תלונה על עורך דין בגין רשלנות מקצועית הפכה בשנים האחרונות לעניין נפוץ, ובמיוחד בתחום המקרקעין. עולה השאלה באילו מקרים ניתן להגיש תלונה נגד עורך דין?
במאמר זה אשתדל לענות על שאלה זו, וכן, להציג דוגמאות וחלופות לאפשרות להגיש תלונה על עורך דין לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.
חשוב לדעת – תלונה על עורך דין עשויה להוביל להרחקתו לצמיתות של עורך הדין מלשכת עורכי הדין ואתם יכולים לעיין ברשימת עורכי הדין שהושעו מהלשכה.
מה מטרתה של תלונה על עורך דין?
לפני הגשת תלונה צריכים להבין תחילה מה מטרתו של המתלונן והאם הגשת תלונה נגד עורך דין תוביל להגשמת אותה מטרה. אם מטרתו של המתלונן היא להשיג פיצוי כספי בגין פעולה רשלנית של עורך הדין אז לא בטוח שיש מקום להגשת תלונה על עורך דין אלא צריכים לשקול הגשת תביעה נגד עורך דין. במקרים מסוימים, בהם עורך הדין גרם לנזק כספי לקבוצה גדולה של אנשים יש אף אפשרות לשקול הגשת תביעה ייצוגית נגד עורך דין.
מאידך, אם מטרתו של המתלונן היא לגרום ללשכת עורכי הדין לבדוק את התנהלותו של עורך הדין במישור האתי או במישור המשמעתי, וככל שימצא ליקוי חמור בהתנהלות עורך הדין להפעיל נגדו סנקציות (לדוגמה השעייה זמנית או קבועה מלשכת עורכי הדין), אז נראה שיש מקום להגשת תלונה נגד עורך דין בגין התנהלותו.
הזהרו מהגשת תלונת שווא. במקרים אלה אתם חושפים את עצמכם להגשת תביעת לשון הרע ולסיכון שבסופו של דבר תשלמו פיצוי כספי גבוה.
למי מגישים תלונה נגד עורך דין?
הגשת תלונה נגד עורך דין מתבצעת לרוב לוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין. ככל שמדובר בחשד לעבירה פלילית ניתן להגיש תלונה נגד עורך דין גם בשטרת ישראל.
לשכת עורכי הדין פרסמה לציבור הרחב נוהל טיפול בתלונות על ידי ועדות האתיקה המפרט כיצד מתנהל הליך הגשת ובירור תלונה נגד עורך דין, וכן, טופס ייעודי להגשת תלונה על עורך דין.
כמה זמן אורך בירור של תלונה על עורך דין בוועדת האתיקה?
אם ציפיתם לבירור מהיר אז מחכה לכם אכזבה רבה. בירור תלונה אורך זמן רב, ולכל הפחות חודשים רבים. לשכת עורכי הדין פועלת בעניינים אלה בעצלתיים ולעיתים מתברר כי עדיף להגיש תביעה נגד עורך דין משום שהיא עשויה להתברר מהר יותר.
בגין מה ניתן להגיש תלונה על עורך דין לוועדת האתיקה?
תלונה נגד עורך דין ניתן להגיש על הפרה של חוק לשכת עורכי הדין או כללי לשכת עורכי הדין. הוראות חוק אלה מגדירות מה מותר או אסור לעורכי הדין לבצע. הפרה של הוראות חוק אלה עשויה להוות עילה לא רק להגשת תלונות אלא גם להגשת תביעות נגד עורכי דין.
מספר סעיפים נפוצים אשר הפרתם עשויה לגרור הגשת תלונה נגד עורך דין ובירור בוועדות האתיקה:
סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין:
עורך דין ישמור על כבוד המקצוע של עריכת דין ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע.
סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין:
במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט.
סעיף 55 לחוק לשכת עורכי הדין:
(א) עורך דין לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו אלא בהתאם לכללים שתתקין המועצה הארצית באישור שר המשפטים וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ב) בכללים כאמור ייקבעו סוגים, צורות ודרכים של פרסומת המותרים לעורכי דין, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו או משום פגיעה בכבוד המקצוע; כן ייקבעו באותם כללים מקרים וצורות שבהם רשאי או חייב עורך דין לציין את שמו ומקצועו.
סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין:
לא ישדל עורך דין, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית.
סעיף 57 לחוק לשכת עורכי הדין:
עורך דין ישתמש לציון מקצועו בתואר "עורך דין" או בתואר לועזי מקביל שנקבע בכללים, ובתואר זה בלבד. אין בהוראה זו כדי למנוע את השימוש בתואר אקדמאי או בתואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו.
סעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין:
עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין או עם אדם שאינו עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו – אם ברוטו ואם נטו – בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו. אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את בן הזוג, הצאצאים וההורים של שותפו, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או בעודו רשום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א ושל עורך דין או של עורך דין זר שממנו רכש את עסקו.
סעיף 59 לחוק לשכת עורכי הדין:
עורך דין לא יעסיק במשרדו, בלי היתר מאת הלשכה, אדם שחברותו בלשכה הושעתה או שרישומו במרשם הותלה – בתקופת ההשעיה או ההתליה, לפי העניין, או אדם שהוצא מן הלשכה או שרישומו במרשם נמחק; לעניין זה, "מרשם" – כהגדרתו בסעיף 98א.
