פיצול תביעה ייצוגית הפך לנפוץ באופן יחסי בשנים האחרונות, מכיוון שברוב ההליכים הייצוגיים ישנה חובת תשלום אגרת בית משפט בסכומים משמעותיים (בעבר כל בקשה לאישור תביעה ייצוגית הייתה פטורה מתשלום אגרה, דבר שהוביל ל"מבול" תביעות ייצוגיות שהתברר שהן תביעות סרק), והדבר הוביל לכך שמבקשים רבים, ועורכי דינם, מנסים לאחד במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית אחת מספר מבקשים או מספר משיבים, כאשר אין תמיד אחידות או קשר רלוונטי ביניהם.
עורך דין אדי בליטשטיין מייצג מזה למעלה מעשור תובעים ונתבעים במסגרת תביעות ייצוגיות, לרבות במסגרת ערעורים בבית המשפט העליון. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.
פיצול תביעה ייצוגית למספר הליכים עשוי להתרחש בשני מצבים
ישנם שני מצבים אפשריים בהם בית משפט יורה על פיצול תביעה ייצוגית:
- כאשר מבקש אחד מגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד יותר ממשיבה אחת.
- כאשר שני מבקשים או יותר מגישים בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד משיבה אחת או יותר.
הסיבה לפיצול בשני המקרים היא שיהיה צורך לבצע בחינה עובדתית ביחס לכל מבקש או משיבה באופן פרטני, והדבר עשוי לסרבל את ההליך. מסיבה זו בתי המשפט רואים לנכון לדרוש הגשה נפרדת של בקשה לאישור תביעה ייצוגית ביחס לכל מבקש או משיבה, וכמובן תשלום אגרת בית משפט ביחס לכל הליך. מדובר בלא מעט כסף שמגיע לקופת המדינה.
פסיקות בית המשפט בעניין פיצול תביעה ייצוגית
ניתן למצוא בקלות פסיקות רבות העוסקות בעניין פיצול תביעה ייצוגית, גם כאשר מדובר במבקש אחד שמעוניין לנהל הליך ייצוגי נגד מספר משיבות, וגם כאשר מדובר במספר מבקשים אשר מעוניינים לנהל הליך ייצוגי נגד משיבה אחת או יותר.
כל הדוגמאות הבאות ניתנו על ידי שופט בית משפט המחוזי בתל אביב.
פיצול תביעה ייצוגית כאשר מדובר במבקש אחד מול מספר משיבות
ת"צ 6148-04-23 פרייזר נ' סופר-פארם (ישראל) בע"מ ואח (החלטה מיום 21.8.2023)
במסגרת הליך זה מבקש אחד הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד 28 משיבות. בית המשפט קבע כך:
רקע כללי בתמצית
1. בהחלטה מיום 3/7/23 נקבע בין היתר כי:
סכום התביעה האישית הוגדר במבוא בקשת האישור כדלקמן : נזק הממוני – 9.9 ₪ ; נזק בלתי ממוני – 750 ₪.
בגדרי סעיפים 69-28 סקר המבקש את הרכישות שביצע אצל המשיבות השונות שנטען לגביהן בין היתר שהן חברות פרטיות זכייניות של סופרפארם ( ר' גם נספחים 42א-1).
טרם מתן החלטה מתאימה יבהיר ב"כ המבקש, בתוך 15 ימים, למען הסר ספק האם את הנזק הממוני בסך 9.9 ₪ ואת הנזק הבלתי ממוני בסך 750 ₪, תובע המבקש מכל אחת מהמשיבות או מכולן יחדיו [ר' גם סעיף 76 לעניין הגדרת "נזק" וסעיף 86 לבקשה]. (שם סעיפים 4-2)
בהודעת המבקש מיום 2/8/23 הבהיר בא כוחו בין היתר כי "…יש לראות את הבקשה כמוגשת כנגד כל המשיבות כמקשה אחת, בראשן המשיבה 1 …במילים אחרות…לראות את הבקשה כאילו הנזק נתבע מכולן יחדיו, ולא מכל אחת מהמשיבות בנפרד" (שם סעיפים 3-2).
