כתובת: רחוב ההגנה 13, ראשון לציון | טלפון: 03-6427876 | דוא"ל: [email protected]

לתביעות מעל 100 אלף ש"ח חייגו

03-6427876

העלבת עובד ציבור – האם הוא יכול להגיש תביעת לשון הרע ולנצח?

העלבת עובד ציבור

העלבת עובד ציבור היא עבירה המפורטת בסעיף 288 לחוק העונשין ועשויה במקרים מסוימים להוביל להגשת כתב אישום. בנוסף, אם הפוגע פרסם את האמירות הפוגעניות כנגד עובד הציבור באופן פומבי (לדוגמה בקבוצת פייסבוק) ניתן יהיה להגיש תביעת לשון הרע כנגד המפרסם (בגין העלבת עובד ציבור).

עובד ציבור יכול להיות פוליטיקאי, שוטר, פקיד באחת מרשויות המדינה וכו'.

עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע – הוצאת דיבה. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 קובע כי לשון הרע הוא דבר שעשוי:

  1. להשפיל אדם או לעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג בפני אנשים אחרים.
  2. לבזות אדם בעקבות מעשים או התנהגות אשר מיוחסת לו.
  3. לפגוע בעבודתו, משרתו, פרנסתו של אדם.
  4. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית, או מוגבלותו.
עורך דין לשון הרע
עורך דין הוצאת דיבה אדי בליטשטיין מסביר על העלבת עובד ציבור

הסנקציה הכספית בגין העלבת עובד ציבור עשויה להיות משמעותית מאוד. אם תביעת לשון הרע שתוגש על ידי עובד הציבור תתקבל, הוא עשוי לזכות בפיצוי כספי עד כ-72 אלף ש"ח בגין כל עלבון שפורסם ברבים.

אם עובד הציבור יוכיח שהעלבון ופרסומו הם לשון הרע, ושמטרת העלבון והפרסומו הם בכוונה לפגוע בו, עובד הציבור יוכל לקבל פיצוי כספי עד כ-144 אלף ש"ח בגין כל פרסום שכזה.

האם בכל מקרה העלבת עובד ציבור תוביל לפיצוי כספי?

מקרה מעניין העסיק את בתי המשפט השונים והגיעו לאור גלגוליו הרבים עד לפתחו של בית המשפט העליון. מדובר במקרה שבו חבר הכנסת מיקי זוהר (לגביו אין ספק שהוא עובד ציבור) הגיש תביעת לשון הרע נגד עמותת חוזה חדש העוסקת במחאה נגד שחיתות שלטונית.

העלבת עובד ציבור - האם הוא יכול להגיש תביעת לשון הרע ולנצח?
לא כל העלבת עובד ציבור תוביל לפיצוי כספי

תחילתו של המקרה בפרסום מטעמו של חבר הכנסת מיקי זוהר שכתב כך:

שאלה שמטרידה אותי: מה יותר חמור ופוגע בדמוקרטיה? הסתערות אלימה של אזרחים אמריקאים על בניין הקפיטול בוושינגטון או הסתערות אלימה של אזרחים ישראלים על בית רה"מ בירושלים? אובייקטיביות היא תכונה חשובה, אני מציע לתקשורת וליריבים הפוליטיים שלנו לנסות ולאמץ אותה מדי פעם.

עמותת חוזה חדש הגיבה על פרסום זה וכתבה כך:

מיקי זוהר הוא חייל בכיר בארגון הפשע של נתניהו שלא מפסיק להסית ולשקר. ההשוואה בין הימין האמריקאי האלים למפגינים שומרי חוק מופרעת אפילו בסטנדרטים המעוותים של טופז לוק. המפגינים מעולם לא ניסו לפרוץ למעון, אך נראה שהעיסוק האובססיבי של מכונת התעמולה של בלפור בהפגנות הולידו שיא חדש של הזיה ופייק ניוז. ביבי, לא יעזרו ההסתה והשקרים. אנחנו נחושים ולא נעצור עד שתלך.

מבחינתו של ח"כ מיקי זוהר מדובר בעלבון, שקר גס, ובהחלט יש מי שיראה בכך העלבת עובד ציבור. בעקבות הגשת התביעה בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי (לאחר הגשת ערעור) הגיעו לתוצאות סותרות, ולכן המקרה התגלגל לפתחו של בית המשפט העליון.

בית המשפט העליון: לא כל העלבת עובד ציבור תוביל לפיצוי כספי

בתאריך 30.5.2023 בית המשפט העליון קיבל את הערעור של עמותת חוזה חדש וקבע שהיא לא צריכה לפצות את ח"כ מיקי זוהר. גם אם מדובר במקרה של העלבת עובד ציבור וגם אם מדובר בלשון הרע, לעמותה עומדות ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע (רע"א 817/23 עמותת חוזה חדש נ' ח"כ מיקי (מכלוף) זוהר).