סעיף 60 לחוק לשכת עורכי הדין:
(א) עורך דין לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול היווצר ניגוד ענינים בין עיסוקו כעורך דין לבין העיסוק האחר.
(ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), תקבע המועצה הארצית, באישור שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכללים, נסיבות שיראו אותן כנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים כאמור בסעיף קטן (א).
סעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין:
אלה עבירות משמעת:
(1) הפרת הוראה מהוראות הסעיפים 53 עד 60 או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על עורך דין בקשר למקצועו;
(2) הפרת כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 109 או לפי סעיף 98יג(3);
(3) כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין.
סעיף זה מהווה מעין סעיף כללי באמצעותו ניתן להגיש תלונה על עורך דין בנושאים שונים שלאו דווקא מוזכרים בחוק לשכת עורכי הדין או כללי לשכת עורכי הדין.
כמה עולה להגיש תלונה על עורך דין לוועדת האתיקה?
אין אגרה כלשהי שיש לשלם טרם הגשת תלונה על עורך דין ללשכת עורכי הדין. לרוב עורכי דין אחרים לא יסכימו לסייע לאדם אחר להגיש תלונה נגד עורך דין אחר, ולכן סוגיית שכר טרחת עורך דין במקרה זה כלל איננה רלוונטית.
האם ניתן להגיש תלונה נגד עורך דין במקביל להגשת תביעה נגד עורך דין?
כן, אפשר לנקוט בשני ההליכים ביחד או האחד אחרי השני. כמפורט לעיל, לשני ההליכים מטרות שונות, אך אם המטרה שלכם היא להעמיד את עורך הדין לדין משמעתי (דבר שעשוי להוביל לקנס, נזיפה, השעיה זמנית או קבועה) וגם לקבל מעורך הדין פיצוי כספי בגין הנזק שהוא גרם לכם, אין שום מניעה לנקוט בשני ההליכים ביחד.
האם יש סיכון בהגשת תלונה על עורך דין?
אכן, ישנו סיכון מסוים בהגשת תלונה על עורך דין. אם התלונה שלכם תמצא לא מוצדקת ותגנז, בנסיבות מסוימות עורך הדין נגדו הוגשה התלונה (שנגנזה) יוכל להגיש נגדכם תביעת לשון הרע ולדרוש לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק שיכול להגיע לסכומים משמעותיים מאוד.
לסיכום
כאשר עורך דין מתרשל או פועל בניגוד לדין ניתן להגיש נגדו תלונה ללשכת עורכי הדין או תביעה לבית המשפט. חשוב להבין שמדובר בהליכים שונים לחלוטין אם מטרות שונות שניתן להשיג. בעוד שתלונה נגד עורך דין ללשכת עורכי הדין תשיג סנקציה משמעתית (לדוגמה: נזיפה, השעיה זמנית משלכת עורכי הדין או השעיה קבועה), תביעה לבית המשפט מטרתה לקבל פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם בעקבות רשלנותו של עורך הדין.
אם לשכת עורכי הדין תמצא שיש בסיס לתלונתכם, תוגש נגד עורך הדין קובלנה וההליך ינוהל על ידי פרקליט מטעם ועדת האתיקה. לכל היותר אתם תהיו עדים מטעם הקובלת (ועדת האתיקה) ולא תהיה לכם שליטה ממשית על ניהולו של ההליך.
לעומת זאת, בעת הגשת תביעה לבית המשפט מי שמנהל את ההליך הוא התובע (וכמובן בא כוחו). כלומר, השליטה על ניהול ההליך וכיצד לנהל אותו, ומה לטעון, היא בידי אותו אדם שנפגע מעורך הדין.
שאלות נפוצות על תלונה נגד עורך דין
-
הגשתי תלונה על עורך דין. תוך כמה זמן אקבל תשובה האם היא התקבלה?
לאחר קבלת תלונה על עורך דין, אותו עורך דין מתבקש לספק תגובה. לאחר קבלת התגובה ועדת האתיקה מחליטה האם להגיש קובלנה. בדרך כלל פרק זמן זה לא עולה על חודשיים.
-
כמה עולה להגיש תלונה נגד עורך דין?
הגשת תלונה נגד עורך דין אינה כרוכה בתשלום אגרה ואין חובה לשכור שירותיו של עורך דין לצורך הגשתה. ניתן לנסח את התלונה לבד ובצורה שאינה משפטית. חשוב לתאר את העובדות המעידות מדוע עורך הדין פעל שלא כדין (לשיטתכם) ולצרף מסמכים רלוונטיים.
-
האם אפשר להסתייע בעורך דין לצורך הגשת תלונה על עורך דין אחר?
הדבר אפשרי, אך מרבית עורכי הדין לא יסכימו להגיש תלונה נגד עורך דין אחר. הדבר נובע מכך שישנו חשש שתוגש נגדם תלונה נגדית, או שאין כדאיות כלכלית לייצג את הלקוח.
אם הלקוח יסכים לשלם לעורך הדין שכר טרחה מספק ישנה סבירות שעורך הדין יסכים לייצג את הלקוח גם במסגרת הגשת תלונה ללשכת עורכי הדין נגד עורך דין אחר. -
האם אפשר להגיש תלונה נגד עורך דין וגם תביעה לבית המשפט?
כן, אך אם החלטתם להגיש תלונה ללשכת עורכי הדין, מומלץ להמתין עד להחלטה בקובלנה שתוגש נגד עורך הדין על ידי הלשכה (אם תוגש).