בהחלטת בית המשפט מיום 2/8/23 נתבקש ב"כ המבקש להבהיר למה הכוונה במילים "…לכל המשיבות כמקשה אחת" וכן .."לפרט ולכמת איזה סעד נתבע מכל משיבה בנפרד ולחלופין להבהיר האם הנזקים הממוני והלא ממוני נתבעים מכל המשיבות ביחד ולחוד"
בתשובת המבקש מיום 15/8/23 הובהר כי "כל הנזקים הממוניים והלא ממוניים נתבעים מכל משיבה ומשיבה בנפרד" (סעיף 1). כן צוין כי "…כל משיבה ומשיבה תחויב ביחס לנזקים הממונים והלא ממונים, בהתאם למספר העסקאות הרלוונטיות שהתרחשו אצלה, ואילו המשיבה 1 תחויב ביחד ולחוד, ביחס לכלל העסקאות (הנזקים) שהתרחשו בסניפים השונים (יתר המשיבות)" (סעיף 2).
דיון והכרעה
לאחר שנתתי דעתי להבהרות ההמבקש, נחה דעתי כי דין הבקשה לאישור, במתכונתה הנוכחית, להימחק מחמת העדר תשלום אגרה כמתחייב, וזאת בשים לב לעובדה כי המדובר למעשה בתובענות ייצוגיות רבות (28) שאוחדו יחדיו לכתב טענות אחד, באופן מלאכותי.
כפי שניתן ללמוד מבקשת האישור, המדובר במבקש, התובע פיצוי מוגדר ונפרד מכל משיבה [ ר' סעיף 4 לעיל]. בזהות המבקש וגם – ומבלי לטעת מסמרות לעתיד – בזהות המשיבה 1 בזהות המשיבה 1 , אין די כדי להצדיק הגשת בקשה אחת כנגד 28 משיבות, מבלי לשלם אגרות משפט כמניין הבקשות בפועל – כמתחייב.
גם אם נגרוס שהתשתית העובדתית והמשפטית משותפת לכל המשיבות, הרי שאין להלום מצב שטעם זה ישמש עילה להגשת בקשה מאוחדת אחת. טעם זה יכול לשמש עילה לאיחוד הדיון בכל הבקשות, אשר נכון היה להגישן בנפרד (ר' ת"צ (ת"א) 32638-12-18 אביטל ואח' נ' תנובה ואח' (פורסם בנבו, 22.1.20)).
סוף דבר
מצאתי בנסיבות בקשת האישור בתיק זה כי יש מקום להפריד את עניינן של המשיבות השונות., משפטית ועניינית. המבקש יפרט בגדרי תובענה ייצוגית וכל בקשה נפרדת ויבסס את העובדות הרלוונטיות לבקשתו כנגד כל משיבה בנפרד, את עילות תביעתו ואת הנזקים שלטענתו נגרמו לו (ר' ת"צ (ת"א) 56645-12-19 בר עיצוב ותכנון נ' זאפ גרופ (פורסם בנבו, 8.7.21)).
בגין כל הליך שיפתח תשולם אגרת משפט כמתחייב.
הלכה היא כי החלטות ביניים, שבמהותן הן החלטות דיוניות – ניהוליות, מסורות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטות מסוג זה, ובלבד שאין מדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות או מעוררת חשש לעיוות דין (ר' רע"א 7598/14 תיאופילוס ג'אנופולוס ("תיאופולוס השלישי) נ' הימנותא בע"מ (פורסם בנבו, 6.1.15), פסקה 13; רע"א 6354/15 עיריית תל אביב יפו נ' יצחק בריל ואח' (פורסם בנבו, 11.1.16), פסקה 10).
ההליך דנן ימחק.
בנסיבות העניין מורה על החזר האגרה ששולמה.
ת"צ 4528-06-23 כהן חללה נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ ואח' (החלטה מיום 21.8.2023)
במקרה זו דובר על מבקש אחד שהגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית אחת נגד שתי משיבות בלבד. בית המשפט קבע כך:
רקע כללי בתמצית
בהחלטה מיום 26/7/23 נקבע בין היתר כי:
בפרק הנוגע 'לסעדי התביעה' נטען בין היתר כי המשיבה 1 (כאל) גרמה למבקש נזק כספי־חיוב יתר של 10.22 ₪, כמתואר בסעיף 83. ביחס למשיבה 2 (ישראכרט) נטען כי גרמה למבקש נזק כספי־חיוב יתר של 57.90 ש"ח כמתואר בסעיף 84.
עולה אם כן כי לכאורה בגדרי בקשת האישור דנן נכללות למעשה שתי בקשות של המבקש כנגד כל אחת מהשיבות, כאשר ביחס לכל משיבה אף נטען לנזק כספי שונה.
אשר על כן תבהיר ב"כ המבקש עד יום 6/8/23 מדוע אין מקום להורות למבקש להגיש שני הליכים נפרדים, כל אחד כנגד משיבה שונה תוך תשלום אגרה בגין כל הליך כמתחייב.
(שם סעיפים 9-7)
בהודעת ההבהרה מטעם המבקש מיום 6/8/23 נטען בין היתר ובתמצית כי לא נמצא מקור חוקי הקובע כי על המבקש להגיש שני הליכים נפרדים, כי בהתאם לתקנה 26 לתקסד"א די בזהות של שאלה במחלוקת עובדתית או משפטית כדי שניתן יהיה לדון בעניינם של תובעים שונים במסגרת תובענה אחת ( ר' סעיפים 4-3; 7).
לשיטת המבקש בקשת האישור מעוררת שאלה משותפת של עובדה או משפט, לדבריו עמדה של פיצול תובענות הינה הפוכה לעמדה הנוהגת בפסיקה שבה נקבע בתחום התובענות הייצוגיות כי יש להעדיף ריכוז התובענות בהליך אחד ובפני מותב אחד ( סעיפים 18-12). עוד נטען כי עובר להגשת התגובה הוגשו מספר רב של בקשות אישור בהן נתבעו מספר משיבות ובית המשפט בחר לדון בהן במאוחד (ר' סעיף 19) וכי גם בבקשה דנן "…קיימת זהות בין טענות המבקש כלפי שתי המשיבות…קיימת אחידות בהגדרת הקבוצה, השאלות שמעוררת בקשת האישור משותפות למבקש ולמשיבות ומטעמי יעילות…שקיימת עדיפות ברורה לדיון מאוחד.."(ר' בהרחבה סעיף 20).
דיון והכרעה
לאחר שנתתי דעתי להבהרת המבקש, נחה דעתי כי דין הבקשה לאישור, במתכונתה הנוכחית, להימחק מחמת העדר תשלום אגרה כמתחייב, וזאת בשים לב לעובדה כי המדובר למעשה בשתי תובענות ייצוגיות שאוחדו יחדיו באופן מלאכותי.
כפי שניתן ללמוד מבקשת האישור, המדובר בשתי משיבות שונות ונפרדות, אשר כל אחת מהן נתבעת בתשלום פיצוי נפרד ושונה למבקש (הזהה). בזהות המבקש אין די כדי להצדיק הגשת בקשה אחת כנגד שתי משיבות שונות, גם אם קיימת לכאורה זהות בעילות.
גם אם נגרוס שהתשתית העובדתית והמשפטית משותפת לשתי המשיבות, הרי שאין להלום מצב שטעם זה ישמש עילה להגשת בקשה מאוחדת אחת. טעם זה יכול לשמש עילה לאיחוד הדיון בשתי הבקשות, אשר נכון כאמור היה להגישן בנפרד (ר' ת"צ (ת"א) 32638-12-18 אביטל ואח' נ' תנובה ואח' (פורסם בנבו, 22.1.20)).
מצאתי כי יש מקום להפריד את עניינן של שתי המשיבות. המבקש יפרט ויבסס את העובדות הרלוונטיות לבקשתו, את עילות תביעתו ואת הנזקים המסויימים שלטענתו נגרמו לו ע"י כל משיבה בנפרד ובגדרי כתב טענות נפרד (ר' ת"צ (ת"א) 56645-12-19 בר עיצוב ותכנון נ' זאפ גרופ (פורסם בנבו, 8.7.21)).
בהודעת המבקש מיום 6/8/23 אין למעשה מענה לטענה כי "..בגדרי בקשת האישור דנן נכללות למעשה שתי בקשות של המבקש כנגד כל אחת מהשיבות, כאשר ביחס לכל משיבה אף נטען לנזק כספי שונה".
עיון הודעה מלמד כי טענה זו למעשה אינה מוכחשת ועיקר ההודעה מתרכז בטענה כי נכון לדון בשתי הבקשות בעניינן של שתי המשיבות בצוותא.
סוף דבר
הלכה היא כי החלטות ביניים, שבמהותן הן החלטות דיוניות – ניהוליות, מסורות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטות מסוג זה, ובלבד שאין מדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות או מעוררת חשש לעיוות דין (ר' רע"א 7598/14 תיאופילוס ג'אנופולוס ("תיאופולוס השלישי) נ' הימנותא בע"מ (פורסם בנבו, 6.1.15), פסקה 13; רע"א 6354/15 עיריית תל אביב יפו נ' יצחק בריל ואח' (פורסם בנבו, 11.1.16), פסקה 10).
אשר על כן ובהינתן כל האמור, מאחר שנמצא כי איחוד שתי הבקשות הוא מלאכותי וכי ראוי היה להגיש שתי בקשות נפרדות, ובשים לב לעובדה כי לא שולמה אגרה הולמת, הנני מורה אופרטיבית כדלקמן:
בתיק זה (ת"צ 4528-06-23) תיוותר רק בקשתו לאישור של המבקש כנגד המשיבה 1 (חברת כאל). . האגרה ששולמה תיוחס להליך זה.
בתיק זה יוגש כתב תביעה מתוקן ובקשה מתוקנת לאישור התובענה כייצוגית, המתייחסים למשיבה 1 בלבד, בתוך 30 ימים מהיום.
ביחס למשיבה מס' 2 ( ישראכרט), ייפתח הליך חדש המתייחס אליה בלבד, תוך תשלום אגרת המשפט המתחייבת.
לאחר שיוגשו שני ההליכים הנפרדים בעניינן של המשיבות, כאמור בהחלטה זו, תשקול ב"כ המבקש האם ברצונה להגיש בקשה לאחד את הדיון בשתי הבקשות, כאשר מובהר כבר כעת כי בכוונת בית המשפט לקבוע את שתי הבקשות לישיבת קדם משפט באותו מועד.
יש להמציא פעם נוספת ומחדש את כתבי הטענות – המתוקן והחדש – לכל משיבה מתאימה, בצירוף החלטה זו.
המועד להגשת תשובת המשיבות לבקשות האישור יימנה ממועד ההמצאה, של כתבי הטענות כאמור בסעיף 12 לעיל.
מייד כשתוגש הבקשה המתוקנת לאישור בעניינה של המשיבה 1, תיקבע ישיבת קדם משפט.
אין צו להוצאות.
פיצול תביעה ייצוגית כאשר מדובר ביותר ממבקש אחד
ת"צ 7544-06-23 דוף ואח' נ' סופר-פארם (ישראל) בע"מ (החלטה מיום 21.8.2023)
במקרה זה דובר על שני מבקשים אשר הגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סופר פארם. בית המשפט קבע כך:
רקע כללי בתמצית
- בהחלטה מיום 26/7/23 נקבע בין היתר כי:
בפרק ב.3.א. לבקשה מתואר עניינה של בקשת המבקשת 1 (ר' סעיפים 77-61; נספחים 17-8).
בפרק ב.3.ב. לבקשה מתואר עניינה של בקשת המבקשת 2 (ר' סעיפים 98-78 ; נספחים 23-18).
ביחס למבקשת 1 נטען לנזק בלתי ממוני בסך 200 ₪ לכל משלוח ונזק ממוני בסך 19.9 ₪ לכל משלוח שלא הגיע לביתה (ר' סעיף 118).
ביחס למבקשת 2 נטען לנזק בלתי ממוני בסך 200 ₪ לכל משלוח ונזק ממוני בסך 15.66 ש"ח (ר' סעיף 119).
עולה אם כן כי לכאורה בגדרי בקשת האישור דנן נכללות למעשה שתי בקשות נפרדות של כל מבקשת כנגד המשיבה תוך הגדרת נזק /סעד כספי נפרד לכל מבקשת.
אשר על כן יבהיר ב"כ המבקשות עד יום 6/8/23 מדוע אין מקום להורות לכל מבקשת להגיש הליך נפרד כנגד המשיבה, תוך תשלום אגרה בגין כל הליך כמתחייב.
(שם סעיפים 7-2)
בהודעת הבהרה שהוגשה מטעם המבקשות ביום 3/8/23 נטען בין היתר כי הגם שעובדות הבקשה "..מפרטות את ענייניהן של שתי מבקשות , מהותית, מדובר בבקשת אישור אחת, כנגד משיבה אחת" (שם סעיף2). נטען כי "..דרך ההגשה לא נועדה לחסוך אגרה, אלא נעשתה מטעמים עניינים בלבד" ( שם סעיף 3).
עוד נטען כי העילות המשפטיות של שתי המבקשות הן זהות, הסעדים זהים חברי הקבוצה חופפים והטיעונים המשפטיים משותפים (סעיף 10). לדברי המבקשות הגשת שתי בקשות נפרדות תהווה "..עתירה לכפל פיצוי וסעדים חופפים" (סעיף 11) ולו היו מוגשות בקשות נפרדות היה מקום לדון בהן יחדיו לאור הוראת סעיף 7(א)(2) לחוק (סעיף 12).
גם אם יהיה מקום בעתיד להורות על איחוד הדיון בבקשות בהתאם להוראת סעיף 7 לחוק , הרי שאין מקום לפתור את שתי המבקשות לשלם אגרת משפט כמתחייב
דיון והכרעה
לאחר שנתתי דעתי להבהרת המבקשות, נחה דעתי כי דין הבקשה לאישור, במתכונתה הנוכחית, להימחק מחמת העדר תשלום אגרה כמתחייב, וזאת בשים לב לעובדה כי המדובר למעשה בשתי תובענות ייצוגיות שאוחדו יחדיו באופן מלאכותי.
כפי שניתן ללמוד מבקשת האישור, המדובר בשתי מבקשות שונות ונפרדות, אשר כל אחת מהן תובעת פיצוי נפרד ושונה מהמשיבה (הזהה). בזהות המשיבה אין די כדי להצדיק הגשת בקשה אחת בשם ומטעם שתי מבקשות שונות.
גם אם נגרוס שהתשתית העובדתית והמשפטית משותפת לשתי המבקשות, הרי שאין להלום מצב שטעם זה ישמש עילה להגשת בקשה מאוחדת אחת. טעם זה יכול לשמש עילה לאיחוד הדיון בשתי הבקשות, אשר נכון היה להגישן בנפרד (ר' ת"צ (ת"א) 32638-12-18 אביטל ואח' נ' תנובה ואח' (פורסם בנבו, 22.1.20)).
מצאתי כי יש מקום להפריד את עניינן של שתי המבקשות, משפטית ועניינית. כל מבקשת תפרט ותבסס את העובדות הרלוונטיות לבקשתה, את עילות תביעתה ואת הנזקים המסויימים שלטענתה נגרמו לה ע"י המשיבה, בגדרי כתב טענות נפרד (ר' ת"צ (ת"א) 56645-12-19 בר עיצוב ותכנון נ' זאפ גרופ (פורסם בנבו, 8.7.21)).
סוף דבר
הלכה היא כי החלטות ביניים, שבמהותן הן החלטות דיוניות – ניהוליות, מסורות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטות מסוג זה, ובלבד שאין מדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות או מעוררת חשש לעיוות דין (ר' רע"א 7598/14 תיאופילוס ג'אנופולוס ("תיאופולוס השלישי) נ' הימנותא בע"מ (פורסם בנבו, 6.1.15), פסקה 13; רע"א 6354/15 עיריית תל אביב יפו נ' יצחק בריל ואח' (פורסם בנבו, 11.1.16), פסקה 10).
אשר על כן ובהינתן כל האמור, מאחר שנמצא כי איחוד שתי הבקשות הוא מלאכותי וכי ראוי היה להגיש שתי בקשות נפרדות, ובשים לב לעובדה כי לא שולמה אגרה הולמת, הנני מורה אופרטיבית כדלקמן:
בתיק זה (ת"צ7544-06-23) תיוותר רק בקשתה לאישור של המבקשת מס' 1, גב' עמית דוף . האגרה ששולמה תיוחס לה.
בתיק זה יוגש כתב תביעה מתוקן ובקשה מתוקנת לאישור התובענה כייצוגית, המתייחסים למבקשת 1 בלבד, בתוך 30 ימים מהיום.
ביחס למבקשת מס' 2, הגב' בתאל פרנקו (הרן) , ייפתח הליך חדש המתייחס אליה בלבד, תוך תשלום אגרת המשפט המתחייבת.
לאחר שיוגשו שני ההליכים הנפרדים בעניינן של המבקשות, כאמור בהחלטה זו, ישקול ב"כ המבקשות האם ברצונו להגיש בקשה לאחד את הדיון בשתי הבקשות, כאשר מובהר כבר כעת כי בכוונת בית המשפט לקבוע את שתי הבקשות לישיבת קדם משפט באותו מועד.
יש להמציא פעם נוספת ומחדש את כתבי הטענות – המתוקן והחדש – למשיבה, בצירוף החלטה זו.
המועד להגשת תשובת המשיבות לבקשות האישור יימנה ממועד ההמצאה, של כתבי הטענות כאמור בסעיף 12 לעיל.
מייד כשתוגש הבקשה המתוקנת לאישור בעניינה של המבקשת 1, תיקבע ישיבת קדם משפט.
15. אין צו להוצאות.