בית המשפט העליון קבע בין היתר כך:

עיון בכתבי טענות הצדדים, בכלל הערכאות, מלמד את המובן מאליו: מוסכם על הכל כי זוהר אינו חייל בכיר בארגון פשע, שבראשו ניצב ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, כמשמעותן הלשונית הפשוטה של תיבות אלו. בהינתן זאת, טוענת העמותה, כי אדם מן הישוב כלל לא היה מבין משמעות המנוגדת לכך מהתגובה שאותה מסרה לעיתון; כל אדם היה מבין שמדובר בדימוי, במטאפורה, ובדרך מעט ציורית ומפריזה לבטא את דעתה השלילית של העמותה לגבי מעשיו הציבוריים של זוהר, ובוודאי שלא היה רואה בפרסום משום קביעה עובדתית, שתוכנה הוא משמען הפשוט של תיבותיה.

כמו כן, סבורני כי אותה מסקנה עולה גם מבחינת הקשר הדברים הכולל. עסקינן בתגובה שמסרה לעיתון עמותת מחאה אזרחית – הידועה כבת-פלוגתא חריפה של זוהר ושל המפלגה הפוליטית שבה הוא חבר – לביקורת שהפנה כלפיה זוהר, וכל זאת סמוך למועד התקיימותן של בחירות לכנסת. אף בדברים אלה יש כדי להשפיע על הדרך שבה יראה את הדברים אדם רגיל מן הישוב; כלשונם של המלומדים גנאים, קרמניצר ושנור, בהתייחס לסוגיה קרובה, של פרסום מעורב הכולל בתוכו עובדות ודעות גם יחד: "אמירות פוליטיות בפרסום מעורב הן לרוב בגדר דעה, ולא עובדה […] בוויכוח פוליטי כל צד מנסה לשכנע את הציבור בצדקת דרכו, והעובדות מגויסות למטרה זו ונצבעות על ידה.

רוב האנשים מבינים שמדובר בהצגה מגמתית של נתונים, וכי אין לקבל את האמירה (גם בצד העובדתי שלה) כמבטאת דברים כהווייתם" (שם, עמוד 96). אשר על כן, נראה כי הן תוכן הפרסום, הן הקשרו – מטים שניהם אל המסקנה שלפיה אדם מן היישוב, המעורב בדעת עם הבריות, היה מבין שתגובת העמותה אינה מעבירה את המסר העובדתי שמקופל בפשט הלשון, כי אם מבקשת להביע דעה שלילית על אודות זוהר, באמצעות דימוי והפלגה למחוזות הגוזמה וההפרזה.

עתה, לחלקו השני של המשפט שבלב המחלוקת, אשר לפיו זוהר "אינו מפסיק להסית ולשקר". תחילה, מסופקני אם מדובר בביטויים שהם חריפים דיים, בשים לב להקשרם ולנסיבותיהם, עד כי יהיה מקום לראות בהם משום לשון הרע. אולם, לא בכך עיקר, שכן אף ביחס לחציו זה של המשפט – בהתאם לרבים מן השיקולים שהצגתי לגבי מחצית המשפט שנדונה לעיל – סבורני אין מדובר אלא בחיווי דעה על התנהלותו הכללית של זוהר ועל מוצא פיו.

במועד הפרסומים, כיהן זוהר כחבר כנסת וכשר בממשלה  – תפקידים ציבוריים בכירים לכל הדעות; דבריו של זוהר, שאליהם הגיבה העמותה – נמצאו בלב השיח הציבורי והפוליטי, וכללו מתיחת ביקורת מצידו על מי שהפגינו נגד מפלגתו ונגד העומד בראשה. שילוב מאפיינים אלה, עם דברַי שלעיל, על אודות סיווגה הראוי של תגובת העמותה, מלמד כי הפרסום בא בגדר "הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד […] ציבורי" – סוג פרסום שלגביו קבע המחוקק כי פרסומו בתום לב יהא "הגנה טובה" מפני תביעת לשון הרע.

מכל מקום, בכל הנוגע לשאלת סבירות הפרסום, אין להתעלם מן הטון שאפיין את פרסומיו המוקדמים של זוהר, בדגש על זה שביחס אליו נמסרה תגובת העמותה – פרסומים שהיו גם הם מושחזים, חריפים ותקיפים; לא הרי פרסום המרחף לו בדד בחלל האוויר, כהרי פרסום המובע כתגובה לדברים חריפים קודמים. כך, ביתר שאת, בהינתן חסינותו הנזכרת של זוהר, אשר הגבילה את משרעת אפשרויות התגובה שפרושה היתה לפני העמותה, ובהתחשב גם בחוסר הנחת המסוים שמייצר אי-שוויון זה, אף אם ניתן גם להציג לו צידוקים רבי חשיבות, וגם אם תיתכן, בתנאים מסוימים, פריצתו של מחסום החסינות.

