אושרה תביעה ייצוגית נגד טלקאר – פגם בפנסי קיה ספורטאז'

בית המשפט המחוזי בלוד אישר ניהולה של תביעה ייצוגית נגד טלקאר, יבואנית קיה בישראל (ת"צ 47147-04-21 שטרן ואח' נ' Kia Motor Company ואח'). תביעה ייצוגית זו עוסקת בפגם בייצור פנסי רכב בדגם קיה ספורטאז' בלבד.

בעקבות פגם זה גם רכבים שהיו עדיין בתקופת האחריות נכשלו במבחן הטסט השנתי ובעלי הרכבים נאלצו להחליף את פנסי הרכב, לעיתים על חשבונם.

הקבוצה בשמה תנוהל תביעה ייצוגית נגד טלקאר

בית המשפט הגדיר את קבוצת הנפגעים בשמה תנוהל תביעה ייצוגית נגד טלקאר, כך:

הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית: "כל בעל רכב מסוג Kia Sportage דגם QLE, ממודל 2016 – 2018, בין אשר נדרש לפנות למשיבות לצורך תיקון כשל הנובע מעוצמת התאורה בפנסי החזית לאחר שנכשל במבחן רישוי, וזאת במהלך 7 השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד אישורה".

מדוע אישר בית המשפט המחוזי תביעה ייצוגית נגד טלקאר?

בית המשפט נימק את החלטתו לאשר תביעה ייצוגית נגד טלקאר, בין היתר, כך:

רכב הוא הוצאה נכבדת בחיי כל משפחה (לרוב שנייה אחרי דיור) וכן הוא מגלם סכנה בטיחותית. כאשר יצרן רכב יודע על קיומה של תקלה באחד מרכיבי הרכב, לרבות בלאי מואץ של רכיב מסויים שאמור לשרוד תקופה ארוכה, חובתו ליידע את בעלי הרכבים על התקלה ולתקנה. חובה זו חלה מקל וחומר כשקיומה של תקלה מתגלה בתוך תקופת האחריות, אך היא קורית באופן מדורג ותתגלה בחלק מהרכבים אחרי תקופת האחריות.

היצרן אינו יכול לתקן רק רכבים בהם התממשה התקלה, וחובתו לקבל אחריות על התקלה בכללותה ולקנה גם ברכבים שהתקלה התממשה בהם במועד מאוחר יותר. למען הסר ספק – אין מדובר בבלאי רגיל, וברי כי רכב אינו חסין מתקלות ועם הזמן הן מתרחשות, והכוונה היא לתקלה ידועה.

…

הסוגיה המרכזית היא נושא יידוע בעלי הרכבים ומועדו, שכן הנזק הממוני נגרם, על פי הנטען, מן ההודעה המאוחרת שגרמה לרכבים להכשל בטסט ולחלק מבעלי הרכבים לרכוש או לתקן את הפנסים על חשבונם. המשיבות טוענות, כאמור, כי כלל אין חובה ליידע את בעלי הרכבים, וכי עשו זאת לפנים משורת הדין וכחלק משירות טוב ללקוחותיהן. קשה לקבל טענה זו, ומשעה שנודע למשיבות על תקלה ברכב, בוודאי תקלה במכלול שעליו יש אחריות, היה עליהן ליידע את הלקוחות ולקחת אחריות – כפי שעשו בפועל. מובן שהמחלוקת היא מתי התגבש בידי המשיבות מספיק מידע שחייב פעולה מצדן? וסוגיה זו מחייבת בירור עובדתי.

…

הוצאה כספית נגרמה לבעלי רכבים שנכשלו בטסט ונדרשו לבצע מבחן רישוי חוזר בעלות של כ-19 ₪ ונגרמו להם גם הוצאות כספיות כמו ביטול זמנם ונזק בשל עוגמת נפש. המחלוקת בעניינם של בעלי רכבים אלו היא אם הם זכאים לפיצוי בגין נזק זה, והמשיבות טוענות כי נזק עקיף אינו מוכר בתעודת האחריות על הרכב, ופיצוי בגינו מנוגד להסדרת כלל תחום הריקול שאינו מכיר בנזקים עקיפים. אין צורך להכריע בטענה עקרונית זו, שכן התביעה אינה לגבי נזק עקיף הנגרם מהתקלה ברכב אלא נזק ישיר שנגרם בשל ההודעה המאוחרת והטסט החוזר.

היינו – אין טענה שאדם שקיבל הודעה, פנה למוסך לפני הטסט ורכבו תוקן במסגרת האחריות, זכאי לפיצוי בשל נזק עקיף, וזאת למרות שגם הוא ביטל את זמנו ואולי חש עוגמת נפש. ואכן, מבקש 3 שנופל לקטגוריה זו, אינו תובע נזק עקיף אלא פגיעה באוטונומיה. הטענה בתביעה היא לגבי מי שלא קיבל את ההודעה בזמן, נכשל בטסט, ונדרש לטסט חוזר על כל המשתמע מכך. מדובר בעילת תביעה שונה מעילת תביעה שעניינה תעודת האחריות, ובנזק ישיר הנובע מן הטיפול המאוחר, ואם אכן ימצא כי המשיבות איחרו במתן ההודעה וכי קיימת קבוצה שכזו החברים בה זכאים לפיצוי.