך טענת השתק שיפוטי בהליך המאוחר בזמן.
לסיכום
טענת השתק שיפוטי היא טענה משפטית חשובה ושימושית, ומטרתה למנוע מבעל דין, או צד שקשור אליו, לטעון טענות שונות או הפוכות בשני הליכים שונים.
השתק שיפוטי חל גם מכוח חובת תום הלב. בעלי הדין חייבים לנהוג כלפי בית המשפט והצד שכנגד בתום לב ולא לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט, ולטעון בהליכים שונים טענות הפוכות/שונות.
קיימת פסיקה ענפה מאוד בעניין השתק שיפוטי, ומתי בדיוק ובאילו תנאים טענה זו תחול. מומלץ להכיר את הפסיקה הרלוונטית של בית המשפט העליון, משום שמדובר בפסיקה מחייבת בתי משפט אחרים.