מסקנתי מכלל האמור היא אפוא, כי אפילו הייתי מוצא שדברי העמותה עולים כדי לשון הרע, הרי שמדובר היה בפרסום לשון הרע אשר חוסה תחת הגנתו של סעיף 15(4) לחוק – עסקינן בהבעת דעה על מעשי זוהר בתפקידו ציבורי, כאשר עומדת לעמותה חזקת תום הלב.

מקרה זה מדגים שלא כל מקרה של העלבת עובד ציבור יוביל לזכייה במסגרת תביעת לשון הרע, וזאת למרות שערכאות שונות, עד להגעת המקרה לפתחו של בית המשפט העליון, הגיעו לתוצאות שונות באותו עניין בדיוק.

עורך דין אדי בליטשטיין
צריכים ייצוג משפטי בעניין העלבת עובד ציבור? צרו קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

לסיכום

העלבת עובד ציבור יכולה להוביל לסנקציות במישור הפלילי (הגשת כתב אישום) ובמישור האזרחי (תביעת לשון הרע).

ניתן לבקר אנשי ציבור, את התנהגותם ואת אמירותיהם, והדברים נעשים לעיתים בפועל בצורה משתלחת במיוחד ובאופן פומבי. יחד עם זאת, לא כל אמירה פוגענית ביחס לעובד ציבור היא העלבת עובד ציבור במובנו המשפטי, ולא בכל מקרה העלבת עובד ציבור תוביל לזכייה בתביעת לשון הרע.

בעת בחינת תביעת לשון הרע שמוגשת על ידי עובד ציבור בית המשפט בודק האם האמירה הפוגענית מהווה לשון הרע, כיצד אנשים אחרים יכולים להבין את האמירה והאם לפוגע ישנן הגנות הקבועות בחוק. ככל שישנן הגנות בחוק, תביעת לשון הרע תדחה גם אם האמירה פוגענית במיוחד. מסיבה זו בדיוק חשוב ליצור קשר עם עורך דין הוצאת דיבה מנוסה על מנת שיבחן את המקרה בצורה מקצועית, ועל פי החקיקה והפסיקה הרלוונטית.

שאלות נפוצות בעניין העלבת עובד ציבור

  • האם העלבת עובד ציבור יכולה להוביל להגשת תביעה אזרחית?

    העלבת עובד ציבור יכולה בהחלט להוביל להגשת תביעה אזרחית או תביעה כספית. במסגרת תביעה שכזו תעלה הדרישה לקבלת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק מכוח חוק איסור לשון הרע.
    הפיצוי הכספי יכול להיות משמעותי במיוחד.

  • האם העלבת עובד ציבור יכולה להוביל להגשת כתב אישום?

    כן.
    העלבת עובד ציבור מהווה הפרה של סעיף 288 לפקודת העונשין, אשר קובע כך:
    "המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים."

  • האם כל העלבת עובד ציבור תוביל בהכרח לזכייה בפיצוי כספי?

    לא.
    המקרה של ח"כ מיקי זוהר, המוזכר במאמר זה, הוא רק דוגמה אחת מבין רבות. עובדי ציבור צריכים להתאמץ במיוחד כדי לקבל פיצוי כספי מכוח חוק איסור לשון הרע לאור הוראות החוק ופסיקות בתי המשפט.

  • האם ניתן להגיש תביעה בגין העלבת עובד ציבור בבית משפט לתביעות קטנות?

    תיאורטית ניתן להגיש תביעה אזרחית בגין העלבת עובד ציבור במטרה לקבל פיצוי כספי, לבית משפט לתביעות קטנות. יחד עם זאת, זה לא נפוץ לאור סכום התביעה הנמוך שניתן לדרוש במסגרת תביעה קטנה.

.
פניה לעו"ד אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין מטפל בתביעות מעל 100 אלף ש"ח בלבד

עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין
משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות מורכבות בסכומים העולים על 100 אלף ש"ח בלבד. למשרדנו מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות בייצוג תובעים ונתבעים בבתי המשפט. המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד. עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.
0 +
מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות
0 +
מעל 750 לקוחות מרוצים
% 0
מאה אחוז יחס אישי לכל לקוח
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת
מידע רלוונטי נוסף

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב